עד ייעֹורוּ חושייך
הְיִי לִי מְאַהֶבֶת סוֹעֶרֶת
לִחְשּׁי בְּאֹזְנִי רִיגּוּשִׁים,
קְחִינִי לֶגִלְגוּלִים קוֹדְמִים
מֵהֵם לֹא אֶרְצֶה לַחֲזֹר.
אֲנִי תָאֵב אֵלַיִךְ, חִשְׁקִי בִּי,
חַזְּרִי אַחֲרַי בְּעֵינַיִים יוֹקְדוֹת
טַעַמִי אוּתי מִקְּצֵה הָבֹּהֶן
וְעַד קָּדְקוֹד.
אִמְרִי לי,
נְהַג בִּי כִּרְצוֹנְךָ,
אֶלְבָּשׁ דְּמֻיּוֹת שֶׁיַּצִּיתוּ דִּמְיוֹנְךָ.
תֶּשׁוּקָתִי לְכַסּוֹת עֵינַיִךְ בְּמִטְפַּחַת
לֶאֱזֹק פִּרְקֵי יָדַיִךְ וְקַרְסוּלַיִךְ.
כְּנָמֵר הַמִּתְחַכֵּךְ בַּחֲתוּלָה
אֶנְשֹׁךְ צַוָּארֵךְ הַדַּק.
יְּרֵכַיִךְ יַעַטְפוּנִי, קְּרָבַיִךְ יִרְתְּחוּ,
כָל מִיצַיִךְ שִׁירָה יֹאמְרוּ,
הֶגֶה לֹא יֵצֵא מִפִּיךְ
עַד יֹּאבְדוּ חוּשַׁיִךְ.
אָז אָצִיף גּוּפֵךְ עֲסִיס גַּעְגּוּעַי
ויבָבָה כְּבוּשָׁה תִּצְנָח מפִּיךְ. וְאַתְּ הָיִית כֶסוּמָא
מִרְאוֹת סְּעָרָת רוּחִי
הָהוֹלֶכַת וְשׁוֹכֵכֵת בֶתֹוכִי
בִּשְׁתִיקָתָּה. © כל הזכויות שמורות ל – אביחי קמחי, ירושלים, מאי 2011 |