אז היינו שרים כל מיני שירי רחוב, עם מילים מצחיקות, או כך לפחות חשבנו אז כילדים. אחד הלהיטים הגדולים מאותה התקופה היה "היום קבלתי חום" שזכה לשלל גרסאות בערים ובשכונות שונות. לא ידענו אז שמדובר באחד מציוני הדרך הגדולים של הוליווד. אז מה בעצם מקורו של השיר?

נתחיל מהסוף. השיר מקורו בסרט של וולט דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים" 1937. באותה התקופה הסוערת שידעה את המעבר מראינוע לקולנוע, ראשית הצילומים בצבע וכמובן המשבר הכלכלי הגדול, התרחשה מהפכה נוספת - בתחום האנימציה. עד אז סרטי אנימציה היו בעיקר סרטונים קצרים של מיקי מאוס וחבריו שמטרתם היתה אחת ויחידה – לשעשע. ניסיונות לספר באמצעות אנימציה סיפור באורך מלא ולרגש עד דמעות היו מעטים וכושלים. הסיבה לכך היתה היכולות המוגבלות של האנימציה בהצגת תנועות גוף והבעות פנים באופן שיראה ריאליסטי, אמין ויאפשר לצופים להזדהות עם הדמות. כל עוד היה מדובר במיקי מאוס ומעלליו הרי שגם אנימציה מוגבלת היתה מספקת. אך בכדי להגיע לרבדים עמוקים יותר, נדרשה התפתחות משמעותית שהדרך אליה היתה עוד ארוכה.

רבים חושבים בטעות ש"שלגיה ושבעת הגמדים"  הוא סרט האנימציה הראשון באורך מלא. זו טעות! היו סרטי אנימציה באורך מלא גם קודם לכן. ברוסיה, ארגנטינה ואירופה. אך כמו בהרבה מקרים אחרים (ראה האחים רייט והמטוס הראשון) תושבי העולם המציאו המצאות נהדרות, פרצו דרך בתחומם, אך אנו זוכרים את האמריקאים. למה? כי את ההיסטוריה כותבים המנצחים. בנוסף, האמריקאים ידעו תמיד לתרגם את ההצלחה המקצועית להצלחה כלכלית שהעניקה להם את הפרסום הדרוש בכדי להיחקק בזיכרוננו.

הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים" לא היה סרט האנימציה הראשון באורך מלא אבל הוא לא ספק זכור כשכזה בשל הצלחתו הכלכלית ובשל השיפורים הטכניים שהוא הציג בתחום האנימציה, שיפורים שגרמו לקהל לצאת מהפרמיירה של הסרט בדמעות. אז איך וולט דיסני עשה את זה? איך הוא הצליח לפתח את תחום האנימציה עד כדי יצירת דמות אנושית הנעה כמונו ומסוגלת לרגש אותנו?

קודם כל זו לא בושה ללמוד מאחרים – דיסני נסע לאירופה והביא עימו שלל ספרים וחומרים מקצועיים העוסקים בתחום האנימציה ונתן אותם לאמנים שעבדו עבורו. מעבר לכך, הוא הגדיל את מצבת האמנים המועסקים על ידו מקבוצה מצומצמת לכמה מאות. הוא שלח את העושים במלאכה להשתלמויות מקצועיות אצל טובי האנשים בתחום ואף שכר בית קולנוע בו הוקרנו סרטים שונים והוצגו בפני כל אלו שהיתה להם נגיעה בסרט.

בכדי ללמוד כיצד יש ליצור אנימציה המדמה טוב ככל הניתן תנועות של אנשים גמדים, הובאו להפקה כמה דוגמנים וגם גמדים אמיתיים, אנשים נמוכי קומה באופן חריג. הם צולמו נעים תנועות שונות ותנועותיהם נלמדו וחוקו על ידי האמנים כאשר ציירו את שלגיה, הגמדים ושאר הדמויות. פיתוח נוסף של דיסני שללא ספק תרם תרומה מכרעת ליכולת של הקהל להזדהות רגשית עם הסיפור, היה רעיונו המבריק לתת לכל גמד שם ואופי ייחודי, האחד היה ביישן, השני ישנוני וכו'. אלמנט זה לא היה קיים בספרם של האחים גרים, שהוא כמובן הבסיס לסרט.

בנוסף, דיסני הבין גם את חשיבותם של המוזיקה והסאונד. הוא לא רצה שהדמויות בסרט סתם כך לפתע יפצחו בשירה וריקוד, כפי שהיה מקובל עד אז, אלא דרש שהמוזיקה והשירים יישאו איזו שהיא חשיבות וקשר לעלילת הסרט. גם במקרה זה חושבים רבים בטעות כי המחזמר "אוקלוהומה" 1943, היה פורץ הדרך בשינוי ההתייחסות לתפקידם של המוזיקה והשירים בסרטים, אך למעשה וולט דיסני הקדים אותו כמעט בעשור. על מלאכת יצירת השירים היו אמונים פרנק צ'רצ'יל ולארי מורי שייצרו כמה קלאסיות מוזיקליות בלתי נשכחות – אחת מהן היא השיר HEIGH-HO, שאנחנו כילדים תרגמנו ל"היום". השיר, שמבוסס על יצירתו של המלחין הקלאסי רוברט שומן "האיכר השמח חוזר מהעבודה" ותורגם כמעט לכל שפה אפשרית, נשאר בגרסה העברית שלו כפי שהיה בגרסת המקור - HEIGH-HO.

ב1934 כשנודע על כוונתו של דיסני לעשות סרט אנימציה באורך מלא, התגובות היו תדהמה וסקפטיות. הסרט זכה במהרה לכינוי "הפלופ של דיסני" וכולם נבאו את כישלון ההרפתקה. המבקרים ואנשי התעשייה לא האמינו שקהל ישב לראות סרט אנימציה באורך מלא. מנהל ההפצה של דיסני הרגיע אותו ואמר כי מה שחשוב הוא לא מה אומרים על הסרט אלא עצם העובדה שמדברים עליו. הדיבורים עצמם יוצרים מתח וציפייה לסרט שתביא את הקהל וכך אמנם היה. כל התחזיות התבררו כלא נכונות. הסרט זכה להצלחה מדהימה. הושקע בו אמנם סכום עתק לאותם הימים, מליון וחצי דולרים, אך הם כוסו במהרה. תוך שנתיים הרוויח הסרט כ8 מליון דולרים והכנסותיו עד היום נאמדות במיליארד דולרים (בחישוב האינפלציה משנות השלושים ועד היום). הרווחים מהסרט מדהימים במיוחד לנוכח העובדה שהיה מדובר בשנות המשבר הכלכלי הגדול ומשום שחלק ניכר מהקהל היו ילדים שזכו אז לכרטיסים מוזלים. הצלחת הסרט הביאה גם כמובן לתעשייה שלמה של צעצועים, פרטי לבוש וכל אביזר אפשרי שנשא את דמויותיהן של שלגייה והגמדים. ב1939 קיבל וולט דיסני פרס אוסקר עבור ההישגים המיוחדים של הסרט בתחום האנימציה. אבל אולי הכי חשוב לעניינו הוא שהסרט "שלגיה ושבעת הגמדים" אחראי למעשה לפסקול הראשון בהיסטוריה. הפופולאריות הרבה של השירים הביאה לראשונה ליציאתו של אלבום, בנפרד מן הסרט שכלל את השירים מתוכו. אחד מהם היה כמובן HEIGH-HO, שגם כמעט 50 שנים אחרי, כשהיינו ילדים, זמזמנו אותו והמצאנו לו מילים בלי לדעת כלל מהיכן מגיע השיר.