כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גלה יא אלה

    ארכיון

    זה דופק ת'חיים

    9 תגובות   יום חמישי, 18/8/11, 17:41

    להפוך לעצמאית

    'לגדל' עסק חדש

     

    אומר גם להיפרד מאותה צנעה על פיה חונכתי.

     

    מצד שני גם לפרוץ ולא לעבוד במקום עבודה מסודר, זו פריצת דרך בכל הקשור בפמלייה ממנה הגעתי.

     

    אני פותחת אתרים של קולגות, של מתחרים ובכלל ואני רואה כמה הלל יש בהם:

     

    -   זה מנטור

    -   ההוא הכתיר עצמו כאחד מטובי הכלכלנים בארץ אך כשאני שואלת את שכן שלי אם שמע עליו הוא מנסה להגות את       שמו בלי לטעות.

    -   ההיא שדרנית בעלת ותק של שלושים שנה והיא בת עשרים בלבד

     

    ורק כששואלים את 'גלה' מה עשתה בחייה היא שוכחת...היא שוכחת שכנראה עשתה לא מעט

     

    היא שוכחת ש...יא איזה כיף לעשות את זה ככה בפרהסיה....עכשיו, כאן...

     

    היא שוכחת מזה שלפני הכל היא אמא שנאבקה כבר אלפי מלחמות בירוקרטיות בעבור שילוב בנה

     

    היא שוכחת שכאשר עבדה בתוכנית חברתית באמצעות בעלי חיים בבית ספר חרדי, הצליחה לחולל לא מעט תמורות בשנה אחת בלבד.

     

    היא שוכחת שמאז כבר הספיקה להגיע למעוז העיתונאות ולכתוב אי אילו כתבות על אי אילו ידוענים.

     

    היא שוכחת שהצליחה להרים מופע עם נשמה ענקית בשם 'יובל המבולבל' אליו הגיעו 400 הורים וילדים השייכים למשפחת האוטיזם.

     

    היא שכחה שהצליחה לחדור גם ל YNET ולכתוב בו כמה טורים אישיים שזכו לתגובות לא מעטות

     

    היא שכחה מתחרויות סיפורת בהן זכתה (משהו כמו שלוש נדמה לה)

     

    היא שכחה שניהלה פורום ענק טעון חם וחשוב מאין כמוהו להורים לילדים אוטיסטים.

     

    וכיום היא גם שוכחת שכבר קיבלה טלפונים מבנק הפועלים ומבזק כדי שתעביר סדנאות שיווק ברשתות חברתיות (פשוט כי הדפה אותם על הסף, לא עניין לה יותר)

     

    היא שכחה שרק לפני יומיים מצאה שלשכת המסחר (בצפון) הכתירה אותה לאושרה כיועצת לענייני כתיבה תדמיתית ושיווקית של הלשכה בעוד היא שפשפה עיניה כדי להבין מה מה מה?

     

    היא שוכחת שיש לה משהו כמו 10000 חברים בפייסבוק בלבד כי כנראה היא מעניינת כמה...גם אם אינם אנשי הלייקים והכוכביות.

     

    היא שוכחת שפעם כשהיתה צעירה כמעט הלכה לכיוון המשחק והחיידק עד היום גורף תשואות במופעים שונים....וקוראים לה 'מבוזבזת'...

     

    סעמק, הזיכרון שלה ממש לא משהו

     

    וברור לגמרי שהיא שכחה לא מעט כאן

     

    אבל ככה מתחילים לטפטף שיר הלל וזה קשה לה להחריד, שלא תטעו, היא ירקה דם כדי להביא את השורות הללו, למה? כי דבר אחד היא לא שוכחת, מאיפה היא באה ועד כמה איש לא שיער שתגיע עד הלום.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/8/11 23:51:

      צטט: אריק רי. 2011-08-23 23:42:36

      בהצלחה!

      גם אני הקמתי עסק קטן,

      זה לא קל,

      אבל יש בזה סיפוק רב!

       

      אריק המון הצלחה

      כן, הסיפוק הזה, אין שני לו

       

      המון הנאה

       

      גלית

        23/8/11 23:42:

      בהצלחה!

      גם אני הקמתי עסק קטן,

      זה לא קל,

      אבל יש בזה סיפוק רב!

        22/8/11 11:56:

      צטט: בר כוכבא 2011-08-21 19:03:26

      אם זה כך... מעניין מה יקרה כשתהיי גדולה...? ;-)

       

      כנראה שלא ארגיש כזו, אז ודאי אשכח לספר ...

        21/8/11 19:03:
      אם זה כך... מעניין מה יקרה כשתהיי גדולה...? ;-)
        19/8/11 19:10:

      צטט: ARMAND 2011-08-19 11:02:53

      לפעמים... להיות עצמאי... זה להיות "מיני טייקון"... זהה בהתנהגות אבל ללא הכסף והזהר...

      פעם חבר עבודה אחד אמר לי את דעתו על ההבדל בן הבוס שהיה לנו אז לבינינו (אגב - זה היה בחיפה...)

      הוא אמר שאנחנו... אני והוא ושאר העובדים... חולמים להרוויח עוד כסף בשביל קצת לפנק את עצמינו... לקנות משהו... לנסוע לאנשהו... לתת לילדים משהו... להורים משהו... וכ"ד...

      ואילו אותו הבוס שהיה לנו... כבר יש לו מזמן את כל הדברים האלו...

      הוא חולם ורוצה להרוויח יותר כסף מהסיבה הכי פשוטה - כי הוא רוצה יותר כסף !

      .

      יחי ההבדל הקטן...

      אני מאחל לך המון הצלחה בעסק...

      אבל שלעולם לא תגיעי למצב הזוועתי והלא אנושי הזה...

       

       

      נכון ארמנד, ניתן להגיע לזה

      אבל כמו שנראה כעת...אין מקום לחשש אני יותר קרובה עדיין לאותם אלו שלהם אני מפרישה מעשר מאשר לבוס שאיבד את התשוקה....ורק רודף אחרי זנבו דבוק השטרות.

        19/8/11 11:02:

      לפעמים... להיות עצמאי... זה להיות "מיני טייקון"... זהה בהתנהגות אבל ללא הכסף והזהר...

      פעם חבר עבודה אחד אמר לי את דעתו על ההבדל בן הבוס שהיה לנו אז לבינינו (אגב - זה היה בחיפה...)

      הוא אמר שאנחנו... אני והוא ושאר העובדים... חולמים להרוויח עוד כסף בשביל קצת לפנק את עצמינו... לקנות משהו... לנסוע לאנשהו... לתת לילדים משהו... להורים משהו... וכ"ד...

      ואילו אותו הבוס שהיה לנו... כבר יש לו מזמן את כל הדברים האלו...

      הוא חולם ורוצה להרוויח יותר כסף מהסיבה הכי פשוטה - כי הוא רוצה יותר כסף !

      .

      יחי ההבדל הקטן...

      אני מאחל לך המון הצלחה בעסק...

      אבל שלעולם לא תגיעי למצב הזוועתי והלא אנושי הזה...

        19/8/11 10:16:
      תודה דייב:)
        18/8/11 23:16:
      תודה אלי:)
        18/8/11 20:28:
      איזה כיף שאתה כאן שפי גם אם ככה על קצות אצבעות:)