1. בערב כזה, אתה לא יודע מאיפה להתחיל. מהתנחומים למשפחות ההרוגים, מאיחולי ההחלמה המהירה לכל הפצועים, מההערכה הרבה ללוחמי צה״ל ולוט״ר אילת שנלחמו היום למעשה קרב של אומה שלמה? מאיפה אתה מתחיל? עוד ועוד מאחינו ואחיותינו נרצחים, ואנחנו ממשיכים (כמעט) כרגיל. אבל אלו הם חיינו במדינת היהודים, ולא משנה כמה יגידו לכם אחרת, אלו גם יהיו חיינו. מאז ומתמיד חיינו תחת החרב, ברוב המקרים היא גם הייתה מונחת על צווארנו ולפחות היום אנחנו נלחמים חזרה.

נלחמים חזרה?? אתם באמת מאמינים בזה? כמה מחסני תחמושת ומשרדים של החמאס יופצצו הלילה כדי שמחר יוכלו להגיד לנו ש״כוחות צה״ל תקפו הלילה ברצועת עזה כתגובה לפיגוע הירי״? האם רק אני קראתי את הברור מאליו, שחמאס פינה את כל מבני המפקדות שלו? שכל לוחמיו מסתתרים הלילה היטב בין אוכלוסיה אזרחית? ראש הממשלה מלמל בנאומו שכל האחראים לפיגוע חוסלו, באמת ביבי? כל האחראים? כי אחמד ג׳עברי מסתובב לו כמו טווס. ומתחתיו, כמה מטרות יש לצבא שלנו והוא רק מחכה לפקודת הירי שתבוא? כמה מחסני נשק (שאל מי מפנים אותו? אסד? קדאפי?) יש שם? כמה מנהרות הברחה? וכמה מנהרות חטיפה? כמה לוחמים מונה צבא החמאס? ואתה אומר לנו שכל האחראים חוסלו, זה המיטב שיועצי התקשורת וכותבי הנאומים מסוגלים להנפיק? כמה טונות סיוע, מזון, ציוד וחומרי בנייה יעברו השבוע במעברי כרם שלום, סופה וארז? כמה כסף תשלם ממשלתך, מר נתניהו, לאותם אלו שבאמת אחראים לפיגוע? טרור הוא כמו ג׳וק, אתה מרסס נקודתית והוא יביא את החברים שלו מחור אחר.

תמשיך ככה, אתה עושה עבודה פשוט מצויינת בהנחלת ביטחון אישי לתושבי המדינה. מצויינת. טבח איתמר (משפחה שחוטה) ואתה מנמנם, ירי בקבר יוסף (הרוג אחד) ואתה משתעל, טיל נ״ט על אוטובוס (ילד הרוג) ואתה ממלמל. אבל מפגינים בכיכר, זה מה שאתה מפחד ממנו. כי אתה לא ראש המדינה, האמת היא שאתה רק ראש הממשלה. דואגים רק לעצמכם. סומכים על הזיכרון הקצר של אזרחי ישראל שעד הבחירות ישכחו הכל. כבר חודש מנסים להפילך בגלל מחירי דירות, אבל כשנופשים חוזרים הביתה ונתקלים בתופת, זה לא מפריע לנו, לזה התרגלנו. אל תדאג ביבי יקר, לגבי כותב שורות אלו מחאת הדיור לא שינתה דבר, גם לפניה אמרתי שאתה לא מתפקד וגם אחריה אגיד זאת.

תן לנו סיבה (אפילו קטנה) להאמין בך. תן לנו סימן שאתה מבין את גודל האחריות. אל תמכור לנו מונחים תקשורתיים כמו אסקלציה, מירוץ חימוש, מאזן הרתעה וכדומה. אל תשלח את יועציך לדברר את התקשורת לגבי מצבנו בעולם, הלחץ המדיני, ספטמבר המתקרב. רק תדאג לנו. זה הכל. זה יותר מדי לבקש? תן לנו מדינה בה אפשר לחזור שזופים ומאושרים ולא לחטוף טילים, תן לנו מדינה בה ניתן להפגין בכיכרות ולא לשמוע אזעקות, תן לנו מדינה בה חיילינו מביאים את הקרב לאויב ולא רק מגיבים. תן לנו את המדינה שהבטחת, אחרת, מחירי דיור או לא, תעוף לנו מהעיניים.

2. נכון, זה סוג של ניצול ציני, אבל אין כמו ארועים כאלו כדי להזכיר לנו שאנחנו עם אחד. וגם עם מיוחד. אבל יש כאלו שמכפישים את העם הזה בכל הזדמנות, על כל במה ומול כל מצלמה. כמה חיילים תושבי יהודה ושומרון (במילון השמאל יש לעיין בערך ״מתנחלים מטורפים״) יהרגו לנו כדי שנבין שהם בדיוק כמו כולם? האם מגש הכסף שלהם לא הרוויח לציבור שלהם את הכבוד הראוי לו? האם נער בן 16 שזורק קללה לשוטר, האם נער כזה ראוי להתייחסות תקשורתית אבל חיילינו האמיצים שמסתערים אל מול האש הניתכת מקני השנאה של הערבים, אלו אינם ראויים לכותרות? תסתכלו על מלחמת לבנון השנייה, על עופרת יצוקה, על כל קרב, תראו אותם שם. שקטים, צנועים, ללא ציציות, זקן, עוזי ושרשרת מאוזניים של ערבים. אתם יודעים את זה, אני יודע את זה, אפילו התקשורת כבר גילתה את זה. תושבי יהודה ושומרון הם בדיוק, אבל בדיוק, the guy next door. הם חיים כמוני וכמוכם, וכשצריך, הם גם מתים בשבילי ובשבילכם. תקשיבו למילים של אמהותיהם, אחיהם, נשותיהם וילדיהם. תקראו עליהם קצת ותזכרו בארץ ישראל היפה. תקראו את דבריה של אמו של לוחם גולני, משה נפתלי הי״ד, על בנה ועל הקשר שלו לארצו ולעמו. תפנימו את המסר מדבריה, מדברי כל האימהות הללו. עם אחד, מיוחד, בזמן מיוחד ונדיר, ובמקום מאוד, מאוד, מיוחד.

3. ב-7 בדצמבר 1941 הפתיעו היפנים את הצי האמריקאי בפרל הארבור והסבו לארה״ב את אחד מאסונותיה הגדולים ביותר. כחלק ממדיניות ההטעיה היפנית, ניהלו היפנים במשך זמן רב ״שיחות שלום״ עם האמריקאים כאשר בו זמנית הם תכננו את המתקפה. האמריקאים היו כה שקועים בשלום המתקרב, כה מכורים לשיחות דיפלומטיות, עד כי הזניחו את המודיעין הגולמי.

הפיגוע היום אינו פרל הארבור למדינת ישראל. הוא פיגוע כואב מאוד, עצוב מאוד ולמשפחות ההרוגים והפצועים זוהי אכן שעה קשה ביותר ולהם באמת חרב עולמם. אבל יש דימיון. רק אתמול זעקו הכותרות (כותרות משנה, אחרי הכל יש מרגול ואוהלים ויאללה בלגן) שיש התקדמות ממשית בשיחות מול החמאס לגבי גלעד שליט. היום, למרבה הפלא, בוטלה ההתקדמות הממשית ופוצצו השיחות. אולי אני פרנואיד, אבל אם ראשי החמאס (תנועה פוליטית בלבד, ללא שום פן צבאי, כן?) נסעו למצרים יממה לפני שממצרים יצא פיגוע כה גדול ומורכב, האם לאף אחד זה לא נראה מוזר? האם החמאס לא זרה חול בעיני המודיעין הישראלי כאשר הכניס אותנו לעוד שבלונה של ״סבב שיחות״? באמת נדמה לכם שפיגוע איכותי כל כך נוהל בדרגי הפיקוד הזוטרים של ארגון-חובבי-ציון הזה? אז למה לא כורתים את ראש הנחש, ואל תבלבלו לי את השכל שחיסול יאסין או שחאדה לא הועיל לנו. הגיע הזמן שנחליף דיסקט ביחסנו לחמאס ואולי גם נתחיל להתייחס לגבול מצרים בתור גבול-שלום-לשעבר. זה לא שהם הוכיחו לנו אחרת. ויותר מהכל, הגיע הזמן שנפסיק לחלום על השלום ונתעורר למציאות שבה אנו באמת חיים. שלום יש בשוויץ, פה מלחמה.