9 חודשים חלפו מאז החלה ועדת הכספים של הכנסת את פעילותה בשנת תשע"א. 9 חודשים של מושב חורף אינטנסיבי בשל השנה המעוברת, ועוד מושב קיץ לא פחות עמוס, בהם קיימה הוועדה לא פחות מ-911 ישיבות ודיונים.

מליאת הכנסת, כידוע, עובדת 3 ימים בשבוע בלבד, והוועדות לפעמים יום נוסף. לעיתים רחוקות קורה שוועדה עובדת 5 ימים בשבוע במלוא התנופה. ב-9 חודשים יש לכל היותר 270 יום, כולל ימי ששי ושבת. בתשעת החודשים שחלפו היו גם חגים, פגרת פסח בת חודש וחצי, שבה גם אם עובדים הרי שמדובר בעבודה בהילוך נמוך בלבד, ובכל זאת קיימה הוועדה 911 ישיבות ודיונים.

חשבון פשוט מעלה, כי מדובר בדחיסה בלתי מתקבלת על הדעת של מספר הישיבות והדיונים שהתקיימו בכל יום בוועדה הזו בתקופה האמורה. בוועדת הכספים מציינים, כי מדובר בשיא בהיקף הפעילות של ועדה בכנסת ובמספר שיא של ישיבות ודיונים אינטנסיביים בתקופה כה קצרה יחסית.

בנוסף, הוועדה גם אישרה לקריאה סופית לא פחות מ-106 חוקים, וגם בזה מדובר בשבירה של כל השיאים הקודמים.

בשלושת החודשים הראשונים של מושב החורף, ניהלה הוועדה לו"ז מרתוני, אינטנסיבי ודחוס במיוחד, עד שאישרה את תקציב המדינה הדו שנתי לשנים 2011 0 2012 וכן את חוק ההסדרים. בחודשים שלאחר מכן אישרה הוועדה רפורמות מרחיקות לכת, שעתידות להשפיע דורות קדימה. בין השאר הניעה הוועדה תהליכים להגדלת היצע הדירות בשוק, עוד בטרם החלה מחאת האוהלים.

באשר לחוק ההסדרים, הוועדה הצליחה לפצל מחוק ההסדרים חוקים אשר היה בהם משום הטלת גזירות חדשות על הציבור, כדוגמת דחיית המשך העלאת קצבאות הילדים. בניגוד לשנים קודמות, חוק ההסדרים שיצא השנה תחת ידיה של ועדת הכספים כלל מעט מאוד החמרות, ובעיקרו עסק דווקא בתיקונים משמעותיים וחשובים וביניהם: תיקון מקיף לחוק עידוד השקעות הון תוך יצירת מסלולי מענקים והטבות חדשים שמטרתם בין היתר לסייע ביצירת מקומות עבודה, כמו כן, אושר תיקון נרחב לחוק מחקר ופיתוח שמטרתו קידום ועידוד תחום זה.

גולת הכותרת: חוק ששינסקי

להלן רשימה חלקית מאד של רפורמות, החלטות ונושאים חשובים ומשמעותיים שעברו ואושרו על ידי ועדת הכספים:

א. חוק ששינסקי  ללא ספק גולת הכותרת של הישגי הוועדה, כשעלה בידה לאשר את החוק המעלה את שיעור התמלוגים שישלמו המשקיעים על רווחיהם מקידוחי גז. לראשונה בתולדות המדינה, ייהנה הציבור הרחב מרווחי מאגרי האנרגיה שנתגלו במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. עד לאישור החוק, מדינת ישראל ניצבה במקום האחרון בקרב מדינות העולם מבחינת שיעור המיסוי על רווחי גז ונפט (12% בלבד). בעקבות אישור חוק ששינסקי, סך המיסוי יגיע עד ל- 62%.

ב. הקמת קרן רווחה מהכנסות המדינה מתמלוגי הגז  הוועדה התנתה את אישור חוק ששינסקי בהקמת קרן ייעודית לרווחה וחינוך למען הדורות הבאים. הכנסות המדינה מהפקת גז אמורות להגיע לעשרות מיליארדי שקלים ויותר בעשורים הבאים, ואלה יופנו למטרות חינוך ורווחה לטובת אזרחי מדינת ישראל.

ג. הגברת ההגנה על כספי הציבור בשוק ניירות הערך ובשוק ההון, באמצעות אישור חוק ייעול הליכי אכיפה מנהלית ע"י הרשות לניירות ערך  הוועדה אישרה חוק תקדימי, תוך יצירת איזונים בחוק לעומת ההצעה הממשלתית שהובאה בפניה. בסופו של יום, התקבל חוק אשר מגביר את כוחה של הרשות לניירות ערך כרגולטור תוך יצירת הליך מאוזן עבור המפרים.

ד. אישור חוק הגברת האכיפה בשוק ההון  הוועדה אישרה חוק המעניק סמכויות אכיפה מנהליות לממונה על שוק ההון באוצר, על מנת לאפשר לו סמכויות חקירה וביקורת על הגופים שבפיקוחו, והכל על מנת להגן על כספי הציבור בהיקף של למעלה מ- 900 מיליארד שקל שמצויים בקופות הגמל, בחברות הביטוח ובקרנות הפנסיה. גם במקרה זה שינתה הוועדה את הצעת החוק הממשלתית.

ה. הפחתת מיסים לשם הגדלת היצע הדירות למגורים  הוועדה אישרה חוק שיש בו כדי לעודד בעלי דירות להשקעה להוציא את הדירות למכירה, ע"י מתן פטור מתשלום מס שבח לתקופה של שנתיים. הצעת החוק הממשלתית כללה פטור מס שבח בלבד. הוועדה היתה קשובה לרחשי הציבור (חודשים בטרם החלה מחאת האוהלים), והתעקשה לקבוע בחוק הטבה חדשה: הפחתת מס רכישה לרוכשי דירה ראשונה בצורה משמעותית (פטור מלא ממס לרכישת דירה עד שווי 1.35 מיליון שקל ולאחר מכן מדרגות מס מופחתות עד 1.6 מיליון שקל 3.5 אחוז בלבד ומעל לכך- 5 אחוזים).

ו. חוק לקביעת פטור ממס על מלגות  משנת 2000 נתבקשו מוסדות להשכלה גבוהה לשלם מס בעד מלגות לסטודנטים. במשך שתי כנסות ניסו להעביר הצעות חוק לביטול המס האמור, אך רק ועדת הכספים הנוכחית עשתה זאת. הוועדה אישרה חוק המבטל את המס על מלגות לסטודנטים באוניברסיטאות ולחוקרים במוסדות מחקר.

ז. השבת דמי הבראה לעובדי המדינה עבור השנים 2009 0 2010: בעקבות המשבר העולמי, ב-2009 הממשלה החליטה להפחית בחצי את דמי ההבראה של עובדי המדינה. בשנה האחרונה הגישו חברי הוועדה הצעת חוק להשבת כספי דמי ההבראה לעובדים בשירות הציבורי ולהקמת קרן לפיצוי עסקים במצוקה. בעקבות המהלך, יזמה הממשלה הצעת חוק ממשלתית להשבת כספי דמי ההבראה. הוועדה שילבה את שתי הצעות החוק ואישרה השבת הכספים של 2010.

הוועדה אישרה גם שורה של חוקים וקיבלה החלטות רבות בנושאים העומדים ביסוד המחאה החברתית בימים אלו:

1. התייקרות תעריפי המים  הוועדה אישרה פה אחד הצעת חוק שנועדה להחזיר את הפיקוח על מחירי המים לכנסת (לוועדת הכספים), על מנת למנוע התייקרות חסרת רסן של תעריפי המים ע"י תאגידי המים. ההצעה עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת בניגוד לעמדת הממשלה.

2. הוועדה דחתה את המשך יישום הפחתת מס החברות שאמור היה להגיע עד לשיעור הנמוך ביותר בעולם המערבי (16% בלבד), מתוך שאיפה לשנות את מדיניות המיסוי במדינת ישראל.

3. הוועדה פעלה בתוקף על מנת להביא לשינוי מדיניות המיסים של מדינת ישראל, תוך קריאה מתמדת להפחתת המיסים העקיפים והעלאת המיסים הישירים. בין השאר תבעה הוועדה מהממשלה לרווח את מדרגות המס.

מעבר להצעות החוק, הצווים והתקנות הרבות שאושרו בוועדה, הוועדה קיימה דיונים רבים באופן סדיר בנושאים בוערים בהשתתפות רוב שרי הממשלה, בכירי האוצר, נגיד בנק ישראל ובכירי הבנק.

הוועדה גם קיימה דיון בעניין הריכוזיות במשק, שבו קראה לממשלה להקים ועדה מקצועית לבחינת נושא זה, וועדה שבסופו של דבר אכן הוקמה על ידי ראש הממשלה ושבקרוב אמורה לפרסם את מסקנותיה.

יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני, סיכם את הפעילות האינטנסיבית של הוועדה בראשותו, והודיע שבכוונתו "להמשיך בקו התקיף למען חיזוק ושיפור מצבם הכלכלי של אזרחי מדינת ישראל, ולפעול למען רווחת האזרחים, חיזוק הפריפריה והשכבות החלשות והורדת הנטל על מעמד הביניים".

שיאים בחסות זועבי

ואם בשבירת שיאים עסקינן, גם במליאת הכנסת נשברו כמה שיאים במהלך התקופה האחרונה, כאשר בכמה מהם משורבב שמה של ח"כ חנין זועבי מבל"ד.

השיא הראשון הוא המקרה בו ח"כ אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) אצה רצה לעבר דוכן הנואמים במליאת הכנסת, והתנפלה עליו בחמת זעם כדי למשוך בכוח למטה משם את זועבי שעמדה עליו באותה עת ונשאה דברים. רצונה לא התממש משום שהסדרניות עצרו בעדה ברגע האחרון, אך אין ספק שהיה מדובר בתקדים ובשיא שלא זכור כמותו קודם לכן, שחבר כנסת ניסה להוריד בכוח חבר כנסת אחר מדוכן הנואמים.

גם השיא השני קשור עם זועבי, והכוונה למקרה בו יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, הורה לזועבי לצאת מאולם המליאה לאחר שנקראה לסדר שלוש פעמים. זועבי סירבה לצאת, ולריבלין לא נותרה ברירה אלא להורות לסדרניות להוציאה החוצה גם בניגוד לרצונה. אולם זועבי לא ויתרה, ודחפה ובעטה בסדרנית שהגיעה לבצע את המוטל עליה.

בכנסת לא זוכרים תקדים בו אחד מחבריה הרים יד והשתמש באלימות, בוודאי שלא באולם המליאה ובוודאי שלא כנגד סדרנים שמבצעים את העבודה עבורה הם מקבלים שכר ולאחר שקיבלו הוראה מפורשת מיו"ר הכנסת.

בעקבות המקרה הזה, בכנסת משוכנעים גם שלא ירחק היום ונהיה עדים גם למחזה שבו חבר כנסת או יותר מרימים יד ומכים זה את זה, וגם קטטה המונית בין חברי הכנסת הינה אפשרות קיימת.

שיא נוסף הוא המקרה בו חבר כנסת הגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה כנגד חבר כנסת אחר, בגין..... עישון סיגריה. המדובר באורי אריאל (האיחוד הלאומי), שהגיש תלונה נגד דוד רותם (ישראל ביתנו). על פי החוק, כידוע, אסור לעשן במקומות ציבוריים, וגם בכנסת אסור לעשן מכוח חוק זה. יום אחד הגיע רותם לחדרו של אריאל והדליק סגריה. אריאל ביקש ממנו לכבותה ואיים שיגיש נגדו תלונה. רותם כיבה, אך זה לא מנע מאריאל להגיש תלונה נגד המעשן בגין עבירה על החוק. "רותם הוא יו"ר ועדת החוקה, ועל היועץ המשפטי לממשלה לטפל בו", אמר אריאל.

מקרה חריג נוסף, שגם בדומה לו אין זכור בעבר בכנסת, הוא המקרה שבו בימי מחאת הקוטג´ ניגשה רונית תירוש (קדימה) אל מרכז שולחן הממשלה שבאולם מליאת הכנסת, והניחה לפני ראש הממשלה קופסת גבינת קוטג´ 5 אחוזים של חברת "טרה". רק חבל שלא הביאה לו גם כמה קרקרים על יד, שיהיה לו עם מה לנשנש...

וכשמחפשים פעלולים תקדימיים שלא נראו כמותם קודם לכן, כדי להיכנס לעיתון, כמובן גם מוצאים. כזה הוא גם המקרה שבו באותם ימים הביא שי חרמש, אף הוא מ"קדימה", פרה אל שערי הכנסת. רק מזל שאנשי משמר הכנסת עצרו בעדו מלהכניסה אל תוך הבניין.

פרידה מ"קאי"

והזכרנו את משמר הכנסת, איך אפשר שלא להתייחס להודעה לעיתונות המיוחדת והמדהימה שפרסם דובר הכנסת, יותר יקיר, לפני מספר ימים.

ולא. שאף אחד לא יטעה לחשוב שמדובר פה במתיחה, ליצנות או בדיחה. זה רציני, אמיתי, עם כל הכנות. זו הודעה לעיתונות כמו כל יתר ההודעות לעיתונות שמפרסם דובר הכנסת מעת לעת.

ההודעה פורסמה תחת הכותרת: "משמר הכנסת נפרד ´בהצדעה´ מהכלב קאי", וזה לשונה: "ביום חמישי האחרון, נפרד משמר הכנסת מאחד מלוחמיו הוותיקים שיצא ל´פנסיה´. לא מדובר בעובד משמר מן המניין, אלא בלוחם ארבע על ארבע העונה לשם קאי. במהלך שבע השנים האחרונות ´שירת´ קאי, כלב משמר המתמחה באיתור חומרי נפץ, תפקיד בעל אחריות מן המעלה הראשונה, ואולם הגיע זמנו לצאת ´לגמלאות´".

עוד נאמר בהודעה, כי בטקס הפרידה סיפר יאיר בשרי, "מפקדו" של קאי, כי לא נפתחה ישיבת מליאה של הכנסת לפני שקאי או אחד מארבעת חבריו ליחידה לא מאשרים כי המקום נקי מחומרי נפץ. עוד אמר ה"מפקד" בשרי, כי לאחר הכרות כל כך ממושכת, הפרידה אומנם קשה, אך אני יודע שהוא עובר למשפחה מאמצת שתטפל בו היטב.

בסיום ההודעה נאמר כי "על אף שקאי עוזב את היחידה, הוא משאיר אחריו נוכחות מרשימה: שני כלבים אחרים במשמר הם ילדיו.

בנוסף נמסר: "הכלב קאי לא עוזב בידיים ריקות, ובמלונה החדשה הוא יוכל להתהדר בתעודת הערכה אותה קיבל מחבריו ליחידה".

עד כאן לשון ההודעה לעיתונות, ככתבה וכלשונה ובמלואה. לא הוספנו ולא גרענו. רק הבאנו לידיעת ולהנאת הציבור, עם מה מתעסקים בדוברות הכנסת.