תקציר הפרק הקודם:
חכמי חלם הגו רעיון גאוני לפתרון בעיית הגשר הרעוע. הם בנו בית חולים מפואר למרגלות הגשר, כדי שכל הנופלים מהגשר יקבלו במקום טיפול רפואי בצורה המהירה והנוחה ביותר, לשביעות רצונם המלאה.
"מיתוג חדש"
פ. חובב
פרק שני — ובו יסופר, כיצד החליטו חכמי חלם לטפל בבעיה, אחרי שבית החולים התמלא במהירות בהמוני פצועים שהמשיכו כל יום ליפול מהגשר הרעוע ולשבור ידיים ורגליים, וכבר לא היתה אפשרות לקלוט פצועים נוספים.
ישבו חכמי חלם סביב השולחן העגול, לבשו משקפיים עגולים, לפתו את ראשם בכל הידיים, קימטו את כל המצח וחשבו. ישבו ישבו ישבו, קימטו קימטו קימטו, חשבו חשבו חשבו, עד שפתאום קופץ פרופסור ר. גאוני ומכריז בהתרגשות: יש לי רעיון גאוני.
התרווחו חכמי חלם על הכסא, הורידו את כל המשקפיים, חייכו בכל השפתיים, הרפו את כל המצח ואמרו: הו, יופי.
— מיתוג חדש — הכריז הפרופסור במשנה חשיבות — נעשה מיתוג חדש!!!
— הידד!!!! — צהלו החלמאים — הידד!!! הבעייה נפתרה. עושים מיתוג חדש!!!
— רק רגע. רק רגע אחד — היסה אחד החכמים את הצהלה — לפני שאנחנו פוצחים בריקוד סוער לרגל הבשורה, אולי כדאי שנדע קודם מה זה מיתוג חדש, לא?
הס עמוק הושלך באולם. עיני הכל הופנו לעבר פרופסור גאוני בציפייה לדעת מה זה מיתוג חדש.
— ובכן — פתח הפרופסור בעיצומו של ההס העמוק — מיתוג חדש, משמעו: אנחנו מוחקים לגמרי את המיתוג הקודם של הגשר ועוברים למיתוג אחר. חדש. פשוט וקל.
— כלומר...
— כלומר, מחליפים את השם של הגשר. לוקחים את השם הישן, מבטלים אותו ובוחרים במקומו שם חדש. זה הכל. עכשיו הכל מובן?
— לא כל כך... — גמגמו כמה בשפה רפה.
— מה לא מובן כאן? — התפלא הפרופסור — הרי כולנו יודעים איזה בעיות קשות היו עם הגשר הישן. אנשים שדרכו עליו היו נופלים ושוברים את כל הידיים והרגלים. זה היה נורא. בקושי כבר נשארו אנשים שהיו מוכנים לעלות בכלל על הגשר הזה.
— ואחרי המיתוג החדש, אנשים יחזרו להשתמש בגשר?
— אלא מה. הרי זה כל הרעיון — התלהב הפרופסור — ברגע שיתחיל המיתוג החדש, אנשים ישמעו שיש שם חדש לגשר ויבואו בהמוניהם. למה לא? אני מציע שנוריד את השלט הישן שהיה על הגשר ונשים במקומו שלט גדול ויפה שיהיה כתוב עליו "גשר פרנסה ובריאות".
— אוהו, "פרנסה ובריאות" איזה שם נפלא — הנהנו החלמאים בהנאה — מי לא רוצה פרנסה ובריאות? יופי. נהדר. כולם מסכימים פה-אחד שתיים?
— אני כולי בכלל לא מבין מה הולך פה — הגיע תורו של הנודניק התורן להשמיע את עמדת האפכא מסתברא — הרי הגשר הזה הרוס לגמרי. אנשים שוברים את כל הידיים והרגליים. מה יעזור לנו כל המיתוג החדש הזה? למה שאנשים יחזרו להשתמש בגשר אחרי שהם כבר השתכנעו שלא כדאי להשתמש בו?
הס עמוק מושלך שוב באולם. עיני הכל מופנות לעבר פרופסור גאוני.
— כדי להסיר חשש גם מליבם של כל הפסימיים — מכריז הפרופסור — אני הייתי מציע לגלות רוחב לב בצורה יוצאת מגדר הרגיל ולקרוא לגשר שלנו "שפע פרנסה ובריאות".
— בראבו בראבו — הגיבו כולם במחיאות כל הכפיים — קולה כבוד. מי בעד? ירים את כל ידו.
— ומה יהיה עם כל האנשים שלא יראו את השלט החדש? איך הם יידעו שפתרנו את הבעיה עם מיתוג חדש? — הנודניק לא מוותר.
שוב הס עמוק ושוב מבטי ציפייה לעבר פרופסור גאוני.
— ובכן — הפרופסור נענה לאתגר — המיתוג החדש שלנו ייעשה בצורה הכי מקצועית שאפשר. נציף את כל חלם במודעות ענק עם המילים "שפע פרנסה ובריאות". נדביק אותן על כל מה שזז. גם על האוטובוסים שעומדים בתחנות. נמלא לאנשים את תיבות הדואר במכתבים יפים עם סיסמאות, שיפתו את כולם להשתוקק לפרנסה ובריאות. אנשים לא יוכלו לעבור בחלם בלי להיתקל ב"שפע פרנסה ובריאות" על כל צעד ושעל. נעשה כל-כך הרבה פרסומת ותעמולה, עד שהם ישכחו לגמרי למה הם הפסיקו להשתמש בגשר לפני שעשו לו מיתוג חדש.
— אבל מה תעזור כל התעמולה, אם הגשר הרעוע נשאר באותו מצב? — הנודניק מתעקש — אנשים לא ייעלבו שמתייחסים אליהם כמו אל טיפשים?
— אל תדאג. חלם, לא? |