הקריאה שחדרה אל תוככי הכוכבים העירה מתרדמתו את החישוף הכבוי. הוא גילה נכונות לפעולה. השעה הייתה 2:00 בצהרי שמיים. שיתוף הפעולה הטריד את הפרטים. הם ידעו שבלעדיו לא ניתן להתקדם. היו שחרדו לזהותם העצמית, לריבונות הישגיהם, אבל המטרה שאליה כיוון שיתוף הפעולה הלמה את כולם כאחד. הם התעוררו להבנה שהכלל לעולם שלם מהפרטים, ושבדרך זו ייצא כל אחד מהם מזוקק ושלם יותר.

הקריאה להתאחדות חזרה אל מקורה, ובאותה נקודה החל מסע החישוף המיוחד. השלמות הצטיירה כאור הנבנה ממנחות אור השיתוף המחזיר אור מועצם- אור השלמות האופפת-חובקת כל. הפרטים נפרדו מהיצמדות להתבדלות מתנשאת והפכו לגוף אור זוהר.

במושבת החלל ערב-חג היו התושבים עסוקים בפעילויות קיום שגרתיות. הם התקבצו למושבה החדשה מכל קצוות המארג הכוכבי ועסקו בפיתוח אמצעי הגברת מודעות. הרעיון הכללי שהנחה אותם היה שימור תאי זיכרון ופיתוחם בתנאי תודעה מועצמי ריכוז. המושבה עצמה הייתה בנוייה כסליל שמהירות סיבובו על צירו הייתה משתנה בהתאם למידת הריכוז המופק.

עד שיצליחו לשנות את מהירות סיבוב הציר לזו המאפשרת תקשורת מלווה בהיזון-בורא הם לא ינטשו את חלומם.