כותרות TheMarker >
    ';

    צדוק לוי

    חזון כלכלי,חברתי חינוך וביטחון

    מונופולים, קרטלים, תחרות וארץ חלם. מדינה הגיונית

    0 תגובות   יום שבת, 20/8/11, 19:18

    מונופולים, קרטלים, תחרות וארץ חלם. מדינה הגיונית

     

    מוגש על ידי צדוק לוי    levy8888@gmail.com

     

    1. 1.               הקדמה.

    ארץ חלם הייתה מוקפת בתעלת מים עמוקה. את התעלה חצה גשר עץ אחד וכל מי שנכנס לחלם היה חייב לעבור בגשר.

    במשך הזמן הגשר התבלה וחתיכות ממנו נפלו לתעלה ואנשים שנכנסו לחלם נפצעו.

    ישבו חכמי חלם על המדוכה, חשבו וחשבו וחשבו ובסוף החליטו לבנות בית חולים ליד הגשר.

     

    מדינת ישראל נוהגת בדברים רבים כמו חכמי חלם.

     

    1. 2.               מונופולים, קרטלים ותחרות.

    א.    טלביזיה בכבלים.

    כאשר הוחלט על הקמת טלביזיה בכבלים בישראל, פרסמה הממשלה שיתנו למספר זכיינים להתחרות ביניהם. נשמע טוב הלא כן?

    תחרות בין זכיינים היא דבר מצוין אם היא תחרות אמיתית ולא תחרות נוסח ישראל.

    חילקו את הארץ לאיזורים ונתנו לכל זכיין איזור משלו כדי שלא תהיה כפילות בהשקעה בתשתיות. החלטה זו שהייתה שנבעה מכוונה טובה, מנעה תחרות בין הזכיינים.

    ללקוח שלא קיבל שירות טוב ורצה לעבור לחברה אחרת, לא הייתה אלטרנטיבה במקום מגוריו אלא אם כן היה מחליף את מקום מגוריו לאיזור שבו יש זכיין אחר.

    החלטה הגיונית לכאורה מבחינה כלכלית למנוע כפילות בתשתיות, מנעה תחרות. מה איכפת למדינה אם זכיינים פרטיים ישקיעו בתשתיות כפולות אם אין אפשרות להבטיח תחרות ללא תשתיות כפולות.

    מדוע המדינה לא חייבה את הזכיינים לעשות רשת ארצית משותפת של כבלים כאשר השידורים של כל הזכיינים היו מגיעים לכל הבתים בישראל והלקוחות היו יכולים להחליט במי הם בוחרים ולעבור לזכיין אחר מתי שהם רוצים?

    התוצאה של ההחלטה ההיסטורית הגרועה הסתיימה בכך שלוח השידורים והתכנים של כל הזכייניות הפך להיות זהה, המחירים כמעט זהים, אף אחד לא האשים אותם בכך שהם יצרו קרטל ולבסוף כולם התאחדו לגוף אחד.

    אפילו YES לא מהווה תחרות מכיוון שאין לה את מגוון השירותים שאפשר לקבל בכבלים.

    אז איפה התחרות.

     

    ב.    ניתוח הגורמים ליצירת תחרות והגורמים למניעת תחרות.

    1. 1.               מניעת תחרות.

    א.               קרטלים ובעיקר מונופולים מונעים תחרות בגלל תיאום מחירים ובלעדיות.

    ב.               סיוע ותמיכה ממשלתית ביצרנים ונותני שירותים מונעת תחרות.

    ג.                מניעת יבוא מתחרה מונעת תחרות.

    ד.               הסכמים כובלים בין ספקים ללקוחות מונעת תחרות מכיוון שהלקוח אינו חופשי לעבור מספק לספק מתי שיחפוץ. דוגמא לכך הם קנסות התנתקות מחברות הכבלים והחברות שנותנות שירותים סלולאריים.

    ה.              כל הסכם בין ספק ללקוח שבו לספק אין מה להפסיד או אפילו ירוויח אם הלקוח יעזוב אותו או לא יקנה ממנו, מונע תחרות.

    ו.                 סובסידיות למצרכים מונעת תחרות. לעומת זאת סובסידיה לנצרכים אינה מונעת תחרות מכיוון שהיא לא משפיעה על מחירי המצרכים.

    ז.                המקום היחיד שהמדינה צריכה להתערב הוא במניעת יבוא במחירי היצף.

    ח.              אי אפשר למנוע קיומו של מונופול שהמוצר שלו מוגן בפטנט למרות שמוצר מוגן בפטנט מונע תחרות.

    במקרים קיצוניים המדינה יכולה לפקח על המחירים של מוצרים כאלו.

    ט.               

     

    1. 2.               יצירת תחרות.

    א.               ריסוק מונופולים וקרטלים על ידי אכיפה בלתי מתפשרת של החוקים ופתיחת השוק לתחרות בכל התחומים.

    ב.               פיקוח על מחירים רק במקרים קיצוניים.

    ג.                ללמוד לקחים מניסיון העבר ולא לנסות לחסוך לסקטור הפרטי השקעות, ולא לתת זיכיונות לפי איזורים. שכל היזמים והעסקים יתחרו בכל מקום בארץ.

    ד.               צריך להשתמש בנוסחאות שיבטיחו שהספקים יהיו תלויים בלקוחות ולא להיפך.

    ה.              צריך להשתמש בנוסחאות שהספקים יחששו לאבד לקוחות אם יעלו את המחירים.

    ו.                צריך למנוע בחוק שאסור יהיה לעסקים מכל תחום לחתום עם לקוחותיהם על חוזים כובלים הכוללים התחייבות לתקופת התקשרות, קנסות יציאה וכדומה.

    ז.                צריך לפתוח את השוק ליבוא מתחרה בכל התחומים.

    ח.              צריך לפתוח את השוק ליבוא מתחרה גם במוצרים חיוניים כמו מזון ומוצרי חלב ולתמוך באופן ישיר בתעשייה החיונית ולא על ידי מניעת יבוא מתחרה.

    ט.              לא לתמוך בתעשיות חלשות גם אם מפעלים יסגרו ועובדים יפוטרו. התמיכה בהם גורמת לבזבוז כספי המדינה ורק דוחה את הקץ. ראו מקרה אתא ודומיה. מפוטרים הם מאגר כוח אדם שמאפשר לפתוח מפעלים חדשים שייצרו מוצרים נדרשים.

     

    1. 3.               ה

     

    ג.     טלפונים סלולאריים.

    אחרי שסלקום נכנסה לשוק בישראל, צנחו מחירי השיחות בטלפונים הסלולאריים במאות אחוזים. עד אז נתנו לפלאפון לחגוג.

    המדינה אפשרה לנותני השירותים הסלולאריים לעשות הסכמים כובלים עם הלקוחות כולל קנסות יציאה.

    התוצאה היא שהמפעילים הסלולאריים אינם חוששים שלקוחות יעזבו אותם מכיוון שללקוחות יש הרבה מה להפסיד.

    הלקוחות הם כמו שבויים בידי המפעילים הסלולאריים.

    בישראל יש חוק שאסור להמר ואסור לקחת ריבית נשך.

    מהו ההבדל בין הימורים ולקיחת ריבית נשך לבין לקוח של אחת החברות שחרג  מדקות הגלישה באינטרנט או מהדקות של השיחות שלו כאשר הוא שוהה בחו"ל?

    המצב היה צריך להיות הפוך. מי שקונה חבילת גלישה או דיבור בחו"ל גדולה יותר אז הוא משלם מחיר נמוך יותר לכל דקה. איך ייתכן שאם הוא גולש יותר מהחבילה או מדבר יותר הוא משלם ריבית נשך במקום לשלם מחיר נמוך יותר?

     

    ד.     ערוץ 2 וערוץ 10.

    מרגיז אותי שזמן שידור הפרסומות בשני הערוצים האלו זהה לחלוטין. התעלמות מכך היא אחד הגורמים שמובילים בסוף לכך שחברות לא חוששות לעשות קרטל גם אם התיאומים לא נעשים בפגישות חשאיות בחשכת הלילה.

     

    1. היו אלו דוגמאות בודדות כיצד נמנעת תחרות בישראל לפעמים בגלל החלטות שגויות של המחוקק, וברב המקרים בגלל התעלמות של המחוקק וחוסר אכיפת החוקים.

    קימות דוגמאות כאלו ואחרות בלי סוף בישראל. צריך לטפל בהן על ידי חקיקה ועל ידי אכיפה של החוקים הקיימים בצורה בלתי מתפשרת.

     

    1. 4.               צריך לחוקק חוק שימנע את ההסכמים הכובלים שעושים הספקים עם הלקוחות. השימוש בהסכמים זהים של המפעילים הסלולאריים, יש בו סממן בולט ביותר של קרטליזציה.

     

    1. 5.               מיחזור בקבוקים-בדיחה גרועה.

    א.     בישראל יש חוק מיחזור. צריך לשנות את שמו לחוק פרנסה לפושעים ועבריינים.

    ב.     כרגיל, המדינה לא מסוגלת לעשות דבר אחד נורמאלי. המדינה לוקחת 25 א"ג מכל אזרח ומעבירה לעבריינים. (לפחות המדינה לא ממנת את זה אלא האזרחים).

    ג.      בארה"ב, מי שלא מפריד אשפה לצורך מיחזור צריך לשלם בעד פינוי האשפה. מי שמפריד את האשפה אינו משלם על פינוי האשפה. פינוי האשפה על ידי הקבלנים לא עולה למדינה כסף. הקבלנים מקבלים את התמורה לעבודתם בחומרים למיחזור שהם מוכרים ובתשלום מכאלו שאינם מפרידים את האשפה. התוצאה היא שהתושבים לא משלמים על פינוי האשפה, המדינה לא מממנת ולא נושאת בעלות הפינוי והקבלנים מרוויחים.

    ד.     המיחזור מקטין את הזיהום של הסביבה.

    ה.    רק אצלנו הממסד מצא את הפטנט הכי גרוע ואימץ אותו אל חיקו ובנוסף הכליל בחוק בהתחלה רק בקבוקים קטנים כדי לא לפגוע בדתיים.

    ו.      למה לא חיקו את המודל האמריקאי שהוא כל כך הגיוני?

    ז.      יש כמה תשובות אפשריות:

    1. חוסר שכל וחוסר הבנה של המחוקק.
    2. שיקולים פוליטיים צרים וזרים.
    3. לדאוג באמת לפרנסת הפושעים ולשיקומם שאולי לא יפרצו לבתים.

    ח.    אשמח לשמוע אפשרויות נוספות שאולי אני לא ער להן.

     

    חלקים נוספים מהתוכנית מתוארים בסדרת הפוסטים שלי הכוללים את המילים מדינה הגיונית. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      צדוקלוי0
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין