האם סטרינדברג שנא נשים.האם מחזהו "האב" הושפע מנסיונו הלא כל כך מוצלח עם נשים בחייו הפרטיים.הוא היה נשוי 3 פעמים ובכל הפעמים יחסיו עם נשותיו לא היו תקינים.

האם אפשר להאמין לאישה אפילו והיא אישה אוהבת.האם כדי להשיג את מטרתה מסוגלת היא לכל דבר.המסוגלת היא להוציא את הגבר משווי משקלו רק כדי שהיא תיהיה השלטת בבית, שלה תיהיה המילה האחרונה ושרצונה ישמע ויהיה.בכל השאלות הללו מטפל המחזה האב בצורה החלטית.הבעל-גיל פרנק קצין ומדען רוצה לשלח את בתו מחוץ לבית להחנכה כהשקפותיו.

אשתו-שרה פון שוורצה לה הוא נשוי זמן רב וחיים באהבה מתנגדת.לאחר שהיא לא מצליחה לשכנעו להשאיר את הבת בבית ולחנכה כרצונה היא מנסה להגיע למטרתה ע"י כך שרומזת ונוטעת בלב הבעל ספקות שיתכן והוא אינו אביה של הבת.

לגבר אין ילדים רק לאישה יש ילדים והוא לעולם אינו יכול להיות בטוח באבהותו.

ספק זה פועל על הגבר כרעל עד שבסופו של דבר הוא מאבד את שפיות דעתו.

האישה שתלטנית.מסוגלת לכל כדי להתגבר על מכשול העומד בדרכה,לא בוחרת באמצעים.נראה לנו שהאישה דמות שטנית.היכן נעלמה האהבה.האישה לא יכולה להסתכל על גבר אלא אם היא יכולה להרגיש שהיא חזקה ממנו.

יוסי פולק ששיחק את תפקיד הבעל בשנת 1988 בהבימה מביים את המחזה כעת בקאמרי. הבימוי שלו  מינורי, שקט וההצגה  מקבלת את עוצמתה הדרמטית מכח המחזה והמשחק המצויין של כל השחקנים.

גיל פרנק מעולה ואנו מאמינים לו ביסוריו.הוא רגזן,מריר ,שקט,אוהב,רגשן,

מיוסר.

שרה פון שוורצה טובה מאוד.היא אוהבת,מרגשת אך מעל הכל לא בוחרת 

באמצעים, מאמללת את בעלה אך מרגישה חפה מפשע והמצפון שלה שקט כי השיגה את מטרתה.

רוזנה קמבוס נותנת מונטולוג מרשים בסוף ההצגה כאשר היא מתנדבת להלביש לבעל את כותנת המשוגעים.היא משתמשת

בעורמה ,מרחמת,אוהבת,שונאת,מבצעת את עבודתה ללא כל פיקפוק או חרטה.

התפאורה-אבי שכוי מצומצמת ביותר, מינימלית משאירה את הבמה השחורה כמעט ריקה פרט לעיגול לבן גדול על הריצפה עליו שולחן, דבר שמגביר את עצמת ההצגה וכוחה.

המוסיקה -אבי בללי-כלי הקשה בעיקר- מרשימה ומוסיפה רבות לדרמטיות.

לראות או לא לראות: הצגה מקסימה,עשויה היטב ומבהירה את כוחה של האישה הרוצה בכל דרך להגיע למטרתה.

נכתב על ידי elybikoret , 6/4/2007 12:02