תראי ,מירה ,איך הציור הזה מושך אותי לחזור ולחזור אליו שוב... הקפיצה בחבל דווקא מרגישה לי כמו הליכה על הליכון:
הרבה תנועה , אבל כאילו בלי התקדמות, על המקום.
לכן אני חושבת,גם בגלל האור,שזה בכלל מסע של הדמות אל תוך עצמה, כמו מדיטציה שמבוססת על תנועה חוזרנית.
הילת האור שמסביב עושה רושם שהיא נוצרת מכוח התנועה הזאת. כי מסביב חשיכה.זה מסע שאסור לו להיפסק.התנועה שלו אמנם במקום ופנימה, אבל באותו הזמן הוא גם עולה לגובה , ולא מחובר לרצפה.
יש בו משהו מאוד רוחני.מעין ריחוף.
לא תמיד אנחנו מבינים מה אנחנו מציירים.
לכן יוצא, כשמסיימים לעבוד על ציור אנחנו רק מתחילים במסע.
זה סיום שמתחיל משהו אחר , של תובנה ולימוד.
והמתבוננים מבחוץ רק עוזרים להבין, גם אם רחוקים מהפירוש שמדבר אלינו...
שוב תודה תמי. לא יודעת במה זכיתי. אכן. מאחר ואינני ציירת (ורק מקנאה תמיד בציירים אמיתיים) הגם שאני מציירת, זה נובע ממקום שאין לי הסבר.
אני חוזרת אליו - אל הציור, תוהה, את מי ציירתי.... ואת ביכולות המיוחדות שלך, הארת נקודות מעניינות.
תראי ,מירה ,איך הציור הזה מושך אותי לחזור ולחזור אליו שוב... הקפיצה בחבל דווקא מרגישה לי כמו הליכה על הליכון:
הרבה תנועה , אבל כאילו בלי התקדמות, על המקום.
לכן אני חושבת,גם בגלל האור,שזה בכלל מסע של הדמות אל תוך עצמה, כמו מדיטציה שמבוססת על תנועה חוזרנית.
הילת האור שמסביב עושה רושם שהיא נוצרת מכוח התנועה הזאת. כי מסביב חשיכה.זה מסע שאסור לו להיפסק.התנועה שלו אמנם במקום ופנימה, אבל באותו הזמן הוא גם עולה לגובה , ולא מחובר לרצפה.
יש בו משהו מאוד רוחני.מעין ריחוף.
לא תמיד אנחנו מבינים מה אנחנו מציירים.
לכן יוצא, כשמסיימים לעבוד על ציור אנחנו רק מתחילים במסע.
זה סיום שמתחיל משהו אחר , של תובנה ולימוד.
והמתבוננים מבחוץ רק עוזרים להבין, גם אם רחוקים מהפירוש שמדבר אלינו...
הציור הזה מעצים לי את דברי השיר: "אדם בתוך עצמו הוא גר" כי לא משנה כמה סובבים אותך בימי חייך, בסופו של דבר, בתוך עצמך אתה גר, אם כבר גר בתוך עצמך, רצוי שיהיה בך הזיק של הילדות, כי זה למעשה נותן לך את ההמשכיות ולא משנה הגיל .. העיקר ה..... היה צעיר לנצח ותמות מסופק בבוא יומך :)))))))
מירה, השירים שלך הם ציור והציור-סיפור. בעיניי זה בכלל תיאור של מצב נפשי.מצב של בדידות קיומית שתחילתה בילדות הנדנדה כאילו מכניסה רוגע אבל מדגישה את הלבד. והכל מוצף אור. הסיטואציה רבת פנים ומורכבת. אבל המרכזיות של הדמות במעשה של משחק ובמקום של אור- יש בה הרבה תקווה. אפשר להסתכל בזה שעות.
הציור הזה מעצים לי את דברי השיר: "אדם בתוך עצמו הוא גר" כי לא משנה כמה סובבים אותך בימי חייך, בסופו של דבר, בתוך עצמך אתה גר, אם כבר גר בתוך עצמך, רצוי שיהיה בך הזיק של הילדות, כי זה למעשה נותן לך את ההמשכיות ולא משנה הגיל .. העיקר ה..... היה צעיר לנצח ותמות מסופק בבוא יומך :)))))))
מירה, השירים שלך הם ציור והציור-סיפור. בעיניי זה בכלל תיאור של מצב נפשי.מצב של בדידות קיומית שתחילתה בילדות הנדנדה כאילו מכניסה רוגע אבל מדגישה את הלבד. והכל מוצף אור. הסיטואציה רבת פנים ומורכבת. אבל המרכזיות של הדמות במעשה של משחק ובמקום של אור- יש בה הרבה תקווה. אפשר להסתכל בזה שעות.
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם מהתגובות שהגיעו ל"אישי" אני מעריכה ולמדה, שלכל אדם תחושות אישיות חזקות
לגבי יצירות של אחרים - ואני מודה על כך.
מישהו כתב לי שילדה עצובה לא היתה קופצת בחבל. קיבלתי.
תודה לך ויום קסום.
מירה
מוזמנת לכתוב סיפור.
ותודה
מירה
תודה מכל הלב
מירה
מודה שוב לך ולאומרים.
מירה
שוב תודה תמי. לא יודעת במה זכיתי. אכן. מאחר ואינני ציירת (ורק מקנאה תמיד בציירים אמיתיים) הגם שאני מציירת, זה נובע ממקום שאין לי הסבר.
אני חוזרת אליו - אל הציור, תוהה, את מי ציירתי.... ואת ביכולות המיוחדות שלך, הארת נקודות מעניינות.
מסירה בפנייך את כל כובעי..............
תראי ,מירה ,איך הציור הזה מושך אותי לחזור ולחזור אליו שוב...
הקפיצה בחבל דווקא מרגישה לי כמו הליכה על הליכון:
הרבה תנועה , אבל כאילו בלי התקדמות, על המקום.
לכן אני חושבת,גם בגלל האור,שזה בכלל מסע של הדמות אל תוך עצמה, כמו מדיטציה שמבוססת על תנועה חוזרנית.
הילת האור שמסביב עושה רושם שהיא נוצרת מכוח התנועה הזאת. כי מסביב חשיכה.זה מסע שאסור לו להיפסק.התנועה שלו אמנם במקום ופנימה, אבל באותו הזמן הוא גם עולה לגובה , ולא מחובר לרצפה.
יש בו משהו מאוד רוחני.מעין ריחוף.
לא תמיד אנחנו מבינים מה אנחנו מציירים.
לכן יוצא, כשמסיימים לעבוד על ציור אנחנו רק מתחילים במסע.
זה סיום שמתחיל משהו אחר , של תובנה ולימוד.
והמתבוננים מבחוץ רק עוזרים להבין, גם אם רחוקים מהפירוש שמדבר אלינו...
תודה מעומק הלב, פנינית.
לא.
ממש לא ציפיתי.
אבל חשבתי שאולי אולי תרצי לדעת מה צף לי כשראיתי.
לך התודה.
תודה תמי. תודה מעומק לב.
הי יוהסי,
אתה לא מאמין שאני אסביר. בעצמי טרם הבנתי......................
אבל תודה ויום טוב
תודה רבה !!!!
תודה.
לכל מילה שכתבת אומר - א מ ן !!!!!!!!!! (לא ראית - אבל קרצתי......)
אם להתייחס למה שברור - הרי היא קופצת בחבל. לאן? מדוע? כל תשובה שתמציא - תתקבל.
אבל תודה שהתייחסת.