כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הרהורים בדבר הצורך ברשת החברתית

    מהרגע ששמעתי על הנטוורקינג ועד שהחלטתי להרשם עברה שנה. כעת, אחרי שבוע שאני בפנים אני עדיין מחכה לגלות את העניין הגדול ברשת החברתית. אנחנו אנשים עסוקים. עסוקים מאד. מגדלים ילדים ומעורבים בחייהם, עובדים ומנהלים קריירה קדתחנית, מנהלים זוגיות ורשת חברתית אמיתית , מתקשרים להורים בכל ערב, מעורבים בפעילויות בית הספר, מסתובבבים בחו\"ל ועוד ועוד...האם יש בנו באמת צורך בהיכרויות חדשות? האם יש בנו יכולת להכיל כל כך הרבה שמות, רעיונות...אנשים חדשים?
    גדלתי בקיבוץ 18 שנה ו18 שנה שאני כבר כעירונית לכל דבר. במקום בו גדלתי חיו 600 איש שהכירו זה את זה, התחתנו,התגרשו,עבדו,ילדו,גידלו וחיו ביחד. הם שמחו בשבילהם. אני הרגשתי צר - ועפתי..ב 18 שנה הבאות הכרתי אלפי אנשים. אלפי שמות, פרצופים, לבבות שגורלי פגשם. את כולם הכרתי כי או בגלל או בזכות רגע מכונן בחיי - עבודה/שכונה/לימודים..אני מודה. אין מקום בחיי לעוד עשרות. תהיה תחלופה מעטה בודאי ותוספות קלות במהלך השנים הקרובות. אבל אין בי צורך ממשי באלפי האנשים שניבטים אלי מהנט. לרבים יש כאן רעיונות נפלאים, חלקם כנראה יכלו להיות חברים ממש טובים שלי ורבים בודאי יכלו להעשירני אבל עמוס לי מאד. אני רוצה זמן רב יותר ואיכותי עם מקורבי ופחות זמן שטחי עם זרים...
    אם כן, מדוע אני בכל זאת כאן עדיין? אדע בקרוב

    פוסטים אחרונים

    הרהורים בדבר הצורך ברשת חברתית

    4 תגובות   יום שני, 26/11/07, 18:04
    מהרגע ששמעתי על הנטוורקינג ועד שהחלטתי להרשם עברה שנה. כעת, אחרי שבוע שאני בפנים אני עדיין מחכה לגלות את העניין הגדול ברשת החברתית. אנחנו אנשים עסוקים. עסוקים מאד. מגדלים ילדים ומעורבים בחייהם, עובדים ומנהלים קריירה קדתחנית, מנהלים זוגיות ורשת חברתית אמיתית , מתקשרים להורים בכל ערב, מעורבים בפעילויות בית הספר, מסתובבבים בחו\"ל ועוד ועוד...האם יש בנו באמת צורך בהיכרויות חדשות? האם יש בנו יכולת להכיל כל כך הרבה שמות, רעיונות...אנשים חדשים?
    גדלתי בקיבוץ 18 שנה ו18 שנה שאני כבר כעירונית לכל דבר. במקום בו גדלתי חיו 600 איש שהכירו זה את זה, התחתנו,התגרשו,עבדו,ילדו,גידלו וחיו ביחד. הם שמחו בשבילהם. אני הרגשתי צר - ועפתי..ב 18 שנה הבאות הכרתי אלפי אנשים. אלפי שמות, פרצופים, לבבות שגורלי פגשם. את כולם הכרתי כי או בגלל או בזכות רגע מכונן בחיי - עבודה/שכונה/לימודים..אני מודה. אין מקום בחיי לעוד עשרות. תהיה תחלופה מעטה בודאי ותוספות קלות במהלך השנים הקרובות. אבל אין בי צורך ממשי באלפי האנשים שניבטים אלי מהנט. לרבים יש כאן רעיונות נפלאים, חלקם כנראה יכלו להיות חברים ממש טובים שלי ורבים בודאי יכלו להעשירני אבל עמוס לי מאד. אני רוצה זמן רב יותר ואיכותי עם מקורבי ופחות זמן שטחי עם זרים...
    אם כן, מדוע אני בכל זאת כאן עדיין? אדע בקרוב
    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/2/08 19:36:
      טוב רציתי לתת לך כוכב, רק אני באמת לא יודעת איך הדבר הדבילי הזה עובד.... אמרתי להם בד'ה מרקר- אנחנו לא בכיתה א'....מגניב- זה בגלל המזג אויר...
        17/2/08 19:33:

      עדי היקרה- את בהחלט צודקת- למשל פייסבוק- זה ממש טמאגוצ'י ילדותי, אבל גם אני שם, וגם פה וגם במיי ספייס- כי זה שווה ערך, ואף הרבה הרבה יותר לאתר אינטרנט משלך- כאן את מקבלת חשיפה גדולה יותר, ובחינם! במיי ספייס מאזינים לשירים שלי, מעבר לאוקינוס... וגם מכירים פה ושם אנשים טובים באמצע הדרך.

      שיהיה לך יום נפלא. קבלי כוכב (איזה דבר ילדותי וקצת דבילי, אבל קבלי כוכב!....)

        27/11/07 08:04:

      האם רשת זו היא ג'י-דייט במסווה של עיתון כלכלי?

      אני מעריך שלא זאת הייתה כוונת המייסדים אבל לרשת חיים משלה והם הובילה אותה למקום בו הצרכים יותר בסיסיים מאשר רשת נט-וורקינג של אנשי עסקים, יזמים ומחפשי עניין בתחומים העסקיים

        26/11/07 18:08:
      ברוכה הבאה :)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עדי ציבלין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין