כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    0

    מַנְגִּינוֹת מִתְחַלְּפוֹת

    86 תגובות   יום ראשון, 21/8/11, 11:24

     

    בָּרִקּוּד הַזֶּה אֲנִי לֹא שָׁלֵם עִם צְעָדַי

    וְהָאַדֶּרֶת הַמְּכַסָּה לִבִּי -

    מִתְאַוָּה לָרֶדֶת;

    מַעֲלָה גַּל זִכְרוֹנוֹת

    רַק כְּדֵי שֶׁיֵּעָצֵר לְצַעֵר בְּוַלְס

    שֶׁנִּקְטַע -

     

    הָאוֹר חִבֵּק עַל רַחֲבַת הָעֵץ

    וְגוּף הוֹבִיל גּוּף.

    שְׁנֵי לְבָבוֹת הִפְעִימוּ אַדְווֹת

    עַד הַיָּם רָגַשׁ;

    הִרְגִּישׁוּ בִּנְפִילַת אַרְמוֹנוֹת חוֹל -

    בְּאַהֲבָה.

     

    הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֶּׁמֶשׁ הִלְבִּישָׁה בַּת צְחוֹק

    וְשַׁלְוָה מֻצְהֶבֶת.

    הָעוֹנָה הִתְעַכְּבָה לְמַרְאִית עַיִן -

    וְרָדֶיהָ הִשִּׁילוּ קוֹצֵיהֶם,

    בִּשְּׂמוּ דֶּרֶךְ

    שֶׁבְּחֶבֶל הַזְּמַן הָלְכָה וְנִתְהַדְּקָה.

     

    בָּרִקּוּד הַזֶּה אֲנִי לֹא שָׁלֵם עִם צְעָדַי

    וְרַגְלַי הַכְּבֵדוֹת

    מוֹשְׁכוֹת לְקִדָּה נֶחְרֶצֶת -

    מוּל מְצִיאוּת הַהוֹרֶגֶת בְּרַכּוּת;

    בְּתוֹךְ חֲלוֹם הָעוֹרֵג

    לְהַגְשָׁמָה.

     

     

     

     

     

     

     

    © כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס בלבד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (86)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/7/15 11:36:
      יש משפט לשלום חנוך ריקוד המוות לאור הנרות. זהו בהחלט להבדיל ריקוד החיים. משובח
        17/11/12 22:34:
      כתיבה מיוחדת ומאוד מעניינת
        18/10/11 07:28:
      וואו..אתה כותב מ-ד-ה-י-ם !! קראתי קצת מפרי עטך,אסכם כך...רוץ להוצאה לאור הקרובה לביתך...מקסים,מקסים.
        17/10/11 17:07:
      בָּרִקּוּד הַזֶּה אֲנִי לֹא שָׁלֵם עִם צְעָדַי וְרַגְלַי הַכְּבֵדוֹת מוֹשְׁכוֹת לְקִדָּה נֶחְרֶצֶת - מוּל מְצִיאוּת הַהוֹרֶגֶת בְּרַכּוּת; בְּתוֹךְ חֲלוֹם הָעוֹרֵג לְהַגְשָׁמָה. זה הבית שאהבתי בשירך תודה
        1/10/11 09:30:

      גם השיר רוקד ומתלבט בין מה שיש ולמה שהיה יכול להיות, בין מציאות לבין חלום. אבל אם הרוקד לא שלם עם הצעדים, כנראה שזה לא נועד לקרות...

      תודה ושנה טובה

      תמר

        30/9/11 17:15:
      שנה טובה :-)
        26/9/11 21:00:
      לעולם אני שלם עם צעדי רק בדיעבד. ואתה יפה כל כך כתבת שנה טובה
        24/9/11 18:07:
      שיר מעניין, מעבר לכתיבה היפה. יש לי הרגשה שהוא סימבולי לדברים אחרים, מעבר לשער הראשון שלו. יתכן ותמיד נצטרך לחיות עם דיאלקטיקה.
        17/9/11 18:46:

      היי דן,

       

       

      בָּרִקּוּד הַזֶּה אֲנִי לֹא שָׁלֵם עִם צְעָדַי

      וְהָאַדֶּרֶת הַמְּכַסָּה לִבִּי -

      מִתְאַוָּה לָרֶדֶת;

      מַעֲלָה גַּל זִכְרוֹנוֹת

      רַק כְּדֵי שֶׁיֵּעָצֵר לְצַעֵר בְּוַלְס

      שֶׁנִּקְטַע -

       

       

       

      בקריאה ראשונית, לא הצלחתי להבין מדוע הקונפליקט. בקריאה חוזרת ומעיינת יותר, ניסיתי לחשוב על שתי אופציות: 

       

      האחת - שכל השיר, וגם הריקוד העכשוי שהדובר בו לא בטוח בצעדיו - מדבר על קשר שהיה ונגמר.

       

      והשנייה - שהבית הראשון ואולי גם השני, מדברים על קשר שנגמר, והבית האחרון מדבר על קשר שקורה עכשיו, אבל עם רצון להמשיך ולהגשים את הקשר הקודם.



      הבית הראשון אולי בעצם מסביר את המשך השיר, כי נראה שהוא מספר על קשר שנקטע, וגל הזיכרונות משפיע על הדובר מלהינות ממה שיש לו כעת, ומוצג בבתים שבהמשך.


       

       


      הָאוֹר חִבֵּק עַל רַחֲבַת הָעֵץ

      וְגוּף הוֹבִיל גּוּף.

      שְׁנֵי לְבָבוֹת הִפְעִימוּ אַדְווֹת

      עַד הַיָּם רָגַשׁ;

      הִרְגִּישׁוּ בִּנְפִילַת אַרְמוֹנוֹת חוֹל -

      בְּאַהֲבָה.


      הבית לעיל, מעיד על מהות האהבה שהיתה -  שני לבבות שהפעימו אדוות עד הים רגש.

       

       

      הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֶּׁמֶשׁ הִלְבִּישָׁה בַּת צְחוֹק

      וְשַׁלְוָה מֻצְהֶבֶת.

      הָעוֹנָה הִתְעַכְּבָה לְמַרְאִית עַיִן -

      וְרָדֶיהָ הִשִּׁילוּ קוֹצֵיהֶם,

      בִּשְּׂמוּ דֶּרֶךְ

      שֶׁבְּחֶבֶל הַזְּמַן הָלְכָה וְנִתְהַדְּקָה.

       

       

      וגם הבית הזה, כאן לעיל, הוא המשך ישיר לבית הקודם, מתאר שלוה, ויפה מאוד התיאור של:  


      הָעוֹנָה הִתְעַכְּבָה לְמַרְאִית עַיִן -

      וְרָדֶיהָ הִשִּׁילוּ קוֹצֵיהֶם,

       

      היא התעכבה רק למראית עין, ויעידו על כך ורדיה, שבכל זאת השילו את קוציהם.


       


      בָּרִקּוּד הַזֶּה אֲנִי לֹא שָׁלֵם עִם צְעָדַי

      וְרַגְלַי הַכְּבֵדוֹת

      מוֹשְׁכוֹת לְקִדָּה נֶחְרֶצֶת -

      מוּל מְצִיאוּת הַהוֹרֶגֶת בְּרַכּוּת;

      בְּתוֹךְ חֲלוֹם הָעוֹרֵג

      לְהַגְשָׁמָה.

       

      והבית האחרון, מבלבל אותי מעט, כי מצד אחד הדובר לא שלם עם צעדיו, ומצד שני רגליו הכבדות מושכות לקוד מול מציאות ההורגת ברכות, בתוך חלום שעורג להגשמה.  אז שוב נשארת מבולבלת מול שתי האופציות, ואולי זה מה שיפה כאן בשיר הזה.

       

       

      שפת הכתיבה שלך מאוד  יפה. וגם השיר כולו יפה.


       

        10/9/11 16:08:
      בריקוד של חייך תהיה שלם עם צעדך .
        3/9/11 12:53:
      שיר קונפליקטואלי,מבטא את חוסר השקט הפנימי הדיסוננס -לפעמים זה בתוך האדם בין ליבו לבין ראשו/ההגיון לעתים זה בין הפנימיות לאדם לבין החיצון והביטוי מהפנים החוצה לא שלם ושקט, יש רעשים. בשיר הזה יש משהו לא שלם וקונפליק אבל הוא מוחש ונכתב ומעביר הרוניה ושקט שלם. איך זה?מאד מעניין, כאילו מצב של השלמה עם חוסר ההשלמה :)) בנעימות כך דילגתי בין המילים והשורות וחשתי שקט מעורסל שכזה..וברור שהחלום שם מחכה לאדון המגשים שלו מאד אהבתי, תודה
        1/9/11 22:38:
      הצלחתי לתת לך כוכב!!!!!!!
        31/8/11 20:33:
      מדהים ביופיו... ניתן לחוש את צעדיי הריקוד ....
        30/8/11 11:02:

      יצירה ענוגה ברכותה למרות שאלת ה"להיות או לא להיות"...

      שיר התלבטות וחשש מחד ורגשות גועשים וחום שמש מלטפת מאידך...
      הספק המנכר לאורך הדרך, המכביד את הצעדים, המונע זרימה...
      ונשאלת השאלה -

      האם הדובר רוקד את הריקוד מתוך ידיעה שבידו חלום שהוא רוצה להגשימו למרות החששות הנובעים עקב פציעות העבר או שהוא רוקד אותו עם הפרטנר הלא נכון - רק כי צריך, רק כי זה מתבקש, רק בגלל אילוצי הזמן?
      כך או כך כתיבה נהדרת, שילוב אסוציאטיבי נוגע של מטאפורות ציוריות המציירות תמונה ברורה למרות הערפל העוטף את הדעת והספק המוביל את הריקוד.
      שאפו,
      ותודה על ביקוריך,

      ג'אן

        29/8/11 23:33:
      וואוו! "הרגת" ברכות.....מחול מרגש של מילים....
        27/8/11 06:41:
      אתה כותב מדהים כל מילה נוגעת ומרגשת ..תודה
        26/8/11 23:08:
      איזה עונג לקרוא...פותח את הצוהר למחשבות ולדמיון. זו אמנות!
        26/8/11 21:45:
      "בָּרִקּוּד הַזֶּה אֲנִי לֹא שָׁלֵם עִם צְעָדַי" - השאלה אם יש ריקוד שתמיד ירגיש שלם? אני חושבת שבדיוק התנועה היא שמאפשרת לשאול את השאלות כדי לא לעמוד במקום, כדי לבחור שוב באותו הדבר או לבחור מחדש ...
        26/8/11 19:52:
      יפה מאוד דן שהחיים יהיו לך רחבת ריקודים אחת גדולה שמהאור ואהב כתבת מיוחד כוכב של זהב לשבת מהלב ירין
        26/8/11 19:04:
      הריקוד שלך לא תם...
        26/8/11 12:06:
      מוּל מְצִיאוּת הַהוֹרֶגֶת בְּרַכּוּת; בְּתוֹךְ חֲלוֹם הָעוֹרֵג לְהַגְשָׁמָה. ראייה מיוחדת.אהבתי
        26/8/11 11:28:

      אתה משורר גדול, דן.
      השיר הזה שלך בנוי לתפארת מכל הבחינות ובעיקר מן הבחינה הרעיונית. השיר מכניס אותי לאוירה ולתחושות באותו אופן קריאה. מאוד אוהבת את הסגנון שלך.
      ג'ודי.

        26/8/11 11:26:
      וְהָאַדֶּרֶת הַמְּכַסָּה לִבִּי - מִתְאַוָּה לָרֶדֶת;....חזק כואב
        25/8/11 18:54:
      צעד צעד...
      אהבתי!
        25/8/11 13:14:
      בשירך יש ביטוי של רגשות וחלומות שאינם ברי מימוש, יש בלבול ותהייה וחוסר שלמות עם עצמך...יש רגשות בליבך שאינם גלויים ויש מציאות שאינה מאפשרת. זה לוקח אותי לכל מיני מחשבות ורעיונות.... אוהבת את השימוש בדימויי ים וחוף, דימוי עונות השנה ומוטיב הריקוד. שיר אהבה עם עומק ויופי!
        24/8/11 09:31:
      גשם של ניגודים ורצונות בלתי ממומשים. מתח שאינו מרפה. לפעמים אנחנו צריכים להרפות, לוותר על מנגינה אחת כדי שתתנגן בנו אחרת.
        23/8/11 23:05:
      למרות מחול השדים שהתחולל במוחך הקודח , נראה שהמחול הזה מושלם לאור חמה וצל ירח .. (:
        23/8/11 17:14:
      אני דווקא אתמקד בכתיבתך - כזו ביאליק-ית
        23/8/11 12:07:
      בריקוד הזה אני לא שלם עם צעדי...זה לא מחייב אותך לדעת כל סגנונות הריקוד, יש קשים ...ויש הקלים ולא תמיד זה תלוי או מחייב כוריאוגרפיה.
        23/8/11 10:56:
      אהבה....אי אי אי :)
        23/8/11 06:47:
      מוּל מְצִיאוּת הַהוֹרֶגֶת בְּרַכּוּת; בְּתוֹךְ חֲלוֹם הָעוֹרֵג לְהַגְשָׁמָה - הניגוד בין המילים הורג ועורג עשה לי חום וקור בו זמנית. חד ושנון.
        22/8/11 22:02:

      מאד מודה לכם ידידיי

      שימחתם אותי :)

      מאחל לכם המשך שבוע שקט ונעים

        22/8/11 18:14:

      ...מְצִיאוּת הַהוֹרֶגֶת בְּרַכּוּת;

      בְּתוֹךְ חֲלוֹם הָעוֹרֵג

      לְהַגְשָׁמָה."

       

      נפלאה הערגה

      של האחד לשנייה,

      גם בתוך התוגה והכבדות.

      פניה-  להגשמת האהבה...

       

      ואני-

      אוהבת את כתיבתך:-))

        22/8/11 17:37:
      ***
        22/8/11 16:32:

      דן -

       

      מצטרפת למשבחים -

      אכן שיר שחודר לנשמה

      עונג לקרוא אותך עוד מ...ימים ימימה

      שני לבבות הפעימו אדוות

      והים? רגש רגש

      אפילו ארמונות חול....הרגישו

      איזה יופי של תיאורים

      אני שם כמעט...כל יום:)

      אז יכולה לדמיין גם

       

      יופי של דימויים - כמו:-

       הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֶּׁמֶשׁ הִלְבִּישָׁה בַּת צְחוֹק

      וְשַׁלְוָה מֻצְהֶבֶת.

      הָעוֹנָה הִתְעַכְּבָה לְמַרְאִית עַיִן -

      וְרָדֶיהָ הִשִּׁילוּ קוֹצֵיהֶם,

      בִּשְּׂמוּ דֶּרֶךְ

      שֶׁבְּחֶבֶל הַזְּמַן הָלְכָה וְנִתְהַדְּקָה.

       

       

      תענוג

      תודה

       

      אשוב שוב במהרה :)

        22/8/11 15:28:
      הצעדים הראשונים הם תמיד לא ברורים לאיזה כיוון הם יובילו ולכן לא שלמים איתם.. אבל יש כאן זוג עם תשוקה וחלומות, ומי יתן שיתגשמו.
        22/8/11 15:21:
      לרקוד עד כלות הנשימה ולהמשיך להכיל את ההגשמה ....
        22/8/11 15:17:

      כ"תפתח חלון" הלב יתמלא מחדש, ותוכל לשאת אותה בחיקך,
      ולרקוד בשלמות לצלילי הולס הענוגים.
      אוהבת לקרוא את שירך.

        22/8/11 13:29:
      את הריקוד הזה אני מכירה.... בהחלט דיבר עלי. כתיבה נהדרת.
        22/8/11 10:20:
      גם הים מתרגש מעוצמת נפילת מגדלי הפנטזיה. והעולם כולו קורא להגשמת החלום והאדם, יש לו את התפיסה שלו על כל זה. הכתיבה מענגת ודורשת התכוונות.
      דני, זה סגנון אחר של כתיבה. בשל יותר,קליל וחודר לנשמה. הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֶּׁמֶשׁ הִלְבִּישָׁה בַּת צְחוֹק וְשַׁלְוָה מֻצְהֶבֶת. הָעוֹנָה הִתְעַכְּבָה לְמַרְאִית עַיִן - וְרָדֶיהָ הִשִּׁילוּ קוֹצֵיהֶם, בִּשְּׂמוּ דֶּרֶךְ שֶׁבְּחֶבֶל הַזְּמַן הָלְכָה וְנִתְהַדְּקָה. הנאה צרופה לקרוא אותך ולהתאהב. שבוע טוב
        21/8/11 23:52:
      כתיבתך מעניינת ויפה..אהבתי..
      ואוו אהבתי את הדרך בה אתה מאניש את ה''אור'' (שמחבק) את ה''שמש'' (המלבישה) ואפילו את ה''מציאות'' (הורגת) יפה בעיני

      ידידי,

      תפנה את עצמך לעבר מנגנון הנשימה ותקשיב כמה רגעים לתנועה המופלאה הזאת

       של האוויר שנכנס ויוצא מתוך הגוף ,

      אין סוף לתחושות שמתרחשות בזמן הריקוד,חוויה אחת קטנה ובודדת והיא הופכת להיות עולם ומלואו,

      באותו זמן אתה גם יכול להקשיב למחשבות שמתרוצצות אל תוכך ומחוצה לי או ליצור מחשבות בעצמך.

      האוקיינוס שלך עצום ומכיל את כל גלי הרגשות,

      מקסים הריקוד,

      ואני נהנתי ממנו בלי סוף.

      תודה !

        21/8/11 21:41:
      אני... כבר לא רוקדת המון זמן. החלום העורג כמו פתק ישן ומקומט הייטב שכבר מחפשת היד דרך להשמיטו מהכיס ובכל זאת.... הלב דואב להגשמה.
        21/8/11 21:33:
      אלוף אתה.
        21/8/11 20:56:

       

      "הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֶּׁמֶשׁ הִלְבִּישָׁה בַּת צְחוֹק

      וְשַׁלְוָה מֻצְהֶבֶת.

      הָעוֹנָה הִתְעַכְּבָה לְמַרְאִית עַיִן -

      וְרָדֶיהָ הִשִּׁילוּ קוֹצֵיהֶם,

      בִּשְּׂמוּ דֶּרֶךְ

      שֶׁבְּחֶבֶל הַזְּמַן הָלְכָה וְנִתְהַדְּקָה".

       

      כתיבה משובחת, בוגרת ובשלה, דבר מה עליון בער שם

      ופתאום חשתי כמו  הסונטה הפסיקה לזרום

      מעל אצבעות  רגושות ודאוגות, הייתה שם נעימה 

      צלולה ואיטית  ופתאום חשתי כי נמוגה ההילה.



        21/8/11 20:24:
      חלום מוביל למציאות בסופו של דבר, רק לא להפסיק לחלום. שירך יפה ומרגש. תודה.
        21/8/11 19:57:
      הלוואי והיה ניתן לעכב את אותה עונה מציאותית ולהנשיב חלומות בין העננים, לשוט עליהם רק עוד קצת. כתבת מרגש.
        21/8/11 19:49:
      יש וחלומות מתגשמים.. *
        21/8/11 19:30:

      שיר אקטואלי

      מדהים...

      אבל לא מוותרת על השמש...המנצחת...קריצה

      תודה דני

      בטי

      שיר מרגש. תודה ששיתפת אותנו ביצירתך
        21/8/11 18:58:
      יפה השזירה של ריקוד וחלום בשיר גם אם ישנה תחושת כובד חוסר שלמות
        21/8/11 18:55:
      את המנגינה שבלב תרגיש וצעדיך יושלמו שאפו!!!
        21/8/11 18:21:


      תגשים את המנגינה שבליבך באהבה...

       

        21/8/11 18:16:
      לפעמים המנגינה לא מתאימה לצעדי הריקוד ... וזה לא אומר שהשניים לא מעוניינים באותם הצעדים ... כתיבתך נפלאה ...
        21/8/11 18:03:

      אדם לא שלם עם צעדיו
      כמה נכון להגיד זאת על רחבת ריקודים
      ולא רק...

        21/8/11 17:39:
      לפעמים צריך לדעת להיות שלמים גם עם מצבים של חוסר שלמות(-: ואולי זה טיבו של אדם, שהוא אף פעם לא יכול להיות שלם באמת ...
        21/8/11 17:00:

      דן היקר,
      אתה עוד תלמד לרקוד ותהייה שלם עם צעדיך והמציאות, כן המציאות תעלה כל כל דמיון..
      שיר יפהפה♥

        21/8/11 16:51:
      שיר בקצב ולס אנגלי, איטי, מהורהר, בתוך תפאורה תואמת. מירה
        21/8/11 16:46:

      מַעֲלָה גַּל זִכְרוֹנוֹת
      רַק כְּדֵי שֶׁיֵּעָצֵר לְצַעֵר בְּוַלְס
      שֶׁנִּקְטַע -
      דן,
      השיר מתנגן במוסיקה מאוד נוגה
      האדרת המכסה, הרגליים הכבדות,
      תחושת עייפות תחת עול הזכרונות והגעגועים.

      והחלום עורג להגשמה...

      לו יהי..

        21/8/11 16:25:
      בָּרִקּוּד הַזֶּה אֲנִי לֹא שָׁלֵם עִם צְעָדַי וְרַגְלַי הַכְּבֵדוֹת מוֹשְׁכוֹת לְקִדָּה נֶחְרֶצֶת - מוּל מְצִיאוּת הַהוֹרֶגֶת בְּרַכּוּת; בְּתוֹךְ חֲלוֹם הָעוֹרֵג לְהַגְשָׁמָה. מבינה אותך ,,,שבוע טוב * ָ
        21/8/11 16:20:

      ריקוד כמו חלום מציאותי
      לריקוד הזה צריך שניים :))
      עושר של שפה ודימויים
      תודה

        21/8/11 16:11:
      מענינת תאורית צעדי הריקוד אהבתי את השיר המשך שבוע ניפלא תודה על השיתוף

      כמה נוגע ... אהבתי מאוד !

      בְּתוֹךְ חֲלוֹם הָעוֹרֵג

      לְהַגְשָׁמָה.

       

        21/8/11 15:11:
      ריגשת אותי חבר יקר , כל כך מתאים לי לימים אילו . " בימים אילו אני לא שלם עם צעדי ....." מדהים , זוהי
        21/8/11 14:17:

      אני בעד לרקוד את הואלס הזה.

      http://www.youtube.com/watch?v=Vz1-mTcm3hY&feature=related

        21/8/11 14:04:
      כתיבה חולייתית של שרשרת ווריאציות שמנסות לציין את היחס שבין התקווה והערגה לאכזבה. השיר זרוע מוקשי ספקות ולכן הוא טוב לראשית הששון ונעשה נכון שבעתיים בבואה של האכזבה... מונולוג ישיר וצלול , הדמויות מדברות את עצמן ומאבחנות את עצמן באיזה פיוט אכזרי , זכור...ל"געגוע" אסור לו שיהיה יותר מסימון של מקום ריק, של חוסר , של גריעה כי אחרת זה משתלט על כל חלקה טובה ! שוב דן..אתה מצליח "לפלט" את נפשי בכתיבה המצוינת והמרגשת שלך תודה !
        21/8/11 13:59:

      הוספת תגובה

      אתה כותב מקסים... ואם צעדים וריקוד אז אך ורק טנגו לדעתי, ובתור אחד שלמדה לרקוד טנגו בבי"ס לטנגו הנה משהו יפה עבורך

      ''

      יוליה

        21/8/11 13:48:
      מוכרחים להמשיך לנגן ולרקוד
        21/8/11 13:36:


      בָּרִקּוּד הַזֶּה אֲנִי לֹא שָׁלֵם עִם צְעָדַי
      וְהָאַדֶּרֶת הַמְּכַסָּה לִבִּי -
      מִתְאַוָּה לָרֶדֶת;

      שנה את צעדיך והשל אותה -

      כי כמוך יודע מה מסתתר בליבך אשר מתחת לאדרת.

        21/8/11 13:26:

      הריקוד הזה כנראה לא כמו הריקוד האחר, המוכר מהעבר
      ולכן הצעדים עדיין "עורגים להגשמה"
      הכתיבה נפלאה כתמיד

        21/8/11 13:17:
      לוּ יהי! נשמע כמו משהו טוב הקרב ובא, עוד לפני הריקוד הבא. נשמע כמו משהו טוב, שהציפיה הכואבת אליו לא מרשה לאבד שליטה ולהשיל את האדרת על הרחבה מיד עתה.
        21/8/11 13:07:
      שיר יפה, תענוג לקרוא, שיר רומנטי וענוג
        21/8/11 12:28:
      הריקוד הזה אוסף צעדים פזורים, מושך אותם פנימה רגע לפני שנמלטים לפינות מרוחקות יותר... המציאות הורגת ברכות אך יש חלום נפלא שעורג להגשמה...אהבתי מאוד :)))
        21/8/11 12:20:
      יש כאן כמה רבדים, אחד הזכרונות האהובים שנקטעו כמו באמצע וולס כלומר וולס החיים. הרובד השני שאתה נמצא בו בזוגיות אוהבת אך אתה לא שלם איתו ועוד המציאות הקשה מול חלום עורג. דן זה נפלא פשוט קונפליקט חזק וכתוב ברגש. כל הכבוד!
        21/8/11 12:16:
      שמור על רגליך. שמור על ליבך הפועם. תעצור...ותשוב. שוב. אתה כותב יפיפה. ומוחשי כל כך. תודה.
        21/8/11 12:14:
      שוב אתה מותיר אותי חסרת מילים (-: כתיבתך מענגת את הנשמה
        21/8/11 12:03:
      תמשיך לכתוב ולהפעים לבבות
        21/8/11 11:52:

      גם ריקוד מתחיל בצעד קטן...
      כתיבה יפה, אהבתי **

        21/8/11 11:52:
      צריך שניים לטנגו ואם כשלו צעדיך אני מאמינה שתהיה מי שתלמד אותך, שתאהב ותהיה חלק מהחלום העורג להגשמה. כתיבה משובחת , מרגשת ונוגעת כמו תמיד. תודה על העונג לקרוא אותך ♥
        21/8/11 11:47:
      עורג להגשמה זה כזה נפלא:))
        21/8/11 11:44:

      הריקודים האלה, שבהם אנחנו לא שלמים עם צעדינו, הם הריקודים הכי משמעותיים ומרגשים, אבל הם גם אלה שמקשים עלינו ביותר...
      באהבה... 3>

        21/8/11 11:31:

      כשם ששירתך שלמה, הייה איש יקר, שלם בצעדי ריקודך.

      אתה יודע את המוזה בהתגלמותה, וכך יהיו גם צעדי ריקודך.

      כתבת כה נוגה/נוגע את החלום העורג להגשמה.

      וכל חלום כזה העורג - יתגשם.

      ארכיון

      פרופיל

      דן סטארס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין