כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      25/8/11 12:01:
    בעולם הזוי. היה ראוי. שמנהל קהילת קולנוע ידע על קיומו של אירוע כזה. אבל ניחא. #דפני-ליף.
      25/8/11 10:45:
    מעניין. יש תרבות! יש עשייה! תודה.

    פרסי אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע ( ה22 )

    2 תגובות   יום ראשון, 21/8/11, 18:34

     

    במסיבת עיתונאים שנערכה בבית "סוקולוב", נמסרו פרטים על הסרטים והיוצרים העולים לשלב הגמר ב- 15 קטגוריות שונות בתחרות פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע לשנת 2011.

     

    26 סרטים עלילתיים ו- 47 תיעודיים משתתפים בתחרות האקדמיה לשנת 2011

    יו"ר האקדמיה, מרק רוזנבאום, מסר כי "השנה הייתה שנה מצוינת לקולנוע הישראלי בארץ ובעולם. הדבר בא לביטוי כמותית ואיכותית - 26 סרטים עלילתיים, מספר שיא חסר תקדים של סרטים, אשר התחרו על פרס הסרט העלילתי ו- 47 סרטים תיעודיים השתתפו בתחרות האקדמיה. מספרם הרב של הסרטים יצר תחרות מעניינת, מגוונת ומורכבת ביותר.

    השתתפותם בתחרות של 26 סרטים עלילתיים, מעיד על ההתפתחות שחלה בתעשיית הקולנוע המקומי מאז החלתו של חוק הקולנוע אשר הביא לפריחה אמיתית בתעשיית הסרטים הישראלית ואת שיאו אנו רואים השנה".

     

    בנוסף לפריחה לה זוכה הקולנוע הישראלי בארץ, סרטים ישראלים זוכים להצלחות חסרות תקדים גם בעולם הרחב, בפסטיבלים יוקרתיים, כמו גם בהפצה מסחרית בבתי קולנוע.

    בפסטיבל ברלין, השתתפו 4 סרטים ישראלים, מתוכם התמודדו "אודם" בבימויו של יהונתן סגל בתחרות הרשמית ו"לא רואים עליך", בבימויה של מיכל אביעד במסגרת "פנורמה". בפסטיבל קאן התמודדו 2 סרטים: "הערת שוליים" של יוסף סידר שאף זכה בפרס התסריט, ו"הנותנת" בבימויה של הגר בן אשר ב"שבוע המבקרים". הסרט "בוקר טוב מר פידלמן" של יוסי מדמוני זכה בפרס התסריט בפסטיבל סנדאנס היוקרתי וכן בפרס הסרט הטוב ביותר בקרלובי וארי, צ'כיה. השבוע, התבשרנו כי הסרט "השוטר" בבימויו של נדב לפיד זכה בפרס בפסטיבל לוקרנו בפרס חבר השופטים היוקרתי.

     

    טקס פרסי "אופיר" של האקדמיה הישראלית  לקולנוע 2011 ה - 22  (במספר),  יתקיים השנה בחיפה - בשיתוף משרד התרבות והספורט – המועצה הישראלית לקולנוע ובשיתוף עיריית חיפה ופסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. הטקס ישודר ב"קשת" ,ערוץ 2.

    פרטים על הטקס ימסרו בשלב מאוחר יותר.

     

    פרס על מפעל חיים למפיק יצחק (איז'ו) שני

    השנה, הנהלת האקדמיה החליטה להעניק את הפרס על מפעל חיים למפיק יצחק (איז'ו) שני.

    אשר במשך חמישים שנה הפיק, ניהל, השקיע, ייעץ, והפיץ סרטים ישראלים.

    תחילת דרכו הייתה עם אפרים קישון בסוף שנות ה- 60 והוא בכלל עורך דין, שנדבק בחיידק שלא עזב אותו עד היום, ששינה לו את ה- DNA האישי, המשפחתי והמקצועי . ב"ארבינקא", "תעלת בלאומליך" ו"השוטר אזולאי" היה יועץ משפטי שהפך ליועץ כלכלי שהפך לדמות מפתח מאחורי הקלעים.

    "עזית הכלבה הצנחנית" היה הפרויקט העצמאי הראשון ואחריו באו עשרות סרטים אהובים ובניהם "גבעת חלפון אינה עונה" שהפך ברבות הימים לסרט הקאלט האולטימטיבי של הקולנוע שלנו. בהמשך, ניהל את אולפני "גבע"  שהיו למעבדה ובעצם הבית של הקולנוע הישראלי בהם הפיקו, צילמו, ערכו, פיתחו ולמדו את מקצוע הקולנוע ואת הקולנוע המקצועי בשנות ה-70 וה-80.

    כל תעשיית הקולנוע עברה דרך האולפנים בגבעתיים, שמאז נסגרו, אין להם המשך, אח ורע. אנשי מקצוע וסטודנטים, סרטים ארוכים וקצרים, סרטי פרסומת וסרטים ניסיוניים, המדפים היו עמוסי תוצרת של קולנוע ישראלי. וכולם עברו דרך איז'ו.

    בתחילת שנות ה- 80 ייסד, עם אשתו נורית את בית הקולנוע "לב" בדיזנגוף סנטר, אשר הפך ברבות הימים להיות רשת הסרטים השלישית בגודלה בארץ. איז'ו שני הוא חצי מאה של קולנוע, ובעיקר קולנוע ישראלי, קולנוע של קהל מחייך ואוהב.

    ועל כך מעניקה לו האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה את הפרס למפעל חיים לשנה זאת.

     

    פרס על הישגים מקצועיים  לעורך ציון אברהמיאן

    העורך הוותיק ציון אברהמיאן פועל באינטנסיביות בקולנוע הישראלי מאז שנות השבעים. מאז ועד היום הוא ערך עשרות סרטים אהובים ומוערכים וסדרות טלוויזיה פופולאריות. אברהמיאן עבד עם במאים רבים וחשובים המרכיבים את תולדות הקולנוע הישראלי, ביניהם אורי זוהר לו ערך בין השאר, את הסרטים המיתולוגיים "עיניים גדולות" (1974) ו"מציצים" (1972), עם שמואל הספרי על "שחור" (1994) ו"שושלת שוורץ" (2005), כמו כן ערך אברהמיאן את מרבית סרטי זאב רווח, כתריסר במספר, שהבולט ביניהם הוא "בובה" (1987). בין עבודות העריכה שלו לטלוויזיה בולטות הסדרות "זינזאנה" (1999-2005) של חיים בוזגלו, "מרחב ירקון" (1997-1999) של אותו גם צילם. עבודותיו הרבות שזורות לאורך חוט השדרה של ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי,  ועל כך, מעניקה לו האקדמיה  פרס על הישגים מקצועיים.

    פעילות האקדמיה ותהליכי הבחירה:

     

    האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה היא עמותה ציבורית שמטרתה קידום הקולנוע בישראל. העמותה, פועלת מזה 22 שנים ומונה כ- 900 חברים מכל ענפי היצירה והעשייה הקולנועית והטלוויזיונית בישראל: במאים, מפיקים, שחקנים, צלמים, עובדים טכניים, תסריטאים, עורכים, מלחינים, ומעצבי תפאורה ותלבושות.

     

    האקדמיה מהווה ארגון מקביל לגופים דומים בארצות שונות בעולם והוקמה בהשראת האקדמיה של ארה"ב (תחרות האוסקר). הרעיון המנחה הוא שיוצרי הקולנוע לוקחים אחריות על הצגת יצירתם המקורית בפני הציבור בארץ ובעולם ומעניקים פרסים למצטיינים שביניהם.

     

    אחת לשנה, מקיימת האקדמיה תחרות לבחירת הסרט והיוצרים הישראליים הטובים ביותר. חברי האקדמיה צופים בכל הסרטים המועמדים בתחרות, ובוחרים בהצבעה חשאית את הסרט הטוב ביותר, שהוא גם הסרט המייצג את ישראל בתחרות האוסקר הנערכת בלוס-אנג'לס בקטגורית "הסרט הזר  הטוב ביותר".

     

    כמו כן, בוחרים חברי האקדמיה גם ביוצרים הטובים ביותר ב- 14 קטגוריות בסרט העלילתי וכן בסרט התיעודי הישראלי הטוב ביותר.

    השנה, לראשונה, החליטה הנהלת האקדמיה להוסיף קטגוריית פרס לאיפור המצטיין.

     

    ההצבעה של חברי האקדמיה נערכת עם תום ההקרנות הנערכות בפניהם, בהצבעה אנונימית.  ספירת הקולות נערכת על-ידי רואה חשבון ועו"ד בלתי תלויים המפרסמים את התוצאות בערב הטקס בלבד.

     

     

    הליך ההצבעה

    גם השנה, הליך ההצבעה מתקיים בשני שלבי בחירה. בשלב הראשון, הוקרנו כל 26 הסרטים העלילתיים המשתתפים בתחרות ו- 20 סרטים תיעודיים (מתוך 47 שהשתתפו בתחרות) בפני כל חברי האקדמיה בסינמטק ת"א. לראשונה השנה, לנוחיות המצביעים, הוסיפה האקדמיה גם הקרנת צהרים לסרטים העלילתיים, והתיעודיים הוקרנו גם בשיטת הצפייה הישירה – סטרימינג. עם גמר ההקרנות, התקיימה הצבעה על כל הסרטים והיוצרים המועמדים. באמצעות הצבעה זו נבחרו 5 המועמדים הסופיים בכל קטגוריה.

     

    בשלב השני, לאחר הכרזה זו, יוקרנו חמשת הסרטים המועמדים הסופיים שנית בפני כל חברי האקדמיה, ויערך סבב הצבעה נוסף, בו יבחר הזוכה בכל הקטגוריות המועמדות, מתוך החמישייה שעלתה לגמר. תוצאות ההצבעה השנייה יוכרזו לראשונה בטקס הענקת הפרסים שיתקיים השנה בחיפה בחסות העירייה, בחודש ספטמבר 2011.

     

    טקס הענקת פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע הוא הסיכום והשיא של פעילות הקולנוע השנתית וחגה הגדול של תעשיית הקולנוע בישראל. התחרות והטקס הם אומנם גולת הכותרת של פעילות האקדמיה, אך מן הראוי לציין כי במהלך השנה יוזמת האקדמיה פעילויות נוספות במטרה לקדם בכל דרך אפשרית את מצב הקולנוע הישראלי בארץ ובעולם. בנוסף לפעילות בתחום הפרסים, פועלת האקדמיה באופן נמרץ לקידום מעמדו של הקולנוע בתחום החקיקה והתמיכה הממשלתית ועושה לגיוס שדולה תומכת הן בממשלה ובכנסת והן בקרב גופים ציבוריים.

    פרסי האקדמיה:

     

    מדי שנה מחלקת האקדמיה פרסים כספיים לזוכים בתחרות: לסרט הטוב ביותר ו ל- 14 קטגוריות יוצרים בתחום הסרט העלילתי, וכן פרס לסרט התיעודי. לצד הפרסים הכספיים יחולקו לזוכים גם פסלוני האקדמיה.

     

    פרס הסרט התיעודי יינתן ע"ש השחקן מוסקו אלקלעי ז"ל ויוענק ע"י הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובחסותה.  מוסקו אלקלעי הלך לעולמו לפני שנתיים. בנוסף לתפקידיו הרבים של מוסקו אלקלעי כשחקן בקולנוע ובטלוויזיה היה פעיל בתחומים ציבוריים רבים. בין היתר, במהלך שנים רבות כיהן כיו"ר וכחבר מועצה ברשות השנייה, היה בין מייסדי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה וחבר פעיל בהנהלתה וכן זכה בפרס על מפעל חיים של האקדמיה בשנת 2003.

     

     

    זו השנה העשירית: מתקיימות ההקרנות של סרטי התחרות בסינמטקים                                                        ברחבי הארץ – לקהל הרחב

     

    גם השנה מתקיימות הקרנות פתוחות לקהל הרחב של הסרטים המתמודדים בתחרות בסינמטקים של: ת"א, חיפה, ירושלים, ושדרות. יוזמה זו באה לקרב את הקהל הרחב לקולנוע הישראלי ולערוך לו היכרות עם הסרטים, שעדיין לא נחשפו בהקרנות מסחריות.

     

     

     

    חמשת הסרטים העלילתים שזכו לעלות לגמר בתחרות האקדמיה לקולנוע לשנת 2011

     

     

    קטגורית הסרט העלילתי הטוב ביותר:

    "אורחים לרגע"-   מפיקים: יואב רועה, אורית זמיר

     

     

    אחרי שנים של פרידה מאביה, ליבי, נערה מופנמת אך ממזרה-לא-קטנה, נשלחת לישראל לחיות איתו, ונוחתת בדיוק ביום שבו פורצת מלחמת לבנון השנייה.

    די מהר מתברר לליבי שאבא שלה, שאול, הוא: א. טיפוס תלוש, ילדותי וחסר עכבות, וב. נמצא כרגע "בין דירות", שלא לומר- חסר בית.

    כדי למצוא קורת גג, הוא עולה על רעיון – השניים יתחזו לפליטים מהצפון המופגז, ויקבלו מקלט אצל משפחה חמה ומגוננת בעין כרם.

    סוף סוף בבית "נורמלי", שאול וליבי מתחילים לבנות יחסי אב ובת.

    אבל הזהויות המדומות לא יכולות להחזיק לנצח, בעיקר כשליבי אוגרת זעם נעורים על כל השקרים- אלה שהיא נאלצת לספר עכשיו, ואלה שהאכילו אותה מהיום שנולדה.

     

     

    "אחותי היפה"-  מפיקים: דוד מנדיל, משה אדרי, לאון אדרי

    ''

     

    הסרט הינו אגדה מרוקאית יהודית מודרנית המתרחשת דווקא בישראל של היום,זהו סיפור אהבה על  משולש בין ראמה הפרימיטיבית ומלאת אמונות תפלות ורוברט בעלה הגס רוח, לרוח רפאים הרודפת אותם בדמות אחותה היפה של ראמה מרי שמתה מכאב הנידוי, רק בגלל שהלכה עם צו ליבה וחיה עם ערבי, גם ראמה וגם רוברט יצטרכו לעבור מסע רגשי, תשוקתי ומצפוני  עם רוחה של מרי בכדי שיוכלו להתאהב ולקבל שוב האחד את השני,זוהי אגדה סוריאליסטית המתרחשת בין שיכוני העוני של פרברי ישראל,זהו גם סיפור פוליטי על חיבור בין עמים דרך הרגש.

     

     

     

    "בוקר טוב אדון פידלמן"-   מפיק: חיים שריר

    ''

     

    אנטון, בחור צעיר, ספק נווד ספק פועל של יום,  מגיע לעסק הרסטורציה לרהיטים ישנים של יעקב פידלמן ומקסים מלמוד בדרום תל אביב  ומקבל עבודת דחק עלובה. רוצה הגורל ובאותו הערב מת מלמוד,  ופידלמן נשאר לבדו לנהל את העסק.  השותף המת, מלמוד, מוריש את חלקו בסדנה לנוח, הבן הביולוגי של פידלמן, עורך דין במקצועו. נוח אינו מוצא שום צידוק כלכלי להמשך קיומה של הסדנה הכושלת, ורוצה למכור אותה ליזם המתעתד להקים בה בניין דירות. פידלמן מסרב להרפות מהסדנה ומהמלאכה שבמשך שנים רבות הייתה כל חייו ונאלץ להיאבק בנוח, המבקש לפגוע באביו על שמעולם לא באמת היה לו כאב. פסנתר סטיינוויי ישן ויקר ערך שמוצא אנטון בין הגרוטאות בסדנה הופך לתקווה הגדולה של הרסטוראטור הזעפן והשוליה המוזר. אם ימצאו לו  מסגרת  מתכת  מקורית יוכלו למכור אותו  ויצילו את בית העסק.  החיפוש אחרי החלק האבוד של הפסנתר מקרב בין השוליה המסתורי, לבין חוה, אשתו של נוח, שנרתמת למשימת החיפוש.

    המשולש מסתבך כאשר אנטון מתאהב באשתו של נוח הבן הביולוגי. חווה עומדת ללדת בכל רגע ומרגישה כלואה בתוך ההיריון שלה. מכאן ואילך שני הבנים מתחרים לא רק על אותו האב, אלא גם על אותה האישה ועל התינוק שבקרבה. פידלמן יאלץ לבחור בין הבן, לכאורה, שימשיך את דרכו לבין בנו הביולוגי, בחירה שפירושה השלמה עם מוות הולך וקרב. 

     

     

     

    "הערת שוליים"-  מפיקים: דוד מנדיל, משה אדרי, לאון אדרי

    ''

     

    שני חוקרי תלמוד – האחד עכבר ארכיונים וכתבי-יד שהפחד הגדול בחייו הוא לטעות, והשני כוכב מזהיר, רטוריקן נדיר ששמח על ההזדמנות לתווך את התלמוד לקהל הגדול - מתקוטטים ביניהם על פירורי ההוקרה שהתחום האיזוטרי שלהם מחלק. זה מכוער ואכזרי כמו שרק יריבות אקדמית מסוגלת להיות. אבל קצת יותר. כי שני החוקרים הם גם אב ובנו.

     

     

     

    "השוטר"-  מפיק: איתי תמיר 

     

    הסרט מספר את סיפורו של לוחם ימ"מ וממולו נערה בת 22 שמשתייכת לחבורה של אנרכיסטים, הסיפורים נטווים במקביל עד הרגע שבו המאורעות מביאים את הגיבורים למפגש דרמטי.

     

     

     

    קטגורית הבמאי הטוב ביותר:

     

     מאיה קניג -  "אורחים לרגע" 

    מרקו כרמל -  "אחותי היפה" 

    יוסי מדמוני -  "בוקר טוב אדון פידלמן" 

    יוסף סידר-  "הערת שוליים" 

    נדב לפיד -  "השוטר" 

     

    קטגורית השחקן הראשי הטוב ביותר:

     

    גור בנטביץ' -  "אורחים לרגע" 

    ששון גבאי -  "בוקר טוב אדון פידלמן" 

    שלמה בראבא -  "הערת שוליים"

    ציון ברוך -  "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן"

    יפתח קליין -  "השוטר"

     

    קטגורית השחקנית הראשית הטובה ביותר:

    אוולין הגואל -  "אחותי היפה"

    הגר בן אשר -  "הנותנת"

    חן יאני -  "נמס בגשם"

    קרן ברגר -   "2 בלילה"

     

     

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      ששת שצ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הקדרה של ששת