בזמן האחרון במיוחד לאור מחאת האוהלים החלו לצוץ תאוריות קונספירציה כפטריות לאחר הגשם. גם אני רוצה להשתתף בחגיגה ולכן הנה התאוריה שלי.
בשיא ההצלחה של מחאת האוהלים היו מי שאמרו, שהממשלה ודאי תיזום הסלמה ביטחונית כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מהמחאה. ובכן הסלמה אכן היתה, אך לדעתי לא די בציניות, צריך גם מידה רבה של רשעות כדי לטעון שממשלת ישראל תקריב את אזרחיה לצרכים אלקטורלים (מצד שני ספק אם היא תהסס להקריב חייהם של פלסטינים לאותה מטרה). הטענה הקונספריטיבית שלי היא שמי שחליט להסיט את תשומת הלב מהמחאה - הם אלו שבחרו לבצע פיגוע, ולהמשיך בירי הרקטות, כלומר ארגון החמאס.
אני יודע שהטענה נשמעת תמוהה - מה אכפת לחמאס כיצד יתפלגו הכנסות המדינה של ישראל? ובכן כנראה שבאמת לא אכפת לו, אלא שהפגנות בזכות מדיניות רווחה נעשית כידוע על ידי מה שנקרא שמאל. כלומר הטענה היא שלקיצונים האיסלמים יש מטרה להחליש את השמאל בישראל. נשמע קלוש? בוא נבדוק:
- לאחר הסכם אוסלו החלה תקופת הפיגועים של הארגונים שהתנגדו להסכם. - הסלמה של פיגועים נרשמה בשנת 1996 לקראת הבחירות. כתוצאה מההסלמה נבחר יו"ר הליכוד בנימין נתניהו. - בשנת 2001 לאחר שיחות קמפ דיויד החלה האינתיפאדה השנייה, שהביאה להסלמה שלא היתה כמוה. נכון שהשיחות נכשלו, אך צריך לזכור שהשיחות לא נעצרו בקמפ דויד - הם המשיכו למשל בטאבה. כלומר לא כשלון השיחות הביאו להסלמה (כיוון שהן נמשכו). - ההסלמה של האינתיפדה השנייה תרמה תרומה ממשית לחילופי שילטון (משמאל לימין). - גם ההסלמה בירי הקאסמים בשנת 97 תרמה לחילופי השלטון בין ממשלת קדימה לממשלת הליכוד.
השאלה שצריכה להשאל היא, האם יש לקיצוניים האיסלמים משהו נגד השמאל הישראלי? הרי השמאל נוטה לפשרות וויתורים יותר מהימין. יתר על כן ההסלמה עיכבה (ובמקרים מסויימים מנעה) העברת שטחים וסמכויות לידי הפלסטינים. מה ההגיון שעומד מאחורי הסלמה שכזאת?
תשובה אפשרית היא שכניסה למשא ומתן ולהסכמי שלום תדרוש ויתורים ופשרות גם מהצד הפלסטיני, ויתורים שהקיצונים הפלסטינים מתנגדים להם. התשובה הזו אינה יכולה להיות מלאה, שהרי כולנו התוודענו לתכנית השלבים הפלסטינית. כלומר הקיצונים יכלו להתאפק בסבלנות עד השגת שטחים בהסכם ואז לחדש את הלחימה. מכאן שהאפשרות לפשרה כל כך מאיימת עד שאותם קיצונים לא יכולים לכבוש את יצרם ולהלחם בה.
מה יש בפשרה שכל כך מאיים על אותם קיצונים? יכול להיות שהם חוששים שבני עמם יגלו את נפלאות השלום, ולא ירצו לחיות שוב באותה מדמנה מדממת? יכול להיות שבימי שלום הפלסטינים כבר לא יקנו את הסיפורים שהישראלים הם בני שטן? יכול להיות שבימי שלום תדעך השנאה והרצון לנקמה? יכול להיות שבימי שלום לאותם קיצוניים כבר לא יהיה תפקיד בחברה הפלסטינית? יכול להיות שבימי שלום הפלסטינים עלולים לבוא חשבון עם אותם קיצונים שמילאו את חייהם מרורים? יכול להיות שהשלום מהווה עבור הקיצוניים פחד קיומי אמיתי?
הבעיה המרכזית היא שהמפתחות על עיצוב המציאות נמצאים בידיהם של אותם קיצונים (משני הצדדים), שכן רצח אחד שקול למאות ניסיונות פיוס. הקיצוני צריך רק ל"זרוק אבן אחת לבאר" ומפלס השנאה והחשדנות יעלה ויפרח. כך אנו עדים כיצד שנאת האחר תופס מקום יותר גדול בדעת הקהל (הישראלית והפלסטינית).
ולסיום הצעה קונספרטיבית. אולי הגיע הזמן לחלק את האזור על פי מפתח שונה - לא עוד ישראלים ופלסטינים, לא ערבים ויהודים, לא חילונים ודתיים, אלא אנשי הנצח מול אנשי הפשרה. אנשי הנצח, אלו שאינם מסכימים להתפשר על פחות ממילוי מוחלט של הצדק שלהם. לצורך כך הם יהיו מוכנים להקריב את יריביהם, את חבריהם ואפילו את עצמם. לעומתם אנשי הפשרה, אלו שדוחים את קבלת מלוא צדקם לזמנים אחרים (כמו עד בוא גאולה), ובנתיים מסתפקים בצדק חלקי, כזה שנותן מענה (חלקי) גם לדרישות הצדק של יריבם.
יקבלו אנשי הנצח חלק אדמה ויתרגלו בו את אמונתם. יקבלו אנשי הפשרה נתח אדמה ויתרגלו בו את אמונתם. כל אחד ואמונתו. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבל הנה, פנינה, אם את מתעקשת לא לערב את אביגיל, בעוון ימניותה, הרי לך הקונספירציה הנרקיסיסטית והמגלומנית כהלכתה הישר מפי השמאל הקיצוני עצמו:
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/273/282.html?hp=1&cat=402&ap=1&from_art=2273803&to_art=2273282
לא חשבתי אחרת :))
אבישג חייק היא סמנכ"לית שיווק בחברת אירועים.
כמה טיפוסי לימנית קיצונית לעסוק בכתיבתה בעיקר בשמאל.
ומקורותיה בוודאי מהאירועים שהיא משווקת. יפה מאוד.
אז הנה רשימת נושאי כתיבתה.
________________________
צודקת לגמרי :)
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/273/745.html?hp=1&cat=479&loc=7
צריכה להיות מידה גבוהה יותר של חוסר איזון נפשי כדי ליצור קונספירציה. אתה חסר את הטאצ' הלהט והאמונה שיש ביצורים המאמינים בקונספירציות. אלה תמיד בטוחים שירדו מהר סיני עם האמת או שרק הם רואים אותה והשאר עיוורים. מה שקורה לך עצבן שאתה כנראה, אדם רציונלי הרבה יותר מכפי שאתה משער ולכן ההצעות שלך לא נשמעות משכנעות. איך יודעים שקונספירציה היא טובה ? האדם חוזר בלהט על דבריו בכל משפט שני ותוך כדי הוא משכנע את עצמו יותר ויותר לעומק. אגב וועדות ההתנגדות [לא ברור אם הן ממומנות על ידי איראן או אל קעידה] אך יש מאבק בינם לבין החמאס על פני עזה ובעיקר, על הצורך להקצין את הלחימה בישראל וכמובן שהחמאס נלחם על חייו. מה שאבסורד דווקא בעיני, שישראל צריכה לשאוף ששלטון החמאס יישאר יציב, כי אבוי לנו אם תהיה אנרכיה בעזה. וכמובן שבגדה יש פלסטינים שונים שטועמים כבר שנתיים חיים כלכליים טובים עם יציבות. כמו שגם אצלנו הישראליות משתנה מאזור לאזור.
מצחיק שאתרי הקונספירציה מובאים בעיקר על ידי אנשים מלאי חרדות ורדופי שדים. אז לא שכנעת אותי שאתה מספיק רדוף.
פשרה זה לא התרפסות - אולי זה מה שאנשי הנצח לא ממש מבינים ואולי גם חלק ממי שקוראים לעצמם אנשי פשרה לא ממש מבינים. פשרה זה להסתכל למציאות בעיניים ולבחור.
אין מספיק כוכבים בשמיים כדי לחלק לך על הפוסט הזה.
אני לא חושב שהחמאס מחבל בשמאל הישראלי באופן מכוון. אני כן חושב שיש דינמיקה של חברות שבה הקיצוניים ניזונים זה מזה ולכן היא נידונה להמשיך להתקיים, עד לארוע קטסטרופלי מכריע, או עד לפירוק הדינמיקה בידי המתונים.
פחחחחח... אתה גרוע בקונספירציות... :)
ובעניין אנשי הפשרה ואנשי הנצח, אין בעיה, רק שאנשי הפשרה לא יבואו אחר כך לבכות לאנשי הנצח שיגנו עליהם ממי שיבוא לאכול אותם ואת פשרנותם לארוחת בוקר, או מאנשי פשרה קיצוניים שיקומו מקרבם, ישתלטו עליהם וינהלו דיקטטורה פשרנית אכזרית.
ברוטוס: העלית רעיון מקורי ומנומק, ששווה מחשבה
נטוס: חבל שאי אפשר לסיים את הסכסוך במשחק כדורגל, מה?
..
הקיצונים בשני הצדדים מייצגים את החיים על פי הפנטזיה הלאומית. אצלנו הפנטזיה היא ארץ ישראל השלמה, ואצלם הפנטזיה היא השיבה.
אנחנו לא מוכנים לקחת החלטה קטגורית לוותר על השטחים כי ככה אנחנו מוותרים בעצם על הפנטזיה שלנו (פנטזיה שאין לנו כוונה לממש). באותה מידה הפלסטינים לא מעזים לוותר על הפנטזיה שלהם - במיוחד לא ארגון כמו החמאס.
חמאס - וארגונים כמוהו - שואבים את הכוח שלהם מהצבת מטרה בלתי מושגת ושאיפה עיוורת אליה. הכוח שלהם מגיע מהמצוקה של החברה, ומהאידיאל שאיננו בר השגה.
אני לא יודע אם ההנהגה הפלסטינית בגדה תעז להכריז על מדינה פלסטינית ובכך להכיר בקיום שלה על פני שטח מצומצם בהרבה משטח הפנטזיה, שעליה נבנה הלאום הפלסטיני, אבל אני בטוח שהחמאס בעזה מפחד פחד מוות ממימוש של מהלך כזה, כי כמו שאמרת, היום שהעם הפלסטיני ישתכנע שבדרכי נועם הוא יוכל לחיות פה בכבוד (וההנהגה בגדה, ככל שאפשר להתרשם, מנהיגה דרכי נועם הלכה למעשה) זה היום שהחמאס יהיה מיותר. מעבר לכך שההכרה באפשרות לקיומה של דרך מוצלחת שהיא בדיוק הפוכה מהדרך אליה הטיפו כל השנים היא קשה מאוד כשלעצמה.