בוקר... שמש

מלטפת לי את הפנים

לא מעיזה לחשוב

על כל הסימנים

סוחבת את עצמי מהמיטה

על קצות האצבעות

הילד להעיר

והתה לחלוט

הוא מתרחץ מהר

לפני שתתעורר

אתך תמיד

כמו בתוך פסנתר

המנגינות שחור לבן עמום

תלוי על איזה צד אתה תקום

אתה הורג אותי

אני נגמרת לאיטי

מי יבשל מי ינקה

ומה יהיה איתי

בילד מאיצה הבית לעזוב

עכשיו אתה תקום

תקום ברע? תקום בטוב?

תשליך אותי לרחוב?

והמכות בלי שום הסבר

רק אל תתעצבן

אם זה עוזר

אתן לך

רק תתפרק מהר

והנה המכה ניחתת שוב

אינך שולט על הידיים

אחר כך בדמעות

תרד על הברכיים

ותתחנן ותצטער

זה לא יקרה יותר

אתה הורג אותי

אני נגמרת לאיטי

מי יבשל מי ינקה

ומה יהיה איתי

הילד בא מבית הספר

משפיל מבט יודע

והוא רואה את הכתמים

מבעד לאיפור פנים

לחדר הוא נכנס ומסתגר

אני נופלת לרגליך

עכשיו הוא פה

זה זמן שתוותר

אבל אתה בתוך כישוף

לוקח את החגורה

את הנשמה שלי

אתה פוצע וגומר

ורגע קט לפניי

שאהפוך תחתייך שום דבר

תדע שגם לך

אני אחסר מחר