הגיגים שכאלה
פוסטים אחרונים
- לא סתם 20/4/15
- נאלמתי 24/3/14
- שאלה... 25/8/13
- פרידה מזהרירה... 2/1/13
- בוקר של תובנות 27/11/12
- סמנטיקה?? 22/11/12
ארכיון
0
מסתבר שהזמן עושה את שלו
מסתבר שהזמן עושה את שלו. והמגע שפעם הרטיט וריגש, גרם לדמעות ולחיוכים גדולים, הופך להיות עמום. נעים, אבל לא מרגש כמו קודם. אחר. לא זר, אבל אחר. מסתבר שהרגש השתנה ורק התעקשתי לחשוב שעדיין אוהבת. אוהבת מאוד, אבל אחרת. מסתבר שאני יכולה גם אחרת איתו. איתי. לא לחשוב כל הזמן על מה ואם וכמה ואיך. פשוט להיות בסיטואציה ולהנות ממנה. מסתבר שאני יכולה לשבת שם בבית שהיה פעם כמעט שלי ולא לסדר את הבלגן שלו. לא לרצות לפנק ולערסל, לחבק או לרצות שיגע בי. מסתבר שחמישה חודשים הם לא מעט זמן. אני אמיצה. עברתי את המכשול הזה של האינטימיות איתו ולא הרגשתי כמו קודם. לא נשברתי. לא פרצתי בבכי. לא התרגשתי. נהניתי, ולא רציתי שיחבק אחרי. הייתי צריכה לעבור את זה כדי להבין באמת שהזמן עשה את שלו ושהמשכתי. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נכון, אבל לא תמיד אתה מבין שבאמת המשכת הלאה עד שאתה לא נוגע שוב באותו מקום שחשבת שפצוע והרגשת שמדמם... לשמחתי המקום הגליד ואפילו אין צלקת. :)
החיים מלאים שלבים. האדם מלא שלבים. האישה מלאה בשלבים. הרגע הנכון מגיע. זה בטוח. זה ידוע. זה קיים. ואם זה לא הרגע הנכון אז זה לא הרגע הנכון. לפעמים אפשר לחזור למקום הנעים בשביל לבדוק שוב, אבל לרוב ממשיכים הלאה וקדימה..