הקרב הנצחי על ה "לייק"

חזרתי כרגע מרשת חברתית אחרת.

המוני אדם צפופים שם, זועקים את זעקת הצומי היומית, משוועים ללייק, לא מעיזים לקוות ליותר מ-8 תגובות, מעלים תמונות של החופשה האחרונה באילת, של החתול, של המטבח החדש ומה לא.

פסגת העומק החדשה בפייסבוק היא פוסט קצרצר (אסור להכביר שם במילים)

שאומר משהו כמו:

"אחלה סושי, ערב טוב חברים".

ובעמוד 34 תגובות ו-48 לייקים. בל נשכח גם את ה - חחחחח הידוע לשמצח.

אם יש משהו שלא כתבתי איי פעם למישהו זה אותו חחחחח.

אם יש משהו שלא אמרתי לאיש נדמה לי שזה המשפט "חבל לך על הזמן".

אם נשמעתי לכם טיפה סנוב, אחלה.

יש לי איזו שהיא התנגדות לצלילים ההמוניים האלה.

אני גם המוני לעתים, אבל הרבה יותר יחידי, ייחודי - לי. כך אני רוצה להאמין.

לכן מאסתי בפייסבוק, טיפה. אך זו גדלה כל יום. אני מפיץ שם את אומנותי לחברי מעבר לים, מדי פעם איזו חוכמה לחברי האחרים דוברי העברית. אם נחה עלי המוזה וכתבתי כמה משפטים מצחיקים/סאטירים/בוטים - לא ממש מקבל את ים התגובות הרצוי. העם עסוק מדי מכדי לקרוא לעומק. העם דורש צדק חברתי. לא משהו עמוק מדי.

אז באתי לכאן. לא הטילו עלי לא ביצים ולא הגבלת מילים. אנשים כאן מחפשים תכנים לקרוא ולעתים גם להגיב.

יש לשער שאשיג בערך 100 צפיות, במשך השנים, אולי תגובה אחת. וכוכב ירוק (: זה בסדר גמור מבחינתי. אני לא שולח את הפוסטים בדואר לאנשים כדיי "להכריח" מישהו להגיב. ירצו - יבואו.

אז ערב טוב חברים.......

לייק?