באחד הפורומים, שאל מישהו השבוע: "מה הרווחתם מהמחאה?" אני לא יודעת מה עם אחרים, אבל אני הרווחתי הרבה... הכרתי אנשים חדשים, חלקתי עימם דעות, הקשבתי, הוספתי ידע לעצמי, ואף זכיתי לעזור לאחרים – אין זכות גדולה מזו!... - אבל - זכיתי גם באכזבות ובתחושת גועל איומה, מאנשים, המנצלים את גל המחאה לכל מיני דברים שלהם... - סוטים זקנים, המחפשים סייבר-סקס, עם נשים צעירות...
- משועממים, שמוצאים להם במה (stage) להתסיס אנשים ולסכסך...
- אנשים מחפשים על מי לפרוק תסכולים, ונופלים בקלות ברשתם של המשועממים...
- אנשים (ביניהם גם דתיים וגם חילוניים), המבקשים לכפות דעות ואמונות על אחרים...
- החילונים הנבערים, שלא יודעים להבדיל בין החרדים לחובשי-הכיפות, ובין חובשי-כיפות-הבד לחובשי-הכיפות-הסרוגות...
- ה"מוארים" למיניהם, שעל כל דבר, יש להם ציטוט מאיזה אתר קבלה להמונים...
- הגזענים, שבשבילם כל עני הוא פושע, כל נכה הוא פרזיט, כל מרוקאי רוצח, וכל ערבי הוא מוסלמי שונא יהודי...
- הפחדנים וההיסטריים, שלא מבינים מה קורה סביבם, ובונים איזה סיפור תנ"כי סוחט דמעות על אובדן העם...
הדרמטיים, שהופכים הכל לסיפור מצוייר במילים מרגשות כל-כך... - האנשים, שחושבים, שהתקשורת היא מינימום הספרייה הגדולה ביותר בעולם...
- אנשים עם פוטנציאל מוחי אדיר, שמשתמשים בפוטנציאל שלהם, כדי לסחוט כספים והטבות מאחרים...
- אנשים כועסים, שמחפשים לפרוק את הכעסים שלהם, והם מלאים בשנאה...
- אנשים גאוותניים, שמבקשים להראות לכולם, כמה שהם יותר טובים, בכך שהם מזלזלים באחרים...
בקיצור – חגיגה של איכסה וגועל-נפש!!! אני לא סומכת על אותם אנשים, שהם בכלל יודעים, לקראת מה הם הולכים, הם הצטרפו למחאה באופן אגואיסטי, לצעוק את מה שכואב להם, או להשיג את מה מבוקשם, והם חסרי כל חזון אמיתי, למרות כל הקישקושים שלהם על טובת-העם, שום דבר אצלם לא בא מהלב!!! הרשעות והאכזריות הן המחלות הכי קשות בעם שלנו, אז אתם מתפלאים, שכזו היא הממשלה??? ועם כאלה רשעות ואכזריות, אתם עדיין רואים בעצמכם "העם הנבחר"??? שלכם עינבר אזולאי גם בפייסבוק |