כותרות TheMarker >
    ';

    קן הירגזי

    In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.

    John Lilly

    מסע לפתח-תקווה

    22 תגובות   יום שני, 26/11/07, 23:06

     

     

    כבר מספר שנים שאמא שלי ואני עושות את הביקור השנתי בבית הקברות "סגולה" בסגנון ספארי. בעצם, ככה אנחנו עושות זאת מאז שיש לי מכונית. כדי לבקר את קרובינו שנפטרו, איחדנו את מועדי היורצייט שלהם שהיו פזורים באופן שרירותי על פני לוח השנה לתאריך אחד, בתקופת האביב, כשלא קר מדי ולא חם מדי.

    המסע מתחיל בחנות הפרחים. אני משאירה את האם במכונית שאורותיה מהבהבים וקופצת לקנות זרים. בחמישה שקלים האחד. לא צריך להגזים. ברור שלמתים זה לא כל כך משנה שזה לא סידור פרחים בסגנון איקבנה. זה נובל תוך יום.

    אנחנו נוסעות בכביש הישר והעמוס, ואמא שלי מסמנת נקודות ציון חשובות וזהו ריטואל בפני עצמו. על המסלול מעונות יום גריאטריים, בית חולים לחולי נפש אחד, בית חולים שבו נולדו כמה אנשים קרובים וגם נפטרו, וכמובן, כשאנחנו חוצות את אם המושבות, היפהפייה הפתח-תקוואית לשעבר שיושבת לצדי עוברת סדרת הבזקים של זיכרונות נעורים. אני מסננת בחצי אוזן לדעת אם יש איזה סיפור שלא שמעתי כבר מיליון פעם. לרוב אין.  

     נוסעים בתוך בית הקברות. לאט. זה חילול קודש לנסוע מהר בבית קברות. נוסעים קודם לקבוצה של אלה שקבורים קרוב זה לזה. סבא וסבתא יש להם קבר זוגי כמו כשהם היו עוד בחיים. הדודה לא רחוק משם. אחר כך ממשיכים לנסוע. כשעוברים ליד דודה שרה ודוד אריה, אמא שלי אומרת לי "תאטי". אני מאטה לכבודם, אבל אנחנו לא עוצרים או יוצאים. זה מה שנקרא "על הדרך".

    אחר כך, אמא שלי מראה לי את הכיוון אל הקבר שלה. מה שהולך להיות בעתיד, אחרי מאה ועשרים, חלק נוסף מהמסלול שלי. יש לה מקום בחלקת "ההגנה". היא משלמת כבר שנים דמי גננות. אגב, ברוך ג'מילי כבר שם. 

    פה ושם צצים שמות שמוכרים לה. והיא מספקת לי רכילות מאותם ימים. "זאת היתה המורה לפסנתר הייקית, ההוא בא ממשפחה עשירה נורא, וזה היה המורה שלי לספרות, ואלה - יש להם אותו שם משפחה כמו שלנו, אבל הם לא משפחה."

    אנחנו נוסעים לדודה שנמצאת בחלקה הכי ותיקה. שושנה שמתה צעירה. היא קצת לבד שם די הרבה שנים והקבר שלה מכוסה טחביות. אנחנו יוצאות ומניחות זר.

    אחר כך אנחנו עושות כמנהג שלפיו יש לחזור בדרך אחרת מזו שבאנו.

    זה מסע האביב. בסתיו, יש לנו גם ספארי, אבל לבית הקברות בחולון. 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/11/07 02:43:

       

      צטט: gigicom 2007-11-30 02:34:39

      ברוך ג'מילי?זה הכה בי כמו ברק.ברוך ג'מילי,פתח-תקווה,פלמ''ח.אכן.

      איזה פונט יש לו על המצבה?

       אותו גרפיטי. בכתב היד שלו.

        30/11/07 02:34:

      ברוך ג'מילי?זה הכה בי כמו ברק.ברוך ג'מילי,פתח-תקווה,פלמ''ח.אכן.

      איזה פונט יש לו על המצבה?

        29/11/07 16:48:

       

      תענוג לקרוא.

      לנו יש מסורת של טיול משפחתי קיצי לבית קברות שלידי הלסינקי... נזכרים...קצת מתרגשים... ואופס ממשיכים לאיקאה.
      מה אני אעשה שהם אחד ליד שני...

        29/11/07 01:46:

      אותי מעניין מה חושבים אותם דודים שאתן בכל פעם חולפות עליד קברם עם הרכב, אך לא עוצרות.

      פוסט נהדר, את מצליחה להחיות אפילו קבר עם טחב. תודה לך ורדית!

       

        28/11/07 23:20:
      מטעם כרגיל.((:
        28/11/07 22:02:

       

      תענוג לככב.

      אמא שלי ואני צריכות לדלג בין שני בתי קברות באותה עיר... אנחנו מדמיינות את הריכולים על הנדל"ן משני עברי הגדר בין שתי קבוצות המתים... לא פשוט...

        28/11/07 21:52:

       

      צטט: נחמדת 2007-11-28 20:24:43

      המסע האביבי

      בואכה סגולה

      עובר דרך בתי החיים

      שבזכות מילותייך

      מקים מתים לתחיה

      תורמת לקופת יד-לספארי

      לצרור הפרחים הבא

       

       

       איך יפה כתבת. נחמדת!

        28/11/07 20:24:

      המסע האביבי

      בואכה סגולה 

      עובר דרך בתי החיים

      שבזכות מילותייך

      מקים מתים לתחיה

      תורמת לקופת יד-לספארי

      לצרור הפרחים הבא 

       

       

        28/11/07 20:12:

       

      צטט: טמבורין 2007-11-27 02:23:47

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-11-26 23:34:07

      אוי ורדית

      את חושבת שגם אנחנו נגרור ככה את ילדינו הבוגרים לבתי קברות?

       

      עם הרעיון שאדבר אידיש כשאזדקן כבר השלמתי....

       ילדי הבוגר כלב הוא. הוא היה שמח שאקח אותו, אבל לא ראיתי שמותר להביא כלבים. מחייך

      מבחינת האבולוציה, אני סמטה ללא מוצא. באנגלית זה נשמע יותר טוב: Dead End

      זה רק בגלל שאת לא לוקחת בחשבון את האבולוציה הלטרלית :)

        28/11/07 14:32:

      צטט: סירין 2007-11-28 14:04:21

      חזרתי. הכל בסדר.

      תודה חמודה!
        28/11/07 14:04:

      חזרתי. הכל בסדר.

        28/11/07 11:41:
      את נדירה. מעטים האנשים שהמקלדת שלהם מוציאה דברים כאלו מנושא "כזה". ממש עושה חשק להצטרף לטיול שלכן..  שוב באתי בלי כוכבים.. אם אשכח לחזור, אל תתביישי להזכיר לי:-))
        28/11/07 02:37:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-11-28 02:29:58

      אז גם השורשים שלך בפתח תקווה?

       

      זה מסביר הרבה דברים שרק עכשיו אני מבינה,

       

      היי סיס

       היי חמודה. אשמח לדעת בהזדמנות מה זה מסביר...מחייך

        28/11/07 02:29:

      אז גם השורשים שלך בפתח תקווה?

       

      זה מסביר הרבה דברים שרק עכשיו אני מבינה,

       

      היי סיס

        27/11/07 21:39:

       

      צטט: טמבורין 2007-11-27 02:23:47

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-11-26 23:34:07

      אוי ורדית

      את חושבת שגם אנחנו נגרור ככה את ילדינו הבוגרים לבתי קברות?

       

      עם הרעיון שאדבר אידיש כשאזדקן כבר השלמתי....

      ילדי הבוגר כלב הוא. הוא היה שמח שאקח אותו, אבל לא ראיתי שמותר להביא כלבים. מחייך

      מבחינת האבולוציה, אני סמטה ללא מוצא. באנגלית זה נשמע יותר טוב: Dead End.

         ):

        27/11/07 20:54:

      מבחינת האבולוציה, אני סמטה ללא מוצא. באנגלית זה נשמע יותר טוב: Dead End

      .

      אם אפשר לצחוק , למה לבכות ?  צחקתי  .

        27/11/07 08:19:

      "קבר זוגי כמו בחיים"

      את חדה כמו שפיץ.

        27/11/07 07:33:

      דוקא מרגיע באופן משונה, טקס הביקור העונתי שלכן.

      תוכלי איזה קפיצה לחיפה ,לאבא שלי והסבתות שלי?אף פעם אין לי זמן לזה.מוכן אפילו לשלם. 

        27/11/07 02:23:

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-11-26 23:34:07

      אוי ורדית

      את חושבת שגם אנחנו נגרור ככה את ילדינו הבוגרים לבתי קברות?

       

      עם הרעיון שאדבר אידיש כשאזדקן כבר השלמתי....

       ילדי הבוגר כלב הוא. הוא היה שמח שאקח אותו, אבל לא ראיתי שמותר להביא כלבים. מחייך

      מבחינת האבולוציה, אני סמטה ללא מוצא. באנגלית זה נשמע יותר טוב: Dead End

        27/11/07 00:20:

      אני מת על טחב,

      עכשיו כשהגן בן תשעת הדונמים שלי כבר התבגר, יש מלא פינות עם טחב

      כמו באירופה.

      הגננים יודעים שחסר להם לפגוע במראה המלבב הזה.

        26/11/07 23:34:

      אוי ורדית

      את חושבת שגם אנחנו נגרור ככה את ילדינו הבוגרים לבתי קברות?

       

      עם הרעיון שאדבר אידיש כשאזדקן כבר השלמתי.... 

      ארכיון

      פרופיל

      טמבורין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין