כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עמי ותמי

    0

    חיבוק ראשון

    29 תגובות   יום שבת, 27/8/11, 02:11

    איך אני אוהבת להתרפק על הילדות

    הכי אני אוהבת לשמוע את אבא שלי מספר לי סיפורים איך הייתי כשהייתי קטנה.

    במיוחד הוא אוהב לספר איך כשהייתי בת פחות משנה הייתי תמיד קמה בלילה ובוכה

    וכשסבא שלי נפטר אמא שלי נסעה לבית הוריה לשבת שבעה הוא לא היה שומע אותי בוכה בלילה (כי הוא לא שומע כ"כ טוב) וככה בסוף הפסקתי לקום בלילה.

    או איך הייתי אוספת את כל גורי החתולים של השכונה ומביאה הביתה ומאכילה אותם כבר בגיל שנה וחצי!

    ושהייתי רוצה לשבת על הסיר ותוך כדי זה לאכול. ובוכה כשלא מרשים לי חיוך

    וזה רק חלק מהרפרטואר.

     

    ולמה אני מקדימה ומספרת את כל זה? מיד תבינו.

     

    בזמן האחרון אני מרגישה שבחיים שלי חסר משהו. איזושהי משמעות. משהו שייתן לי סיפוק.

    ברוך השם יש לי עבודה טובה, תואר ראשון סיימתי בהצטיינות. אני אוהבת לעשות ספורט וללכת להצגות. אבל בכל זאת משהו עדיין חסר ואחרי התחבטויות רבות החלטתי שאני רוצה לעסוק בהתנדבות כלשהי. הרגשתי צורך עז והיתה לי הרגשה שזה מה שיביא לי את הסיפוק המיוחל.

     

    אז באתי לאבא שלי (קיבוצניק גאה) ואמרתי לו שאני רוצה להתנדב.

    מיד הוא צעק עלי: "מתנדב?? למה את צריכה מתנדב?! מה רע בבני ישראל?" (כבר ציינתי שהוא לא שומע טוב נכון?).

    בכל אופן, אחרי שהוא הבין מה אני רוצה כמובן שעודד אותי ויחד חיפשנו בגוגל כל מיני אופציות. ויש מלא! לא חסרות לצערי. האמת שהרגשתי די חוסר אונים אז בסוף התייעצתי עם חברה שסיפרה לי על עמותת "חיבוק ראשון".

     

    חזרתי לגוגל ומצאתי עוד קצת מידע.

    העמותה בעצם דואגת לתינוקות שננטשו ע"י משפחותיהם בבי"ח. מתנדבי העמותה דואגים למלא את צרכיו הרגשיים והקוגניטיביים של התינוק על מנת לאפשר את התפתחותו התקינה. הם דואגים לבלות עם התינוק מספר שעות בכל יום, להעניק לו חום, אהבה ומגע גוף, וכן לשחק אתו, לשיר שירים, להקריא סיפורים וכו'. התינוקות האלה לא אשמים בכלום. הם ננטשו ע"י הוריהם משום שנולדו עם מום או שנולדו לאם מכורה סמים או כזו שלא מסוגלת לגדל אותם.

    כשאני שומעת על תינוק שננטש או שחלילה עבר התעללות ישר הלב שלי נמס ואני מתחילה לדמוע. הגעתי למסקנה שזה בדיוק סוג ההתנדבות שאני מחפשת.

    כי כשנותנים בעצם מקבלים הרבה יותר. נכון?

    כאילו, מה יותר חשוב מזה שתינוק יקבל חום ואהבה? שמישהו יחבק אותו כשהוא בוכה או לא מרגיש טוב. שמישהו יחייך אליו ויצחיק אותו, שייתן לו ביטחון. פשוט מדהים שיש את העמותה הזאת שעושה את זה.

     

    עוד מצאתי בגוגל שחברה בשם חיסונית שהיא יצרנית של גרפווטר (מין מוצר להקלה בגזים אצל תינוקות) תורמת שקל אחד לעמותת "חיבוק ראשון" על כל מצטרף חדש לדף הפייסבוק של גרפווטר.

    אני חושבת שהמינימום שאפשר לעשות בשביל לתרום זה להיכנס וללחוץ לייק כדי שהתינוקות האלה יוכלו לזכות לעוד כמה צעצועים חדשים, ספרים, בגדים וציוד נלווה.

     

     

    בסופו של יום לא הצלחתי להתנדב לעמותה לצערי. מסתבר שזה בלתי אפשרי כי הם מקבלים רק אמהות (ואני טרם).

     

    אבל הייתי רוצה להאמין/לקוות שהתינוקות האלו גם יזכו יום אחד לשמוע סיפורי ילדות כמו אלה שאבא שלי מספר לי.

     

    אמן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/5/13 18:24:
      אני בעד הגישה שעולה בספר "אבא ארך רגלים" .
        19/12/11 12:33:
      ירבו המתנדבים, ואשריך שאת מתנדבת.
        15/9/11 18:35:
      נהדר, כל הכבוד! אני עשיתי לייק...
        11/9/11 00:27:
      הקסמת ונגעת! מאחלת לך אהבה, אמהות והצלחה ... וחוץ מזה סתם כך, קבלי חיבוק!
        2/9/11 12:25:
      אמן
        29/8/11 23:17:
      נגעת לי בלב עם הפוסט הזה. הלכתי ועשיתי לייק, מקווה שזה יעזור במשהו. יש כל כך הרבה רוע בעולם הזה, אם אפשר לגרום למישהו לסבול קצת פחות אני אעשה את זה בשמחה.
        29/8/11 19:44:
      לא להאמין שיש משפחות שמסוגלות להטוש את ילדיהן. כל הכבוד לעמותה זו...
        29/8/11 14:42:
      אני אוהבת שעושים בפייסבוק שימוש נכון כמו פה - לייק תמורת תרומה. גם אם זה שקל זה מצטבר לסכום רציני בסוף --- היכנס וליילקו
      כל הכבוד על היוזמה! תבורכי, חושב שזה חשוב מאוד לכתוב על דברים כאלה ולהביא למודעות ואם יש אפשרות לעזור אז בכלל..כמובן שעשיתי לייק!
        29/8/11 12:11:
      אנשים שמתנדבים זה עבודת קודש פשוט! וכל אירגון שתורם למען נזקקים גמו גרפווטר של חיסונית עושה גם הוא עבודת קודש. יש כ"כ הרבה מקומות שאפשר להתנדב בהם וצדקת כשאמרת שכשנותנים מקבלים הרבה יותר!
        29/8/11 09:28:
      דוגרי, מרגש. עמותה שעושה מלאכת קודש. גרפווטר... עשיתי לייק, כל הכבוד לכם!
        28/8/11 21:49:
      טוב שיש עמותות כאלה שדואגות לתינוקות חסרי הישע האלה, ועצוב לשמוע על מקרים כאלה. שזה באמת קיים. ויפה לך על רוח ההתנדבות , זה נדיר בימינו!
        28/8/11 21:09:
      וואי איזה פוסט מרגש.. מיד נכנסת לעשות לייק! חמודה יש כל כך הרבה מקומות להתנדב בהם שזה לא נתפס בכלל! אפילו את יכולה לחפש צהרון של ילדים של נשים מוכות כדי לבשל שם פעם בשבוע (גם דברים קטנים עושים הבדל)... תודה לך
        28/8/11 16:21:
      אני אוהב שמדברים על הדברים הבאמת חשובים בחיים. כל הכבוד לעמותה, אנשים שלא רק מדברים אלא גם עושים!
        28/8/11 16:18:
      זה תמיד יפה לראות שיצרנית תורמת איכשהו לחברה.. כל הכבוד! תמשיכו ככה.
        28/8/11 11:21:
      מקסים מקסים! כל הכבוד!
        28/8/11 09:37:
      עמותה מדהימה וכל הכבוד לגרפווטר על היוזמה!
        28/8/11 09:20:
      שמעתי על העמותה הזו, לפני איזה שנה שודרה כתבה עליהם בטלוויזיה, זה היה כל כך מרגש מצד אחת התינוקות שננטשו מצד שני המתנדבות המדהימות. כל הכבוד לעמותה על הרעיון והיוזמה.
        28/8/11 07:35:
      כל הכבוד ליצרנית של גרפווטר, בהחלט יוזמה מבורכת! ישר כח..
        27/8/11 19:55:
      עמותה מבורכת!!! לא ידעתי שהיא קיימת ...
        27/8/11 12:27:
      ריגשת אותי כמו שכבר הרבה זמן לא ריגשו אותי! אולי כי אני אמא לילדים אז זה נוגע בי עמוק.. כל הכבוד על היוזמה, כן ירבו!
        27/8/11 11:20:
      מעורר בי חשק להתנדב בחיבוק ראשון... ובכייף תרמתי בלייק. מציעה לך למצוא התנדבות אחרתת עם נוער או אוכלוסייה מיוחדת....
        27/8/11 11:13:
      מייד עושה לייק. גם אני ראיתי את הכתבה הזאת. נוגע ומרגש.
        27/8/11 10:54:
      תודה לכן על התגובות הטובות (-: ואל תשכחו להצטרף לקבוצה ולתרום...
        27/8/11 10:14:
      יפה כתבת קראתי בעיון. ידוע לי כי בחיפה קיימים מקומות התנדבותיים רבים. יוזמה יפה שלך. מאחלת לך הצלחה ושבת שלום! אשמח לתגובתך אצלי
        27/8/11 08:37:
      בוקר אור, סיפור מקסים. לפני כמה שנים עשו כתבה על החיבוק ראשון - הראשון ואיך זה התגלגל... נוגע ומרגש.
        27/8/11 05:46:
      איזה סיפור מרגש חברה. כל הכבוד לך על העשיה המבורכת. יישר כוח וברוכה הבאה לקפה ****
        27/8/11 02:30:
      סיפור יפה, אהבתי ועשיתי לייק לקבוצת הפייסבוק (-:
        27/8/11 02:16:
      יישר כוח

      ארכיון

      פרופיל

      תמר רז
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין