כותרות TheMarker >
    ';

    על ברונים-שודדים והונים Robber-Barons and Huns

    משפט, חברה, כלכלה, אלוהים ועשרה-מיני-נגינה

    0

    בר רפאלי, משל "העקרב והצפרדע", פיטמה חצופה, בן דב, המהפכה, נתניהו, הנדסת מחשופים, זליכה וחיות אחרות

    13 תגובות   יום שבת, 27/8/11, 14:10

    (טיוטת מהפכה סודית, קטעים מהופעה חיה)

     

    "העקרב והצפרדע", בר רפאלי,

    פטמה סוררת, בן דב, הנדסת מחשופים,

    ד"ר זליכה, בן דב, וחיות אחרות

      

      

    א. על הצפרדע ואחותה, בן דב, חזיית "פוש-אפ",

       

        שוד ה"ספיחס" ("תספורת") וד"ר ירון זליחס

     

     

    תודה רבה לכולכם. גם לאלה ששיגעו אותי בגלל "העקרב והצפרדע".

     

    הזכרתי את "העקרב והצפרדע" בסוף המאמר האחרון (בטח. מאמר. 

     

    או פוסט שמן מאד. איך שתרצו) הנה פה למטה, "זליכה שר האוצר..

     

    בעט בנתניהו ושטייניץ.." וגו'.

     

    אגב, מאמר ד"ר ירון זליכס זה תוקן והורחב היום, שלא בטובתו,

     

    לאור טרוניות הקהל, אודות עלילות הגביע הלא קדוש של

     

    ד"ר ירון זליכס (כף בסגול או צירה).

     

    לא, הקשר בין "ספיחס" ו"זליכס" הוא סודי, ופונטי - מוזיקלי. אידיש.

     

    אחר כך. אחרי הסיפור.

     

    ובכן, מעשה שהיה כך היה.

     

    הצפרדע התאפרה והתחתכה, כדי לנסוע לבקר את אחותה, מעבר לנהר.

     

     

    היא לבשה (יותר מדויק - התקינה והפעילה) את חזיית ה"פוש - אפ"

     

    המצוייצת החדשה, שקנתה במיטב כספו של הקרפד.

     

     

    וגל חמים של חוויה רוחנית,

     

    התגלות ואושר ירד עליה משמיים.

     

     "תודה אלוהים, אחותי תמות כשהיא תראה,

     

    לאיזה רוחק ולאיזה גובה מגיע החזה שלי. וואאוו. 

     

    ובעלה הטיפש, לא יעזוב אותנו. לא יוכל להפסיק להציץ עלי.

     

    עליהם, זאת אומרת. אני יודעת."

     

    היא לבשה, בקושי רב, את החולצה הורודה.

     

    לפתע היה לה עוד רגע של הארה והתגלות.

     

    חיוך גדול הציף את פניה. "אה..גאוני...הגופיה הגדולה,

     

    גדול. הם יתעלפו, הקנאים..."  

     

    .....רגע.. יש בעיות צנזורה. בא איזה בריון מהמערכת הבולשביקית פה..תיכף.

     

    אחר כך תבינו. אני מוזמן לחקירה אצל ד"ב ליברמן. נאמנות, משהו שכתבתי.

     

    ממש מצטער שצריך להפסיק פה. תיכף אשוב.

     

     על תספורת ("ספיחס") בן דב - פוסט השלמה אורח

     

     

    טוב..אז בינתים.. שאלתם על "ספיחס"="תספורת". אני אסביר שוב. בינתיים. 

      

    בעצם זו מילה מכובסת לשוד קשישים ואלמנות. כן, הפנסיה שלהם.

     

    הטייק-הונים אומרים "ספיחס" (= תספורת) באידיש, כדי שלא נבין,

     

    היה חוב ? בטח שהיה. חוזה גדול בכתב, מנוסח בתקיפות. אגרות חוב.

     

    עמלות. חתמים. נאמן. עורכי דין, רואי חשבון. הבעלים בונה אחוזה בסביון.

     

     

    בן דב איחד לאחוזה 5 חלקות בסביון. לא פחות.

     

     

    אבל לקשישים ולאלמנות, קרנות הפנסיה, בעלי האג"ח -

     

    פתאום יש לו סיפורים. כמו העקרב וצפרדע. הוא יחזיר לנו רק חצי.

     

    פעם. אולי. בתשלומים.

     

    ויתן לנו מניות של חברת קש שלו שגוססת מהפסדים.

      

    כבר עדיף שייתן קש - אוכל לסוסים, לפרות.

      

    לא, למה ? בוודאי שדווקא לבנק הוא משלם. לא מעז להתחכם.

     

     

    את האחוזה בסביון, למה שידחה ? לא קשור.

     

    פשוט מאד: טייק-הון זלמן בן דב יש לו מכנסיים, עם כיסים גדולים.

     

    אבל אין קשר, לדבריו, בין כיס ימין וכיס שמאל. כיס שמאל ריק. נכון שהיה בו כסף,

     

    ודווקא כסף שלנו - הוקוס פוקוס - העביר אותו לכיס ימין. זהו. נגמר.

      

    כסף משוחרר - לא יוחזר.

     

     

    ראית פעם סטייק שחזר להיות פרה ? טוב, ספיחס. תספורת. מלים פילים.

     

    אפילו שחצי מהטייק-הונים מרוקאים, או עירקים, ולא דיברו אידיש.

     

    התחילו לדבר אידיש. לא נעים. "ספיחס" = "תספורת". אולי בגלל הרבנים.

     

    על "ברונים שודדים והונים" - הצילו (!!) את שוק האג''ח הישראלי מה"טייק-הונים" (Tyc – Huns) שודדי אלמנות וקשישים

    http://cafe.themarker.com/post/2290473/

     

    לא, השתגעתם, ממש אין לי כלום נגד מרוקאים ועירקים, נהפוך הוא.

     

    ב. תהיו רוחניים כמו לבייב, בן דב ותשובה

     

     

    ברוך השם, הם לא באים לרב שאני מעריץ ואוהב, הי"ו האדמו"ר

     

    כבוד הרב שלום ארוש שליט"א, הצדיק שבדור - מרוקאי.

     

     

    כן, מי שלא הזמין באתר האינטרנט BRESLEV.CO.IL את

     

    ספרי אלוהים חיים שלו, אפילו עם ניקוד, מתורגם ל - 70 שפות (כמעט)

     

    בשעריו תודה, גן האמונה, גן השלום (לזוגיות, שלום בית), בשדי יער, ועוד.

     

    ההשקעה הכי משתלמת בחיים שלכם. מנסיון.

     

     

    היום גם חילצתי מרוקאי מפורסם. הגנתי על עמיר פרץ, למרות שאני

     

    לא מכיר אותו, ממלתעותיו של כריש תימני ממולח, חברי נרי אבנרי.

     

     

    כן, כן, ממש כאן, בקפה-הארץ הזה. ממש השתלח בפרץ, צער בעלי שפמים,

     

    בחיי, ועוד פעם התמונה ההיא עם המשקפת, מהסרט "האחים מרקס בצבא".

     

    לא יפה. פרץ לא פגע בזבוב, אלא אם, אולי, עבר ליד השפם,

     

    כשפרץ צעק באסיפות.

     

    ג. סיכום הפרקים הקודמים

     

     

    סיפור העקרב והצפרדע הוא הפרק החמישי,

     

    בספר העתידי, המשמח ומצחיק, וגם רוחני וחיובי,

     

    ובעל מסרים חינוכיים עמוקים.

     

    למשל הסיפור המרתק, המפחיד ומצחיק עד דמעות:

     

    בונבונייטה והגלגול המיסטי המופלא - התגלות החוויה הרוחנית

    http://cafe.themarker.com/post/2318260/ 

     

    ומי שיש לו מושגי יסוד כללים בהלכה וקבלה, עלול אפילו להתפוצץ מצחוק.

     

    לאחר מכן הופיעה טרילוגיה מרתקת, מפחידה, נכון, ומבדחת

     

    עד דמעות, לחג האהבה האחרון דאשתקד, ט"ו באב.

     

    על נשים, גברים ואלכוהול

     

    http://cafe.themarker.com/post/2303795/

     

    חלילה, אין צורך להבהל. אין תועבה ואין פיגולים, הכל כשר למהדרין.

     

    כשר גלאט חלק. טעים.

     

    נבדק וקיבל הסכמות נלהבות  מרבנים ידועים,

     

    מלומדים ומחמירים כחרמנים שבחרמנים.

    http://cafe.themarker.com/post/2303847/

     

    התוכי והויאגרה

     

    http://cafe.themarker.com/post/2305159/

     

    ד. העקרב והצפרדע - כשרות

     

      

    ובכן, מעשה שהיה כך היה. נתחיל שוב.

     

    הצפרדע התאפרה והתחתכה, כדי לנסוע לבקר את אחותה, מעבר לנהר.

      

      

    העקרב והצפרדע. לא מכירים? תתביישו. סיפור ישראלי מפורסם. כבר שגעו אותי.

     

    באו הצרפתים לשאול אם זה סיפור צרפתי. אם צפרדע זה כשר גלאט חלק.

      

    עשו ממני צחוק הצרפתים. לא די שקנו את כל הדירות - ולנו לא נשאר.

      

      

    הרבנים בדקו שהכל כשר,

     

    לא אוכלים צפרדעים ולא לובסטר. אפילו הרב של העיתון הזהיר אותי,

     

     

    הרב בא לבדוק. כאן מקום מכובד. הכריחו אותי פה לצנזר כמה אלמנטים קינקים,

     

    אפלים, ביזאריים, מזוכיסטיים, מכשירים, תוספות, המצאות פמיניסטיות.

     

    אלוהים ישמור. מה נעשה. לכן כל הסיפור קטוע. צנזורה.

     

    חתכו לי פה חצי סיפור. יש בזה משהו. "שמירת עיניים". צודקים.

     

    מה אנחנו יודעים. Sex-Race to the Bottom  - המירוץ לתחתית.

      

    ואין תחתית. רק מתחת לאדמה זה מפסיק.

     

    הכל בגלל התועבה באינטרנט. לכל לכלוך מתרגלים, ומחפשים ריגוש.

     

    "פותחים פה גדול ומחכים למנה הבאה."

     

     

     גם כך אני חושש שיזרקו אותי מכאן, מהבלוג שלי בהארץ קפה. 

     

    מי יודע. יש לי פה בבלוג כבר 2 ספרים בחודש אחד.

      

    "הארץ" מחכים שאני אמות.

     

    הערך של היצירות שלי יעלה, ואז נשאר להם רק  לריב עם הילדים שלי על הזכויות.

     

    אמנים, אמרגנים, גלריות - נקרופיליה. כשהאמן מת - היצירות מתייקרות.

     

    כל החיים המסכן איכשהו שורד, חובות, צרות, עוני.

     

    כשמת - פתאום כל שנה יוצא אלבום, היישר לראש המכירות.

     

     

    ובכן, מעשה שהיה כך היה. נתחיל שוב, סוף סוף.

     

     

    הצפרדע התאפרה והתחתכה, כדי לנסוע לבקר את אחותה, מעבר לנהר.

     

    היא לבשה (יותר מדויק - התקינה והפעילה) את חזיית ה"פוש - אפ" המצוייצת

      

    החדשה, שקנתה במיטב כספו של הקרפד, וגל חמים של חוויה רוחנית,

      

    התגלות ואושר ירד עליה משמיים.

      

      

    "תודה אלוהים, אחותי תמות כשהיא תראה,

      

    לאיזה רוחק ולאיזה גובה מגיע החזה שלי. וואאוו." 

      

    "ובעלה הטיפש, לא יעזוב אותנו. לא יוכל להפסיק להציץ עלי.

      

    עליהם, זאת אומרת. אני יודעת."

     

     

     

    זה לא כל כך פשוט. כל מי שגר עם בת זוג, אפילו יום וחצי במלון,

     

    או אצל אמא שלה, יודע שאשה לוקח לה לפחות שלושת רבעי שעה

     

    להסתדר ליציאה, יותר מגבר.

     

    והרבה הרבה יותר לחץ ועצבים. זה חוק מדעי, גנטי.

     

     

    יש עוד נתון חשוב שצריך להזכיר כבר עכשיו,

     

    שבגללו הצפרדע כמעט טבעה, יותר מפעם אחת.

     

    ה. הנדסת מחשופי נשים

      

      

    לא יודע אם שמתם לב. יש מקצוע חדש בשנים האחרונות שנשים לומדות,

     

    כנראה בפקולטה להנדסה - הנדסת מחשופים בישראל:

     

    פעם היתה חזיה, קונים, לובשים - זהו. היום - זה ענין מדעי מסובך.

     

    נשים - פטורות מהפרק הזה, כולל הפטמה של בר רפאלי.

      

    ענין של נסיון שאין לגברים. יש כאן גבר עם חזיה ?!

      

    שירים את היד.....?! אה... כולכם ?! גברים?! ...חזיה ?!

      

    אני לא מרגיש טוב.. יש כאן רופא ?! כן, בשבילי, שירים את היד !!

      

      

    בקיצור, מי שמכירה את הפרקטיקה - איך בונים מחשוף חזה -

      

    שתלך לקפטריה אולי.

      

      

    גברים שלא למדו מתמטיקה גבוהה - נגזרות ב- 3 נעלמים ויותר - שילכו.

      

    לבנות בית  - פשוט יותר. וצריך להסתיר - שיראה קליל.

      

    בונים מרפסות, פיגומים, מנופים, חגורות, בטח לשדיים, אלא מה.

      

    לא, לתחת יש פתרון אחר, יותר קל. שיעור הבא.

      

    כן, אתה יכול לצאת עם כוסית....אה..חתיכה, להגיע למיטה, והכל נופל לרצפה.

      

    כן, גם אתה, מתעלף. תגיד תודה שזה לא אדון. שזה גברת.

      

      

    בקיצור - הנדסת מחשופים. צריך להתמצא בזוויות,

     

    תאורה, חוזק חמרים. דחיסות - Density ,

     

      

    משתנה ראשון: שמקסימום נפח שדיים יהיה מחוץ למחשוף.

     

    (מתמטיקה, נגזרות. יש מחשב. מביאים את השד בחוץ למקסימום)

     

    שנית, שהמראה יהיה הכי מדליק - עמק, הר, אוכף, קעקוע, שילובי צבעים ובדים.

     

    כלומר מתמטית  זו נגזרת (כדי למצוא מקסימום) של פונקציה לפחות כפולה -

     

    2 משתנים מסבירים - מקסימום נפח שדיים בחוץ, ושייראה הכי סקסי.

     

      

    וזה מרחבי - מכל הזוויות לכל הכיוונים. ימינה, שמאלה, למעלה, למטה.

     

    לך תדע לאילו זוויות נגיע. צריך להיות מוכנים. בטח מסובך. ומסוכן.

     

      

    שלא ישתחרר ויקפוץ מהמרפסת. השד, אני מתכוון.

     

    שאר המשתנים נניח קבועים. אולי יש עוד תכונות.

     

    אפשר להוסיף, להתחשב במשתנים נוספים, ולראות איך

     

    התוצאה האופטימלית משתנה.זה נקרא סטטיקה השוואתית.

     

     

     

    יש אינסוף אפשרויות לשילוב 2 המשתנים המסבירים.

     

    למשל פחות אלגנטי, אבל יותר חשיפה. למי שאוהבת פרחי.

     

    או יותר נסתר ומעוצב. למשל הבודדות שעדיין מסתירות את עמק יזרעאל.

     

      

    חננות. או דתיות. או מכוערות. לך תדע. חשוד היום בלי מחשוף.

     

      

    מביאים את הפונקציה למקסימום, כשמחשבים נגזרת, שינוי,

     

    שיפוע של הפונקציה המרחבית.

     

    רואים למה צריך ללמד מתמטיקה ברמה גבוהה ?

     

    איך אפשר להסתדר בחיים בלי לדעת נגזרות ?

     

    והמטרה - שהמשתנה המוסבר - ה - Y יגיע למקסימום.

     

     

    מקסימום הטרדה מינית. של הגבר. אולי נבחר ביטוי יותר פסבדו - מדעי.

     

    M.H.E. - השפעה הורמונלית מקסימלית. דופק, לחץ דם. הזעה. נפיחות.

     

      

    יש מגבלה אחת על המקסימיזציה - לא, לא כסף.

     

    עקרונית זו תשובה יפה ונכונה.

     

    כסף הוא תמיד תשובה יפה ונכונה. החיפושיות טעו.

     

    Money can buy me love

     

    כסף - פתאום כולם נחמדים, עושים כבוד, מחייכים, מתחנפים, סבלניים,

     

    מקשיבים. מעריכים, מתחשבים, סלחנים.

     

     

    זה הרבה יותר מאיזו "אהבה" חולפת.

     

     

    אז חוץ מכסף - איזו מגבלה למקסימיזציה של יופי שדיים בחוץ ?

     

     

    יופי, נחמה. שהפטמה לא תצא. בינתיים. בשנה הבאה יהיו יותר טעויות.

     

    כמו בר רפאלי. במקרה הפטמה החצופה הקטנטנה נשארה בחוץ,

     

    מחוץ לבגד ים. לא שמה לב. הפרעת קשב וריכוז. עייפות.

     

    בינתיים האידיאלי, המגבלה היא שבקושי יראו חצי פטמה בחוץ.

     

    לעתים רחוקות. זו המגבלה. כן, כמו שקרה לאחרונה לבר רפאלי,

     

    באיזו חופשה עסקית עם אחד המלווים האפלטונים המתחזים שלה.

     

     

    בטח אבא שלה מחתים אותם על חוזה ארסי,

     

    מה, לא ראיתם ? היה לפני חודש בכל העיתונים. תחפשו בגוגל -

     

    "בר רפאלי פיטמה", אנא עארף. תשאלו. אני לא מראה דברים

     

    כאלה כאן. אסור. צנזרו אותי.

     

     

    המלווים שלה. אפלטונים. בטח. כנראה מאבטחים - שחקנים.

     

    חותמים חוזה דרקוני עם אבא שלה, ההוא מהסיירת.

     

    אחריות לנזקים, ערובות, בטחונות. חוץ מטדי שגיא שלא חתם.

     

    מצחיקים, הוא מיליארדר. מה זה חשוב. מחשבים. הימורים.

     

    טוב, הימורים. זה נקרא מחשבים. היום הכל הולך.

     

    אז ישב פעם בכלא. סתם. היה צעיר. ענין קטן.

     

     

      

    נראה לי שהיא בכלל בתולה. ההוא (ליאו. שש...) לא רצה חתונה קודם,

     

    ולא לשלם מיליארד לאבא - אז טוב שהוא הלך. טוב לקורות חיים.

     

    והיא בעצם ביישנית. דתיה ? ככה הצהירה לצבא. בתצהיר.

     

    לא נראית דתיה. אולי אוהבת נשים. מי יודע.

     

    נורא מוזר. הכל מאהבה, בטח. אנחנו דואגים לה. אייקון ישראלי.

     

    רוצים כבר לחתן את בר. לדעת שהכל בסדר, ילדים יפים.

     

     בגלל זה ההוא הלך, זה שלא מזכירים את שמו. ולא את שמה.

     

    בלייק לייבלי. זה בכלל שם של ויסקי. אז הוא קנה לה מכונית. ביג דיל.

     

    טוב מאד שהלך. תינוק אמריקני מצוי. עם של מפגרים. לא מתבגרים לעולם.

     

    ילד טוב של אמא. מכשפה.

     

     

    אבא של בר לא פרייר. מהסיירת. כמו אהוד ברק. הוא מתכנן בסוף

     

    למכור אותה בתולה, כמו פעם. בכמה מיליארדים טובים.

     

    שווה הרבה כסף. שווה להתאפק. אולי תינשא לנסיך קטאר הצעיר ?

     

    או נסיך אנגליה הצעיר. מה יש, קיית העגלה הזו, אפילו לא

     

    הצליחה כדוגמנית. אין לה אפילו ניצני אישיות. אייקון אופנה,

     

    חוכמה גדולה. עם תקציב מהאשה הכי עשירה בעולם. אמא אליזבט. 

     

    אוי, אני עייף. רגע. פרסומות....

     

    די, חייבים לסיים:

     

     

    בקיצור, הצפרדע החתיכה חיכתה לטרמפ או סירה ליד הנהר.

     

    חיכתה, חיכתה, התעצבנה מאד. לפתע ראתה את העקרב הדוחה.

     

    העקרב שאל בהתחנחנות - יפתי, מה רצית ? למה תשבי בשמש ?

     

    הצפרדע המיואשת סיפרה לו - הנה אחותי הכינה צהרים,

     

    עכשיו היא תצעק עלי, שכל החיים היא צריכה לחכות לי.

     

    העקרב החל לחוש רעידות שמחה בשיפולי בטנו.

     

    בואי, יפתי, אני אקפיץ אותך. 3 דקות. תעלי על האופנוע...

     

    אה, על גבי השרירי. "אבל אני מכירה אתכם, אתה תעקוץ אותי !!"

     

    "מה פתאום יפתי, השתניתי. הייתי בחושו בסדנה. מאד יקר.

     

    למדתי רק לעשות בשביל הזולת, להשתחרר מהשעבוד לעצמי,

     

    לשמח, להיות לעזר, לנחם, לאהוב - זה נר לרגלי. והחיים שלי השתנו."

     

     

     

    כדרכן המוזרה של נשים, הצפרדע אהבה שמפתים אותה בדברי חלקות

     

    ערמומיים, טפשיים וכוזבים. אפילו מכוערים יצליחו לשבות את ליבן -

     

    אם אמנות הפיתוי בתרמית , דברי חלקות וכחש שגורה בפיהם.

     

    ככה זה. פגם גנטי."

     

    לאחר שנחה דעתה, כי אכן מעולם לא שמה דברים כה רוחניים,

     

    ותארו לכם, דווקא מעקרב, נתרצתה הפתיה ועלתה על גבו.

     

     

    העקרב הפליג בנהר, כולו גאוה ועונג, על הטרמפיסטית היפה,

     

    כשהוא מציץ למחשופה השופע שוב ושוב.

     

    ואכן, כפי ששאל אותה שוב ושוב לאורך השיט - "נו, את רואה, השתניתי,

     

    עובדה." העקרב ניצל את ההזדמנות, לא רק להציץ למחשופה ללא הרף,

     

    עד שכמעט התהפכה למים שוב ושוב.

     

    הוא גם סחב אותה הלוך ושוב לכל בני משפחתו וחבריו המכוערים,

     

    לעשות עליהם רושם.

     

    הוא מאד נהנה לראות אותם מציצים לעמק ומזילים ריר.

     

     

    בשמחה ובשירה הגיעו לחוף. הצפרדע היתה אסירת תודה לעקרב

     

    על נדיבותו, הודתה לו שוב ושוב. הטפשה גם נהנתה מאד, כדרך נשים, 

     

    מתשומת הלב הבלתי פוסקת שהשקיע, הוא וחבריו, במחשופה.

     

    נשקה הצפרדע בחטף לעקרב הדוחה, ופנתה ללכת.

     

    או אז חשה לפתע עקיצה אכזרית וכואבת בגבה.

     

    הצפרדע פרצה בבכי, התמוטטה ושאלה מתייפחת בהיסטריה

     

    "עקרב מניאק, למה עקצת אותי, היה כל כך נחמד, מה יצא לך

     

    מזה שאני אסבול חודש ימים, אם לא אמות בכלל ?! למה ?!

     

    למה ?! הבטחת ושיקרת, כל כך הרבה פעמים!"

     

     

     

    העקרב הנבוך גמגם, התנצל, והשיב תשובה מהימנה ומפתיעה

     

    במיוחד - "מה זאת אומרת למה עשיתי ככה?! הרי אני עקרב, נכון ?

     

    עקרבים מכישים ועוקצים. ככה אנחנו בנויים. כאלו אנחנו.

     

    זה מה שאנחנו רגילים." ופנה בתמהון רב לדרכו.

     

     

    ככה גם נתניהו. נוק אאוט. בעיטה בפנים עם אופציה לעוד שתיים.

     

    רק אז הוא מבצע. ככה הוא. לא מכיר אחרת. זליכס מכיר אותו.

     

     

    גם אם פסיכולוג יסביר לנו ויספר על אמא ואבא שלו -

     

    זה לא משנה כלום. ככה הוא בנוי......בקיצור, מוסר השכל,....

     

    להזהר מעקיצת הזליכה וקרטוניהו יחד ולחוד..

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/8/11 12:58:
      תודה, נשמה, עשית לי את היום.. את השבוע !
        30/8/11 12:58:

      צטט: 3celine 2011-08-30 12:12:21

      כל היופי שלו הוא במופרעות..אל תיגע :)

       

        30/8/11 12:12:

      כל היופי שלו הוא במופרעות..אל תיגע :)

        30/8/11 03:49:
      תודה רבה. זה אוסף מופרע של קטעים ונראה שצריך להפריד ולשנות, אבל בינתים נשאיר ככה. יש לי עוד אחד חדש על צנעני ודומרני, אבל כתבתי אותו ושלחתי מחוץ לבלוג בינתיים. פה זה בית קברות של הארץ ודמרקר. עוד יום יומים.
        30/8/11 03:44:

      צטט: 3celine 2011-08-29 17:56:18

      מזמן לא צחקתי כל כך הרבה.. ***

       

        29/8/11 17:56:
      מזמן לא צחקתי כל כך הרבה.. ***
        29/8/11 13:43:

      צטט: עו''דפרייסאורי 2011-08-29 11:41:49

      תודה, נשמתי. ומה את אומרת על בר שלנו, דייקתי, נכון ? בתולה ? והנדסת המחשופים ? והעקרב והצפרדע ? עשיתי מהם שחקנים. היה צריך לחתוך את הפוסט הזה ל - 4, כמו שזליכה הפטפטן אומר שיעשה לכולם, אבל נקשרתי לפוסט. לא נעים, וגם אין לי כוח להפריד חלקים. לא היום.

      ~~~~~~~~~~~

       עזוב , תן לקצבים להפריד חלקים

      דמיון פרוע לא חסר לך !

        29/8/11 11:41:
      תודה, נשמתי. ומה את אומרת על בר שלנו, דייקתי, נכון ? בתולה ? והנדסת המחשופים ? והעקרב והצפרדע ? עשיתי מהם שחקנים. היה צריך לחתוך את הפוסט הזה ל - 4, כמו שזליכה הפטפטן אומר שיעשה לכולם, אבל נקשרתי לפוסט. לא נעים, וגם אין לי כוח להפריד חלקים. לא היום.
        29/8/11 11:41:

      צטט: אורה .ה. 2011-08-29 11:16:30

      הבטחתי ולכן אקיים , כוכב בהערכה יתרה

       

        29/8/11 11:16:
      הבטחתי ולכן אקיים , כוכב בהערכה יתרה
        29/8/11 05:59:
      תודה, נשמה. כן ירבו כמוך. אפילו 10 צדיקות שמחות כמוך היו בישראל - הכל היה שונה. אתחלתא דגאולה. זה מאמר מופרע שסבל צנזורה, ולכן הוא קופצני, ארוך, אך יש בו דיונים עסיסיים, הטמונים בו בהמשך בהסתר, מפאת עין רעה של הצנזורה, משמרת הצניעות. שהצדיק לא יקרא - זה עלול להשחית את נפשו הרכה, וביחסו אלי.
        29/8/11 05:57:

      צטט: אורה .ה. 2011-08-29 05:42:17

      אני נזהרת גם מפושרין ... כתיבתך לעילא ! כמובן שאשוב עם כוכב ...

       

        29/8/11 05:42:
      אני נזהרת גם מפושרין ... כתיבתך לעילא ! כמובן שאשוב עם כוכב ...