כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מסעות בזמנים

    תאמין או לא, גם בעלי חיים יכולים להיכנס לדיכאון

    58 תגובות   יום שבת, 27/8/11, 18:44

    ''

     

    תאמין או לא, גם בעלי חיים יכולים להיכנס לדיכאון.

    עובדה.

    אני מכירה חזיר אחד שתמיד בוכה בערבי יום שישי.

    כאילו איבד אמונה בחיים.

    הוא מתרוצץ בדיר ודוחף את חוטמו לתוך ערימת האשפה בחיפוש אחר האושר.

     

    שמעתי שבמחלקה הפסיכיאטרית שוכבות כמה עיזים בכל חורף וממתינות לאביב.

    הן כל כך מיואשות מכך שלאף אחד לא איכפת שהן תמיד האחרונות בתורים הארוכים.

     

    ראיתי ג'ירפות נושאות ראשן גבוה גבוה

    הן מרגישות כאילו הן בשמים.

    באותה עת הן יכולות להלך מבלי שיש להן שליטה על האדמה עליה הן פוסעות.

     

    קראתי על איזה בונה שמסרב להתגלח

    והכרתי קיפוד שקוצץ את קוציו ומסרב להתכדר בשעת סכנה.

    אחרי עונת הציד ראיתי שתי בירכיות במצב קטטוני על החוף

    והשחפים הפסיקו לחרבן עלינו.

     

    אולי כולם רוצים רק לשכב על הספה ולהירגע מעט מהחיים.

     

    ואולי היינו מבינים יותר אם רק היינו מעיזים להביט סביבנו

    ולחוות את הצד האחר של החיים בעולם האגדות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (58)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/9/11 21:51:

      תודה רבה !! פוסט מרגש.

      יש לי כלבה וחתולה, ויש להן כל רגש אנושי אפשרי. מגניב

      למשל השנה חויתי פרדה, ופתאום יש שקט בבית,

      והכלבה בחצי דכאון, איבדה ענין, רוצה לצאת רק בלילה. מזעיף את הפה

       

      גם היחסים ביניהן - כמו אם ובת או 2 אחיות.

      כל רגש אנושי.

      בעלי חיים נעלבים, שמחים, מחייכים, מתרגשים. צוחק

        19/9/11 09:13:
      כתבת מאד יפה. כל החיות שלך, משום מה, מזכירות לי את עצמי, כולל הקטע עם הבונה והגילוח (בתי שחי...). היתה לי כלבה בשם נובה, רועה בלגית, שעד שבני נולד חיה בארון הבגדים שלי. אחר כך הוצאתי אותה משם. היא נורא נפגעה. קינאה מאד בבני התינוק. אז בסוף היא הלכה ובלעה רעל ומתה... עד היום אני מתמלאת ברגשות אשמה שלא נתתי לה מספיק את ההרגשה שהיא רצויה...
        18/9/11 23:56:
      יפה כתבת ..הם כמונו במובנים הנפשיים
        12/9/11 13:55:
      יש בארה"ב מכון פסיכולוגי לכלבים, רואים בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק את התוכנית "הלוחש לכלבים". אפשר ללמוד שם המון וגם ליישם את זה, עם כל הכבוד, על בני אדם, אחרי הכל לכולם יש נשמה רגישה או קשוחה. יפה מה שכתבת.
      האמת, יש דבר כזה. חיות שנקשרות לבעלים שנעלמים, החלפת מקום מגורים, או סתם פגיעה..
        12/9/11 08:39:
      מסרי ד"ש לחזיר.... :-)
        11/9/11 00:40:
      אהבתי את הניתוח הפסיכולוגיסטי של בעלי החיים. יש לי הרגשה שנפשם של האנשים נקעה מהפסיכולוגים, ואת בטובך מוצאת להם כיווני התפתחות חדשים. אני רוצה לציין בפנייך שבמיאנמר ראיתי לא חזיר אחד, ואת כולם צלמתי. הם היו נקיים לגמרי, נברו בעשב במו פרות. יש לי הרגשה שמרוב דכאון, הם החליטו לשנות מין
      מסכימה איתך, רואה את זה אצל נמש החתול ואצל שחורי שלי. הם מרגישים כמונו. אז מה אם הם על ארבע ואנחנו על שתיים. יש להם רגשות
        7/9/11 04:24:
      החתולה שלי סחבה דיכאון שנים ברחה לשינה אינסופית כמו הבעלים שלה עכשיו היא בעולם הפיות אולי שם טוב יותר כאן כל מה שנותר זה כדורים שהרופא החביב אוהב לתת שיחנק הרופא עולם האגדות עדיף,,
        5/9/11 22:39:
      מעניין אילנה זו הפעם הראשונה שאני קראתי את הפוסט הזה ומשום מה כמה דקות לפני זה הגבתי לתגטבתך בלשון של אגדה, והנה אני מוצא עצמי פה גם כן בעולם של אגדה זה צרוף מקרים ,או מה? בידידות רבה אשר
        4/9/11 20:14:
      לי היה פעם דג זהב שהתאבד. אנשים רעים טענו שהוא מת בגלל שלא נתתי לו לאכול וגם לא הקפדתי להחליף לו את המים, אבל אני יודע שהוא פשוט קץ לו בחייו. עכשיו הוא בגן העדן של דגי הזהב (מגיעים לשם דרך צינור הניקוז של בית השימוש, ככה סיפרתי לבת שלי ושאף אחד לא יספר לכם אחרת)
        3/9/11 10:39:
      "ואולי היינו מבינים יותר אם רק היינו מעיזים להביט סביבנו ולחוות את הצד האחר של החיים בעולם האגדות." אוי, אילנה, אין לך מושג (או שאולי דווקא יש לך) כמה שאני מזדהה עם המשפט הזה! עשית לי את היום!
        3/9/11 00:08:
      נחמד מאד אילנה. דמויות החיות שלך, לגמרי במקרה ( - :, מזכירות לי כמה דמויות אנושיות שמסתובבות בינינו. שבת שלום, עמוס.
        31/8/11 20:45:
      גם לחיות יש "נשמה"... יופי של פוסט.
        31/8/11 20:21:
      החיים הם לא פיקניק, אבל זה יפה (-: אהבתי...
        31/8/11 20:03:
      הגדה יפה! סבורתני שחיות האדם לא חיות את האגדה שסביבם.
        29/8/11 14:58:
      הדימויים שלך כל כך נוגעים. וכן, לחיות יש רגשות. גידלתי בע"ח בילדותי וראיתי שיש להם רגשות. למשל היה לי תוכי, שבגלל שהייתי עסוקה בבגרויות ולא הקדשתי לו תשומת לב מירבית כמו קודם, ממש נעלב ממני. גם היתה לי כלבה, שיום אחד נסעתי לחופשה באילת, וכשחזרתי הביתה, היא ממש כעסה עליי שעזבתי אותה ושיחקה אותה ברוגז בשעות הראשונות לאחר שובי.
        29/8/11 01:30:
      But i know every rock and tree and creature has a life has a spirit has a name Cool Pocahontas
        28/8/11 20:58:
      אילנה, גם עולם החי בעל "רגשות" וכן גם עולם הצומח.
        28/8/11 19:59:
      הו, כן. ועוד. הכל כדי לזעוק את שתי השורות האחרונות.
        28/8/11 18:44:
      הזכרת לי את הספר "חיי פאי". עשה לי עצוב הפוסט שלך, טוב לא חוכמה הייתי עצובה כבר קודם. והשיר נפלא. תודה !!!
        28/8/11 14:25:
      יפה להתבונן ....בדימויים שלך.
        28/8/11 14:24:

      צטט: אילנה אדנר 2011-08-28 11:21:14

      צטט: אביה אחת 2011-08-28 10:03:47

       

      אילנה -

       

      אהבתי את חוות החיות שלך -

      המילים - מותירות המון חומר למחשבה

      בין בעלי החיים - בין אנשים - בין לבין ו...בין

      אני לא יודעת עד כמה הם בדכאון

      אבל יודעת שלפעמים הם עצובים -

      לעיתים אני רואה אצל גורה דמעה

      ואני מנגבת לה את הדמעה

      ואומרת לה שאני מקוה שאלו דמעות של שמחה

       

      אביה,

      מה היא ענתה לך?:)

       

      היא הזכירה לי לשוב לככבך - וכך נהגתי

      כי מקשיבה לחיות ואנשים..חכמים

       

      את העצבות עליה ראיתי במיוחד במקרים כשהגיע

      אמבולנס הביתה -

      והיא זו שאוהבת לנבוח ולהראות נוכחות,

      בעוד הפרמדיקים מגיעים עם האלונקה

      היא ישבה בשקט בפינה - וכאילו שאלה: "שוב"?

      נו טוב את יודעת שלפעמים אוהבת להכנס לראש של אחרים

      ובמיוחד של גורה שלי היפה - הנאמנה - החכמה -

      וגם בתקופה שלא היינו בבית כמה חודשים -

      בסקייפ ובתמונות ששלחו הילדים - ראיתי את העצבות

      עד לרגע ש...שבנו ושוב אנחנו משפחה

      אלו היו 5 דקות על גורה

      תודה על המילים - שבוע נעים

      אשוב שוב

      אני מכירה חזיר אחד שתמיד בוכה בערבי יום שישי.

      כאילו איבד אמונה בחיים.

      הוא מתרוצץ בדיר ודוחף את חוטמו לתוך ערימת האשפה בחיפוש אחר האושר.

       

       

        28/8/11 13:04:

      צטט: אילנה אדנר 2011-08-28 11:20:07

      ברוכה הבאה,

      בעלי החיים מדברים ועוד איך. אבל, אנחנו לא מבינים את שפתם.

      אנחנו חושבים שאנחנו מבינים כי אנחנו משליכים עליהם את התכונות, המחשבות, הרגשות שלנו

      ולאחר מכן 'מתרגמים' לעולם המושגים שלנו, ומתוכו 'מבינים'.

       

      צטט: שולה ניסים 2011-08-28 09:38:26

      זאת לא בדיחה, קראתי על זה פעם באיזה מקום. זה נכון שבעלי חיים עשויים להיות בדיכאון, ממש כמו בני אדם. אז מה אם הם לא יודעים לדבר, זה לא אומר שהם לא מרגישים.

       

      כן, יצא לי לחשוב על זה שהם למעשה כן מדברים ביניהם, בשפתם שלהם. לבטח בציוצי ציפורים או בנביחות כלבים יש צלילים ותתי- צלילים, כל מיני דקויות כאלה שהם מבחינים בהם ואנחנו לא. התכוונתי לזה שהם לא מדברים בשפתנו שפת בני האדם, ובגלל זה הם לא יכולים להגיד לנו מה כואב להם ואיך הם מרגישים.  

        28/8/11 11:21:

      צטט: אביה אחת 2011-08-28 10:03:47

       

      אילנה -

       

      אהבתי את חוות החיות שלך -

      המילים - מותירות המון חומר למחשבה

      בין בעלי החיים - בין אנשים - בין לבין ו...בין

      אני לא יודעת עד כמה הם בדכאון

      אבל יודעת שלפעמים הם עצובים -

      לעיתים אני רואה אצל גורה דמעה

      ואני מנגבת לה את הדמעה

      ואומרת לה שאני מקוה שאלו דמעות של שמחה

       

      אביה,

      מה היא ענתה לך?:)

       

      את העצבות עליה ראיתי במיוחד במקרים כשהגיע

      אמבולנס הביתה -

      והיא זו שאוהבת לנבוח ולהראות נוכחות,

      בעוד הפרמדיקים מגיעים עם האלונקה

      היא ישבה בשקט בפינה - וכאילו שאלה: "שוב"?

      נו טוב את יודעת שלפעמים אוהבת להכנס לראש של אחרים

      ובמיוחד של גורה שלי היפה - הנאמנה - החכמה -

      וגם בתקופה שלא היינו בבית כמה חודשים -

      בסקייפ ובתמונות ששלחו הילדים - ראיתי את העצבות

      עד לרגע ש...שבנו ושוב אנחנו משפחה

      אלו היו 5 דקות על גורה

      תודה על המילים - שבוע נעים

      אשוב שוב

      אני מכירה חזיר אחד שתמיד בוכה בערבי יום שישי.

      כאילו איבד אמונה בחיים.

      הוא מתרוצץ בדיר ודוחף את חוטמו לתוך ערימת האשפה בחיפוש אחר האושר.

       

        28/8/11 11:20:

      ברוכה הבאה,

      בעלי החיים מדברים ועוד איך. אבל, אנחנו לא מבינים את שפתם.

      אנחנו חושבים שאנחנו מבינים כי אנחנו משליכים עליהם את התכונות, המחשבות, הרגשות שלנו

      ולאחר מכן 'מתרגמים' לעולם המושגים שלנו, ומתוכו 'מבינים'.

       

      צטט: שולה ניסים 2011-08-28 09:38:26

      זאת לא בדיחה, קראתי על זה פעם באיזה מקום. זה נכון שבעלי חיים עשויים להיות בדיכאון, ממש כמו בני אדם. אז מה אם הם לא יודעים לדבר, זה לא אומר שהם לא מרגישים.

       

        28/8/11 10:03:
       

      אילנה -

       

      אהבתי את חוות החיות שלך -

      המילים - מותירות המון חומר למחשבה

      בין בעלי החיים - בין אנשים - בין לבין ו...בין

      אני לא יודעת עד כמה הם בדכאון

      אבל יודעת שלפעמים הם עצובים -

      לעיתים אני רואה אצל גורה דמעה

      ואני מנגבת לה את הדמעה

      ואומרת לה שאני מקוה שאלו דמעות של שמחה

      את העצבות עליה ראיתי במיוחד במקרים כשהגיע

      אמבולנס הביתה -

      והיא זו שאוהבת לנבוח ולהראות נוכחות,

      בעוד הפרמדיקים מגיעים עם האלונקה

      היא ישבה בשקט בפינה - וכאילו שאלה: "שוב"?

      נו טוב את יודעת שלפעמים אוהבת להכנס לראש של אחרים

      ובמיוחד של גורה שלי היפה - הנאמנה - החכמה -

      וגם בתקופה שלא היינו בבית כמה חודשים -

      בסקייפ ובתמונות ששלחו הילדים - ראיתי את העצבות

      עד לרגע ש...שבנו ושוב אנחנו משפחה

      אלו היו 5 דקות על גורה

      תודה על המילים - שבוע נעים

      אשוב שוב

      אני מכירה חזיר אחד שתמיד בוכה בערבי יום שישי.

      כאילו איבד אמונה בחיים.

      הוא מתרוצץ בדיר ודוחף את חוטמו לתוך ערימת האשפה בחיפוש אחר האושר.

        28/8/11 09:38:
      זאת לא בדיחה, קראתי על זה פעם באיזה מקום. זה נכון שבעלי חיים עשויים להיות בדיכאון, ממש כמו בני אדם. אז מה אם הם לא יודעים לדבר, זה לא אומר שהם לא מרגישים.
        28/8/11 09:15:

      גם אני מכירה כאלה:)

      צטט: נירניר001 2011-08-28 07:35:24

      חיוךאני מכיר המון חזירים.

       

        28/8/11 09:15:

      יקירתי,

      אני מציעה שתדפסי את השיר הזה ותכניסי לכיס קידמי

      בכל פעם, שמשהו עגום יאיים בפתח, תקראי

       

      צטט: d.double you 2011-08-28 07:26:45

      כל כך אהבתי את מה שכתבת שפתאום הבוקר שנראה מביא שבוע קצת עגום התחיל לנצנץ. תודה

       

        28/8/11 09:13:

      תודה תודה

      :)

      צטט: yonbir 2011-08-28 06:55:33

      "הוא מתרוצץ בדיר ודוחף את חוטמו לתוך ערימת האשפה בחיפוש אחר האושר." משפט חמוד ומקורי שממש עושה את הסיפור. יופי!

       

        28/8/11 09:09:

      ליאורה,

       

      אני חושבת שהתכוונת ל'חייכת' אותי,

      כי את יודעת, יכולת השמיעה שלי מצומצמת מאד

      ואני לא שומעת את המילה 'חייב':)))

      צטט: ליאורה בן יצחק 2011-08-28 00:34:54

      חייבת אותי :)

       

        28/8/11 07:35:

      חיוךאני מכיר המון חזירים.

        28/8/11 07:26:
      כל כך אהבתי את מה שכתבת שפתאום הבוקר שנראה מביא שבוע קצת עגום התחיל לנצנץ. תודה
        28/8/11 06:55:
      "הוא מתרוצץ בדיר ודוחף את חוטמו לתוך ערימת האשפה בחיפוש אחר האושר." משפט חמוד ומקורי שממש עושה את הסיפור. יופי!
        28/8/11 00:34:
      חייבת אותי :)
        28/8/11 00:04:

      'טוב אנושי' אפשר למצוא

      'אנשים טובים' קשה יותר למצוא

      ולמרות שהייתי מעדיפה שלא יהיו...יש גם אנשים רעים.  

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-08-27 22:47:58

      איזה יפה זה אילנה. בניגוד לקודמתי מאמינה בטוב האנושי ולא ברע. מאד רגיש מתבונן אחר כתבת.

       

        28/8/11 00:02:

      ראיתי אנשים עם לב טוב (כמו של אנשים)

      אבל ראיתי גם אנשים עם לב פחות טוב (גם כמו של אנשים)

      ובין לבין ראיתי סוגים אחרים

      צטט: מיא 2011-08-27 22:08:36

      ראיתי חיות מדוכאות, ראיתי חיות אוטיסטיות, לא ראיתי אנשים עם לב טוב כמו של חיות.

       

        27/8/11 23:59:

      אולי צריך לחיות את החיים

      ואת בני האדם לנסות להבין

      ולא ההיפך?...

      צטט: עליזהלה 2011-08-27 22:03:58

      אני עם ידיד שלמטה...קודם נבין את החיים ואח"כ את בעלי החיים.

       

        27/8/11 23:58:

      תופעה ידועה

       

      הנה מוויאנט היום:

       

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4114383,00.html

      צטט: רות.מ 2011-08-27 22:00:08

      בחורף ההוא שרק בדיעבד התברר שהיתה לי מחלת נשיקה- החתולה שלי ליוותה אותי כמו צל, חודש ימים היא סרבה לצאת מהבית, והיא חיכתה מאחורי הוילון באמבטיה, ונצמדה אלי בכל מקום אחר- כמו אומרת בשפתה- בטוב וברע אני איתך-זה היה חורף מאוד מרגש

       

        27/8/11 23:56:

      אולי הכלב בדיכאון כי בעליו מאמין שטוב לו:)))

      צטט: (עמי) 2011-08-27 19:45:13

      הכלב שלי תופס בזמן האחרון דכאונות...ותאמיני לי שטוב לו אצלי..

       

        27/8/11 23:55:

      תשמעי,

      יש אנשים כאלה הטוענים שהם 'מתקשרים' עם בעלי חיים, נכון?

      הייתי מתה לשאול אחד מהם אם בעלי חיים מספרים אגדות לגורים שלהם,

      ואם כן, על מה.

       

      נ.ב.

      שמת לב איך הכלבים הקטנים תמיד נובחים הרבה יותר מאלה הגדולים מהם?

      מעניין אם זה קורה גם עם אנשים 'קטנים'...

      צטט: גליתוש. 2011-08-27 19:43:33

      איזה יופי שבדיה. לקחת אותם מהר לתראפיסט של בעלי חיים :)

      בעולם האגדות הרי האנישו המון בעלי חיים (החתול במגפיים, משלי לפונטיין וכ'ו) אפשר ללמוד מהם הרבה על דרך ההתנהלות בחיים, התנהלות שלפעמים הרבה יותר מוצלחת מזו של בני האדם, באגדות הם לא דכאוניים.

      לנו יש כלב המשוכנע שהוא בן אדם.

       

        27/8/11 23:53:

      סוף סוף מישהו מאמין:)

       

      צטט: יורם פרקט 2011-08-27 19:42:39

      מהכלבה שלי אני מאמין שבאמת יש לכל בעלי החיים מצבי רוח וגם דכאון

       

        27/8/11 23:52:

      זה בכלל לא בעיה להבין בני אדם.

       צריך רק לפתוח אוזניים כשמקשיבים

      לסגור את הפה

      לנשום דרך האף

      והרבה לפני שהאוויר נגמר, להתחיל בדיאלוג

      (הנ'ל כמובן בגדר תיאוריה בלבד)

      צטט: זונות פוליטיות 2011-08-27 19:40:24

       

       

      ברוטוס:   פוסט מקורי ונפלא

             

        

      נטוס:      אולי קודם ננסה להבין את בני האדם?

       

        

      ..

       

        27/8/11 23:49:

      זה כי הפסיכולוג היה כלב בן כלב:)))

       

       

      צטט: צילום בזמן אמת 2011-08-27 19:29:08

      לקחתי את הכלב שלי לפסיכולוג...הפך להיות שפן מופתע

       

        27/8/11 23:49:

      אז, את אומרת לכלבים יש אותה תכונה כמו לגברים (שעולים במשקל כשנשותיהם בהריון)?:)

      צטט: אור2011 2011-08-27 19:28:47

      שמעתי על התופעה הזאת לביתי הייתה לברדורית כשביתי שברה את הרגל וצלעה גם הכלבה צלעה באותה רגל וגם לה היה שבר מדומה והייתה בדכאון עד שהורידו לדלית את הגבס לא יאומן

       

        27/8/11 23:47:

      אולי כי מנסים לכפות עליהם מנהגים לא להם?:)

      צטט: leagat - lily 2011-08-27 19:00:01

      מנסיוני יש כלבים המסרבים עד נשיכה להתיפייף ולהסתרק ככלה בחתונתה

       

        27/8/11 22:47:
      איזה יפה זה אילנה. בניגוד לקודמתי מאמינה בטוב האנושי ולא ברע. מאד רגיש מתבונן אחר כתבת.
        27/8/11 22:08:
      ראיתי חיות מדוכאות, ראיתי חיות אוטיסטיות, לא ראיתי אנשים עם לב טוב כמו של חיות.
        27/8/11 22:03:
      אני עם ידיד שלמטה...קודם נבין את החיים ואח"כ את בעלי החיים.
        27/8/11 22:00:
      בחורף ההוא שרק בדיעבד התברר שהיתה לי מחלת נשיקה- החתולה שלי ליוותה אותי כמו צל, חודש ימים היא סרבה לצאת מהבית, והיא חיכתה מאחורי הוילון באמבטיה, ונצמדה אלי בכל מקום אחר- כמו אומרת בשפתה- בטוב וברע אני איתך-זה היה חורף מאוד מרגש
        27/8/11 19:45:
      הכלב שלי תופס בזמן האחרון דכאונות...ותאמיני לי שטוב לו אצלי..
        27/8/11 19:43:

      איזה יופי שבדיה. לקחת אותם מהר לתראפיסט של בעלי חיים :)

      בעולם האגדות הרי האנישו המון בעלי חיים (החתול במגפיים, משלי לפונטיין וכ'ו) אפשר ללמוד מהם הרבה על דרך ההתנהלות בחיים, התנהלות שלפעמים הרבה יותר מוצלחת מזו של בני האדם, באגדות הם לא דכאוניים.

      לנו יש כלב המשוכנע שהוא בן אדם.

        27/8/11 19:42:
      מהכלבה שלי אני מאמין שבאמת יש לכל בעלי החיים מצבי רוח וגם דכאון
        27/8/11 19:40:

       

       

      ברוטוס:   פוסט מקורי ונפלא

             

        

      נטוס:      אולי קודם ננסה להבין את בני האדם?

      ..

        27/8/11 19:29:

      לקחתי את הכלב שלי לפסיכולוג...הפך להיות שפן מופתע

        27/8/11 19:28:
      שמעתי על התופעה הזאת לביתי הייתה לברדורית כשביתי שברה את הרגל וצלעה גם הכלבה צלעה באותה רגל וגם לה היה שבר מדומה והייתה בדכאון עד שהורידו לדלית את הגבס לא יאומן
        27/8/11 19:00:
      מנסיוני יש כלבים המסרבים עד נשיכה להתיפייף ולהסתרק ככלה בחתונתה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      אילנה אדנר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין