אוכל הוא חלק מהתרבות שלנו... לא תמיד אוכלים כי הגוף זקוק לכך. יש סיבות רבות לאכילה.
רובן הגדול רגשיות- משמחה, עצב, כעס, התלהבות, שיעמום ועוד. יש מקומות שלמים שמקדשים את הנאת האוכל, מגישים אותו בצורות מרהיבות המנות ומפנקות על צלחות או כגימיקים מקסימים.
מה יקרה אם רק לשבוע ננהג אחרת? האדם הקדמון הרי צד את האוכל שלו. למרות שאנחנו לא מדברים על הישרדות כאן זוית שונה להסתכלות עשוייה לפתוח דלתות ל.. חוויה נעימה. מתוך קבלת החלטה, האחריות על הכנת האוכל בצורה מושקעת, מפנקת, תכנון וקניית המרכיבים מראש, תהיה עלינו? והזמן לאכול יהיה כשרעבים. לכל ארוחה יוקדש הזמן הרצוי לה. השילוב הנכון של תזמון האכילה ותזונה מגוונת גורמת לתחושת "יש", שפע, אין רעב. אין צורך בכמויות, הגוף אומר שהוא אוהב אותנו בדרך שלו.
יום אחד יושבים על האינטרנט (ברוגע), ספרים, זכרון מארוחות טובות, חוויות טובות ומתחברים להנאה. ובונים תפריט שבועי ואת המצרכים (כולל לעיצוב אוירה ושולחן). בגדול למי שיש סבלנות יכול לעשות כמה דברים מורכבים, אבל יש רבבות של מתכונים מהירים ומצויינים. הולכים עם רשימה ממוקדת של קניות (לעשות אותן מומלץ גם ברוגע ובטוח כששבעים) מטיילים בין המדפים והמוצרים בכיף. חוזרים הביתה ואפשר להזמין אנשים שישמחו להיות שותפים לחוויה, או לבד. העניין הוא שגם יחד וגם לבד, אם הולכים לפי השלבים הנ"ל, יש הנאה מלאה מהאוכל.
אני אתן דוגמה לארוחת צהריים: (שאגב גם אם זה לקחת לעבודה- עם תכנון מתאים אפשר להתארגן עם כלים יפים חד פעמיים ולחשוב על המקום הכי טוב לאכול בו)
פתיחה: פלפים קלויים (עם שום ושמן זית),טפנד/ ממרח זיתים (ירוקים)- מסודרים בצלוחיות קטנות כשיש מזלג וכפית להגשה עם לחם כפרי/ לחם שום- שמכינים בטוסטר
סלט- בכלי הגשה עמוק שמכיל, ביבי/ חסה, פלפל כתום, עגבניות שרי, שמפיניון, מלפפון, מלפפון חמוץ, אגוזי פקאן וקשיו, חמוצית זיתים שחורים, שום ובצל סגול. ברוטב של חרדל, לימון, דבש, שמן זית.
מנה עיקרית- חזה עוף מוקפץ עם ירקות ביין לבן, מלח, פלפל, וקצת צ'ילי מתוק.
לקינוח- ממיסים שוקולד לתוך כלי יפה שבוחרים (מי שרוצה מוזמן להוסיף יין אדום קצת/ אמרטו/ ליקר שוקולד/קפה) ומעל מפזרים מלא סוגי פיצוחים קלויים עם חמוציות ושמים במקרר/ מקפיא. וליד- תה צמחים/ קמומיל/ קפה שחור ואז... נחים לפחות 20 דק' לפני שחוזרים לתוכניות- רצוי מול נוף :)
זו תחושה נהדרת. שיהיה בתאבון חן
|