0

מחאת חסרי העגלות

15 תגובות   יום ראשון, 28/8/11, 08:13

 

לפני כמה ימים ראיתי בחדשות כתבה על זוגות של הומואים שמביאים ילדים באמצעות אם פונדקאית בהודו. העובדה שזוגות של הומואים מביאים ילדים נראית לי בסדר גמור. קצת פחות בסדר נראה לי הרעיון של אם פונדקאית. לא מובן לי כיצד אנשים נאורים מוכנים להעביר מישהי סבל גופני (ואולי גם נפשי), לשחק בבריאות שלה ואפילו אולי לקצר את חייה תמורת כסף (לא מזמן שמעתי על מחקר שמצא קשר בין ריבוי לידות – נדמה לי מעל 6 או 5 – לבין קיצור תוחלת החיים אבל אולי גם עוני מביא לקיצור חיים – אז בממוצע אולי זה מתאזן).

 

ואולם, מה שקומם אותי בכתבה לא היה זה, אלא משפט שאחד האבות הטריים אמר. הוא טען שבזכות זה שיש לו ילד החברה מקבלת אותו. בקריינות פירשו שבחברה הישראלית ילד הוא תנאי קבלה. מי כמוני יודעת את זה. אני משוכנעת שאנשים שדעת הקהל (והמשפחה) חשובים להם יותר מאשר לי פשוט נכנעים ומביאים ילדים רק כדי להתקבל כחברים שווים בחברה הישראלית.

 

ציבור שלם (אמנם קטן) שמשלם מיסים, לא מזיק לאיש (ואפילו חוסך לשכנים רעשים בשבתות בבוקרקריצה) מוקצה ממנה (אני די משוכנעת שאם נצא להפגין ברחובות נסוקל באבנים - סתם).  בשמם ובעיקר בשמי אני מביעה כאן מחאה קטנה – גם למי שאין עגלה מותר לדרוש צדק חברתי.

דרג את התוכן: