אתמול באתי להפגנה למען חריש עם ספקות לאחר שהבן שלי אמר לי: "אבל זו ממש גזענות. למה אסור לחרדים לבנות עיר? מה הם לא בני אדם?".החלטתי ללכת בכל אופן כדי לשמוע.
דבי, חברה שעוסקת הרבה בנושאים חברתיים, אקולוגיים, תכנון סביבתי וכדומה הסבירה לי בקצרה את מה שאמרו אחר כך חלק מהדוברים ואת מה שתקראו כאן בהמשך באריכות: "אין בעיה שתהיה עיר לחרדים. יש בעיה שרק הם יקבלו את ההטבות. יש כאן אוכלוסיה שזקוקה לפתרונות דיור - אבל לא תזכה להם באותם תנאים כמו החרדים".
ואחד הדוברים מעל הבמה (שיסלח לי שאני לא זוכרת את שמו אבל הוא מאחד הקיבוצים באזור) אמר בין השאר: "אני רוצה עיר שיהיו בה שתי שכונות לחרדים,שכונה אחת לערבים, שכונה אחת לבין שלי שעוזב את הקיבוץ, שכונה אחת לבן של החבר שלי שחזר בתשובה - ושכולם יגורו באותה עיר עם אותם תנאים" אפשר שלא להסכים לזה?
בהפגנה פגשתי את אורנה רשף דרך חברה משותפת (עירית) - שסיפרה לי על תחקיר נרחב שהיא עשתה לגבי קציר. עוד בלילה קיבלתי טקסט בן 7 דפים שכולל את התחקיר שלה. טוב, אני יודעת שהוא ארוך כאורך הגלות - אבל גם חשוב כמו היציאה מהגלות אל המדינה החדשה שלנו.
ועוד הערה קטנה לפני שנתחיל - בהפגנה הקריא אחד מהדוברים מספר משפטים מאלטנוילנד של הרצל.
אפשר לחשוב שהוא (הרצל), ממש, אבל ממש, ישב באוהלים ברוטשליד או בפרדס חנה.זיהיתי את הטקסט מיד כשהתחיל להקריא - למרות שאף פעם לא קראתי את אלטנוילנד בעצמי. אז אולי הגיע הזמן שכולנו, ובעיקר המנהיגים שלנו, יקראו אותו שוב ויזכרו בשביל מה ובשביל מי הרצל חלם???
אז ככה, מאחר ויצא גם כך פוסט ארוך - החלטתי לפתוח פוסט נוסף עם הטקסט שיוקדש כולו לדברים של אורנה רשף. אז עברו אליו, קראו והגיבו! שיהיה שבוע נפלא
|