חריש - סיפור אמיתי

בלב מדינת ישראל מתנהל היום מאבק שמאגד בתוכו את כל הרעות החולות שאנו מתעוררים אליהן לאחרונה עם מאבקי הדלק, הרווחה, הדיור, הרופאים.

כיום חריש היא סמל להתנהלות כוחנית ומושחתת אבל אם נתעורר וננער את מי שרוכב על גבנו בחריש, היא תהפוך לסמל של מה שנכון, רצוי וראוי - קריאת כיוון חדשה למדינת ישראל.

מהו חריש?

חריש הוא ישוב קטן הממוקם באזור פרדס חנה בין הקיבוצים מענית, ברקאי ומצר. במרחק 5 דקות נסיעה ממחלף עירון (כביש 6), 15 דקות מתחנת הרכבת של פרדס חנה, 45 דקות נסיעה מתל אביב.

הישוב מוקף שמורת יער גדולה בת 18,000 דונם שהוגדרה ע"י החברה להגנת הטבע כבעלת ערכיות גבוהה עד גבוהה מאוד. כדי לשמור על היער חריש תוכננה במקור כעיר קטנה בת עד 4,200 יחידות דיור, עבורן כבר הוקמו בשטח תשתיות כבישים, מים, ביוב וחשמל בהשקעה של כ-350 מליון ₪.

כיום בחריש אוכלוסיה מעורבת של חילונים, עולים,ערבים ודתיים. כ-1,300 איש החיים בשכנות טובה.

לכאורה, הזדמנות לאלפי זוגות צעירים להתגורר בישוב פורח ובאזור מבוקש בלב הארץ

בפועל – מתרחש בחריש מחטף נדל"ני/חברתי/סביבתי אלים וסמי חוקי אשר פוגע בכולנו.

משרדי הפנים, התשתיות והשיכון מנסים להקים במקום עיר חרדית בת 150,000 איש. בנסיון לאלץ את האזור לבלוע עיר גדולה מלהכיל הם יגרמו:

• לגרוש התושבים הנוכחיים מבתיהם.
• להפקעת אדמות מישובים ערביים שיהפכו למובלעת בתוך העיר החרדית הגדולה.
• להפרת איזון חברתי עדין שנרקם בעשר השנים האחרונות.
• להשמדת טבע אחרון מסוגו בעל ערכיות נופית וסביבתית נדירה.
• להקצאת קרקעות וסכומי עתק לשימושו של מגזר פוליטי אחד ובכך להנצחת פער חברתי.

אתחיל בתאור תהליך "הכשרת השרץ" של הקמת העיר החרדית ולאחר מכן ארחיב מדוע זו הבעיה של כולנו (גם של החרדים).

בתחילת שנות ה-90 הוחלט על הקמת העיר חריש במסגרת תוכנית "שבעת הכוכבים" של אריאל שרון, שר השיכון דאז. משרד השיכון משווק את העיר למשפחות אשר חולמות גור באזור כפרי הקרוב למרכז. באוקטובר 2000 פורצת האינתיפאדה השניה ומבריחה את הקונים.

היום בתור הצדקה להפיכת העיר לחרדית נטען ש"איש במילא לא רצה לגור שם". משרד השיכון משתמש בטיעון זה רבות כדי להצדיק את ההשתלטות על האדמות לטובת סקטור פוליטי אחד. האמת היא כזו:

• במאי 2001 מנהל מחוז חיפה של משרד השיכון משה רובינשטיין התראיין ל"גלובס". בכתבה הוא הציג את חריש כמקום לא ראוי למגורים ובכך למעשה מעל בתפקידו.
• באוקטובר 2001 ועדת המכרזים העליונה דנה בלוח זמנים לבניה בחריש וציינה כי "הגורמים לאיחור בבניה הם – איחור בקבלת היתרי בניה וכן גניזת תוכנית השיווק".
• בנובמבר 2004 השופט יעקב צבן מתח ביקורת חריפה על התנהלות משרד השיכון שמנע לדבריו בחוסר תום לב ובעיקובים שונים כדי שלא לקיים את חוזי הבניה: "עולה תמונה מצערת ולא מחמיאה על התנהלות הנתבעים (משרד השיכון) בענין הישוב חריש, התנהלות שפגעה ופגמה ביכולת לקיים את חוזי הבניה" (תיק מס' 6061/04).
• על אף שבכל העשור האחרון יש עליה חדה בביקוש באזור חריש לא נעשה כל נסיון להקימה ולשווק אותה. בסוף שנת 2005 מתחיל משרד השיכון לקדם תוכנית לעיר חרדית על חשבון העיר חריש.

ובינתיים בחריש...

הישוב אשר התפתחותו נעצרה במזיד ומספר תושביו רק כ-1,300 נפש נקלע כצפוי לגרעון ולכן מפוזרת המועצה המקומית וממונה ועדה קרואה ובראשה מאז 2006 ניסים דהאן הממונה מטעם ש"ס, אשר הצהיר בכמה הזדמנויות כי הגיע ע"מ לקדם את העיר החרדית ולא כדי לייצג את תושבי חריש. למשל "אדם חילוני יוכל לגור כאן אם יקבל על עצמו עול תורה ומצוות"

קשה לדעת מה מצבה הכלכלי של המועצה כיום. באתר המועצה הדוח השנתי היחיד שמופיע הוא משנת 2009 ולמי שאינו מומחה קשה להבין האם המועצה בגרעון או לא. בכל אופן, לו היה ראש המועצה דהאן מחלץ את חריש מן הגרעונות לא היתה עוד הצדקה לקיים במקום ועדה קרואה, ממש כפי שעמרם מצנע פינה את מקומו בירוחם. ואם לא חילץ את המושבה מן הגרעונות אזי ככל הנראה נכשל בתפקידו ועל אחת כמה וכמה דינו ללכת.

אגב, בחריש גובים מסי ארנונה מהגבוהים במדינה

למרות שהיא נמצאת באזור פיתוח א', אך זה כנראה לא מסייע בידי המועצה כיוון שהישוב מוזנח ומוכה עזובה עד כדי סכנה בחלק מהמתקנים הציבוריים שבו.

משקרים לנו, משקרים לתקשורת

דבר שחוזר על עצמו הוא זה שמתכנני העיר יוצאים בהצהרות מרגיעות לתקשורת בעודם מקדמים במרץ ובשקט את תוכניתם המקורית.

לדוגמא:

בפרוטוקול ועדת גבולות שהתכנסה בנובמבר 2008

ודנה בהרחבת הגבולות של חריש אמר ניסים דהאן "זה לא חייב להיות פתרון רק לציבור החרדי, זו בהחלט יכולה להיות עיר גדולה שיש שם מקום לכולם, לחרדים ולא לחרדים.. צריך להבהיר את זה, העיר לכולם – ערבים, יהודים"

אולם בראיון לערוץ 7

לאחר כחודש הוא אמר את הדברים הבאים: "זו הפעם הראשונה שבה תוקם עיר שמיועדת למגזר החרדי.. פה מדובר בעיר שמתוכננת בפרטי פרטים למגזר שלנו.. אצלנו הכל יהיה מושלם ומדויק.. כל חסידות תקיים ועדות קבלה.. גם אדם חילוני שירצה לגור יוכל לעשות זאת אם יקבל על עצמו עול תורה ומצוות"

בהחלטת הממשלה בחודש מרץ 2010

דובר על הקמת עיר בעלת צביון דתי אך לא נאמר דבר על הקמת עיר המיועדת לחרדים בלבד.

בפגישה שקיימו התושבים עם יגאל שחר, יו"ר ועדת התכנון המיוחדת לחריש בפברואר 2009 הוא הודיע להם מפורשות: "העיר הזאת מיועדת לחרדים. בתכנית הזאת אין אזורים או שכונות או רובעים או מבנה אחד שהוא מיועד לאנשים חילוניים. אין. לא קיים. חברים, אף אחד לא יעזור לכם להישאר פה. אתה רוצה אני אגייר אותך. תהיה עם כיפה אז תישאר פה"

האם מותר בארץ להכריז על ישוב כחרדי או חילוני בלבד?

לא! ולכן נאמרות הצהרות מסוימות בתקשורת ובפועל נעשים מעשים הפוכים

,"אין בכך כל חידוש" מסביר גורם בכיר במשרד השיכון "לא ניתן מבחינה משפטית להוציא מכרז לציבור חרדי בלבד ולכן המכרזים יהיו פתוחים לכולם, ולכן לא תהיה כאן שום טענה משפטית שתכליתה אך ורק לתקוע את המכרזים".

הוד"ל הראשון

הועדה המקומית לתכנון ובניה דחתה את בקשת משרד השיכון להוסיף לשטח המוניציפלי של העיר 5,000 דונם כדי לאכלס 150 אלף איש ואישרה תוספת של 1,000 דונם בלבד.

פנה ניסים דהאן אל שר השיכון אריאל אטיאס וזה מינה שתי ועדות:

אחת – ועדת גבולות

(עוקפת ועדה מקומית לתכנון ובניה) שאמורה להחליט האם להענות לבקשת משרד השיכון ולהעניק לעיר שטח מוניציפלי ענק (23 אלף דונם).

שניה – ועדה מיוחדת לתכנון שהוקמה במיוחד עבור חריש

ולה סמכויות של ועדת תכנון מחוזית ומקומית כאחד. המתנגדים אומרים שמטרת הועדה לקצר הליכים ולעגל פינות. משרד השיכון אינו סותר אותם ובלשון יפה אומר שהועדה הוקמה "כדי לסייע לשחרר חסמים ובירוקרטיה".

מה עוד מייחד את הועדה המיוחדת?

• היא לא מפרסמת את מועד הדיונים או את הפרוטוקולים שלה (בניגוד לדיונים המוקלטים של הועדות המחוזיות) ולא את זהות חבריה. בועדה חברים שבעה אנשי ציבור חרדים שמונו כחברים במועצה מקומית חריש-קציר אף שבישובים אלה אין כמעט חרדים.

ניסים דהאן

• שאמור ליצג בועדה את הישוב כראש המועצה הצהיר: "אני בטוח שמצוקת הדיור קיימת גם במגזרים אחרים, אבל אני מייצג את המגזר החרדי ואני מדבר בשמו. אחרים ידברו בשמם" (מפרוטוקול ישיבת המועצה הארצית ספטמבר 2009)

• דהאן אמר גם את הדברים הבאים לחברת ועדה שהתוכחה איתו על סמכויות הועדה: "אני הולך להגיש תוכנית גדולה לכל מוסדות השלטון. אם צריך חקיקה ראשית אעשה חקיקה ראשית ואם צריך לפטר מישהו – אני אפטר מישהו ואם צריך להכניס מישהו לבית סוהר, אני אכניס מישהו לבית סוהר. אני אעשה הכל כדי שהחלום של עיר חרדית גדולה באזור יקום" (בישיבה של ועדת התכנון ב-18/8/09)

• אין בה אף נציג של ארגוני הסביבה כפי שקיים בועדות המחוזיות.

היועץ המשפטי לועדה עו"ד עודד פלוס, מונה ללא מכרז.

יו"ר הועדה יגאל שחר טען שישמש יועץ משפטי בהתנדבות

•  וזאת מפני ש"אין בינתיים תקציב ולכן אין מכרז". כאשר קיבלו העותרים נגד הועדה את פרוטוקול ישיבת הועדה ממארס 2010 נודע להם כי עוד פלוס דורש שכר ("אין דבר כזה שאני עובד בהתנדבות"). יגאל שחר ביקש לא להעלות את הנושא בפני הועדה מפני ש"זה לא נושא שמבררים אותו בפורומים כאלה".

• חוק התכנון והבניה קובע שחבר ועדה שנעדר 3 ישיבות ברציפות לא יכהן בה עוד. 

בניגוד לחוק, חלק מהחברים שחדלו להיות חברים חזרו והשתתפו בישיבות 

• ונטלו חלק בקבלת ההחלטות אף שלא היו רשאים לעשות זאת.

לתוכנית המתאר של חריש הוגשו כ-600 התנגדויות

• ועוד כ-1,000 הוגשו נגד התכנית המפורטת. מן הראוי שבהיקף התנגדויות כזה ימונה חוקר שיבדוק אותן לעומקן. חברי הועדה הביעו חשש שמינוי חוקר יעכב מאוד את אישור התכניות. היו"ר יגאל שחר (04/2010): "חס וחלילה, הדבר האחרון שיהיה זה חוקר.. רק עד שמאשרים חוקר זה שנה. אנחנו נעשה את זה בלי חוקר.. אני עכשיו רוצה שזה יהיה רשום – מליאת הועדה תשב כועדה להתנגדויות".

."אופס.. לא שמתי לב" – הטעיות בתכנון

• היות ועדין לא אושרה התכנית של 150 אלף איש (להלן "חריש הגדולה") מציגים המתכננים את שלב א' (40 אלף איש, "חריש הקטנה") כאילו הוא העיר כולה.

בתכנית זו יש כבישים ראשיים קטועים שמובילים לשום מקום.

אם נתייחס לתכנון כפי שהוא הכבישים הללו מהווים טעות ובזבוז משאבים עצום, רק כדי לתקנם ראוי שהועדה המיוחדת תחזור לשולחן השרטוט.

קרלוס דרינברג, הארכיטקט הראשי של משרד השיכון, הציע את ההסבר הבא: "זהו כביש עתידי המוביל למאגר המים של העיר". מדובר בכביש שרוחבו כ-50 מ' עם שני מסלולים לכל כיוון,

ככל הנראה הכביש הרחב ביותר שאי פעם נסלל בישראל כדי להגיע למאגר מים..

המתנגדים לתכנית לא התעצלו ומצאו באתר משרד השיכון את מפת "חריש הגדולה" וראו זה פלא – כאשר מניחים את מפת "חריש הקטנה" על מפת "חריש הגדולה" נראים אותם כבישים קטועים הגיוניים בהחלט.

על כך השיבה הועדה המיוחדת: " בכל מסמכי התכנית בהם מופיעים חיצים והכיתוב 'חיבור להתפתחות עתידית' שבקצות הדרכים הקטועות, יבוטלו הסימנים והכיתוב". שימו לב – לא הכביש ימחק אלא הכיתוב על המפה.

• כאשר בוחנים את מפת "חריש הגדולה" רואים גם ששכונות מתוכננות

בניגוד לתמ"א 35, לתמ"א 22, בניגוד לתכניות שימור הטבע ובניגוד להגיון הבריא. 

• אותן שכונות בנויות בסמיכות למחצבה פעילה, בנויות עד לבתי הכפרים הערביים בצורה מתגרה ומשמידות לחלוטין אזור בעל חשיבות סביבתית גבוהה ביותר.

• הועדה המיוחדת הזמינה סקר ארכיאולוגי כנדרש בחוק אבל הפקידה את תכנית הבניה המפורטת הרבה לפני שחפירות הסקר הסתיימו. הסקר הסתיים ב- 10/03/2011, התכנית המפורטת הופקדה ב-08/07/2010

בסקר המקדים של רשות העתיקות נתגלו עשרות אתרים חשובים ונדירים בכל מרחב התכנון

אבל משרד השיכון לא תקצב את רשות העתיקות כדי לחפור באזורים המיועדים לבניה.

• בחלקה המערבי של התכנית יש חריגה ברורה מתחום שטח למרקם עירוני לתחום שטח שמור משולב בתמ"א 35. תשובת הועדה המיוחדת: "הועדה בחנה את החריגה.. לדעת הועדה לא נדרש אישור המועצה הארצית וזאת בהסתמך על סעיף 7.4 בתמ"א 35".

סעיף 7.4.2 מתיר אומנם להפקיד תכנית כשהשטח צמוד דופן אך לא מאשר אותה אוטומטית כפי שטוענת הועדה.

השטח השמור הנ"ל צמוד לשמורת נחל ארובות – שמורה בעלת רגישות הידרולוגית גבוהה.

עמדת המשרד להגנת הסביבה: "שטח זה הינו בחלקו מסדרון של שטח פתוח ערכי אשר צריך להישאר ככזה"

תשובת הועדה, כי מדובר ב"דיוק הנובע מקנה מידה" הינה תשובה מיתממת כיוון שלא מדובר על סטיה של מטרים בודדים אלא על תכנון שישפיע על כל אזור אגן הניקוז.

מי כאן בעצם נגד החרדים?

על מנת להשתיק את המתנגדים לתכנית הנ"ל טוענים מקדמיה בין היתר שהמתנגדים הם נגד חרדים. אך שוב כדרכם יש כאן עיוות של המציאות. ההתנגדות היא לחמס ולחמדנות של מתכנני העיר.

מתכנני העיר הם שחוזרים ומדגישים ומתעקשים שתהיה זו עיר לחרדים בלבד, הם אלו שמייעדים אדמות מדינה ומשאבים אסטרונומיים למגזר מסוים, הם אלו שמקדמים בפועל מדיניות של הפרד ומשול.

כפי שנאמר ע"י השר אטיאס: "בכל עיר שאני נתקל מפחדים מהחרדים. מה קרה? מה יש לכם? מה הם, קופים? אני לא מבין אתכם. אנחנו לא מצורעים, אנחנו מצוינים. מרוב שאנחנו מצוינים אנחנו צריכים לגור לבד".

ההתעקשות הזאת תמוהה גם מכיון שמגורים בחריש אינם ככל הנראה, הבחירה הטבעית עבור האוכלוסיה החרדית משלל סיבות ובעיקר בשל המרחק ממרכזים רוחניים.

המתכננים שרוצים להראות כמיטיבים עם בוחריהם מסתירים מהם מידע אשר ישפיע רבות על חייהם בעתיד.

• ב- 09/08/11 פרסם דה מרקר מסקנות מדוח פנימי של משרד הפנים שעוקב אחר יישום מדיניות התכנון הכוללת של ישראל עד 2030 (תמ"א 35) .
• במה שנוגע לאוכלוסיה החרדית הם קובעים מפורשות כי התכנון למגזר החרדי צריך להתבסס על תוספת שכונות ובניה לגובה בערים קיימות וכי הקמת ערים נפרדות לחרדים בפריפריה הוא הפתרון הכי פחות רצוי מבחינת מדינת ישראל מכיוון שחשוב לעודד תהליכים אינטגרטיביים בינם לבין המדינה.

"במאבק הכוחות בין אינטגרציה להתבדלות יש המנצלים את ייחוד הישוב החרדי כדי להגדיל דווקא את הנתק.. הרחקת הקהילות החרדיות מחוץ למרכז תקטין את הסיכוי ליחסי גומלין בינם לקבוצות אחרות ואת האפשרות לשלבם בכוח העבודה".

• נכון להיום אין לאזור אפשרות לספק תעסוקה לאוכלוסיה המיועדת ועד אשר יתפתח אזור תעסוקה הולם בעיר יתכן ויעבור זמן רב. האם זהו פתרון הולם לאוכלוסיה שגם ככה מצבה הסוציו-אקונומי נמוך? אמנם הם יקבלו סיוע בארנונה ומחיר הדירות אמור להיות נמוך יחסית, אך ללא תעסוקה תהפוך לעיר מסכנות של מצוקה מתמשכת ולא פתרון אמיתי לרווחתו של הציבור שעבורו לכאורה היא נבנית.

היה ותאושר תכנית "חריש הגדולה" יבנו חלק מבתיה ממש על שפת מחצבה פעילה אשר יוצרת זיהום אויר קשה.

•  תכנית זו גם מאיימת לכרות את היער אשר משמש כריאה ירוקה וכ"מסנן". מאות ילדים יהיו בסכנה בריאותית חמורה.

• בסקר המקדים של רשות העתיקות נתגלו עשרות אתרים בכל מרחב התכנון. משרד השיכון לא תקצב את רשות העתיקות לחפור באזורים המיועדים לבניה. באזורים שכן נחפרו נתגלו קברים שהם ככל הנראה מתקופת בית שני. לפי עדותם של פועלים של רשות העתיקות העצמות הועברו במהירות וברשלנות לאחר שהפועלים הורחקו מן האתר, הרשות מיהרה עד כדי כך שבאזור החפירה נשארו שרידי אדם. כידוע, מגורים מעל קברים עומדים בניגוד גמור לאמונתה של האוכלוסיה החרדית.

הפוילעשטיק הגדול – יש דיור בר השגה בישראל

תוכנית העיר חריש המקורית הינה תכנית מאושרת סטטוטורית ע"י כל רשויות התכנון. ביבי, לידיעתך, לא צריך כאן סופרטנקרים, לא וד"ל ולא הסרת חסמים – כל מה שצריך הוא את הוראתך על הוצאת מכרזים והתחלת בניה והנה, תוך כשנתיים יהיו דירות ל-4,500 משפחות.

אלא שלאטיאס וישי כזכור יש אג'נדה אחרת.

כידוע, השר אטיאס קיבל אישור ממשלה לתכנית מענקים של  כ- 100 אלף ₪ לרוכשי דירה ראשונה בפריפריה ובאזורי עדיפות לאומית א'.

כאשר נשאל על כך ישירות בנוגע לחריש אמר: "אם חרדים ילכו לגור בקרית שמונה הם יהנו מהתוכנית לסבסוד משכנתה. דווקא בחריש זה לא יקרה כי האזור אינו מוגדר לכך" (כלכליסט 15/5/11)

כבוד השר אטיאס כדי לרענן את זכרונך, חריש כן נכללת ברשימת הישובים המיועדים להטבות וזאת בזכות סעיף מיוחד שאתה יחד עם אלי ישי הכנסתם להחלטת הממשלה.

הסעיף הוא: "בנוסף (לסעיפים הקודמים): ישובים חדשים אשר הוקמו בחמש השנים האחרונות או ישוב המתעתד לשנות צביונו ולהגדיל את אוכלוסיתו בשיעור שלא יפחת מפי 7 מגודלו הקיים עד סוף תוקף החלטה זאת"

מישהו מכיר הרבה ישובים שגדלים פי 7 תוך שנה? ואכן בעיתונות החרדית זכית לשבחים על פיקחותך.

בואו נעשה חישוב פשוט:

כרגע מאושרות לבניה בחריש 9,000 יחידות, כפול 100 אלף קיבלנו 900 מליון ₪.

אולי אפשר להקצות אותם למערכת הבריאות? אולי להוסיף תרופות מצילות חיים לסל הבריאות, או לסבסד מזון לחולי צליאק? אולי אפשר לתת שכר הולם לעובדות הסוציאליות? אולי אפשר לפתח את התחבורה הציבורית, או לסבסד אותה, או לסבסד דלק? אולי אפשר להשקיע בחינוך? אולי אפשר לדאוג לקשישים לתנאי מחיה הולמים ומכבדים?

מי מממן את ההרפתקה של ש"ס?

להזכירכם, בחריש כבר הושקעו עם הקמתה כ-350 מליון ₪ בתשתיות מכספי המיסים של הורינו.

תשתיות אלה לא ישמשו לעיר החרדית מכיוון שמתכנניה טוענים שלחרדים צרכים שונים ולכן נדרשות תשתיות שונות.

350 מליון ₪ הלכו לפח.

סכומי עתק מושקעים כעת בתכנון העיר ועוד יושקעו בהקמת תשתיות חדשות, בבניה ובסבסוד הדירות לרוכשים. בנוגע לשאלת המימון, לא נמצא בממשלה אף גורם שמוכן לאמוד את עלותו של הפרויקט לקופה הציבורית. ובכל זאת מישהו משלם.

היכן הכסף? מכספי המיסים שלנו.

האם העיר הזאת תוכל לכלכל את עצמה?

ואם לא, מי יעשה זאת?

רמת ההכנסה הנמוכה של המגזר החרדי יחד עם העדר מספיק תעסוקה באזור בשלב הראשוני מעוררת שאלות לגבי יכולתה של העיר לשאת את עצמה. צביה אפרתי, האחראית לתכנית האב במשרד השיכון הודתה בראיון ל"כלכליסט" מה-7/4/11 כי צפוי שהעיר תידרש לתמיכה ממשלתית "נראה שיש סוג מסוים של ישובים שיצטרכו לשבת על שולחנה של המדינה יותר מישובים אחרים. נטל ההוצאה שלהם לא יהיה גדול, לפחות לא בדור הראשון". שתי שאלות: האם כדאי מלכתחילה להקים ישובים בידיעה שיהוו נטל כלכלי? והאם היא רומזת שיהיה דור שני וכן הלאה לתמיכה? אלו הם כבר כספי המיסים של ילדינו.

חברנו היער

יער חריש משתרע ומשתלב בכל מרחב אום אל פחם-קציר-חריש ומהווה יחידה נופית, טבעית ויחודית של נוף הררי עם מדרונות תלולים וערוצי נחלים עמוקים. צמחיית חורש ים תיכוני מכסה שטחים נרחבים וחלק מהשטח מכוסה ביערות קק"ל.

ביער חריש ניתן למצוא את המארג הקלאסי של היער הארץ ישראלי. יש בו מאות אלונים עתיקים המהווים פריטים יחודיים בגילם המשוערך ובגודלם-חלקם נישאים לגובה של יותר מעשרה מטרים. היער פריחה עונתית מרהיבה של מרבדי כלניות ורקפות שפע ומגוון של פרחים עונתיים.

באזור שפע של אתרים ארכיאולוגיים  כגון חוות חקלאיות, כפרים עתיקים ומבני קבורה ופולחן שבהם ממצאים מתקופות היסטוריות רבות.

תחת כנפי היער מוצאים מסתור שפע של בע"ח-מדורבנים,  שועלים, חזירי בר וצבאים, מכרסמים שונים, ומגוון רחב ביותר של ציפורים, זוחלים וחרקים.

בגלל מבנה גיאולוגי יחודי נפגשים דווקא ביער חריש כמה אזורי גידול שונים ולכן במקום מגוון ביולוגי עצום ונדיר מהגבוהים בעולם!

כל השטח הפתוח סביב חריש מהווה מסדרון אקולוגי ולכן בתכנית האב לארגון המרחב הלאומי "ישראל 2020" נועד אזור חריש להשמר כשדרה ירוקה. לפי תמ"ם 6 העיר תוכננה להיות קטנה מאוד בשל רגישות היער וחשיבותו. תכנית ישי אטיאס תכחיד יער זה לחלוטין.

עוד לא עברה שנה מאז השריפה בכרמל אשר השפיעה על כולנו עמוקות. הרגשנו את האבל והעצב על חיי אדם וגם על אינספור סוגי חיים אחרים שאבדו עם היער. האם אנחנו מסוגלים להרשות לעצמנו היום, במודע, לתת יד להכחדת עשרות אלפי דונמים של יער חי ומשגשג, נדיר ויפיפה? האם ארץ ישראל כה משופעת ביערות אלונים עתיקים שאנחנו יכולים להניח ליער יחודי זה להכרת?

31/07/2011

ביום זה התקבלה הודעה מעציבה-אלי ישי חתם על הקמת 9,000 יחידות דיור לחרדים בחריש.

בעוד הארץ בוערת ממאבק, מאות אלפים יוצאים לרחובות ודורשים צדק חלוקתי ומדיניות רווחה

יש מי שמנצל את התוהו ובוהו

כדי לחטוף ולנכס את מה ששייך לכולנו.

מי שחולק באחריות לאסון הכרמל נושא כעת בכל האחריות להרס יער נדיר ואחרון מסוגו בארץ

לגרוש תושבים מבתיהם

לקידום אפליה בין אזרחי המדינה

ולכן אנו 

עוצרים את הגזל!

פורום פעולה אזרחית הוביל מהלך למען חלוקה הוגנת של משאבי הגז. גם קרקעות מדינה הם משאב ששייך לכולנו וכך כמובן גם היער וכספי המיסים שאנו משלמים. אבל המשאב היקר ביותר שלנו הוא לכידות חברתית!

זכותנו לדרוש צדק חלוקתי, חובתנו לדרוש שהחלטות מדיניות שנוגעות לכולנו יתקבלו בצורה הגונה, הוגנת, ישרה ותוך ראיה רחבה של טובת הכלל. והכי חשוב שנעצור בתוכנו את ההפרדה והאפליה.

יש לנו הזדמנות היום לשנות כיוון ואת הדרך שעברה החברה בישראל להקצנה חברתית וכלכלית אפשר גם לעשות בחזרה. זוהי בחירתנו לאן לפנות.

אנו דורשים:

1. לעצור מיידית את תכנית חריש החרדית

1. התחלת בניה לפי תכנית העיר המקורית תוך ניצול מקסימלי של התשתיות הקיימות ושמירה על ערכי טבע.

1. להקים את חריש כעיר פתוחה לכל מי שרוצה להתגורר בה כולל התאמת אחת השכונות לציבור חרדי.

1. פיזור הועדה הקרואה וקיום בחירות מקומיות.

 אורנה רשף

rishponit@gmail.com

יום אחרי שפרסמתי את התחקיר של אורנה היא כתבה לי כך:

ורדה,

תודה רבה רבה שפירסמת את המאמר,

מי יתן והמאמר הזה בדרכו יאיר עוד פינות חשוכות ויפלס דרך לאמת להתגלות ולנצח.

בשמחה שתוסיפי את הטל' שלי: 052-8924488

אורנה