כותרות TheMarker >
    ';

    שי ברק

    ארכיון

    0

    ישראל מחפשת מנהיג

    22 תגובות   יום ראשון, 28/8/11, 11:40

     

    ישראל מחפשת מנהיג
    ראשי ממשלה שאינם מסוגלים לטפל בנושאים החברתיים, במקביל לטיפול באיומים בטחונים, כנראה שאינם ראויים לעמוד בראש הממשלה. ועוד לא אמרנו כלום על שרי הממשלה.

     

    28.8.11

     

     

     

     

    ממשלות ישראל בשנים האחרונות, נראות כמנותקות מן החברה הישראלית ומצרכיה.

    האיום האירני, האיום הפלסטיני, הסכנה להתלקחות אזורית, הפכו כבר מזמן למטבעות לשון שחוקות, המהוות תירוץ להתחמקות מאחת הבעיות הקשות בישראל, החוסן החברתי.

    מי שאינו מסוגל לדאוג, בצורה מושכלת ומתוכננת, לחוסנה החברתי של ישראל, גם בעת שאנו נמצאים תחת אתגרים בטחונים ומדיניים, אינו ראוי לשרת את הציבור כראש ממשלה וכחבר בה.

     

    מחאת האוהלים, היא צעד מבורך. לראשונה מזה שנים, יוצאים צעירים כדי למחות לטובת החברה, בה הם חלק. מחאת האוהלים תושלם עם החלפת השלטון, בקלפי, בשלטון איכותי שיחליף את העסקונה הקיימת.

     

    לשמוע את לבני וחבריה, תוקפים את הממשלה, בדיוק בנקודות, בהן, לא טיפלו הממשלות בהן היו הם חברים, זה מעליב. מעליב את האינטליגנציה שלנו. אך, בה בעת מעורר מחשבה, בדבר אלטרנטיבה.

      

    דרושה רפורמה חברתית מקיפה:

     

    חוסנה של ישראל, תלוי לא רק בחוסנה הביטחוני, אלא גם ואולי אף יותר מכך, בחוסנה החברתי. אין מדובר, בצעדים פופוליסטיים ובפטישי 5 קילו, מדובר בשינוי גישה בשינוי דפוסי העבודה של ממשלת ישראל.

     

    ראשית לכל, תכנון לטווח ארוך. לשם כך, דרושים שרים מקצועיים ולא פוליטיקאים שחושבים על הפריימריז הבאים או על הבחירות הבאות לכנסת. לא יעלה על הדעת ששרים ינקטו בצעדים פופוליסטיים קצרי טווח, רק כדי להאדיר את שמם, לעת בחירה. זה רע, זה לא תורם לחברה, זה גוזל משאבים יקרים.

     

    חינוך, רווחה, בריאות, בטחון פנים, דיור בר השגה, .... כל אלה זקוקים לשינוי משמעותי ולטווח ארוך.

     

    הבעיה הגדולה היא שבישראל מקימים "ועדות" שבד"כ לא מקשיבים להמלצותיהם ואת "הרפורמות" מתחילים מן השלב השני, דהיינו, מבלי להגדיר מטרה וודאי שלא כזו, לטווח ארוך.

    מחנך אמיתי, אמר בעבר, על "הרפורמות בחינוך" כי: "כולם עושים רפורמות, אך איש אינו טורח להגדיר מטרות". את ההזנחה והיחס הלא ראוי של ממשלות ישראל למערכת החינוך אנו רואים בכישלונות במבחנים הבינלאומיים, בחוסר במהנדסים, שפוגע ביכולת יצוא ההיי טק של ישראל, בחוסר בעובדים מקצועיים בתעשייה ובתחומים נוספים. חינוך, מחייב השקעה, אך אינו מותרות. לטווח ארוך, זו השקעה משתלמת, אבל את מי זה מעניין, כשמי יודע היכן הוא יהיה בטווח הארוך וודאי שלא הוא יקצור את הפירות ?

     

    גם בתחום הרווחה, מדינת ישראל צריכה ויכולה לעשות יותר. לא רק בסיוע לאוכלוסיות חלשות באמצעות קצבאות ויש לזכור כי תמיד תהיה אוכלוסיה שתיזקק לקצבאות, אלא גם בעידוד תעסוקה, גם על ידי סבסוד שכר עבודה לפרק זמן מסוים (זה עדיף על מתן אבטחת הכנסה בתנאי שמקבליה אינם עובדים).

     

    תחת הסיסמה " אסור לפרוץ את מסגרת התקציב" חוסכת מעצמה הממשלה את הטיפול בבעיות החברתיות. הרשו לי לגלות לכם משהו, לא חייבים לפרוץ את מסגרת התקציב, ניתן לסייע לחברה בכל התחומים הנ"ל, גם באמצעות חלוקה חכמה יותר של עוגת התקציב.

     

      

    הטייקונים, אינם אויבי החברה, אבל הכי קל לפגוע במעמד הביניים:

     

    ה"טייקונים" ששמם מוזכר תחת כל עץ רענן, אינם אויבי החברה. בסופו של יום החברות בהן הם שולטים מספקים תעסוקה לחלק נכבד מכוח העבודה בישראל. יחד עם זאת, במקום לפגוע שוב ושוב במעמד הביניים ובחלשים הן באמצעות מיסוי והן על ידי צמצום משאבים ממשלתיים, כמו למשל בפריפריה ובשירותים הציבוריים הניתנים לציבור, ניתן לקחת יותר מבעלי הממון. בעלי הכיס העמוק, יפגעו פחות אם ייקחו מהם יותר מאשר החלקים האחרים בחברה. כך למשל, ניתן להכיר פחות בהוצאות המותרות בניכוי במס כגון שכר מנהלים. אם חברה רוצה לשלם שכר של מיליונים לבכיריה, היא לא תוכל לזכות בזיכוי מס על שכר מגובה מסוים סביר.

    על הממשלה לפעול לשינוי תפישתי בתחום המונופולים והקרטלים ולפעול לתיקון הנדרש כדי להגביר את התחרות, לא על ידי צעדים פופוליסטיים כמו יבוא חלב בעת מחאת הקוטג' אלא על שינוי מבני תאגידי.

     

    שוק חופשי הוא אבן מיסודות השיטה הכלכלית בישראל ובעולם הנאור וראוי לשמור עליו, אך בה בעת, חשובות הרגולציה והעידוד הממשלתי.

     

    גם בשכר העובדים, ניתן לשנות מבלי לפגוע במסגרת התקציב. ראשית לכל, לאכוף את חוקי העבודה ולהחמיר בסנקציות כנגד מי שמפר אותם. מישהו עשה בדיקה מעמיקה מה קורה בענף הפרסום, הנוצץ לכאורה, בנוגע ליחסי העבודה ולהיעדר תגמול בעד שעות נוספות ? זו רק דוגמה אחת מיני רבות. כמובן, אל לנו לשכוח כי הממשלה עצמה נותנת יד להפרה גסה של זכויות עובדים, הן באי אכיפת חוקי המדינה והן בהעסקת עובדים בעקיפין באמצעות קבלני כוח אדם.

    כשאנשים ירוויחו יותר, הם יצרכו יותר ואז כוח אדם נוסף יצטרף למעגל העבודה כדי לספק את הצורך הגדל. את זה לא אני המצאתי, הכלכלן קיינס, אמר זאת עידן ועידנים לפני.

      

     

    רפורמה מובנית במחירי הדיור, יכולה לסייע גם בהגדלת הצריכה:

     

    מחאת האוהלים, החלה בנושא דיור בר השגה לצעירים. גם בתחום זה, אין הממשלה נוקטת בצעדים שיביאו בשורה בעניין, לעיתים אף נראה כי ההיפך מכך.

    יש לזכור כי הפחתה בהוצאות הדיור של משפחה ממוצעת, עשויה להביא אף היא, לגידול בצריכה.

     

    אין כאן קסם ואין זבנג וגמרנו על ידי פטיש 5 קילו. מדובר במהלך למספר שנים שיש להגדיר היטב את מטרותיו ואת המכשלות והסכנות שבדרך.

    ניתן לבחון מספר דרכים:

     

    בראש ובראשונה עלות הקרקע. שר השיכון מרבה לנופף בכך שיוזיל את עלות הקרקע לבניה. אבל, בפועל "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול". יש מספר דרכים להוזיל את עלות הקרקע. הורדת רף המחירים במכרזי מינהל מקרקעי ישראל, הפשרת קרקעות חקלאיות לבניה, תוך התחשבות בצורך ובגורמים הסביבתיים ואיכותם. מאז בג"ץ "הקשת המזרחית" נפגעה הבניה באדמות מינהל המוחזקות על ידי הקיבוצים והמושבים. אם ישבו על המדוכה, ניתן יהיה לקבוע מנגנון של "זה נהנה וזה אינו חסר" העומד בקריטריון הבג"ץ ולאפשר  הפשרה והכנסה לשוק הדיור של קרקעות רבות.

     

    עידוד התחדשות עירונית (פינוי בינוי) במקומות מתאימים ותמ"א 38, על ידי הורדת החסמים הן הבירוקרטים, הן המסוים, הן בתחום תכנון ובניה והן ברף הנדרש של הסכמת הדיירים.

    הורדה נוספת במחירי הקרקע אפשרית על ידי פעולות ליישוב הנגב והגליל, שם יש קרקע זמינה לבניה, למאות אלפי משפחות. בתקופת כהונתו של שמעון פרס כשר לפיתוח הנגב והגליל, הוכנה עבור המשרד על ידי חברה מקצועית, פורסייט, תוכנית מפורטת ליישוב הנגב, לרבות מטרות, ואמצעים להשגתן, כולל תקציב. נערו את האבק מעל לתענית ופעלו ליישומה. הפניה, מסודרת, של מאות אלפי צעירים לנגב ולגליל, תתרום לחברה הישראלית ולמשק הישראלי לא רק בירידת מחירי הדיור, הרבה מעבר לכך.

     

    שינוי משמעותי בשיטת מיסוי הדירות יכול לסייע הן בהורדת עלויות ישירה והן בעידוד השוק ובכך לתרום להגדלת היצע והפחתת עלויות.

     

    עידוד בניה במחיר למשתכן.

     

    עידוד דיור להשכרה.

     

    פעולה נוספת שתביא להוזלת עלויות היא ריסון המחירים ואולי אף הפחתתן של עלויות התשומות כמו מלט למשל. על הממשלה להגביר את הפיקוח ולעודד תחרות של תשומות כמו המלט.

     

    לחברה בישראל מגיע לחיות בכבוד וברווחה כלכלית, לשם כך דרושה הנהגה שהחברה וצרכיה נמצאים במקום גבוה בסדר העדיפויות שלה. לשם כך יש להחליף את ההנהגה בראויה יותר. דרוש/ה ראש ממשלה  עם יכולות של מנהיג, דרושה ממשלה אחרת. אין רבים במערכת הפוליטית שמצדיקים את הקול שניתן להם בקלפי. הקול הזה יקר, כדאי שנשתמש בו בתבונה. ביבי, לבני, ליברמן וברק, את ההזדמנויות שלכם קבלתם ואכזבתם. כדאי שכבוחרים, ניתן הזדמנות לכאלה שלא הכזיבו.

     

    מאמר זה, אינו מתיימר להציג תכנית מפורטת לצעדים הדרושים למען החברה בישראל,  אלא להאיר את שדרוש תיקון ולהראות כי אפשר גם אחרת.

    וכדאי שנזכור: אפשר אחרת, זה בידיים שלנו !

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/9/11 11:12:
      יש הרבה צדק בדבריך, אני מאמין שהשינוי יבוא רק מלמטה, הדרך הכי מעשית לדעתי היא שכל אותם אנשים שנמצאים במאהלים השונים ויוצאים להפגנות יעשו עוד צעד אחד של מעורבות ויתפקדו למלגות השונות, כל אחד למפלגה שבא הוא מאמין, כך נוכל להשפיע על בחירת האנשים הטובים היותר לכנסת וכך יהיה אפשר להכתיב את סדר היום החברתי והלאומי במדינה.
        31/8/11 15:21:
      עצם התהייה והשאיפה לתיקון היא יתרון לנו . במשטר דמוראטי העם בוחר את מנהיגיו .
        29/8/11 22:02:

      צטט: קופֿירייטר&ערסדרקטור 2011-08-29 21:00:30

      השאלה החשובה היא לא למה אנחנו לא יכולים להתאחד למחאה אחת משותפת,אלא למה,,למה אנחנו לא יכולים לחיות האחד עם השני,,,ה כּל היה נראה טוב יותר,,,

       

      עמוס,

      אפשר, מתחיל שינוי תפישה.

      דבר איתי, אספר לך.

      שי

      054-2499908

      השאלה החשובה היא לא למה אנחנו לא יכולים להתאחד למחאה אחת משותפת,אלא למה,,למה אנחנו לא יכולים לחיות האחד עם השני,,,ה כּל היה נראה טוב יותר,,,
        29/8/11 19:14:
      הצעות יפות. צמצום הריכוזיות במשק - משימה חשובה , אולי ה משימה !
        29/8/11 18:31:
      מנהיג נבחר כשהעם רוצה דרך. איש שיווק נבחר כשהעם מסתפק בפרורים.
        29/8/11 17:32:

      ישראל זקוקה לאחדות ממנה יצמחו מנהיגים ראויים

      ישראל זקוקה למפנה חברתי

      העם מחליט לתת למנהיגים שבחר תוכנית פעולה לביצוע - הכלי הדמוקרטי המיידי הוגש על ידי לועדת טרכטנברג

       

      http://hidavrut.gov.il/content/3330

       

      היות והועדה לא מעונינת בפתרון מיידי
      הקמתי את מקור הכח הבא שאלץ כל מנהיג לפעול בתבונה

      המאהל לצדק חברתי


        29/8/11 16:32:
      לכל המפרגנים והתומכים, תודה.
        29/8/11 16:31:

      צטט: יצחק ג'קי אדרי 2011-08-29 10:49:17

      עו"ד שי ברק. פוסט מעולה, חשוב מאוד. אשמח אם תוסיף מילה אחת למשפט הזה שכתבת: "חינוך, רווחה, בריאות, בטחון פנים, דיור בר השגה, .... כל אלה זקוקים לשינוי משמעותי ולטווח ארוך." חסרה המילה תעסוקה. תודה.

       

      ג'קי יקירי הלוחם למען החברה,

       

      אתה אכן צודק, אך המילה תעסוקה היא חלק אינטגרלי מהמאמר. בעיני, תעסוקה ופרנסה בכבוד, הן חלק מרווחה, לא רק קצבאות, כפי שכתבתי.

       

      תודה.

       

      שי

        29/8/11 16:29:

      צטט: עו"ד ציונית 2011-08-29 09:04:54

      צר לי לאכזב אך אני דווקא תומכת בבנימין נתניהו וממש לא רואה מנהיג חלופי באופק. כל ממשלות ישראל לא טיפלו בכל מה שציינת לעיל, מה חדש!!!

       

      אירית,

       

      כעורכת דין, מה היית ממליצה ללקוחה שנבגדה ע"י בעלה ?

      מה היית מייעצת למי שהופרה הבטחת נישואין שהובטחה לה ?

       

      נניח, לצורך הדיון ש"כל" הממשלות לא טיפלו בכל מה שציינתי ואין זה מדויק, האם זה פוטר את ממשלת נתניהו מאחריות, האם אין לממשלת נתניהו חובה כלפי אזרחי ישראל לנהוג ביושר, באחריות וברצינות הנדרשת ? ומה באשר להבטחות לבוחריה ?

       

      ביבי נתניהו, ודאי לא ייזכר כאחד מראשי הממשלה המצטיינים. במקום להתפשר בחני חלופות ואולי אף תירתמי להצלחתן.

       

      שי

       

       

      צטט: עו"ד ציונית 2011-08-29 09:04:54

      צר לי לאכזב אך אני דווקא תומכת בבנימין נתניהו וממש לא רואה מנהיג חלופי באופק. כל ממשלות ישראל לא טיפלו בכל מה שציינת לעיל, מה חדש!!!

       
      לרבות ממשלותיו של מר בנימין נתניהו עצמו!!!
       

        29/8/11 11:45:
      nehemar kan kvar et deotai a am bachar be tzipi- ala bibi- ioter midai democratia? o meat midai? ishit lo mekabel a matzav a kalkalit be israel ve le maase be chol olam iesh iadaim rabot mechavnot aval toda she elata ve shitafta
        29/8/11 10:49:
      עו"ד שי ברק. פוסט מעולה, חשוב מאוד. אשמח אם תוסיף מילה אחת למשפט הזה שכתבת: "חינוך, רווחה, בריאות, בטחון פנים, דיור בר השגה, .... כל אלה זקוקים לשינוי משמעותי ולטווח ארוך." חסרה המילה תעסוקה. תודה.
        29/8/11 10:00:
      YOFI
        29/8/11 09:14:
      תקציב הבטחון הוא לא פרה קדושה, אבל במרחב שבו אנחנו חיים עם הדינמיקה המזרח-תיכונית והאיומים מכל עבר (עיין ערך:מצרים, למשל) מן הראוי לבחון אותו היטב לפני שמקצצים. נכון שתמיד משתמשים ב"הפחדה" כדי להגדיל את תקציב הבטחון, אבל משום מה נראה שיש לנו ממה לפחד. מדינת ישראל נבנתה טלאים טלאים לאורך שנות קיומה, ולא מעט מהלכים נעשו כאן בחופזה רבה. הגיע הזמן לעצור ולתפור שמיכה חדשה, אבל את השמיכה הזו, כמו שכתב שי, צריך לתכנן היטב על מנת שכל החוטים והתפרים, השונים והמגוונים, ישתלבו יחד למרקם אחד עשיר, מחמם ומגונן כדרכה של שמיכה איכותית. כרגע יש לנו 120 נוצות שמרחפות מעל ראשינו בחוסר מעש. שמישהו ידליק מאוורר ויפזר אותם. וכפרפרזה לחברי הכנסת, כתב המשורר : "הולכים כדי לצעוד ולא כדי להגיע".
        29/8/11 09:04:
      צר לי לאכזב אך אני דווקא תומכת בבנימין נתניהו וממש לא רואה מנהיג חלופי באופק. כל ממשלות ישראל לא טיפלו בכל מה שציינת לעיל, מה חדש!!!
      כולם, אבל כולם, מצעיר ועד זקן, מחרדי ועד חילוני וכו' (להוציא אולי מספר הדוניסטים/ נרקיסיסטים/ סוציומטים/ גנבים) יודעים את זה, דיברו על זה (בשיחות סלון בערבי שבת, בחברה מוגנת אחרת) וחשבו שרק הם רואים שהמלך הוא עירום.... וסתמו את הפה חזק חזק! ואז קמו צעירים מופלאים והחליטו לפתוח את הפה וגם לעשות... תעודת עניות לבני דורי, שהלכו כעדר כשנקראו לדגל, בשם ה"ביטחון" או הסחות דעת אחרות ותעודת כבוד לדור הזה!
        29/8/11 06:57:

      אשר לטייקונים:

      1. מרבית המועסקים במונופולים/אוליגופולים שבהם הם שולטים - משתכרים שכר מינימום. כך שכמעסיקים - הם מציאה קטנה.

      2. מבהחלט ראוי להעלות את המס עליהם, ואת מס החברות. אין סיבה שאדם יחמוק ממס רק משום שבחר להתאגד כחברה. (ואין חשש להוצאת החברות לחו"ל, אם החוק יחייב כל חברה הפועלת בישראל, להירשם גם בישראל).

      3. את שכר הבכירים בחברות הציבוריות ראוי להגביל בדרך שהציעה שלי יחמוביץ', קביעת יחס מקסימלי בין שכר הבכיר בחברה (לרבות בונוסים, החזרי הוצאות קבועים וכל קומבינה אחרת) לשכר הזוטר ביותר בה. אם ישולם יותר, ניתן לא להכיר בכך כהוצאת החברה, אבל פשוט יותר לקבוע על כך מס של מאה אחוז.

        29/8/11 03:04:
      יפה דרשת
        28/8/11 19:37:
      אפשר אחרת, זה בידיים שלנו !! ואם אנו נמצאים בנקודת הזמן הזו ומנצלים את ההד שנוצר - יש מצב שגם נצליח .
        28/8/11 19:14:

       

       

      נראה שאין פה באמת רצון לפתור את הבעייה

      הביטחון ומסגרת התקציב אכן הפכו להיות דרך בריחה עבור הממשלה וחלק רב מנבחרי הציבור.

      לא צריך להיות כלכלן כדי לדעת שניתן למצוא פתרונות ולו לחלק מהבעיות מבלי לגעת במסגרת התקציב.

      וכמו שכבר נאמר לפני, מנהיג אמיתי צריך להתמודד עם מספר בעיות במקביל

      בעיות ביטחון כנראה יהיו פה עוד שנים רבות, האם זו סיבה לא להתמודד עם הבעיות החברתיות?


      ביבי ושטיניץ התבלבלו בין הצורך להתקיים לבין הזכות לחיות בכבוד

      יש פה דור שלם של אנשים שעובדים קשה ולא מצךיחים לחיות בכבוד, לא מצליחים להגיע לכלום


      שיבואו ימים טובים

      רונית

       

        28/8/11 18:49:
      ***

      פרופיל

      שי ברק Shai Barak
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רונית ברק ציורי אקריליק

      רונית ברק - ציורי שמן

      שי ברק, משפטן ושליח ציבור