הביטוי "פוליטיקלי קורקט" משמעותו — תקינות פוליטית. זו גישה שבאה למנוע שימוש בביטויים שיש בהם, למעשה או רק לכאורה, אפליה, גזענות, או פגיעה ברגשות של אוכלוסיות מסוימות. כל ביטוי הטומן בחובו טענה גלויה או סמויה, במכוון או בשוגג, בדבר הבדלים בין בני אדם באופן שעלול להיות מובן כפוגעני כלפיהם, אינו תקין פוליטית. לכן, רבים נזהרים מלדבר בהכללות, או להפנות האשמות כוללניות למגזר מסויים, (אם אין מדובר במגזר החרדי, כלפיו המושג הזה אינו קיים ומותר ואף רצוי להשמיע נגדו האשמות כוללניות, מכפישות ומשמיצות, בשם חופש הדיבור וזכות ההשמצה). כאשר ספורטאי ישראלי המתחרה בחו"ל, התבטא כנגד ספורטאים ממדינות ערב המסרבים בדרך כלל להתמודד מולו רק בשל היותו ישראלי, ואמר כי הוא דווקא אוהב לנצח ערבים, תקפה אותו התקשורת הישראלית, והאשימה אותו בהתבטאות גזענית, עד שהיו מי שדרשו להשעות אותו מייצוגה של מדינת ישראל...

לכן, כאשר עיתונאי בכיר יוצא נגד התרבות הערבית, הוא כמעט צריך לשים נפשו בכפו קודם לכן. גם הוא במאמרו מסביר כי ככל שניסה להתגונן מול חריצת משפט כנגד התרבות הערבית בכללותה, הרי העובדות בשטח טופחות על פניו. מאורעות מחרידים מתחוללים בעולם הערבי ואין להם הסבר מקומי אלא רק הכללה גורפת. לדוגמא הוא מביא את מה שמתחולל בימים אלו בסומליה. בצורת קשה, החמורה ביותר מזה 60 שנה, פוקדת את המדינה האפריקנית. רבבות אנשים כבר מתו ברעב ומיליונים אחרים חשופים לסכנת מוות ברעב ובצמא. תמונות של ילדים מזי רעב, נפוחי בטן, שזבובים מכסים את עיניהם היבשות, עוררו חלחלה בעולם כולו, וזירזו את מוסדות האו"ם לשלוח מטעני סיוע.

אלא שבאזורים נרחבים במדינה המוסלמית הזו, שולטים ארגונים חמושים הקשורים לג´יהאד האיסלמי, ובשם דת האיסלם שהם כה דבקים בה, הם אוסרים על ארגוני הסיוע הבינלאומיים לסייע למזי הרעב הללו. אחד ממנהיגיהם אף התראיין לתקשורת והכחיש שבסומליה שורר רעב, לדבריו זו תעמולת זדונית שמפיצים אויבי האיסלם, שכל מטרתה היא להגלות את המוסלמים למדינות נוצריות, כדי שימירו את דתם. לא פחות. סומליה היא אחת מ-22 מדינות הליגה הערבית, והיא שייכת לעולם הערבי. מדינות המערב תרמו לסומליה יותר ממיליארד דולר כסיוע, וכמה תרמו מדינות ערב? נסיכות הנפט קטאר תרמה 200 אלף דולר ואילו סעודיה, הטובעת בים של נפט, הגדילה לעשות ותרמה 60 מיליון דולר. 5% מכלל הסיוע של מדינות המערב. כך מסייעים המוסלמים זה לזה.

וזו רק דוגמה אחת. שלא לדבר על הטבח שמבצע הנשיא הסורי בבני עמו כבר חודשים ארוכים, בלא שנשמע גינוי גורף ממדינות ערב השכנות, ועוד לא שכחנו את מועמר קדאפי שטבח בבני עמו במשך חודשים, עד שמשטרו הגיע לקצו. אגב, לא צריך להרחיק לכת כל כך, אפשר להאזין לנציגי הערבים בבית הנבחרים הישראלי ולנסות לדלות מהם איזו מילת גינוי לבשאר אסד. הם עסוקים מדי בגינוי בניית איזה קראוון בגבעת טרשים נידחת, מאשר למתוח ביקורת על ידידם משכבר הימים מדמשק. (רק בימים האחרונים, הבין חבר הכנסת אחמד טיבי, שמדובר בשתיקה רועמת מדי, והואיל בטובו להשמיע כמה מילות ביקורת נגד הידיד ממזרח, שצריך לדידו להעביר לשליטתו את כל רמת הגולן, כדי שיהיו לו עוד אזרחים לרדות בהם). בסיכום דבריו כותב אותו עיתונאי: "אני זקוק בדחיפות להסברים שיהדפו את נטייתי הטבעית לומר ´כן, מה אפשר לעשות, זו התרבות הערבית"´.

ועד שהוא ימצא את ההסבר, נפנה אותו להגדרת התורה החד-משמעית: "והוא יהיה פרא אדם". לא ´אדם פרא´ אלא ´פרא אדם´, כי ה´פרא´ היא כל מהותו של בן ישמעאל ואין זה משנה באיזו תעודת זהות הוא מחזיק.