מעמד האישה
פוסטים אחרונים
- פרשת השבוע שמות 16/1/20
- פרשת ויגש 2/1/20
- פרשה השבוע "מקץ" 27/12/19
- חג חנוכה שמח 22/12/19
- פרשת השבוע "וישב" 19/12/19
- פרשת השבוע "וישלח" 12/12/19
ארכיון
שלי יחימוביץ להנהגת מפלגת העבודה
מפלגת העבודה מעולם לא היתה מפלגת שמאל, היא רק היתה שמאלה מהליכוד וזה הבדל גדול. ברבות השנים כל מיני גורמים תפסו טרמפ על המפלגה: עמרם מצנע, עמיר פרץ וכו', היו שם גם יוסי שריד ויוסי ביילין לפני שעברו למרץ, אנשים שמקומם הטבעי הוא במפלגות שמאל אמיתיות, מרץ למשל.
מה נלין על יחימוביץ כי הביעה (סוף סוף) את דיעותיה המדיניות? מה עוד שדיעות אלו תואמות את הקו שבו נקטה המפלגה במשך כל השנים האחרונות, למעשה חלק ממנהיגיה בשנים האחרונות קיצוניים יותר מבוחריה!, כלומר הם מנסים להפוך אותה למפלגת שמאל, במקום להיות מפלגת מרכז כפי שהיתה מאז ימי בן גוריון.
מכאן שהתקפות השמאל על שלי היא צביעות טהורה שאין למטה ממנה, צחנה כבדה עולה מדרישותיהם לסלק את שלי מהבחירות לראשות המפלגה.
צריך להודות לשלי על תרומתה הנכבדה לנושא העולה לכותרות כיום: מחאה על יוקר המחיה ועל שכר הבכירים, שלי היא אחד הבודדים שיש לו אומץ להעלות נושאים בלתי פופולריים בכנסת ואינו מרפה מהם. בזכותה ובזכות מעטים כמוה הנושא עלה לכותרות.
אבל השמאל הרי מעולם לא התעניין בבעיות חברתיות אלו... כל קיומו היא אחד: הפלת שלטון הימין. הסיוט הגדול של השמאל הוא שאם שלי תיבחר היא תחבור יום אחד לליכוד, למרות שדווקא בקדנציה הנוכחית היא לא הצטרפה לממשלה. מזה השמאל, רוצה להמנע, בכל מחיר.
אני חושבת שדווקא צירופה של שלי לממשלה כלשהי תתרום רבות לנושא החברתי, בנושאים המדיניים אחרים ידברו...
ציונה |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לשם כך יש צורך בשיתוף פעולה מצד הממסד הדתי החרדי, דהיינו: התפכחות והתעוררות מצידם כתוצאה מהמצב שבו נקלעו אליו, במידה רבה באשמתם.
זו הסיבה לאיבת החילונים כלפיהם, במעשיהם החרדים ממאיסים את עצמם על החילונים.
תיקון המצב יוביל לשיפור היחס לדת.
בכללי, קבלת סעיפי המחאה החברתית תוביל לעזרה הדדית לכל השכבות ותצמצם במידת מה את הסקטוריות הפושה בכל פה בחברה הישראלית.
ציונה
אני רוצה לחזור לנושא השנאה שהתפתחה בקרב השמאל בעקבות דבריה של יחימוביץ בנושא המדיני. נבצר מבינתי למה השמאל לא מסוגל לעשות הפרדה בין 2 נושאים הבוערים בישראל: 1. מדיני 2. כלכלי-חברתי?
למה אי אפשר להשתמש באנשים למטרה אחת ולהשתמש באחרים למטרה האחרת? רק כך אפשר לקדם נושאים אלו, בדרך זו בטוח שאפשר לקדם רבות את הענין הכלכלי, לו רק כולם, ימין ושמאל היו משלבים ידיים ופועלים יחדיו.
הנסיון לכרוך יחדיו את 2 הנושאים הוא פשוט אסון לישראל, והחרדים צוחקים כל הדרך...
ציונה
ציונה יקרה,
הייטבת לתאר את מקומה של מפלגת העבודה במפה הפוליטית. בן גוריון הקים מפלגה לכולם ומעולם לא מיקם אותה בשום צד של המפה.
דייקת גם במי היו אלו שהרחיקו אותה מעם ישראל.
האוטופייה אינה לוקחת חלק בהתרחשות במפלגת העבודה, היצרים דווקא כן. אין מועמד אידאלי, יש חמישה מועמדים ואין מבלעדם.
אחד מהחמישה אמור להבחר. האחרים לטעמי, למחרת יום הבוחר, צריכים להתגייס לסייע למועמד שיזכה.
מפלגה היא לא מקום עבודה. אם לא זכית בפסגה, מטעמים מובנים, אתה נפרד ממנו. מפלגה היא דרך חיים וגם מי שכשל, יכול להמשיך ולעמול למען הצלחתה.
היות ואהיה בין אלו שיטיל פתק לקלפי ב 12 בספטמבר, לא אקוב בשם הנבחר/ת המועדף עלי. אומר רק, שאני מצפה ומקווה שמי שיזכה בראשות המפלגה יוביל סדר יום שיטפל קודם כל, בשלום בין יהודים (כולל הזר החי בתוכנו) לפני שלום עם הערבים.
אין לי ויכוח איתך על כך שהנושא הכלכלי-חברתי הוא זה שאמור להיות המוביל בבחירות הקרובות.
עם זאת, מכיוון שלדעתי ההתנחלויות הן נטל כלכלי שהמדינה אינה יכולה להוסיף ולעמוד בו, שני הנושאים מתחברים כאן.
כאשר היה צורך לבחור בין ביילין לבין רן כהן, בחרתי ברן כהן החברתי. היו שסברו שרן חלבי מדי ובחרו בביילין. ייערב להם. התברר שטעו.
בעניין מצנע איננו חלוקות. גם אני חושבת שבמניפה הקיימת היום - הוא המועמד המתאים.
חברי הכנסת הנוכחיים מהווים דוגמה רעה מאוד למדינה, מעבירים מסר שלילי של "אני ואפסי ועוד.."
יש לעשות שינוי כלשהו בכנסת, לוביסטים, למשל, מסתובבים בכנסת ומשפיעים על החכי"ם והורסים כל חלקה טובה. לדעתי, יש לאסור עליהם כניסה לכנסת ולהגביל את מספר הפניות שלהם לחכי"ם.
ההתנהלות הקיימת בכנסת אינה נכונה ומחייבת התייחסות ודורשת רפורמות מרחיקות לכת.
ציונה
שוש יקרה
במרץ יש פרלמנטרים חרוצים שיזמו הרבה הצעות חוק מבורכות לאורך כל שנות קיומה.
עם זאת, ישראל נמצאת כעת במצוקה חברתית קשה, מצוקה שנמשכת כבר שנים רבות.
למרץ היתה בעבר הזדמנות להפגין את יכולתה בנושא זה, אך בפועל עשתה מעט מאוד. רבים מבינינו זוכרים את הבחירה שעשתה מפלגת מרץ בבחירות בין יוסי ביילין (מועמד מדיני) לרן כהן (מועמד חברתי) כהוכחה שהמפלגה הולכת על הענין המדיני ומקריבה (הלכה למעשה) את הנושא החברתי כלכלי. לדעתי, אחת הסיבות לכך הוא שלרוב בוחריה המבוססים הבעיה הכלכלית אינה קיימת מבחינתם...
שלי יחימוביץ, לעומת זאת, מרגע התייצבותה בכנסת הרימה את הכפפה ויצאה לקרב מול אילי ההון והיא מתמידה בו לאורך כל הדרך והעלתה את המודעות בקרב הציבור וזאת תרמה, בעקיפין, למחאה החברתית כיום.
בכלל, מה האלטרנטיבה לשלי במפלגת העבודה? בוז'י ופרץ אינם מתאימים, אולי רק מצנע יכול להוות מתחרה ראוי, אבל גם ממנו לא שמענו הבטחות בנושא. בנושאים המדיניים אין רוב לשמאל, ואי אפשר "לגנוב שוב את העם" כפי שעשו בהסכם אוסלו...
בשורה התחתונה: הנושא הכלכלי-חברתי חשוב מדי מכדי להזניח אותו בגלל מחלוקות וסיבות שאינן רלבנטיות לנושא.
ציונה
קליאו יקרה,
הייתי בעד שלי יחימוביץ, אבל הסרתי את תמיכתי בה בעקבות דבריה על ההתנחלויות. לא זכור לי שהתבטאה אי פעם בנושא בעבר, אולם מכיוון שאני בעד חזרה לקווי 67 אינני יכולה לתמוך בה.
באשר לדברייך על השמאל, לדעתי לא בדיוק בדקת לפני הכתיבה וירית מהמותן. כאן תוכלי למצוא סיכום פעילות שלושת חברי הכנסת של מרצ.
תודה על ההזמנה
שוש
שלי יחימוביץ היא ח"כית מיוחדת. לוחמת ורבת תעוזה המתבלטת על רקע של 120 ח"כים עצלים. הבטלה וגירוד הביצים
שייכים בעיקר לשרי הממשלה, שם יש שר אחד מעולה בלבד, משה כחלון. פוסט מעניין!
יש דרגות שונות של שמאל וגם של ימין.
בישראל התווספה לחלוקה הזו, שנולדה בעצם מהעולם החברתי/כלכלי גם תפיסה מדינית של יחס לערבים ולשטחים.
נדמה לי שאצל הישראלים יש דווקא משמעות יותר עמוקה לחלוקה שמאל או ימין במובן המדיני מאשר לחברתי/כלכלי.
בהקשר הזה גם מצנע וגם שריד וביילין ושלי יחימוביץ' הם שמאל. העבודה היא שמאל מתון ומרץ יותר קיצוני.
שניהם לא שמאל מסורתי במובן החברתי/כלכלי. העבודה קרובה יותר לסוציאל דמוקרטים ומרץ בכלל לא בעניין של סוציאליזם. לא כזה ולא אחר.
יצא לי להשתתף במפגש של שלי יחימוביץ' והשבוע אהיה במפגש נוסף. אשה מרשימה שנלחמת למען דברים נכונים.
שלי היא סוציאל דמוקרטית בהשקפתה. מעבר לעניין של הראיון, היא נגד ישיבה בשטחים והיא בעד להחזיר אותם. מי שהתבלבל כי לא הבין משהו מהראיון - כדאי שיבין את זה.
אני לא רואה שום הגיון ששלי תשב בממשלה. יש כאן ניגוד אינטרסים קיצוני.
אבל אני בעד ששלי תהיה ראש הממשלה