חוזרת אחרי חופשה ארוכה בדרום... מביאה רשמים מצולמים..
העוצמה של הטבע נמסכת בנפש ההתמזגות הטיבעית, הרמוניה של אדם וים,, חופש ומדבר...
. [שיר של יואב פורת:] "בוא ים, בוא לברוא אותי ממצולותיך
בוא בעדינות,בוא ושכח איתי את צינת הקור.
בוא ועשה אותי שקט,
בוא להטביע בי את הסערות, עטוף אותי במנוחתך.
בוא ועשה אותי כחול וחבק אותי בחוף האפלולי
בוא לבקש אותי מן החול הרך..." .
. .
.
. .
.
"והעולם שלי כמו ים
זורם בתוך גלים,
כשגואים המים
ומתנפצים בסלע,
,,אני הסלע,אני המים,,,
א. שמיר.. .
. .
.
. .
. .
והאבנים האלה התוצר הטיבעי הטעון של חול ומים,,,, אוצרים בתוכן אנרגטיות עוצמתית של המצולות, ממעמקי אדמה וים. . . נופי בראשית עוצרי נשימה, הרים וצוקים נישאים.. . . . . . . . . . . . .
והזריחות שם ממול,,מעל עקבה,,
יפהפיות,,,זהובות מנצנצות ליום מתחדש,,, |