כותרות TheMarker >
    ';

    אוסו באיו - המדריך לשימוש מעשי בדמיון היוצר

    'המדריך' הוא כלי שיצרתי לפיתוח הדמיון והתודעה. המדריך מלמד איך להפליג בדמיון, כדי להגיע במציאות.
    מאפשר פריצוֹת דרך בתהליכי שינוי וצמיחה בעזרת חיבור להשראה ולאינטואיציה.
    מתאים לעבודה עצמית או עם מטפלים ואנשי מקצוע, ליחידים, זוגות, קבוצות וארגונים.

    למה כדאי לך לעבוד עם המדריך?
    - בעזרת המדריך קל להגיע לתובנות חדשות, ולמצוא פתרונות יצירתיים.
    - המדריך מסייע ליצירת תקשורת פתוחה - עם עצמך ועם הזולת.
    - המדריך הופך את העולם הפנימי לנגיש, ואת המידע הנסתר שבו לזמין ומאורגן.
    - תהליך העבודה מהיר ואפקטיבי כבר מהרגע הראשון.

    האם המחאה זקוקה להנהגה?

    32 תגובות   יום שני, 29/8/11, 11:52

    האם המחאה זקוקה להנהגה?

    בואו נראה:


    התקשורת מיהרה לכוון זרקורים אל 'מנהיגי המחאה'. למה בעצם?

    כי כולנו יודעים של מי התקשורת.

    מה היה יותר קל ונוח, מלהכתיר מנהיגים-טירונים בקול תרועה,

    ואז לחכות שיפלו במלכודת הדבש של התהילה.

    או יעשו טעות לגיטימית, שתהודהד ותסוקר - ותותיר אותם ואותנו פגועי הדף.

     

    במקביל איגפה אותנו התקשורת של ההון-שלטון מציר נוסף:

    איפה "מסמך הדרישות" שלכם, הם שאלו.

    מיהם חברי ההנהגה הנבחרים, ה"מייצגים אתכם".

    ודחקו בנו – נו? מה קורה?

     

     

    מי הם המנהיגים שלכם?
    אין לנו.
    אין צורך במנהיגות כזו, שהעם תולה בה את עיניו ומחכה פאסיבי לישועה.

    זוהי מנהיגות של העולם הישן.


    מסמך דרישות הוא בעצמו דרישה בלתי אפשרית.

    גם הנהגה ארצית, שתיבחר בבחירות דמוקרטיות ותנסח את המסמך האמור,

    היא ציפייה הזויה.

    על ידי מי תיבחר ההנהגה האמורה? באיזו פלטפורמה בדיוק?

    מי מאיתנו מתיימר לייצג מישהו מלבד את עצמו?

    זה קשקוש.

    אנחנו אקטיביסטים יחידים, הפועלים מטעם עצמם.

    קבוצות קטנות במקרה הטוב.

    הרשת שלנו מבוססת על עזרה הדדית ועל אמון.

    זה הכול.

    וזה מה שכל כך יפה, זה מה ששבה את הלב החל מהיום הראשון.

     

    המכנה המשותף של כולנו בשלב זה הוא הזעקה:

    משהו רקוב באוליגרכיית ישראל, ולאן שלא נסתכל – הוא שם!

    משותף לנו הרצון היוקד, לנקות מן השורש את המשהו הזה,

    ולהצמיח תחתיו חיים טובים יותר לכולנו.

    משותפת לכולנו האהבה למקום הזה, שקושרת את גורלנו לכאן.

     

    המנהיגים החדשים שלנו צומחים תוך כדי תנועה, ומכל עבר.

     

    הם לא מובילים בדיבורים והבטחות.


    הם מובילים בדוגמה אישית.

    הם מובילים במעשים.

    הם מובילים בזכות היוזמה שלהם, הנתינה שלהם,

    הערכים שלהם והאישיות שלהם.

     

    הם האיש והאישה האלמונים, שקמים בבוקר,

    רואים משהו שהם יכולים לשפר ולתקן למען הכלל, ופשוט עושים את זה.

    הם עושים את השינוי.

     

    זה מתחיל בדברים קטנים: באישה שמארגנת השאלת ספרי לימוד בבית הספר –

    ובזכותה כולם חוסכים, ועל הדרך מחנכים את הילדים להעריך רכוש ועמל.

     

    בשכן מהמעלית, שתולה שלט:

    "חבר'ה, מהיום נפגשים בגינה הציבורית בחמישי בערב לקפה.

    סתם, כדי שנתחיל להכיר ולהיות שכנים. תביאו כיסא ומשהו לאכול".

     

    באמא שמקימה ועד ישובי נחוש של הורי ילדי הגנים.

     

    באנשים כמוני וכמוך, שבמעשיהם מאפשרים לנו לחזור אל ישראל של ילדותנו,

    ישראל של שכונה, של קהילה, של חברות בעת צרה ובעת שמחה.

    אל שבט אחים גם יחד.

    זו ההשראה שלנו.

     

    המהפכה הזו איננה מהפכת ה"מגיע לי" המפונקת שצוירה בתקשורת.

    להיפך. זו מהפכה של חולמים - מעיזים – ועושים למען הכלל.

     

    אני שוכבת בשוחות של המהפכה הזו כבר קרוב לשנה,

    ואני מכירה את הלוחמים שלצידי אף שנפגשנו רק פעמים ספורות בעולם ה'אמיתי'.

     

    המהפכה הזו היא מהפכה של אנשים שקמים ומחליטים ליצור מציאות אחרת.

    במו ידיהם. בלי לחכות שאף אחד יעשה את זה בשבילם.

     

    הם שואלים:

    מה אני יכול לעשות למען האנשים שאני אוהב?

    מה חשוב לי לשנות?

    מה יכול להיות נפלא, אם פתאום הוא יקרה בישוב שלי, או במדינה שלי?

    ואז הם קמים, ועושים כפי יכולתם כדי שזה יקרה.

    בהתמדה.

    באמונה.

    בלהט שאי אפשר לכבות אותו, משעה שדפני הציתה אותו.

     

    אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת,

    אַשְׁרֵי הַלְּהָבָה שֶׁבָּעֲרָה בְּסִתְרֵי לְבָבוֹת.

     

    שואלים אותנו:
    מה הן המטרות שלכם?

    אין לנו.
    אין לנו מטרות, אנחנו עובדים אחרת.
    אין לנו מסמך דרישות. אין לנו מנהיגות. אין לנו מפלגה.

    יש לנו מוסר. ערכים. וחזון. הם מאירים לנו את הדרך.
    ואנחנו יוצאים לבנות מחדש את הארץ.

     

    אשרי האנשים שזכו להקשיב לצו ליבם ואז לפעול להגשמתו.

     

    מעשים גדולים צומחים מזרעים קטנים של שינוי.

    כשמבינים את זה, כבר לא מפחיד יותר להסתכל מלמטה על גורדי שחקים פיננסיים.


    כל אחד קם ופועל בדרך משלו.

    עושה את המעשה הלא צפוי, אך הנחוץ.

     

    העתיד שייך לאלמונים:

    אחד. ואז עוד אחת.

    ואז עוד סבתא אחת, שאם תראו אותה ברחוב, לא תאמינו מה היא יכולה לעשות.

    ועוד ועוד אנשים טובים.

    מזן נדיר, אבל שבהחלט לא נכחד עדיין.


    פגשתי הרבה ישראלים טובים בשנה האחרונה, המבורכת.

     

    כל אדם שקם, ועושה למען הכלל את המעט שלו, נוטע סיכוי ותקווה.

     

    מה אתם מביאים איתכם?

    מה הכישרון המיוחד שלכם?

    מה אתם הולכים לעשות איתו מחר בבוקר?


    "המחאה תמשיך לצעוד כל עוד אני אמשיך לצעוד" (אלמוני/ת)

     

    בהצלחה לכולנו,

    אוסו

    _______


    עוד על דמוקרטיה השתתפותית בלינקים הבאים:


     https://www.facebook.com/groups/mishmarreg/

    http://hamishmar.org.il/

    http://bit.ly/pdxd5Y

    http://bit.ly/o1Ql6T

    http://bit.ly/nelTkE

    http://bit.ly/pl9kp2

     

    ''

    נכתב באוגוסט 2011
    נערך ביוני 2012

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/10/11 11:25:

      אוסו - תודה ענקית לך. לא מכירה אותך כלל אבל ריגשת אותי. ניסחת במדויק את שלבי חפץ. הגדרת את התקווה שלי מלה במלה. נסכת בי מוטיבציה לעשות עוד ולקחת אחריות מלאה בלעדית (הליך שאני בעיצומו בחודשים האחרונים). מרגישה כמו חברה קרובה שלך.

      מחבקת ומפיצה את דברייך.


      שלך,
      גלי

        10/9/11 07:50:

      עד עכשיו היו מי שקיבל החלטות שתאמו, לשמחתי, את רוח המחאה: לא חשוב מסמכים עם רשימת תביעות אלא המשך התהליך של התרחבות הגיאוגרפית והחברתית של המחאה. במאהלים שונים, בעיקר בפריפריה קמו עם הזמן קולות לדמוקרטיזציה השתתפותית של המחאה. אלה היו קולות אמיתיים מעורבים באינטרסנטיות של "עסקניים לעתיד". אבל איך אפשר להתעלם מכך? המיסוד יבוא ואז השאלה היא על ה-איך?, ה- על ידי מי?.  מה שיבטיח  את אופי המענה שינתן לשאלות  האלה  הוא המשך המעורבות האישית של כל אחד מאיתנו גם בתהליך זה. רק כך נוכל להבטיח שאופי המיסוד  יהיה מינימאליסטי וכולו מנוף להמשך תהליך המחאה שבעקרו הוא המשך של השיח המדהים שמתרחש בשבועות האחרונים.

        10/9/11 06:58:
      מלהיב! גרמת לי לצמרמורת בכל גופי. ברצוני להוסיף שבימים אלה חשוב לאמץ עקרון שיקבע בהרבה את עתיד המחאה: לא מפקירים מחוסרי דיור בשטח!
        3/9/11 07:47:
      את כל כך צודקת. סחה על הפוסט הנהדר הזה. מי שעובד כל החיים כמו משוגע - יש לו, אבל הוא מפספס את החיים כי אין לו זמן לחיות. מי שסתם עובד - אין לו, והוא מפספס את החיים כי אין לו ממה לחיות.
        31/8/11 10:11:
      אתמול דיברתי על זה עם חברה היא עדיין שם באוהלים בתל אביב.. אמרתי לה שפה באיזור שלנו..יש הרגשה של ירידת מתח.. עדיין מצפים בכליון עיניים לשינוי, אבל ממשיכים לשבת על הגדר .. מחכים שמישהו אחר יעשה עבורם את המלאכה ...
        30/8/11 13:59:
      נפלא אוסו ביו, נפלא. אהבתי כל מילה שלך. אין צורך במנהיגות מהסוג הישן, יש כאן אנרגיה, יש כאן כוח פנימי של אנשים רבים ההולכים יחד כברת דרך, יתכן שכל אחד מוטרד ממשהו אחר, אבל בסיס אחד למוטרדות של כולם, העובדה שגנבו לנו את המדינה. גנבו אותה לצורך ספסרות ולזה אנו לא מוכנים יותר לתת יד. אין עליונים ונחותים במאבק הזה. אין מנהיג והמון מריע, אלא מנהיגים רבים והמונים רבים ופעם אחת אני המנהיג ופעם אחרת אני חלק מההמון וזה כל היופי. הוזמנתי לפני שבועיים להשתתף כאיש מקצוע במעגל דיון בתחום החינוך, הגיעו לשם פרופ' חיים אדלר מותיקי אנשי החינוך, פרס ישראל, פרופ' יולי תמיר לשעבר שרת החינוך, ודנו כתף אל כתף עם בנות שירות לאומי, עם הורים שנושא החינוך חשוב להם, עם מורים מהשורה. זה היה מקסים, ואסור לקלקל זאת.
        30/8/11 12:35:
      חשוב לי להבהיר, אני לא אומרת שאין צורך בהנהגה. ודאי שיש. אלא שלא חייבים אותה כדי להתחיל לזוז. שכל אחד יעשה מה שהוא יכול, ולא יעצור ויחכה. כרגע יש הרבה אפיקים לפעולה מלבד אלה.
      אמן. את נהדרת אוסו ולואי שדברייך הכנים והאמיצים יחדרו לליבות אנשים. רק שינוי פנימי במהות שלנו כאזרחים תורמים ונתרמים יעשה את העבודה. נתינה והושטת יד לאחר ולא רק לקבל. אם את זה המחאה תשיג, נשיג המון. זאת הדרך ליצור מדינה שטוב לחיות בה. לא בטוחה בעניין של חוסר מנהיגות. אנשים זקוקים להנהגה ולהדרכה. לא כולם יודעים לעשות עבודה פנימית. רוב האנשים חיים את היומיום או בהשרדות או מכוח האנרציה. לעצור ולחשוב איזה מן חיים אנחנו רוצים כאן עבורנו ועבור ילדינו זה נושא שדורש הנהגה נקייה וטהורה שיכולה להשפיע. ואם עוד יש כאלה כמוך אז קדימה. זה יהיה נאיבי לחשוב אחרת. אימא תרזה אמרה "אם כול אחד יטאטא ליד ביתו העולם יהיה נקי" כל כך נכון וכמה קשה ליישום. צריך את המשוגעים לדבר. כך קמים דברים גדולים.
        30/8/11 11:38:
      צודקת בכול.
        30/8/11 09:16:
      נכון
        30/8/11 08:40:
      לי יש הרגשה שהממשלה מחכה שיירד גשם וכמו שהאוהלים ייעלמו כך הם (הממשלה) יאלמו דום
        30/8/11 05:05:

      את באמת רוח רעננה במיוחד. יש בך משהו שמעורר אנשים לפעולה ונדמה כאילו נולדת כדי להגיע לרגעים כאלה.

      לדעתי הגל האכפתיות הוא מבורך אבל אין בו כדי לשנות משהו בהתנהלות הדרגים הגבוהים. הגלגל מסתובב ואנחנו קורבנות של השיטה וכמותנו גם מנהיגנו. כדי לשנות צריך להתחיל מלמטה, כלומר בשיטת הבחירות.

      המחאה הזו מזכירה לי ריצה מאוד מהירה אבל ריצה על המקום, כלומר מתעייפים, אין נקודת סיום ולא ברור מתי הריצה מסתיימת.

      ולך אוסו, הרבה הרבה כבוד.

        30/8/11 02:50:

      *

      את האמונה והתקווה הוכחנו
      את האחדות חייבים לממש
      בהחלט נכון אין צורך במנהיגות כדי לממש שינוי חברתי

      את החזון הזה כתבתי בקפה בדצמבר 2008 בפוסט - תקווה


      היום אני ממש באמצעות עמותת כמוך שאנוכי מייסד ויו"ר - אנוכי לא מנהיג

      באמצעות הרשת החברתית העולמית לתרומה לקהילה - שאנוכי היזם ושהוקמה מהמסד ועד הטפחות ע"י מתנדבים- אנוכי לא מנהיג

      באמצעות הקמת מאהל לצדק חברתית הממש אחדות כל הפלגים/אצבעות ליד אחת מאוחדת/מאוגרפת וחזקה - ללא מנהיג

      מוזמנים להצטרף

      http://www.kamocha.org/


       

      http://give4u.org

       

       

      בהצלחה לכולנו - אין לנו ארץ אחרת
      ואין לנו דרך אחרת מלבד מעשים - תמו ימי הדיבורים.

       

        29/8/11 21:27:

      צטט: gilorlev 2011-08-29 13:59:46

      רן גולדן שלום. אני קורא את דבריך ואני תוהה, מה עוד נצטרך לעשות בשביל להוציא את האנשים מהראש של "רוטשילד השבעה". כותבת הכתבה היא במקרה מנס ציונה. אני למשל מרחובות (יש לנו מחוסרי דיור אמיתיים במאהל). יש לנו חברים מגדרה, מאשקלון, מאשדוד, מבאר שבע. יש כמובן עוד הרבה שהם פשוט לא חברים שלנו(עדיין). אתה מוזמן לבקר אצלינו במאהלים ולראות את הרוח האמיתית (אם טרם עשית זאת). יש המון מה לעשות בכל הארץ. האידיאלים הם לא מנת חלקם רק של הנגב ושל הגליל. אין ספק שדרושה עשיה גם שם. אך גם שם יש אנשים נפלאים שמעצבים את המציאות מחדש. ראה דוגמא ילדה בת 16 אחת מירוחם.... אנשים, דוגמת הכותבת, שעושים, משמשים מודל לחיקוי והשראה, גם עבור אותם אנשים בנגב ובגליל. לרבים מאיתנו יש את היכולת לתת ולרבים מאיתנו יש את הצורך לקבל. בכל מקום. אני חושב שאתה האנרגיה שלנו כדאי להשקיע בעשייה ולא בביקורת או לפחות בחיזוק ידיהם של אלו שעושים. לגבי ה"מנהיגים" וההפגנות - אני מסכים איתך שהמעשים הקטנים הם הם החשובים. יחד עם זאת, ההפגנות הינן אמצעי שבן היתר הצית גל שלם של מודעות ועשייה. כך קרה אצלי ואצל אנשים רבים אחרים שאני מכיר. אני מתנצל אם נראה שאני תוקף. אני משתדל לנסח את התגובות שלי תוך מתן כבוד לכותב ומתוך ניסיון לשכנע ולא להתנצח. יום טוב!

       

      גיל,אינך תוקף ואינך צריך להצטער.

       

      אתה מוזמן לקרוא מה דעתי על המחאה ובעיקר מה ראוי לעשות וכיצד יש לפעול חברתית, הדוגמאות הקטנות והאנושיות האלו זוהי הדרך בה צריך לפעול, לתקן את האדם הפרטי.

       

      יש לציבור של מעמד הביניים והציבור שמוחה הרבה מה ללמוד על ערבות חברתית ותרומה לקהילה, עזרה הדדית וארגון יוזמות חברתיות כפי שאתה כותב עליהם וגם אוסו כותבת עליהם כאן מהחברה החרדית שם כבר דורות ישנו מה שנקרא 'גמח"ים' ועזרה לנזקקים החל מטיפולים רפואיים ועד ציוד לתינוקות ואלפי פרויקטים חברתיים נוספים.

       

      ההפגנות הסיתו והציתו אש שתגרום לשרפה גדולה וחורבן של החברה בישראל, אינני מדבר כלל על הקשר הפוליטי הישיר שיש למובילי המחאה ולמארגנים הקוראים להריסת השלטון והמשטר הדמוקרטי בישראל, זה כבר ידוע לכולם .

       

      אני מדבר על דברים הרבה יותר שורשיים ועמוקים באסון של המחאה שנוצרה כאן בקיץ. 

        29/8/11 21:10:

      רצוי!!!! ואף חובה :) ניפגש במוצ"ש בכיכרות כל הערים!

       

      צטט: forte nina 2011-08-29 20:47:49

      אפשר?

       

      A dream you dream

      alone is only a dream

      A dream you dream together is a

      .reality

       ''

       

        29/8/11 20:47:

      אפשר?

       

      A dream you dream

      alone is only a dream

      A dream you dream together is a

      .reality

       ''

        29/8/11 20:45:

      ועוד דוגמה - פרוייקט "מטפלים בהתנדבות בילדים ונוער" שיזמה כלנית קלו.
      תוך ימים ספורים הצטרפו קרוב למאה מטפלים שמוכנים לתרום מזמנם מדי שבוע

      לטיפול בילדים שלא היו יכולים לקבל את הטיפול בדרך אחרת.


      זה הלינק: מטפלים בהתנדבות בילדים ונוער


      עכשיו תכפילו את זה במאה ילדים מחייכים בשבוע.


      במאה אמהות קשות יום שלא נאלצו להפסיד ימי עבודה על מחלות ילדים.

      במאה מטפלים שילכו לישון עם סיפוק בלב.

      ארץ נהדרת, או לא?


      מוזמנים להצטרף לפרוייקט, או לשלוח למטפלים / לעמותות שיכולות להיעזר בהם / למשפחות פרטיות.

        29/8/11 20:36:
      פרויקט של חברינו מגן, קוסטה, דנה ונרי.
      מומלץ בחום!

      דוגמה יפהפיה במיוחד למה שקורה בזכות יוזמות פרטיות


      ''

      הוספת תגובה

        29/8/11 20:32:

      גיא - אני לא ראיתי את המסמך ואני מניחה שאני לא לבד - תוכל לשלוח לי עותק שלו? יכולה להפיץ בקלות.

      osobayo@netvision.net.il

      תודה! בהצלחה לכולנו

       

      צטט: AhmadCohen 2011-08-29 15:45:50

      אוסו יש לנו מסמך דרישות. מפורט. מקצועי. לפחות בעניין ליבת המאבק. ללא מסר עמוק, אין טעם להילחם. צריך הנהגה, אבל אחרת, קשובה, צנועה, איכפתית, חייבים להתאחד אבל רק עם אנשים טובים, לא עם כאלה שניזונים מאגו. מנהיגות נבונה צריכה לעיתים גם להורות על דרך לא מקובלת, למען מטרה טובה יותר. תודה, גיא.

       

        29/8/11 15:45:
      אוסו יש לנו מסמך דרישות. מפורט. מקצועי. לפחות בעניין ליבת המאבק. ללא מסר עמוק, אין טעם להילחם. צריך הנהגה, אבל אחרת, קשובה, צנועה, איכפתית, חייבים להתאחד אבל רק עם אנשים טובים, לא עם כאלה שניזונים מאגו. מנהיגות נבונה צריכה לעיתים גם להורות על דרך לא מקובלת, למען מטרה טובה יותר. תודה, גיא.
        29/8/11 15:14:
      סחטיין אוסו
        29/8/11 14:25:
      איזה יופי של פוסט. מקווה מאד שהעם שלנו, אחרי שנים ארוכות של שטיפת מוח של תוכניות כמו "הישרדות" ו "האח הגדול" שמוציאות מאיתנו רק את הרע ומקדשות אותו, עדיין יכול לחזור ולהתחבר לערכים של סולידריות ועזרה לזולת. אני קצת סקפטית, אבל הלוואי!
        29/8/11 13:59:
      רן גולדן שלום. אני קורא את דבריך ואני תוהה, מה עוד נצטרך לעשות בשביל להוציא את האנשים מהראש של "רוטשילד השבעה". כותבת הכתבה היא במקרה מנס ציונה. אני למשל מרחובות (יש לנו מחוסרי דיור אמיתיים במאהל). יש לנו חברים מגדרה, מאשקלון, מאשדוד, מבאר שבע. יש כמובן עוד הרבה שהם פשוט לא חברים שלנו(עדיין). אתה מוזמן לבקר אצלינו במאהלים ולראות את הרוח האמיתית (אם טרם עשית זאת). יש המון מה לעשות בכל הארץ. האידיאלים הם לא מנת חלקם רק של הנגב ושל הגליל. אין ספק שדרושה עשיה גם שם. אך גם שם יש אנשים נפלאים שמעצבים את המציאות מחדש. ראה דוגמא ילדה בת 16 אחת מירוחם.... אנשים, דוגמת הכותבת, שעושים, משמשים מודל לחיקוי והשראה, גם עבור אותם אנשים בנגב ובגליל. לרבים מאיתנו יש את היכולת לתת ולרבים מאיתנו יש את הצורך לקבל. בכל מקום. אני חושב שאתה האנרגיה שלנו כדאי להשקיע בעשייה ולא בביקורת או לפחות בחיזוק ידיהם של אלו שעושים. לגבי ה"מנהיגים" וההפגנות - אני מסכים איתך שהמעשים הקטנים הם הם החשובים. יחד עם זאת, ההפגנות הינן אמצעי שבן היתר הצית גל שלם של מודעות ועשייה. כך קרה אצלי ואצל אנשים רבים אחרים שאני מכיר. אני מתנצל אם נראה שאני תוקף. אני משתדל לנסח את התגובות שלי תוך מתן כבוד לכותב ומתוך ניסיון לשכנע ולא להתנצח. יום טוב!
        29/8/11 13:58:
      כל מילה בסלע! תודה לך אוסו יקרה
        29/8/11 13:11:
      מדויק וכתוב יפה. רק שאנשים המגיעים מחשיבה קונבנציונאלית זקוקים למבנה, מסר ואיך זה גם ייראה בסוף, לשלוט תוך כדי על כל החלקים לערוך ווליואציה על האנשים המובילים את "האבקנים", וגם לעוץ מיליוני עצות. בסופו של יום, גם אם יכתבו או לא יכתבו את כל ההשגות, האנרגיה באוויר חזקה מכל המלל שנשפך בכל הפוסטים [וגם אני השתתפתי בכך]. וזה מה שיפה כשהצדק ברור בהרגשה גם אם ההגדרות לא מדויקות . אין מי שלא חווה את הפאודלים החדשים. וכל התהליך מתרחש תוך כדי תנועה.
        29/8/11 12:29:
      המנהיגים החדשים שלנו יצמחו תוך כדי תנועה, ומכל עבר. ממש כך:)
        29/8/11 12:24:

      הי מגן,

      לא ישנתי כל הלילה כי לא יכולתי להפסיק לכתוב את זה...

      אז חייבת לתת עכשיו שעתיים גז בעבודה ה'רגילה' שלי, וברגע שאוכל חשבתי לצלם את הטקסט הזה גם בוידאו, ואשלח לך לינק - יש לי את המייל שלך מהתגובות שלך לתפוצה.

       

      צטט: מגן שרון 2011-08-29 12:20:34

      אהבתי!! רוצה לכתוב אצלנו? לבוא לראיון? / דיון מוקלט? https://sites.google.com/site/movenetj14/home הכתיבה שלך היא בדיוק חלק ממסע הסברה שאנחנו רוצים שיגיע לכמה שיותר אנשים להרחיב את הידיעה והמודעות על הגוף החברתי שנוצר לנו כאן "הרשת" התנועה הארצית שיותר אנשים יהיו מודעים בחזון שמעל 300,000 יכולים להיות מתוקשרים ופעילים ברשת- להתחיל קודם להרוויח את המושג שהמילה רשת ידועה אצל רבים בלי שמחפשים מי המנהיג שלה אלה מבינים את הפעילים שבה. "הבית", היסודות שלה אשמח שתצטרפי ברוחך היוזמה שלך מעוררת ותואמת בדיוק את ההסברה הנחוצה! מגן, יועץ מהלכים וצוות הסברה רשת ארצית תודה תודה!!! במקרה ראיתי את המודעה שלך בפייס בדיוק שפרסמתי ווידאו

       

        29/8/11 12:21:

      רן יקר,

      תודה, בגיל 39 רוח הנעורים הרעננה שכתבת עליה היא מחמאה בשבילי :)

      אני לא בתל אביב: אני גרה בנס ציונה ועושה כבר מזמן את מה שאני מציעה כאן.

      למעשה, הייתי כל כך עסוקה בעשייה שאני כנראה היחידה שעדיין לא זכתה לבקר ברוטשילד מאז שהתחיל הכל...

      כנראה שלא אעקור בקרוב את ילדי לקומונה בגליל.

      אבל קיבלתי החלטה אישית מעשית אחרת, ואני אכתוב עליה כאן בקרוב.

      אני הכי איתך בעולם לגבי הצורך במעשים קטנים, ולא רק בהפגנות גדולות.

       

       

      צטט: רן גולדן . 2011-08-29 12:02:29

      האמת מאד אהבתי את הרוח שהבאת לכאן עם הפוסט שכתבת, החום המעיק פה היה זקוק למשב רוח רענן  והפוסט שלך בהחלט מזמין חיבוקי ורק מילים טובות, כנראה שתקבלי אותו ע"י כוכבים ירוקים :)

       

      אבל כהורס מסיבות ידוע, אני רוצה לצנן את הדברים שאת כותבת בהתלהבות נעורים רעננה.

       

      ואנחנו יוצאים לבנות מחדש את הארץ.  אינני מבין כיצד ניתן לבנות מחדש את הארץ מאמצע תל אביב בשדרות רוטשילד הבורגנית והשבעה .

       

      נראה לי שאתם טובים מאד בהפרחת מילים והרבה פחות בהפרחת מעשים, אני יודע שיש הרבה אזורים בארץ אשר צמאים לצעירים כמוך, כמו למשל בנגב ובגליל.

       

      אולי תתחילו לבנות שם מחדש את הארץ ? אילו הכוונה שלכם הייתה הגשמת הארץ , הייתם פועלים כפי שהבאת כאן דוגמאות כל כך יפות של עשייה אישית, מעשים קטנים , התנדבות ואחריות לקהילה.

       

      אך לצערי הדבר אינו כך כלל ביחס למחאה ולאלו שמובילים אותה, אין כאן שבר מנהיגות, אין באמת צורך במנהיגות יש צורך בעשיה באמצעות מעשים קטנים ולא באמצעות הפגנות גדולות, ראי את 'הפגנת המילון' .

       

      אני מאחל לך שתמצאי את עצמך בקומונה בגליל עם קבוצת אידאליסטים וצעירים חדורי עשייה ולא רק צעירים חדורי פרסום ואספני כותרות בעיתונים.

       

        29/8/11 12:20:
      אהבתי!! רוצה לכתוב אצלנו? לבוא לראיון? / דיון מוקלט? https://sites.google.com/site/movenetj14/home הכתיבה שלך היא בדיוק חלק ממסע הסברה שאנחנו רוצים שיגיע לכמה שיותר אנשים להרחיב את הידיעה והמודעות על הגוף החברתי שנוצר לנו כאן "הרשת" התנועה הארצית שיותר אנשים יהיו מודעים בחזון שמעל 300,000 יכולים להיות מתוקשרים ופעילים ברשת- להתחיל קודם להרוויח את המושג שהמילה רשת ידועה אצל רבים בלי שמחפשים מי המנהיג שלה אלה מבינים את הפעילים שבה. "הבית", היסודות שלה אשמח שתצטרפי ברוחך היוזמה שלך מעוררת ותואמת בדיוק את ההסברה הנחוצה! מגן, יועץ מהלכים וצוות הסברה רשת ארצית תודה תודה!!! במקרה ראיתי את המודעה שלך בפייס בדיוק שפרסמתי ווידאו
        29/8/11 12:05:
      אהבתי את העיקרון, ואני מאמין כי היציאה לרחובות הינה בהחלט צעד חשוב בעשיה למען שינוי אך היא רק צעד אחד. יש צורך בצעדים נוספים מעבר למחאה הייתי רוצה לראות הובלה בעשיה ולא רק קריאה שהממשלה תעשה ומה לט טוב במה שהיא כבר עושה
        29/8/11 12:02:

      האמת מאד אהבתי את הרוח שהבאת לכאן עם הפוסט שכתבת, החום המעיק פה היה זקוק למשב רוח רענן  והפוסט שלך בהחלט מזמין חיבוקי ורק מילים טובות, כנראה שתקבלי אותו ע"י כוכבים ירוקים :)

       

      אבל כהורס מסיבות ידוע, אני רוצה לצנן את הדברים שאת כותבת בהתלהבות נעורים רעננה.

       

      ואנחנו יוצאים לבנות מחדש את הארץ.  אינני מבין כיצד ניתן לבנות מחדש את הארץ מאמצע תל אביב בשדרות רוטשילד הבורגנית והשבעה .

       

      נראה לי שאתם טובים מאד בהפרחת מילים והרבה פחות בהפרחת מעשים, אני יודע שיש הרבה אזורים בארץ אשר צמאים לצעירים כמוך, כמו למשל בנגב ובגליל.

       

      אולי תתחילו לבנות שם מחדש את הארץ ? אילו הכוונה שלכם הייתה הגשמת הארץ , הייתם פועלים כפי שהבאת כאן דוגמאות כל כך יפות של עשייה אישית, מעשים קטנים , התנדבות ואחריות לקהילה.

       

      אך לצערי הדבר אינו כך כלל ביחס למחאה ולאלו שמובילים אותה, אין כאן שבר מנהיגות, אין באמת צורך במנהיגות יש צורך בעשיה באמצעות מעשים קטנים ולא באמצעות הפגנות גדולות, ראי את 'הפגנת המילון' .

       

      אני מאחל לך שתמצאי את עצמך בקומונה בגליל עם קבוצת אידאליסטים וצעירים חדורי עשייה ולא רק צעירים חדורי פרסום ואספני כותרות בעיתונים.

      ארכיון

      פרופיל

      oso bayo
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין