ובכן כמו הרבה אנשים בציבור הישראלי שמצד אחד מסכימים עם המחאה כאשר היא נוגעת ליוקר מחיה באופן כללי אך מצד שני לא ממש מבינים מה בדיוק עיקרי המחאה , מי באמת מארגן אותה ולאן היא הולכת גם אני קצת מבולבל. גם אני ניזון בעיקר מהתקשורת ואולי כאן הבעיה אולי אני באמת צריך לרדת לאחד המאהלים ולשאול אבל האם אקבל תשובה ברורה ? תלוי עם מי אדבר, גם בתקשורת נראה כי ישנם מספר אנשים אשר מזוהים עם המחאה אבל כל אחד מביא זוית אחרת.

ובכן ברצוני להתייחס ולתהות בדבר חלק מהמסרים שמועברים באמצעות המחאה הנוגעים לקושי המחייה בארץ ישראל ולמדיניות הכלכלית הבעייתית כפי שנראה שישנה הסכמה בקרב ציבור רחב. והשאלה האמנם? האם באמת כל כך קשה לחיות במדינת ישראל ? ואם כן למי קשה והאם אכן נעשה כל אשר ניתן לעשות על מנת לשנות ולהקל על אותו אדם.

ובכן בהחלט ישנו ציבור קשה יום בשכבות החלשות שמסיבות כאלו ואחרות קשה להם לחיות ובוודאי שצריך למצוא כיצד ניתן לעזור להם. מדובר על נכים, ילדים במצוקה וחלק מציבור המבוגרים אנשים שחלקם נולדו למציאות קשה שלא באשמתם וחלקם הידרדרו לשם מסיבות שונות. אינני חושב כי המחאה כאשר היא צועקת "קשה לחיות בישראל" היא מכוונת לציבור הזה, ובכן לא המחאה הזו ולכן אשאיר את השכבות הללו לדיון אחר. אז מי הם האנשים שקשה להם ובהם מתרכזת המחאה? ובכן מדובר במעמד הביניים הגדרה קצת גורפת של כל האוכלוסיה המרוויחה מטווח שכר הממוצע במשק ועד העשירונים העליונים (9 אולי גם 10).

וכאן אני רוצה לשאול, האם למעמד הבניים האמת כל כך קשה לחיות בישראל? כאשר אנו מסתכלים על נתונים של כמות רכבים חדשים שנקנים כל שנה האם זה מראה על מצוקה? האם העובדה כי כרוב יבואני הרכבים נהנים מצבר הזמנות אדיר עם קשיי אספקה ואינני מדבר על רכבי יוקרה של הטייקונים אלא על הרכבים המשפחתיים והקטנים האם נתונים אלו מצביעים על מצוקה וקושי?

או אולי נתוני התיירות שמראה כי כמות הטיסות לחו"ל עולה בהתמדה והיא נמצאת במספרים גבוהים מאוד וגם פה לא מדובר בטיקונים אלא באנשים לאורך ולרוחב מעמד הביניים אשר טסים בין 1 ל 3 פעמים בשנה האם נתון זה מצביע על מצוקה וקושי?

או אולי התמונות של ההתנפלות על ירידי הדירות בהם ראינו בחדשות כיצד אנשים צובעים על דוכנים למכירת דירות כאילו היו אלה פירות בשוק וקונים מכל הבא ליד , לא חשוב קומה, לא חשוב 4 או 5 חדרים העיקר לקנות... גם תמונות אלו מלאו באנשים מאותו מעמד ביניים הצועק היום "קשה לי" לא ראיתי את יצחק תשובה או נוחי דנקנר באותם ירידים אלא את תקווה ואת שלום ואת משה אז האם נתונים אלו מראים על מצוקה קשה בישראל?

קשה לי קצת לחבר את הנתונים בהם מצד אחד התלונות הן כי מדיניות הממשלה והנגיד מקשה על מעמד הבניים לקנות דירות ולקחת הלוואות ומצד שני דירות חדשות ויד שניה נחטפות וגורמות למחירים לקפוץ. אם כל כך קשה לחיות כיצד אנו מסבירים את רמת החיים הגבוהה?

ובכן אני בטוח כי דברים אלו יכעיסו חלק מחברי, שותפיי למעמד הביניים אבל אל תבינו אותי לא נכון, אינני טוען כי לא צריך להיאבק לחיים טובים יותר, נוחים יותר צודקים יותר להיפך חשוב לעשות זאת. אך בואו לא נשפוך את התינוק עם המים ובואו נהיה כנים אפשר לומר "אני רוצה עוד כי אפשר" במקום לומר "קשה לי , רע לי הכול לא טוב".

ישנם הרבה מקומות לשיפור וגם אני מאמין כי באמצעות צעדים כאלה ואחרים ניתן לשפר ולהפוך את החיים בישראל ליותר טובים לכולנו, אבל חשוב לומר את האמת ישראל אותה מדינה בת קצת יותר מ 60 שנה, מדינה ללא מחצבים טבעיים, מדינה קטנה ומוקפת אוייבים היא מדינה מתקדמת שטוב לחיות בה ! גם ביחס למדינות אירופה ואפילו ארה"ב האם יש מקומות יותר טובים? אני בטוח וגם הם יהיו מנקודת מבט סובייקטיבית אז בואו לא נשכח זאת ונאבק למען מה שאנו באמת רוצים - שיהיה אפילו יותר טוב כי אפשר וכי מגיע לנו לא בהכרח כי רע לנו.