0
כבר הלכתי בשדות האלו, מכירה הייטב את השיבולים שהתעקמו מעט במקומות בהם פסענו, והיה נדמה כאילו גם אתה, פסעת היום באותם שבילים, כאילו עברת שם דקות לפני, מרבדים של חיטה, היו מוכרים לי כ"כ מהימים בהם נהגנו לשכב על הגב ברגעים שאחרי, חבוקים, מביטים לשמים ומדמיינים, איך ומה.... אבל דבר אחד היה חסר שם, אתה, רק אתה! |