ושוב בנושא המחאה שמראה כי מטרותיה האמיתיות  והן להביא את נושא יוקר המחיה לתודעה ולעורר אותנו לחשוב אכן הושגו ,הייתי רוצה לגעת בכל ההמולה שמעבר ומה באמת ניתן לעשות על מנת לחולל שינוי.

אני כל הזמן קורא בתקשורת או שומע מאנשים ששמעו בתקשורת מצד אחד על כמה המחאה צודקת וכי המדיניות הכלכלית צריכה להשתנות , שצריך סדרי העדיפויות אחרים ואולי להתחיל את התקציב מאפס (כמו שרביב דרוקר אוהב לומר) ומאידך על צורת המחאה , מנהיגיה , הדברים הטובים שהם עושים והטעויות שלהם , כמות האנשים בהפגנה ומי האמנים שיופיעו בעצרת והאמת שזה ממש לא מעניין ובטח לא העיקר.

ובכן מה העיקר? העיקר הוא בפתרונות, כולנו הבנו את הבעיה ואת העובדה שלבעיה יש מספר וריאציות ממחיר הקוטג למחיר הדירות, משכר הרופאים ועד עלות הגן לילדים אבל בגדול זה ב"איך" איך נקבעים המחירים, ע"י מי וכיצד מוודאים שהם אכן מוצמדים מצד אחד למחירי העלות ומצד שני ליכולת הצריכה.

פה אני חייב לומר שאני מאוכזב לגלות שלצד חדשנות מחאתית שלא ראינו כמותה (אומרים מעולם , אני בן 34 אז אעיד על ה 20 שנה האחרונות אותן אני זוכר) שהצליחה להוציא אנשים ממגזרים שונים, בעלי חשיבה שונה, בעיות שונות וגישות שונות יחד לרחוב וכל זאת לאורך זמן ארוך מאוד (וזה לא משנה כבר עד מתי) , מחאה שעושה שימוש באמצעים המוניים חופשיים כמו facebook ו youtube ללא צורך אמיתי בתקשורת הממוסדת , מחאה שלא עובדת בחסות של מפלגה כזו או אחרת או גוף ציבורי/עסקי אלא מחאת עם אמיתית, אך אינני רואה חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה גם בניסוח הבעיות והפתרונות אלא אותם מנטרות משעממות של "לשנות את שיטת מיסוי", "צריך להשקיע בחינוך", "שבירת המונופולים" וכל הנושאים הלכאורה של הכלכלנים לצד האשמות פוליטיות כגון "המתנחלים וההתנחלויות גוזלות את התקציבים", "תקציב הביטחון מנופח", "הבעיה היא בחרדים" שלא השתנו כבר 60 שנה ומעולם לא הביאו אותנו לשום מקום.

לעיתים כאשר אני רואה כיצד דוחפים את המחאה לתוך התבניות המוכרות זה מרגיש מביך כי אני מבין שאנשי המחאה ( וגם "מובילי" המחאה) לא ממש התכוונו לקחת אותה לשם ולכן לא באו מוכנים אך מאוכזב שאנשים מבריקים אלו ומרשימים בפעולות שנקטו עד כה לא מצליחים להצביע על פתרונות אחרים ושונים על מנת להביא לשינוי. וכן אני אומר אם אנו לא נשנה את המנטרות שלנו, את הפוקוס ואת ההצעות שלנו לפתרון לא נביא לשינוי זה פשוט.

ובכן על מנת לא להיות כמו כול אלה שאני כותב עליהם להלן מספר עקרונות שונים שהייתי רוצה להביא לשולחן (ואולי ארחיב עליהם בפוסט נוסף) :

גישות מחאה כלליות:

1.  גישה למאבק מתוך עוצמה ולא מתוך מסכנות  - לא צריך להיות מסכן בשביל לבקש לשנות

2.  להפנות את הפוקוס לנושאים חברתיים ולא שלטוניים - לדבר על ואל עצמנו ולא לממשלה, או אפילו לכנסת

3. לבקש לקחת אחריות ולא לבקש לזרוק את האחריות על מישהו (המדינה) - לדרוש לשנות את הצורה בה אנו פועלים

4. לבקש פתרונות לוגיים / נוסחתיים ולא פתרונות נקודתיים - כמו הורדת מיסוי מ 45 ל 35 או הטלת מס על עזבונות

5. שילוב של פתרונות חקיקה עם קביעת ערכי מוסר חברתי - חקיקה שתאפשר שינוי מוסרי ולא טכני

6. גישה חיובית כלפי מדינת ישראל והשיגיה הכלכליים - להימנע מבכיינות והאשמות כי הכול מושחת ולא טוב - אנחנו המדינה

פתרונות אפשריים (רשימה חלקית):

1. הקמת מנגנון פיקוח חברתי חוץ שלטוני (מלכ"ר)  - במקום דרישה מהמדינה לפקח על מוצרים להקים מוסד אזרחי התנדבותי (שימומן חלקית ע"י המדינה) שיבצע מחקר ויפרסם נתוני עלות ייצור ומחיר מומלץ למוצרי צריכה ושרותים נרחבים. יצירת מחירון מקובל (כמו יצחק לוי בתחום הרכב) אשר יהווה נקודת ייחוס לכל צרכן. לאפשר לכל אדם בישראל את השקיפות למחירו הריאלי של מוצר או שירות תוך התייחסות רצינית למרכיבי העלות.

2. ניסוח כללי מוסר חברתי בכל הנוגע לצרכנות ויוקר מחיה - ניסוח עקרונות מוסריים ליוקר מחיה וצרכנות שתגלם בתוכה את ההגינות היישראלית על מהם טווחי הרווח המקובלים (פר ענף) , אמנת שירות שינוסחו בשפת העם (ולא ע"י עורכי דין) ותאפשר לחברות וצרכנים להנהל על פי הם. לאפשר לעסקים להרויח ולשגשג אך לא לנהוג בחזירות.

3. שינוי התנהגות צרכנית - קריאה לכל אחד מעם ישראל לצרוך ע"פ כללי מוסר מוסכמים ולבדוק האם המחירים אכן תואמים את "מחירוני העם" ובמידה ולא להימנע מצריכה באותו המקום. לאפשר לעם ולקהילה להטיל סנקציות על חברות ועסקים המפקיעים מחירים ולא בהכרח לדרוש זאת מהמדינה. 

4.  עבודה מהבית כסטנדרד - נושא זה לא קשור לצרכנות אך פותר בעיות רבות גם לעובד , גם למעסיק וגם למדינה לחברה כולה. באמצעות שינוי קטן זה ניתן להוריד את עלויות הדלק פר משפחה, להגביר את זמן הפנאי של העובד, להוריד בעלויות גן/צהרונים ובאופן עקיף להוריד עלויות גבוהות למשק וכל זאת ללא פגיעה בתפוקת העבודה.אינני רואה בעיה לדרוש כי מעסיקים יאפשרו לעובד % מסויים לעבוד מהבית (כמובן במקצועות שמאפשרים זאת והם רבים).

5. שינוי חוקתי לאפשר את הנקדות הנ"ל - ביצוע שינוי חוקתי בתחום הצרכנות , שקיפות עסקית וחוקי העבודה לאפשר את הנקודות הנ"ל.

האם כל בעיותינו יפתרו ? ברור שלא אבל הנקודות הנ"ל מראות שניתן לעשות הרבה בעצמנו באמצעות חשיבה מודרנית אחרת וללא חזרה לאותם נוסחאות כלכליות או פוליטיות מוכרות שלא הביאו אותנו לשום מקום ולקחת אחריות על עצמנו. אם אנו לא יכולים להתחייב כי נחרים או נמנע מלצרוך מוצר או שירות הנמכר במחיר מופקע כיצד אנו מצפים לעשות שינוי?