כותרות TheMarker >
    ';
    0

    נהג מונית

    81 תגובות   יום שני, 29/8/11, 20:10

    לפני זמן מה כשפתחתי את הרדיו ושמעתי בפרסומת נהג מונית (ולא קריין מקצועי) ממליץ על הסרת שיער  נזכרתי באמרתו המפורסמת של אנדי וורהול שאמר כי לכל אחד תהא תהילה לחמש עשרה דקות. ואולם, דווקא ציון עובדת היות הדובר נהג מונית הופכת אותו לשותף באזני המאזינים ומקנה לו אמינות עממית של 'אחד משלנו' כביכול ולא חלק מהמערכת. מהמנגנון. הבחירה בנהג מונית, במקרה זה הופכת את השירות המוצע ע"י המפרסם – הסרת שיער– לשירות עממי, דבר מה 'טבעי' כביכול ו'מובן מאליו'.

    שילוב קולו של נהג המונית בפרסומת מבקשת לגייס את הסכמתם של צרכנים משכבות סוציו אקונומיות חלשות יחסית ואף – להטמיע בהם את הצורך הכוזב שהפרסומת מבקשת להעביר כאילו מדובר בדבר נחוץ הכרחי וחשוב בו כל אחד נדרש להראות כמו דוגמן (הנתפש כאליל החדש של חברת הראווה הסוגדת לטלוויזיה ולפולחן הנראות).

    הסכמה ספונטנית זו, קבלת הרעיונות אותם מציגה הפרסומת כמובנים מאליהם, היא היא המפתח לשליטתם של בעלי התאגידים בקהל הצרכנים.

     

    הפרסומת הנדונה מבקשת להטמיע את הצורך שבהסרת שיער באמצעות  צרכן הממליץ על השירות. המלצתו החמה של הנהג להשתמש בשירות הופכת, כביכול, את הלקוח למלך – מי שבכוחו להחליט במה לבחור, אבל בעצם הפרסומת הנדונה מתייחסת לצורך (כוזב) שהוטמע באמצעי התקשורת באמצעות סדרות טלוויזיה ופרסומות אחרות שהעלו לראשונה את הצורך להראות 'חלק וללא שיער'. כלומר הפרסומת 'רוכבת' על הגל התקשורתי שיצר סטנדרטים מסוימים של יופי, שעל מנת לעמוד בהם יצטרכו גברים ונשים מסוימים להוציא כסף. האפקט הזה עובד שוב ושוב על חתכים שונים ומשונים באוכלוסייה: תכשירי קוסמטיקה שמבטיחים להפחית קמטים תמורת כמה מאות שקלים או לחילופין ניתוחים פלסטיים שמבקשים לצור את אותו אפקט – כל המוצרים והשירותים הללו מקורם בפולחן הנראות והיופי שהטמיעו אמצעי התקשורת ובפרט הטלוויזיה בצופים, שמבקשים גם הם להראות כמו אליליהם שעל המסך. הפרסומת מייצרת צורך אחר עבור כל אחד עמ"נ לפתות את הצרכנים להוציא כסף גם על דברים שהם לא ממש צריכים. הערכים שהחברות המסחריות מקנות, (כמו סגידה לפולחן הניראות והאמונה שכסף יכול לפתור כל בעיה)  מועברים באמצעי התקשורת כי למפרסמים יש את היכולת הכלכלית ואת הנגישות לאמצעים אלה. אזרח שרוצה למחות על תרבות זו מנוע מכך כיוון שאין לו את הכסף והאמצעים לבטא עצמו בתקשורת, בוודאי שלא באותו היקף ואמצעים העומדים בפני התאגידים. המדיה משתפים פעולה עם המפרסמים שכן בלעדי הפרסומות אין להם קיום כלכלי. וכך, באמצעות הנורמות שמקדמים המדיה הם מבטיחים את המשך הצריכה: כי עמ"נ להראות ע"פ הנורמות שמקדמת התקשורת צריך לשלם והרבה.

    הטלוויזיה ויתר אמצעי התקשורת מתפקדים בחברה שלנו כמנגנונים שאינם נתפשים כמדכאים אבל בפועל הם אפקטיביים הרבה יותר מהמנגנונים  הדכאניים. הם הופכים צרכים כוזבים לממשיים וגורמים לאנשים לחוש רע עם עצמם ועם סביבתם. כתוצאה מכך נוצרת תחושת אי נחת תמידית שבאמצעותה גורפים התאגידים עוד ועוד כסף. כך מוצא עצמו נהג המונית מהפרסומת עובד שעות על גבי שעות כדי שיוכל בערבו של יום להגיע אל המכון להסרת השיער עמ"נ שימרטו את שערותיו והוא בתורו ישלם על כך בכסף אותו הרוויח בזיעת אפו. הוא כבר לא צריך שישכנעו אותו לגבי נחיצות הסרת שערות בלייזר, איש אינו כופה את הדבר עליו – הוא עושה זאת כביכול "מרצונו החופשי", כי הדבר נראה לו "נכון", כי "כך הם פני הדברים".

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (81)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/1/12 12:35:
      מרקס צדק בהרבה דברים. -רק טעות פטלית אחת הייתה לו: לא חשב על הצד האפל של המוח האנושי--אלא רק על החלק הרציונלי. -. פיספוס זה עשה אותו לבלתי ניתן להגשמה.
        13/9/11 19:58:

      צטט: כורך דברים 2011-09-09 09:22:37

      כבר עברת את מרקוזה ואת בדרכך למרקס,אלא שהכל נכון.

       ---

      בעצם ההשראה לפוסט הזה היא מגרמשי

        13/9/11 19:58:

      צטט: אמן סודי 2011-09-11 11:49:41

      מזכיר לי את ויקי קנפו

       ---

      למה?

        11/9/11 11:49:
      מזכיר לי את ויקי קנפו
        10/9/11 14:42:

      צטט: כורך דברים 2011-09-09 09:22:37

      כבר עברת את מרקוזה ואת בדרכך למרקס,אלא שהכל נכון.

       ---

      תודה. מרקס הוא האדם החכם ביותר שנולד על פני האדמה הזו ב 200 השנים האחרונות לדעתי. לא מתביישת לומר זאת, להיפך.

        9/9/11 09:22:
      כבר עברת את מרקוזה ואת בדרכך למרקס,אלא שהכל נכון.
        4/9/11 08:17:

      צטט: anaatti 2011-09-03 21:59:36

      אין ספק שאמצעי התקשורת שונים,, הפירסומות העושות שטיפות מוח גלויות וסמויות,,

      מעוותים את המציאות כדל לגרוף הון לכיסם..

      ורובינו ניגררים לזה...עצוב ומדאיג*

       ---

      תודה ענתי

        3/9/11 21:59:

      אין ספק שאמצעי התקשורת שונים,, הפירסומות העושות שטיפות מוח גלויות וסמויות,,

      מעוותים את המציאות כדל לגרוף הון לכיסם..

      ורובינו ניגררים לזה...עצוב ומדאיג*

        3/9/11 19:16:

      צטט: Avivit Agam 2011-09-03 19:11:33

      צטט: קורעת ספרים 2011-09-03 18:08:45

      תודה על הפוסט המעניין. לא נחשפתי לפרסומת הזו, אולי בגלל שאני פריקית של גל"צ. הערה אחת: זיהויו של נהג המונית עם שכבות סוציו-אקונומיות חלשות הוא לא כל כך מעודכן, שכן נהגי המוניות מרוויחים יותר מרוב אנשי האקדמיה שאני מכירה.

      ---

      למה חלשות? אם הוא יכול להרשות לעצמו הסרת שער? וממתי אנשי אקדמיה מרוויחים הרבה? 

       

      איך אפשר להבין מדבריי שאנשי אקדמיה מרוויחים הרבה? תמהתני.

      את הגדרת בדברייך את נהגי המוניות כשייכים לשכבה סוציואקונומית חלשה. הוא יכול להרשות לעצמו? או שזה מה שהפרסומת מוכרת לנו..

        3/9/11 19:11:

      צטט: קורעת ספרים 2011-09-03 18:08:45

      תודה על הפוסט המעניין. לא נחשפתי לפרסומת הזו, אולי בגלל שאני פריקית של גל"צ. הערה אחת: זיהויו של נהג המונית עם שכבות סוציו-אקונומיות חלשות הוא לא כל כך מעודכן, שכן נהגי המוניות מרוויחים יותר מרוב אנשי האקדמיה שאני מכירה.

      ---

      למה חלשות? אם הוא יכול להרשות לעצמו הסרת שער? וממתי אנשי אקדמיה מרוויחים הרבה? 

        3/9/11 18:08:
      תודה על הפוסט המעניין. לא נחשפתי לפרסומת הזו, אולי בגלל שאני פריקית של גל"צ. הערה אחת: זיהויו של נהג המונית עם שכבות סוציו-אקונומיות חלשות הוא לא כל כך מעודכן, שכן נהגי המוניות מרוויחים יותר מרוב אנשי האקדמיה שאני מכירה.
        3/9/11 10:53:
      ותודה לגוגל שעדכן אותי מי זאת ("בעוונותי" לא צופה באח הגדול)
        3/9/11 10:51:

      צטט: רונית שמר 2011-09-02 17:37:31

      יופי של הסבר.

      זאת אותה עריצות שהופכת את ליהיא גרינר לאייקון אופנה ותרבות.

       

      ''

       ---

      בעידן של ריאליטי ומדיה מי שמופיע במדיה הופך להיות משפיע ו"קובע דעה". במקום שיהיה ההפך. תודה רונית

        2/9/11 17:37:

      יופי של הסבר.

      זאת אותה עריצות שהופכת את ליהיא גרינר לאייקון אופנה ותרבות.

       

      ''

        2/9/11 15:59:

      צטט: milina 2011-09-02 07:42:15

      אמת ,נהגי המוניות הם הפסיכולוג העממי ,לפי שפת הגוף של הנוסע הנכנס למונית ,הם יודעים על איזה צד קם בבקר ומתחילים בשיחות הנפש וההמלצות בכל נושא ,,,,,,,,,

       ---

      כן. נכון. תודה מילינה

        2/9/11 07:42:
      אמת ,נהגי המוניות הם הפסיכולוג העממי ,לפי שפת הגוף של הנוסע הנכנס למונית ,הם יודעים על איזה צד קם בבקר ומתחילים בשיחות הנפש וההמלצות בכל נושא ,,,,,,,,,
        31/8/11 13:45:

      צטט: מירי-ב 2011-08-31 12:55:11

      צטט: Avivit Agam 2011-08-30 16:46:09

      אני רוצה להבהיר משהו: הפוסט הזה לא נועד להעליב נהגי מוניות. כבודם במקומם מונח. מי שלא מבין את הפוסט - אני מצטערת, אני משתדלת לכתוב בצורה ברורה ופשוטה גם למי שלא סיימו לימודים גבוהים. הפוסט הזה תוקף את השיטה הקפיטליסטית המנכסת אפילו אנשים "פשוטים" והופכת אותם למקדמי מכירות. זה הכל. שום דבר אישי נגד נהגי מוניות או כל אדם באשר הוא.

       

      רק רציתי לומר (לכתוב) שאין לך על מה להתנצל כלל ועיקר -- הפוסט כתוב באופן ברור לחלוטין.

       ---

      תודה רבה מירי

        31/8/11 13:44:

      צטט: מירי-ב 2011-08-31 12:54:02

      אכן, הדבר היחיד שאולי יותר מסוכן ובוודאי יותר נבזי מ"עריצות ההמון" ממנה דורות של פילוסופים חששו, שלא לומר "נצטמררו", הם אלו שרוכבים על גבה ורותמים אותה לשירותם...

       ---

      אכן. סוג של ימי ביניים חדשים. נסיגת התרבות

        31/8/11 12:55:

      צטט: Avivit Agam 2011-08-30 16:46:09

      אני רוצה להבהיר משהו: הפוסט הזה לא נועד להעליב נהגי מוניות. כבודם במקומם מונח. מי שלא מבין את הפוסט - אני מצטערת, אני משתדלת לכתוב בצורה ברורה ופשוטה גם למי שלא סיימו לימודים גבוהים. הפוסט הזה תוקף את השיטה הקפיטליסטית המנכסת אפילו אנשים "פשוטים" והופכת אותם למקדמי מכירות. זה הכל. שום דבר אישי נגד נהגי מוניות או כל אדם באשר הוא.

       

      רק רציתי לומר (לכתוב) שאין לך על מה להתנצל כלל ועיקר -- הפוסט כתוב באופן ברור לחלוטין.

        31/8/11 12:54:
      אכן, הדבר היחיד שאולי יותר מסוכן ובוודאי יותר נבזי מ"עריצות ההמון" ממנה דורות של פילוסופים חששו, שלא לומר "נצטמררו", הם אלו שרוכבים על גבה ורותמים אותה לשירותם...
        30/8/11 20:35:

      צטט: taillatrop 2011-08-30 19:28:17

      :)

       ---

      תודה

        30/8/11 19:28:
      :)
        30/8/11 16:46:
      אני רוצה להבהיר משהו: הפוסט הזה לא נועד להעליב נהגי מוניות. כבודם במקומם מונח. מי שלא מבין את הפוסט - אני מצטערת, אני משתדלת לכתוב בצורה ברורה ופשוטה גם למי שלא סיימו לימודים גבוהים. הפוסט הזה תוקף את השיטה הקפיטליסטית המנכסת אפילו אנשים "פשוטים" והופכת אותם למקדמי מכירות. זה הכל. שום דבר אישי נגד נהגי מוניות או כל אדם באשר הוא.
        30/8/11 16:04:

      צטט: rutpal1 2011-08-30 15:57:39

      צטט: Avivit Agam 2011-08-30 14:08:36

      צטט: rutpal1 2011-08-30 13:44:08

      צטט: Avivit Agam 2011-08-30 12:50:22

      צטט: rutpal1 2011-08-30 09:06:47

      היי אביבית, בהנחה שאנו חיים בעידן הפרסומת, יש לבחון כל אחת לגופה, הקריטריון הבסיסי למבחן הצלחתה היא אוריגינליותה והאם היא משרתת את המוצר אותו היא מפרסמת (גם אם היא נאמרת על ידי נהג מונית ). המבחן האישי לגביי הוא אם אני מוכנה לראות אותה פרסומת שוב ושוב ולהנות ממנה כמעט כבפעם הראשונה. בעצם הגדרה זו לדעתי תופסת לגבי כל יצירה ראויה, באם חזותית או טקסטואלית. רות

       ---

      היי רות. פרסומת, מעבר להיותה גימיק משעשע עוסקת קודם כל בקידום מכירות. הדימוי הוא הפיתוי והוא הטריגר למכירה. שזו מטרתה של הפרסומת. תודה רות.

       

      הא בהא טליה, אביבית. אם הגימיק, כפי שאת מכנה אותו, מוצלח, האמינות גדלה וכך גם הרצון לרכוש את המוצר,

      בדוגמא שאת העלית, צריכה ראשית להיות נטיה לעניין.

      כפי שכתבתי, אותי היא ממש לא מעניינת, ואני משערת שאינני היחידה, ולכן  נותר השכנוע האמנותי החזותי, הטקסטואלי או הקולי.ולא משנה לי  באם הוא בא מנהג מונית או מבעל מקצוע אחר כלשהו.הוא לא מיועד אל שכמוני ולכן לא ישנה את מאזן המכירה.

      נשאר רק מבחן הפרסומת מההיבט האובייקטיבי.

      רות

       ---

      כמובן רות. כמובן שאם את אינך חלק מקהל היעד הרלוונטי של פרסומת זו או אחרת זה לא יעניין אותך ולא ישיג את תשומת לבך.

       

      ---

      אני מנסה לומר שגם אם איני קהל היעד יש ביכולתי להנות מהפרסומת במידה והיא ראויה. לא הכל נמדד בכסף. רות

       ---

      ההנאה היא פונקציה נלווית. בכל מה שקשור לפרסומת הכסף בהחלט פרמטר ראשי אם לא בלעדי. שהרי לשם מה נוצרה הפרסומת? על מנת לגרום לקניה. לא כדי להיות יפה/אסתטית

        30/8/11 16:02:

      צטט: רותי ... 2011-08-30 15:46:50

      חשוב לפתח מודעות, ע"מ לא ליפול במלכודות "היופי הכוזב", וע"מ שנוכל לפתח מערכת ערכים חיונית שנובעת מצרכי עצמי אמיתי

       ---

      תודה רותי

        30/8/11 15:57:

      צטט: Avivit Agam 2011-08-30 14:08:36

      צטט: rutpal1 2011-08-30 13:44:08

      צטט: Avivit Agam 2011-08-30 12:50:22

      צטט: rutpal1 2011-08-30 09:06:47

      היי אביבית, בהנחה שאנו חיים בעידן הפרסומת, יש לבחון כל אחת לגופה, הקריטריון הבסיסי למבחן הצלחתה היא אוריגינליותה והאם היא משרתת את המוצר אותו היא מפרסמת (גם אם היא נאמרת על ידי נהג מונית ). המבחן האישי לגביי הוא אם אני מוכנה לראות אותה פרסומת שוב ושוב ולהנות ממנה כמעט כבפעם הראשונה. בעצם הגדרה זו לדעתי תופסת לגבי כל יצירה ראויה, באם חזותית או טקסטואלית. רות

       ---

      היי רות. פרסומת, מעבר להיותה גימיק משעשע עוסקת קודם כל בקידום מכירות. הדימוי הוא הפיתוי והוא הטריגר למכירה. שזו מטרתה של הפרסומת. תודה רות.

       

      הא בהא טליה, אביבית. אם הגימיק, כפי שאת מכנה אותו, מוצלח, האמינות גדלה וכך גם הרצון לרכוש את המוצר,

      בדוגמא שאת העלית, צריכה ראשית להיות נטיה לעניין.

      כפי שכתבתי, אותי היא ממש לא מעניינת, ואני משערת שאינני היחידה, ולכן  נותר השכנוע האמנותי החזותי, הטקסטואלי או הקולי.ולא משנה לי  באם הוא בא מנהג מונית או מבעל מקצוע אחר כלשהו.הוא לא מיועד אל שכמוני ולכן לא ישנה את מאזן המכירה.

      נשאר רק מבחן הפרסומת מההיבט האובייקטיבי.

      רות

       ---

      כמובן רות. כמובן שאם את אינך חלק מקהל היעד הרלוונטי של פרסומת זו או אחרת זה לא יעניין אותך ולא ישיג את תשומת לבך.

       

      ---

      אני מנסה לומר שגם אם איני קהל היעד יש ביכולתי להנות מהפרסומת במידה והיא ראויה. לא הכל נמדד בכסף. רות

        30/8/11 15:46:
      חשוב לפתח מודעות, ע"מ לא ליפול במלכודות "היופי הכוזב", וע"מ שנוכל לפתח מערכת ערכים חיונית שנובעת מצרכי עצמי אמיתי
        30/8/11 14:08:

      צטט: rutpal1 2011-08-30 13:44:08

      צטט: Avivit Agam 2011-08-30 12:50:22

      צטט: rutpal1 2011-08-30 09:06:47

      היי אביבית, בהנחה שאנו חיים בעידן הפרסומת, יש לבחון כל אחת לגופה, הקריטריון הבסיסי למבחן הצלחתה היא אוריגינליותה והאם היא משרתת את המוצר אותו היא מפרסמת (גם אם היא נאמרת על ידי נהג מונית ). המבחן האישי לגביי הוא אם אני מוכנה לראות אותה פרסומת שוב ושוב ולהנות ממנה כמעט כבפעם הראשונה. בעצם הגדרה זו לדעתי תופסת לגבי כל יצירה ראויה, באם חזותית או טקסטואלית. רות

       ---

      היי רות. פרסומת, מעבר להיותה גימיק משעשע עוסקת קודם כל בקידום מכירות. הדימוי הוא הפיתוי והוא הטריגר למכירה. שזו מטרתה של הפרסומת. תודה רות.

       

      הא בהא טליה, אביבית. אם הגימיק, כפי שאת מכנה אותו, מוצלח, האמינות גדלה וכך גם הרצון לרכוש את המוצר,

      בדוגמא שאת העלית, צריכה ראשית להיות נטיה לעניין.

      כפי שכתבתי, אותי היא ממש לא מעניינת, ואני משערת שאינני היחידה, ולכן  נותר השכנוע האמנותי החזותי, הטקסטואלי או הקולי.ולא משנה לי  באם הוא בא מנהג מונית או מבעל מקצוע אחר כלשהו.הוא לא מיועד אל שכמוני ולכן לא ישנה את מאזן המכירה.

      נשאר רק מבחן הפרסומת מההיבט האובייקטיבי.

      רות

       ---

      כמובן רות. כמובן שאם את אינך חלק מקהל היעד הרלוונטי של פרסומת זו או אחרת זה לא יעניין אותך ולא ישיג את תשומת לבך.

        30/8/11 13:44:

      צטט: Avivit Agam 2011-08-30 12:50:22

      צטט: rutpal1 2011-08-30 09:06:47

      היי אביבית, בהנחה שאנו חיים בעידן הפרסומת, יש לבחון כל אחת לגופה, הקריטריון הבסיסי למבחן הצלחתה היא אוריגינליותה והאם היא משרתת את המוצר אותו היא מפרסמת (גם אם היא נאמרת על ידי נהג מונית ). המבחן האישי לגביי הוא אם אני מוכנה לראות אותה פרסומת שוב ושוב ולהנות ממנה כמעט כבפעם הראשונה. בעצם הגדרה זו לדעתי תופסת לגבי כל יצירה ראויה, באם חזותית או טקסטואלית. רות

       ---

      היי רות. פרסומת, מעבר להיותה גימיק משעשע עוסקת קודם כל בקידום מכירות. הדימוי הוא הפיתוי והוא הטריגר למכירה. שזו מטרתה של הפרסומת. תודה רות.

       

      הא בהא טליה, אביבית. אם הגימיק, כפי שאת מכנה אותו, מוצלח, האמינות גדלה וכך גם הרצון לרכוש את המוצר,

      בדוגמא שאת העלית, צריכה ראשית להיות נטיה לעניין.

      כפי שכתבתי, אותי היא ממש לא מעניינת, ואני משערת שאינני היחידה, ולכן  נותר השכנוע האמנותי החזותי, הטקסטואלי או הקולי.ולא משנה לי  באם הוא בא מנהג מונית או מבעל מקצוע אחר כלשהו.הוא לא מיועד אל שכמוני ולכן לא ישנה את מאזן המכירה.

      נשאר רק מבחן הפרסומת מההיבט האובייקטיבי.

      רות

        30/8/11 12:58:

      צטט: that's me 2011-08-30 11:01:20

      פוסט חשוב. מראה מדויקת ומעמיקת ראות. השלב הבא הוא לקחת את החומר הזה ולהפוך אותו נגיש לאותן שכבות הפגיעות ביותר למעללי מחלקות הפרסום השונות. איך ? יש לי כמה רעיונות. כאשר המודל הבסיסי הוא לקחת את המודלים שהם מפתחים ולעשות בהם שימוש הפוך. פנימה.

       ---

      תודה. אני מנסה לעשות את זה בכל בימה אפשרית

        30/8/11 12:56:

      צטט: צילום בזמן אמת 2011-08-30 10:31:02


      אחיזת עיניים ? קריצה

       ---

      עבודה בעיניים עוזי

        30/8/11 12:55:

      צטט: babta Bat-Simon 2011-08-30 10:19:19

      מאמר חשוב ומעניין.

       ---

      תודה רבה

        30/8/11 12:55:

      צטט: levana feldman 2011-08-30 10:04:40

      אני מקווה שאני לא יותר מדי מושפעת מפרסומת. בטח שלא מנהג מונית...

       ---

      אולי מזה לא אבל מדברים אחרים כן. אפילו אני מתפתה מפרסומות. אבל הרבה פחות מכל אדם כמעט (סליחה על חוסר הצניעות). הכי חשוב שתהיה מודעות. פרסומות עובדות עד כמה שהדבר נשמע הזוי דווקא על האי רציונלי. אם היינו רוכשים רק מה שאנחנו באמת צריכים (ואני לא מדברת על לחם ומים אלא על צרכים רבים ומגוונים המתאימים לאדם בן המאה ה 21 כולל כמובן תרבות ואמנות) היינו צורכים הרבה פחות.

        30/8/11 12:51:

      צטט: shai.h 2011-08-30 09:31:15

      ונפלא שקראת לפוסט נהג מונית כי אין כנהג מונית להמליץ על הסרת שיער (מלבד שיער הראש) :-)

       ---

      תמים

        30/8/11 12:51:

      צטט: בניp 2011-08-30 09:08:00

      נכון, אמצעי התקשורת משתמשים ב"מייצגים" למיניהם (כמו נהג המונית לעיל) בכדי ליצור מציאות מובנית...

       ---

      תודה בני. על זה כל הספר שלי עוסק: על נושא הדימויים ואיך הם יוצרים תקשורת אפקטיבית עם הנמען במטרה למכור בסופו של דבר

        30/8/11 12:50:

      צטט: rutpal1 2011-08-30 09:06:47

      היי אביבית, בהנחה שאנו חיים בעידן הפרסומת, יש לבחון כל אחת לגופה, הקריטריון הבסיסי למבחן הצלחתה היא אוריגינליותה והאם היא משרתת את המוצר אותו היא מפרסמת (גם אם היא נאמרת על ידי נהג מונית ). המבחן האישי לגביי הוא אם אני מוכנה לראות אותה פרסומת שוב ושוב ולהנות ממנה כמעט כבפעם הראשונה. בעצם הגדרה זו לדעתי תופסת לגבי כל יצירה ראויה, באם חזותית או טקסטואלית. רות

       ---

      היי רות. פרסומת, מעבר להיותה גימיק משעשע עוסקת קודם כל בקידום מכירות. הדימוי הוא הפיתוי והוא הטריגר למכירה. שזו מטרתה של הפרסומת. תודה רות.

        30/8/11 12:48:

      צטט: OCN 2011-08-30 09:05:10

      כל כך נכון . נהגיי המוניות או האנשים הפשוטים" הם אלה שלפי דעתי יכניסו הרבה כסף לתאגידים. כי הם לא אנשים מצויירים" או פלסטים (איפור פוטו שופ ועוד .) הם אמינים וזה הכי חשוב.

       ---

      כן אוסי. ההתמקדות פה היא על אותנטיות כביכול ועל "קבלת דוגמא אישית" כביכול של הנהג

        30/8/11 12:47:

      צטט: e.sh 2011-08-30 08:51:40

      התבהמות

       ---

      נכון. תודה

        30/8/11 12:46:

      צטט: א ח א ב 2011-08-30 07:54:33

      תעשיות הבולשיט..!!

       ---

      כן. הבעיה שהעסק עובד

        30/8/11 12:46:

      צטט: קובי רובינשטין 2011-08-30 01:10:20

      אני רוצה להאמין... שבדרך כלל אני לא מושפע. לא מנהגי מוניות ולא מנהגי מטוסים או מה שזה לא יהיה... אבל.. מת על התחום :-) מרתק.

       ---

      תודה קובי. בדרך כלל מושך אותנו מה שמעניין אותנו ומה שאנחנו רוצים. ועל זה בדיוק בנויה הפרסומת. על פיתוי. היא תמיד מתייחסת למושא חפץ שלעולם לא נצליח להשיג וכל הזמן מאתגרת אותנו בלרצות עוד ועוד ועוד דברים.

        30/8/11 12:44:

      צטט: Maayan Art Gallery 2011-08-30 00:10:00

      הי אביבית, מזכיר לי קצת אם כי באופן שונה את 1984. כנראה שבכל תקופה מנסים להשתלט לנו על המחשבה גם אם הדרך שונה.. תודה שהבאת, חודש טוב ומבורך, מעיין.

       ---

      אכן כן.תודה מעיין

        30/8/11 12:43:

      צטט: Mosheshy 2011-08-29 23:35:06

      היטבת להסביר.חובה על כל אדם שאכפת לו ,מקטנות, לחנך את יקיריו לצרכנות נבונה.

       ---

      כן. ככל שמתחילים מוקדם יותר כן ייטב. אבל אף פעם לא מאוחר

        30/8/11 12:42:

      צטט: מיכאל 1 2011-08-29 23:03:35

      תודה, אביבית על הפוסט המעניין. יש לעמוד בפני לחצי הפרסומת באמצעות מודעות ונחישות. להבין שיש כאן הרבה "שטיפת מוח".

       ---

      כן. וזה עוד לפני כל תכני הפרסום הסמוי. אני יושבת בהצגת תיאטרון בית לסין (!) ופתאום משתרבב לתוך דברי ליאור אשכנזי משפט העוסק ביתרונות הביטוח המשלים

        30/8/11 12:41:

      צטט: המ(ר)קיז דיו 2011-08-29 22:49:04

      אביבית,

       

      אני לא בטוח שזה נהג מונית..

      ''

      להפעיל מונה?

       

       

      רוזן

       

       ----

      קריצה

       

       

        30/8/11 12:40:

      צטט: אודי ברוך 2011-08-29 22:39:10

      אנו חיים בתקופה שהמציאות היא "לא מציאות" או במילים אחרות מורכת משלל מציאויות רחב ומגוון שחלק נכבד מהן הוו ווירטואלי ו/או אשלייתי. בניגוד למצעאות של לפני 1000 שנה לדוגמא ששם המציאות הייתה מופרדת מהחלומות ומהאשליות בצורה ברורה. וכך גם מדיניות הצריכה, השיווק, המדיה, ועוד... מעין שבלול העוטף מספר עולמות ונושאים ו"מאלץ אותנו לסגל הרגלי ורצונות לפי צרכים "משום מקום" (דמויות בטלוויזיה, פרסומות...) יכולתי לכתוב עוד ועוד בנושא אך קטונתי... :)

       ---

      תודה אודי. נכון. העולם שלנו שטוף דימויים

        30/8/11 12:39:

      צטט: tal_riv 2011-08-29 22:12:02

      בעשרות השנים האחרונות מרבית המוצריים שאנו צורכים אינם נחוצים לנו לחיי היום יום, ונחיצותם הוטמעה בנו על ידי פרסומות ואורח חיים המתאים לנו כביכול. אין כמעט פיקוח על הפרסומות, על השיווק האגרסיבי לצרכנים הפוטנציאליים הגובל בעברות על החוק ועל טיב המוצר יחסית לעלותו.

       ---

      נכון. בעל המאה הוא בעל הדעה. לא כל קול קובע אלא כל שקל. הקול שלי לעולם לא ישווה לזה של תאגיד ענק והאשליה כי אנו חיים בחברה דמוקרטית היא אשליה. למרות שהכל יחסי וממש לא הייתי רוצה לגור באחת ממדינות העולם השלישי.

        30/8/11 12:37:

      צטט: אורית גפני 2011-08-29 22:00:48

      אביבית - מעניין אם מישהו בדק את האפקטיביות של פרסומת כזו. אצלי (ואני מאמינה שאצל רוב האנשים) הפרסומת "עוברת ליד האוזן" - לכל היותר קולטים את שם המוצר או החברה - ואז באמת לא משנה אם זה נהג מונית או לא... :)

       ---

      היי אורית,

      טיפה ועוד טיפה - שוחקת את הסלע היציב ביותר. פרסומת אחת אולי לא משפיעה אבל מבול - כן. כולן אומרות אותו דבר בסופו של יום: תקנו! עכשו!

        30/8/11 12:36:

      צטט: ההלך 2011-08-29 21:43:30

      ניתוח מעניין. לא שמעתי את הפרסומת המדוברת. אותי מעצבנת במיוחד פרסומת המשודרת לאחרונה ברדיו ללא סוף - פרסומת של חברת כרטיסי אשראי. הפרסומת משדלת אנשים לקחת הלוואות כדי לקנות שירותים ומוצרי צריכה שונים ומשונים. בעיני זה פשוט צעד אחד נוסף ומאוס - לא רק שמעודדים אנשים לצרוך את מה שאינו נחוץ להם אלא גם בכסף שאין להם.

       ---

      הכי כדאי להשתמש במזומן. כך את לעולם לא במינוס. את לא חייבת לאיש. משתמשים במה שיש ולא במה שיהיה

        30/8/11 11:01:
      פוסט חשוב. מראה מדויקת ומעמיקת ראות. השלב הבא הוא לקחת את החומר הזה ולהפוך אותו נגיש לאותן שכבות הפגיעות ביותר למעללי מחלקות הפרסום השונות. איך ? יש לי כמה רעיונות. כאשר המודל הבסיסי הוא לקחת את המודלים שהם מפתחים ולעשות בהם שימוש הפוך. פנימה.
        30/8/11 10:31:


      אחיזת עיניים ? קריצה

        30/8/11 10:19:
      מאמר חשוב ומעניין.
        30/8/11 10:04:
      אני מקווה שאני לא יותר מדי מושפעת מפרסומת. בטח שלא מנהג מונית...
        30/8/11 09:31:
      ונפלא שקראת לפוסט נהג מונית כי אין כנהג מונית להמליץ על הסרת שיער (מלבד שיער הראש) :-)
        30/8/11 09:08:
      נכון, אמצעי התקשורת משתמשים ב"מייצגים" למיניהם (כמו נהג המונית לעיל) בכדי ליצור מציאות מובנית...
        30/8/11 09:06:
      היי אביבית, בהנחה שאנו חיים בעידן הפרסומת, יש לבחון כל אחת לגופה, הקריטריון הבסיסי למבחן הצלחתה היא אוריגינליותה והאם היא משרתת את המוצר אותו היא מפרסמת (גם אם היא נאמרת על ידי נהג מונית ). המבחן האישי לגביי הוא אם אני מוכנה לראות אותה פרסומת שוב ושוב ולהנות ממנה כמעט כבפעם הראשונה. בעצם הגדרה זו לדעתי תופסת לגבי כל יצירה ראויה, באם חזותית או טקסטואלית. רות
        30/8/11 09:05:
      כל כך נכון . נהגיי המוניות או האנשים הפשוטים" הם אלה שלפי דעתי יכניסו הרבה כסף לתאגידים. כי הם לא אנשים מצויירים" או פלסטים (איפור פוטו שופ ועוד .) הם אמינים וזה הכי חשוב.
        30/8/11 08:51:
      התבהמות
        30/8/11 07:54:
      תעשיות הבולשיט..!!
        30/8/11 01:10:
      אני רוצה להאמין... שבדרך כלל אני לא מושפע. לא מנהגי מוניות ולא מנהגי מטוסים או מה שזה לא יהיה... אבל.. מת על התחום :-) מרתק.
        30/8/11 00:10:
      הי אביבית, מזכיר לי קצת אם כי באופן שונה את 1984. כנראה שבכל תקופה מנסים להשתלט לנו על המחשבה גם אם הדרך שונה.. תודה שהבאת, חודש טוב ומבורך, מעיין.
        29/8/11 23:35:
      היטבת להסביר.חובה על כל אדם שאכפת לו ,מקטנות, לחנך את יקיריו לצרכנות נבונה.
        29/8/11 23:03:
      תודה, אביבית על הפוסט המעניין. יש לעמוד בפני לחצי הפרסומת באמצעות מודעות ונחישות. להבין שיש כאן הרבה "שטיפת מוח".
        29/8/11 22:49:

      אביבית,

       

      אני לא בטוח שזה נהג מונית..

      ''

      להפעיל מונה?

       

       

      רוזן

       

       

       

        29/8/11 22:39:
      אנו חיים בתקופה שהמציאות היא "לא מציאות" או במילים אחרות מורכת משלל מציאויות רחב ומגוון שחלק נכבד מהן הוו ווירטואלי ו/או אשלייתי. בניגוד למצעאות של לפני 1000 שנה לדוגמא ששם המציאות הייתה מופרדת מהחלומות ומהאשליות בצורה ברורה. וכך גם מדיניות הצריכה, השיווק, המדיה, ועוד... מעין שבלול העוטף מספר עולמות ונושאים ו"מאלץ אותנו לסגל הרגלי ורצונות לפי צרכים "משום מקום" (דמויות בטלוויזיה, פרסומות...) יכולתי לכתוב עוד ועוד בנושא אך קטונתי... :)
        29/8/11 22:12:
      בעשרות השנים האחרונות מרבית המוצריים שאנו צורכים אינם נחוצים לנו לחיי היום יום, ונחיצותם הוטמעה בנו על ידי פרסומות ואורח חיים המתאים לנו כביכול. אין כמעט פיקוח על הפרסומות, על השיווק האגרסיבי לצרכנים הפוטנציאליים הגובל בעברות על החוק ועל טיב המוצר יחסית לעלותו.
        29/8/11 22:00:
      אביבית - מעניין אם מישהו בדק את האפקטיביות של פרסומת כזו. אצלי (ואני מאמינה שאצל רוב האנשים) הפרסומת "עוברת ליד האוזן" - לכל היותר קולטים את שם המוצר או החברה - ואז באמת לא משנה אם זה נהג מונית או לא... :)
        29/8/11 21:43:
      ניתוח מעניין. לא שמעתי את הפרסומת המדוברת. אותי מעצבנת במיוחד פרסומת המשודרת לאחרונה ברדיו ללא סוף - פרסומת של חברת כרטיסי אשראי. הפרסומת משדלת אנשים לקחת הלוואות כדי לקנות שירותים ומוצרי צריכה שונים ומשונים. בעיני זה פשוט צעד אחד נוסף ומאוס - לא רק שמעודדים אנשים לצרוך את מה שאינו נחוץ להם אלא גם בכסף שאין להם.
        29/8/11 21:35:

      צטט: avimedia 2011-08-29 21:31:13

      צטט: Avivit Agam 2011-08-29 21:15:31

      צטט: avimedia 2011-08-29 21:05:54

      אביבית,
      נראה לי שהקהל הרחב הנחשף לפרסומות אלה אינו נאיבי, במהלך הפרסומת בטלוויזיה, יש הבהרות, המציג אינו רופא, חייל, נהג מונית וכו'... הקהל גפ פועל נגד המפרסמים ראי את החרמות האחרונים...

      המדיה היא חרב פיפיות!

       ---

      אבי, אנחנו חיים בעידן של ניראות. מי שמופיע במדיה מעמיד בפני "האדם מן הרחוב" את הסטנדרט והוא, כדי להיות in מתחרה אחריו. הכח של המדיה כל כך חזק. הרבה יותר מכפי שנדמה לך. פרסומות עובדות. עובדה. אחרת הן לא היו שם. זה עולה המון כסף

      הי אביבית,

      אני האחרון שמזלזל בכוחה של המדיה... הפרסומת של נהג המונית היא מהדור הישן, פרסומת אחת המשודרת לכולם, כאשר היא אפקטיבית על קהל מצומצם יחסית. הפרסומות במדיה הדיגיטאלית הן הרבה יותר מתוחכמות, הן שונות בין קהל מטרה אחד לשני, דהינו אני אקבל מייל או בגלישה פרסומת שונה מזו שלך, זאת כיוו שהרשת מודעת להעדפות שלי ושלך... במקרה זה אכן הנראות קובעת אך היא שונה מגולש לגולש. 

       ---

      היי אבי

      מחלקות מחקר במשרדי פרסום יודעות מהן ההעדפות של קהלי היעד השונים ומכוונים לתכניות המעניינות אותם יותר. לכן גם אם מדובר במדיה המונים (רדיו) זה לא כל כך פניה לקהל אחד כמו פעם. מדיה דיגיטליים זה באמת סיפור אחר אבל הפיתוי הוא אותו פיתוי. פרסומת= פיתוי. אפשר לומר שהקהלים יותר מתוחכמים אבל גם המפרסם הרבה יותר מתוחכם. כשמסתכלים בפרסומות מלפני עשור (!) הן נראות כל כך תמימות. ואילו מלפני 50 שנה, בכלל...

        29/8/11 21:31:

      צטט: Avivit Agam 2011-08-29 21:15:31

      צטט: avimedia 2011-08-29 21:05:54

      אביבית,
      נראה לי שהקהל הרחב הנחשף לפרסומות אלה אינו נאיבי, במהלך הפרסומת בטלוויזיה, יש הבהרות, המציג אינו רופא, חייל, נהג מונית וכו'... הקהל גפ פועל נגד המפרסמים ראי את החרמות האחרונים...

      המדיה היא חרב פיפיות!

       ---

      אבי, אנחנו חיים בעידן של ניראות. מי שמופיע במדיה מעמיד בפני "האדם מן הרחוב" את הסטנדרט והוא, כדי להיות in מתחרה אחריו. הכח של המדיה כל כך חזק. הרבה יותר מכפי שנדמה לך. פרסומות עובדות. עובדה. אחרת הן לא היו שם. זה עולה המון כסף

      הי אביבית,

      אני האחרון שמזלזל בכוחה של המדיה... הפרסומת של נהג המונית היא מהדור הישן, פרסומת אחת המשודרת לכולם, כאשר היא אפקטיבית על קהל מצומצם יחסית. הפרסומות במדיה הדיגיטאלית הן הרבה יותר מתוחכמות, הן שונות בין קהל מטרה אחד לשני, דהינו אני אקבל מייל או בגלישה פרסומת שונה מזו שלך, זאת כיוו שהרשת מודעת להעדפות שלי ושלך... במקרה זה אכן הנראות קובעת אך היא שונה מגולש לגולש. 

        29/8/11 21:18:

      צטט: בילבית-גינגית 2011-08-29 20:46:04

      פוסט מענין!

       ---

      תודה רבה מלכה

        29/8/11 21:17:

      צטט: shauli-nameri 2011-08-29 20:26:44

      תודה על תשומת ה

      יונה

      שבוע טוב

       --

      תודה שאולי

        29/8/11 21:16:

      צטט: איציק אביב 2011-08-29 20:26:36

      מעניין.

       ---

      תודה רבה איציק

        29/8/11 21:16:

      צטט: yonbir 2011-08-29 21:12:20

      תודה לך, אביבית, על שהצגת את הנקודה בשפה רהוטה ושווה לכול נפש. מאוד כואב לי שכך הם פני הדברים, ושאלה הם פני החברה שבה אנחנו חיים. וזהו רק חלק ממיכלול שלם שאופף אותנו ומכתיב לנו את חיי היום- יום. ומה עושות לנו הישרדות, האח הגדול, הדור הבא ולמעשה- כל תוכניות הריאליטי למיניהן... "הבל הבלים הכל הבל" אמר קהלת, ואני אומר- זבל שבזבלים הכול זבל. ולצערי, אנחנו ממשכנים את העתיד שלנו בתמורה לחופן דולרים ולנזיד עדשים שאנו מקבלים כאן ועכשיו. לא אגזים בטענתי כי כל תוכניות הריאליטי הן סכנה קיומית לבטחון מדינת ישראל. שוב תודה לך על כך שפתחת בפני צוהר והענקת לי הזדמנות לשפוך את כאבי, ופעם עוד אכתוב על כך ובהרחבה.

       ---

      תודה רבה יונתן

        29/8/11 21:15:

      צטט: avimedia 2011-08-29 21:05:54

      אביבית,
      נראה לי שהקהל הרחב הנחשף לפרסומות אלה אינו נאיבי, במהלך הפרסומת בטלוויזיה, יש הבהרות, המציג אינו רופא, חייל, נהג מונית וכו'... הקהל גפ פועל נגד המפרסמים ראי את החרמות האחרונים...

      המדיה היא חרב פיפיות!

       ---

      אבי, אנחנו חיים בעידן של ניראות. מי שמופיע במדיה מעמיד בפני "האדם מן הרחוב" את הסטנדרט והוא, כדי להיות in מתחרה אחריו. הכח של המדיה כל כך חזק. הרבה יותר מכפי שנדמה לך. פרסומות עובדות. עובדה. אחרת הן לא היו שם. זה עולה המון כסף

        29/8/11 21:12:

      צטט: leagat - lily 2011-08-29 21:04:55

      אין לזלזל בתבונתו של הישראלי (ישראליות) המצוי, הוא אינו נצרך לפרסומות כדי ליידע אותו, או נכון יותר להחליט עבורו מה תהיינה החלטותיו, או למה הוא נצרך ברגע זה או אחר, לדעתי הוא שוקל את ההכרחי לעומת ההיצע כי אחרת נהא כולנו פושטי רגל, ועל אותה לשון פושטי יד. למעלה מ-80% של צופי הטלוויזיה או מאזיני הרדיו למיניהם, בוחלים בפרסומות המסיחות את הדעת מן התכנים אליהם הוא מקשיב.

       ---

      אין פה זלזול. אבל - עובדה היא שפרסומות מוכרות. אחרת קשה להבין מדוע הן נמצאות שם.

        29/8/11 21:12:
      תודה לך, אביבית, על שהצגת את הנקודה בשפה רהוטה ושווה לכול נפש. מאוד כואב לי שכך הם פני הדברים, ושאלה הם פני החברה שבה אנחנו חיים. וזהו רק חלק ממיכלול שלם שאופף אותנו ומכתיב לנו את חיי היום- יום. ומה עושות לנו הישרדות, האח הגדול, הדור הבא ולמעשה- כל תוכניות הריאליטי למיניהן... "הבל הבלים הכל הבל" אמר קהלת, ואני אומר- זבל שבזבלים הכול זבל. ולצערי, אנחנו ממשכנים את העתיד שלנו בתמורה לחופן דולרים ולנזיד עדשים שאנו מקבלים כאן ועכשיו. לא אגזים בטענתי כי כל תוכניות הריאליטי הן סכנה קיומית לבטחון מדינת ישראל. שוב תודה לך על כך שפתחת בפני צוהר והענקת לי הזדמנות לשפוך את כאבי, ופעם עוד אכתוב על כך ובהרחבה.
        29/8/11 21:05:

      אביבית,
      נראה לי שהקהל הרחב הנחשף לפרסומות אלה אינו נאיבי, במהלך הפרסומת בטלוויזיה, יש הבהרות, המציג אינו רופא, חייל, נהג מונית וכו'... הקהל גפ פועל נגד המפרסמים ראי את החרמות האחרונים...

      המדיה היא חרב פיפיות!

        29/8/11 21:04:
      אין לזלזל בתבונתו של הישראלי (ישראליות) המצוי, הוא אינו נצרך לפרסומות כדי ליידע אותו, או נכון יותר להחליט עבורו מה תהיינה החלטותיו, או למה הוא נצרך ברגע זה או אחר, לדעתי הוא שוקל את ההכרחי לעומת ההיצע כי אחרת נהא כולנו פושטי רגל, ועל אותה לשון פושטי יד. למעלה מ-80% של צופי הטלוויזיה או מאזיני הרדיו למיניהם, בוחלים בפרסומות המסיחות את הדעת מן התכנים אליהם הוא מקשיב.
        29/8/11 20:46:
      פוסט מענין!
        29/8/11 20:26:

      תודה על תשומת ה''

      יונה

      שבוע טוב
        29/8/11 20:26:
      מעניין.

      ארכיון

      פרופיל

      Avivit Agam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין