מה לא נאמר על הסיגר של ביבי והבית במגדלי אקירוב של אהוד ברק ובכן כולנו יודעים שזה לא המצאה של שני החברה האלו וגם זוכרים את הסיפורים על החווה של שרון, דירות ונהנתנות של אולמרט ואפילו חשבון הדולרים של רבין שאולי מראה את איזו דרך עשינו מאז סוף שנות השבעים. כשאני מסתכל על מנהיגנו בשנים האחרונות בין אם מדובר בראשי ממשלה , שרים או קצינים נראה כי הרבה מהם אנשים עמידים כלכלית מי יותר מי פחות. חלקם עשו את הונם לפני היותם בראש המערכת וחלקם לאחר מכן אך נראה כי העשייה הציבורית עוזרת לעוסק בה גם בעשייה לביתו. ובכל זאת למרות שאנו, העם, בוחר במנהיגיו לפחות כל 4 שנים וכל זאת בצורה דמוקרטית ללא איומים או כפייה נראה ששניה אחרי שאנו בוחרים באותם אנשים אמידים רודפי כוח וכסף מייד אנו עוברים לסלידה וטרוניה בכל פעם שאנו רואים כי הם נהנתנים ומנצלים את מנעמי השלטון. אז כמו תמיד אני קודם כל שואל את עצמי , מדוע אנו סולדים מהם ולא מעצמינו? הרי אנחנו בחרנו בהם שוב ושוב אז מדוע אנו באים בטענות רגע אחרי? האם כשבחרנו את ביבי לא ידענו כי הוא חובב סיגרים? האם שבחרנו את שרון לא ידענו על החווה שלו ועל כל עיסוקיו ועיסוקיי בניו? האם באמת הופתענו לגלות שאהוד אולמרט עוסק בקידום מקורביו ואולי גוזר קופון כזה או אחר פה ושם? ובכן אני לא חושב , האמת היא שידענו ובכול זאת בחרנו להתעלם ולהתמקד בנושאים אחרים כמו את מי אנחנו יותר שונאים את ביבי או את ברק , את ציפי או ביבי? את מצנע או שרון? ולאיזו מפלגה אנו שייכים כאילו שזה הדבר הכי חשוב , לא לקחנו את הנהנתנות , הסיגרים הבתים והעסקאות השחורות להפריע לנו בהחלטה אז למה אנו מתפלאים על פעם מחדש??? במיוחד מצחיק אותי אנשי המקצוע בבכיינות, קטרוג , הסתה וסתם התעללות כן אני מדבר על ה "עיתונאים" או הבכירים שבהם הנקראים "הפרשנים" כשאני מאזין להם תוך שהם שוחטים בצורה יסודית מנהיג זה או אחר, ולמרות שברור שיש להם דעה פוליטית כאנשי מקצוע הם שוחטים גם את אנשיהם ביסודיות. האם אמנון אברמוביץ , רביב דרוקר, נחמיה שטרסלר והחברים האחרים לא בחרו בביבי או ברק? למרות שאני לא יודע בוודאות יש לי תחושה שכן אבל זה לא מנע מהם להעביר ביקורת נוטפת רעל בנוגע לנהנתנותם כאילו הם לא ידעו זאת ביום הבוחר.... ממש! אז אולי נפסיק להתבכיין ולהתלונן ופשוט נחליט באחד משני דברים:
שאלתי השניה היא האם העובדה כי ביבי דואג להראות לנו כי הוא אוהב סיגרים וברק בוחר להינות מנוף תל אביבי רצוי מקומה גבוהה ככול האפשר במגדלי אקירוב היא פשע? האם עובדות אלו מצביעות על שחיתות או חוסר יכולת באמת ובתמים לייצג את העם שברובו כנראה לא יצליח להגיע לעושר כזה? האם העובדה כי הרמטכ"ל דן חלוץ בחר למכור מניות דקה לפני שהוא מורה לחייליו לצאת לקרב אכן מצביעים כי ראשו במקום אחר והוא לא מסוגל לנהל את הקרב בצורה שקולה ומקצועית? ובכן אני חושב שכולנו מסכימים שאין בזה בלבד להצביע על פשע ו/או שחיתות וגם ביבי, ברק או חלוץ כולם בני אדם כמוני כמוך עם רצונות כעסים ותאוות וזוהי זכותם אבל יש מושג שנקרא "טעם לפגם" ויש דבר שנקרא טאקט ופה העניין, לא כל דבר בחיינו צריך להיבחן בעיניו של המשפטן אלא צריכים להיות גם מוסכמות חברתיות ובהקשר זה כי נבחר ציבור גם אם יש לו כסף צריך להתנהג בצורה סבירה ולהימנע מלנפנף בעושרו לפחות כאשר ההוא מתפקיד מכהן. לפני ואחרי זכותו לעשות כרצונו אך אם הוא חבר כנסת, שר, ראש ממשלה, או אפילו ראש עיר מן הראוי להצניע ולהימנע מהתנהגות נהנתנית. ואני שואל : האם יש מוסכמה כזו? אם כן היכן היא כתובה ולמה אנו לא מוקיעים כל אדם העובר עליה? ואם אין אז כיצד אנו מצפים מביבי, אהוד, שרון או כול מנהיג אחר לנהוג על פיה? אז בואו נזכור דבר אחד, האשמה היא בנו ולא בגוף/אדם זה או אחר, כך שאם אנו לא נשנה את התנהגותינו לא יהיה שינוי. |