קוראים יקרים, שוב המילים יוצאית מבין האצבעות שלי בשטף... "ליצור מציאות" זה מושג פעיל... אם הוא מושג!!!!! יותר נכון "ליצור מציאות" זה לברוא. הדרך היחידה לברוא משהו חדש, זה להתנתק מהמציאות...
ללמוד לראות משהו שיהיה, שלא קיים עכשיו וברור שהוא צריך להתקיים, לפרק תמונה לחלקיה... לראות מעבר למלאי הקיים, הכל תחום שהוא.
אני חושבת שזה הדבר הבלתי נתפס. ותפקידו להשאר כזה... כי לתפוס זה עם הראש... וראש הוא האיבר המסייע (כמו שריר סנרגיסט בפעילות גופנית). הלב הוא שריר והוא השריר האגוניסט (השריר העקרי שמבצע את הפעילות).
אני חושבת שלפעמים, פחד הוא שותף של המציאות לפני שיוצרים חדשה. שניהם עשויים להיות חומה, פלדלת, בלוק, מחסום...
או... שניתן גם אחרת... והופכים את הפחד לדחף האמת, כמו בכל תחום גם כאן אפשר להתמקצע. "יצירת מציאות" ניתנת לתרגול. אם הצלחנו ליצור מציאות בתחום אחד, נצליח בכל מה שנרצה.
נכון שישנם שינויים שאנחנו יכולים להוביל בכוחות עצמנו. בתחומים שעוד לא, יש אנשים שהם המורים שלנו, לשינוי, והנכונים, יעניקו לנו כלים לעצמאות. איזו מתנה!!!!
מרגע שקבלנו כלים- יש לנו את היכולת. ככל שמתרגלים- גדלים. השכפול מתעצם. בדיוק כמו שמייקל גו'רדן נהיה קלע עילית.
פתאום, במבט לאחור, מה שנראה כבלתי אפשרי "לא הגיוני" למימוש... נהיה "קל"... אפשרי, ויש עוד תמונה וזכרון... ועכשיו החדש זה החיים
"לא הגיוני" ו"קל"- למעשה אילו נק' התייחסות שלנו.
לכל אחד נתיב משלו, רק הוא יודע אותו. נתיב הלב. לכל אחד מפתח ומגדלאור שבעזרתם מחליט איזה נתיב לעבור.
זה לא "המה"- זה ה"איך"
ליל מנוחה, חלומות צבעוניים, מתוקים, מרהיבים, ומלאי מציאות חדשה
באהבת התעוזה הנתפשת ע"י הלב מחן
|