בוא נדבר על זה רגע... בהתייחס לתוצר הזה (לפני שאני מנכסת לו שמות תואר של "הכל עניין של טעם"), אני מודעת שהעולם מתחלק לשניים, כאלה שאוהבים שוקולד, ואז זה מגיע עם- ברק בעניים, התלהבות, שמחה, סומק בלחיים, זכרונות, אהבות לסוגיו השונים... ויש גם כאלה שלא אוהבים אותו.
אני מאוהבי השוקולד המושבעים!!!!!!!!!!!!!!!!! בכל תצורותיו, גווניו, מהפשוט דרך המורכב.
אבל השנה הבנתי שהשוקולד שאני הכי אוהבת הוא "הלינדור" של חברת לינט. כדור של עונג שגובל בשכרון חושים... התמוגגות ונזילה לרצפה.
זה בגלל שהוא נותן חווית אכילה שמשלבת כל כך הרבה חושים כולל את החוש השישי
כדור "תמים" (עלק). הדבר הזה בא עטוף בעטיפה יפה, וכשפותחים יש קול של העטיפה.... (פחשצצקששסס)
ואז... נחשף כדור שוקולד. ברגע ששמים אותו על הלשון אין דרך חזרה... (אל תגידו שלא הזהרתי) הוא נמס.. ואז... נתקלים בנוזל השוקולדי הממוגג לרמת הצמרמורות, מומלץ לאכול בישיבה מול נוף. ממממ...... הוא טומן בחובו משקה שוקולד. וכל זה (בגאונות) נמצא בתוך כדור שהוא קטן מכדור "פינג פונג"
איזה חיוך יש לי עכשיו... אחרי זה הדמיון באמת פועל לבד, גם כשהוא לא בהישג יד. :)
חן
|