♦ קוראים לליקוי "עיוורון צבעים", אבל מי שסובלים מהליקוי הזה אינם עיוורים.

הם רק מתקשים להבחין בצבעים מסויימים ♦

"צביקה, איזה צבע זה?"

"אדום!"

אמא של צביקה מסתכלת על העץ, הירוק כולו, ומנסה שוב.

"לא, צביקה. איזה צבע זה?"

"אה. . . כחול". . .

צביקה דווקא מכיר צבעים. הוא בכלל ילד מפותח, מבטיחה אמו. אבל יש צבעים שאותם הוא אינו מזהה. קצת בירורים, אבחון, והמשמעות היא שצביקה עיוור צבעים. "ממש כמו סבא שלו", אומרת אמו. "בגלל הסבא הייתה לנו מודעות לבדוק את הנושא". והיא מפטירה אנחה.

אז נכון שעיוורון צבעים זו הפרעה תפקודית, אבל זה בסך הכל לא נורא. איך קורה דבר כזה? נולדים כך. כך למשל נולד גם קובי שהתחיל להבין שיש לו בעיה כבר בגיל הגן.

"כשהייתי בגן,", סיפר קובי, ישבו כל הילדים וציירו. גם אני ציירתי, כמו כולם: בית, חלון גדול, פרח, שמש, וגם דשא. "תן לי את הכתום שלך", בקשתי מהילד שישב לידי. הוא נתן לי את הלורד הכתום שלו ואני התחלתי לצבוע בו את הדשא.

"איזה מצחיק! מה, אתה לא יודע שהדשא ירוק ולא כתום?"

"מה פתאום? הדשא הוא כתום!" היה לי ברור שאני צודק. כשהגעתי הביתה שאלתי את אמי: נכון שהדשא כתום?", והיא ענתה "מה פתאום? הדשא ירוק!"

תורשה או פגיעה עם הזמן 

אבל קובי ראה כתום, ולא ירוק. למה? מה הפריע לו? כדאי באמת שננסה להבין עיוורון צבעים מהו לפני שננסה לבדוק מהן השלכות ההפרעה הזאת על החיים. עיוורון צבעים, הפרעה תפקודית שכיחה, היא ליקוי בדרך בו אנו מבחינים בצבעים. לרוב מבחינים גם עיוורי הצבעים בגוונים השונים. רק במקרים נדירים רואים עיוורי צבעים רק גוונים של אפור, וזה כבר באמת עצוב. כאשר ראיית הצבעים היא חריגה, יש מקום לבדוק אם מדובר בעיוורון צבעים. עיוורון צבעים מתרחש כאשר ישנה ירידה בצפיפות של הפיגמנט הרגיש לאור של תאים קולטי צבע בעין או בעקבות אובדן סוג מסוים של תאים אלה, או הפרעה בתהליכי ההולכה שלהם. עיוורון צבעים יכול לנבוע עקב מצב תורשתי, או בשל מחלה של עצב הראייה או הרשתית. בעיות נרכשות, כלומר בעיות שאינן תורשתיות של ראיית צבעים, פוגעות רק בעין החולה אך הן עלולות להחמיר עם הזמן.

מה קורה אצל מי שסובל מהליקוי הזה? בדרך כלל נפגע כושר הבחנה בצבעים מסוימים, כמו: כחול, ירוק, אדום וצהוב. הליקוי השכיח ביותר באבחנת צבעים הוא האבחנה בין אדום לבין ירוק. . עיוורון הצבעים התורשתי הינו הנפוץ ביותר והוא פוגע בשתי העיניים איך אינו מחמיר עם הזמן.

כ-18% מבין הגברים ובכ-0. 41% מבין הנשים סובלים מליקוי זה. הבעיות באבחנת צבעים אלו כמעט תמיד מועברות בתורשה מאם לבנה. מעניין שאבות עיוורי צבעים אינם מעבירים אף פעם את הליקוי ישירות לילדים, למרות שבנותיו של אב כזה הן נשאיות.

כמו שאמרנו, לא כל עיוור צבעים רואה כתום. עיוורון צבעים יכול להיות חלקי, כזה שפוגע בהבחנה חלקית של מספר צבעים, או שלם, כשהוא פוגע בהבחנת כל הצבעים. זה, בחסדי שמים, הינו נדיר ביותר, ומי שסובל מעיוורון צבעים מוחלט סובל בדרך כלל גם מבעיות עיניים חמורות אחרות.

מה מאפשר לנו, בכלל, לראות צבעים? אלו הם קולטני אור (פוטורצפטורים) הנקראים קנים (cones). הקנים נמצאים במרכז הרשתית ומכילים שלושה פיגמנטים הרגישים לאור: אדום, ירוק וכחול. כאשר חסר אחד הפיגמנטים האלו או שאחד מהם אינו מספיק חזק אין העין רואה את הצבע כמות שהוא.

כאשר, במהלך החיים, ניזוקה מערכת הראיה ומשהו פוגע בקולטנים למערכת העצבים המרכזית נפגע כושר הראיה וזה מה שנקרא עיוורון צבעים נרכש. רוב עיוורי הצבעים נולדו עם הליקוי, אך יש גם מי שלקו בעיוורון צבעים במהלך חייהם. מרבית עיוורי הצבעים, בעיקר בצורות הקלות, לא נתקלים כלל בבעיות תפקודיות, בעיקר אם מדובר בעיוורון צבעים מולד. עם זאת, לעיוורון צבעים עלולות להיות השלכות מעשיות בחיי היומיום.

העין שלנו היא כדור גדול ומסובך. הכדור הזה ממוקם בקו האמצע של הראש והוא קולט את מה שמסביבנו. ברשתית, הנמצאת מאחורי עדשת העין, יש הרבה מאוד תאים ממש ממש קטנים. תאים אלו רגישים לאור, והם מתחלקים לשני סוגים — קנים ומדוכים. הקנים נראים כמו קנים, והמדוכים נראים כמו מדוכים (מדוך הוא מוט בעל קצה עגול, שאיתו היו כותשים תבלינים). ברשתית של אדם בעל ראיית צבעים תקינה, יש כ-120 מיליון (!) קנים. הקנים יותר רגישים לאור מאשר המדוכים, מכיוון שהם אחראים לראיית לילה, והם פזורים בהיקף הרשתית, לראיית לילה מקיפה יותר.

המדוכים אחראים לראייה צבעונית באור היום. יש בערך כ-6 מיליון כאלה במרכז הרשתית, והם אלה שמעבירים למוח את הצבעים שמסביבנו. לאדם בעל ראיית צבעים תקינה יש שלושה סוגי מדוכים, כל אחד מהם קולט צבע אחר — חלק רגישים לצבע כחול, חלק רגישים לצבע ירוק, וחלק צבעי צהוב-ירקרק. לראייה כזאת, רגילה, קוראים ראיה טריכרומטית (ביוונית- ראיה תלת-צבעית).

לקות בצבעים שונים 

שלושה סוגי לקות מוכרים בבעלי עיוורון צבעים מולד.

1. מונוכרומטיות. זהו עיוורון צבעים מוחלט. רואים אפור. ליקוי זה נגרם מפגם או חסר בתאים קולטי הצבע, תאי המדוכים. במקרה זה, שניים או שלושת הפיגמנטים חסרים וראיית צבעים ובהירות מופחתות לממד אחד. כלומר, התמונה המתקבלת היא בגווני שחור-לבן-אפור.

2. דיכרומטיות זהו פגם מתון בראיית צבעים שבו שלושה מנגנונים של צבעי בסיס חסרים או לא מתפקדים. גם פגם זה מולד, והוא פוגע בעיקר בגברים. דיכורמטיות נגרמת, כאשר אחד מהפיגמנטים של תאי המדוכים חסר והצבע מופחת לשני ממדים. בקרב אנשים אלה, חדות הראייה תקינה. לקבוצה זו תתי קבוצות:

א. פרוטנופיה - לקות חמורה הנגרמת כתוצאה מחסר מוחלט של הקולטנים האדומים ברשתית. בצורה זו מופיע האדום בגוון כהה. זו לקות מולדת, עוברת בתורשה דרך האם והיא מופיעה אצל אחוז מסויים מבין הגברים. אם אין מבחינים באדום, יש בעיה לא פשוטה. נהיגה, למשל, אינה מתאפשרת, כי לנהג אין אפשרות לדעת מתי הרמזור עוצר באדום. אדום, בכלל, הוא צבע המסמן כל מיני דברים חשובים: חשמל וכו´.

ב. דיוטרנופיה - מי שסובל מהלקות הזאת אינו רואה ירוק. הקולטנים הירוקים ברשתית חסרים. כשחסרים שני פיגמנטים של תאי המדוכים, יש לקות בהבחנה בין גווני אדום-ירוק. הלקות הזו מולדת, עוברת בתורשה רק לגברים וקיימת באחוז אחד מהם.

ג. טריטנופיה - זו הפרעה נדירה במיוחד. בטריטנופיה קיימים רק שני פיגמנטים של תאי המדוכים וחסרים לגמרי הקולטנים הכחולים.

3. טריכרומטיות זו קבוצה נוספת. סוג נפוץ של עיוורון צבעים קל בדרגות שונות. הטריכומטיות מופיעה כאשר באחד משלושת הפיגמנטים של תאי המדוכים משתנה הרגישות של הספקטרום או במצב של חסר חלקי בסוג מסויים של פיגמנט צבע. במצב כזה לוקה ראיית הצבעים ולפעמים אפילו נגרם אובדן הראייה הנורמלית של שלושת המימדים של הצבעים. גם באנשים אלה חדות הראייה תקינה. קבוצה זו מונה, גם היא, שלוש תת קבוצות:

א. פרוטנורמלי הוא פגם בינוני בראייה, שמה שמאפיין אותו הוא שינוי ברגישות הספקטרום של הקולטנים האדומים (קרוב יותר לתגובת קולטן ירוק) מה עושה הפגם הזה? הוא גורם לאבחנה ירודה בגווני האדום-ירוק. זו לקות מלידה, מועברת דרך האם וגם היא קיימת באחוז אחד מהגברים ועוברת לעתים קרובות מאם לבנה.

ב. דיוטרנורמלי. זו, בניגוד להפרעות האחרות, נפוצה מאוד, והיא נגרמת על ידי שינוי בקולטנים הירוקים ומשפיעה באופן מתון על ראיית גווני אדום-ירוק. ההפרעה הזו מצויה בחמישה אחוזים מהגברים, היא מולדת ומועברת דרך האם.

ג. טריטרנורמלי, לעומת הדיוטרנורמלי, הוא פגם נדיר, אם כי גם הוא מולד, והוא משפיע על כושר האבחנה בין גווני כחול-צהוב.

להיות מודעים לבעיה

איך מאבחנים עיוורון צבעים? את האיבחון הראשוני יכול הלוקה לעשות בעצמו או בעזרתה האדיבה, (או הלא כל כך אדיבה) של סביבתו. מחקרים הראו כי 20 עד 33 אחוזים מהמבוגרים עם ראיית צבעים חריגה אינם מודעים כלל לליקוי שלהם. אבל כאשר נשאלו שאלות מכוונות, הודו כרבע מהנבדקים שיש להם בעיות בזיהוי צבעים במקום עבודתם. רק שבעה אחוזים מהנבדקים עם לקות קלה אמרו כי אין להם שום בעיה עם צבעים בשגרת היומיום.

במחקר אחר דווח על מטופלים שלא היו מודעים למצבם קודם לכן: 50 אחוז מהנבדקים לא האמינו כי האבחון נכון ולא קבלו את הקביעה שיש להם בעיה עם ראיית צבעים. משתתפי המחצית השנייה של המדגם קיבלו את המציאות והודו שיש להם בעיות עם ראיית צבעים. החוקר דיווח ש-44 אחוזים מהמשתתפים במחקר הפגינו בשלב ראשון הכחשה, שהתבטאה בטווח רחב של תגובות: מחוסר אמון בבחינות עצמן ועד לחוסר רצון להסכים שהלקות, באם קיימת בכלל, יכולה להשפיע על חיי היומיום שלהם.

הסיפור הבא משקף את מה שעשוי לקרות למי שאינו מודע לבעיה שלו. "למשפחה שלנו", ספרה ח. "היה ידיד ותיק קרוב ונאמן. האיש היה חברו של אבי זצ"ל לישיבה, ונשאר קשור מאוד אליו. הוא ראה במשפחתנו את משפחתו והיה מגיע מחו"ל, משתתף בכל אירוע משפחתי.

יום אחד הוא נחת אצלנו, לבוש כאילו הגיע מן המאדים, בחליפה בצבע בורדו. הידיד הזה היה רב בעיר חשובה בארה"ב... כשהגיע, מקושט בחליפה הצבעונית, ליוו אותו. הוא בכל זאת אמריקני, אמרו כולם, אבל אנחנו הרגשנו אי נעימות. מה קרה לו לעת זקנה?

רק אחרי שהוא נסע נודע לנו, באקראי, שהידיד הזה היה עיוור צבעים. הוא היה משוכנע שהוא לובש — כמו תמיד — חליפה בצבע כחול כהה. האיש, חובה להזכיר, היה אלמן.

איך מאבחנים בצורה מדעית את עיוורון הצבעים?

האבחון מתבצע בעזרת לוחות צבע מיוחדים הנקראים לוחות אבחון צבעים ע"ש אישיארה. בכל לוח שכזה מופיע מספר המורכב מנקודות צבע על רקע צבעוני. מחזיקים בלוח בתאורה טובה ומבקשים מהנבדק לזהות את המספר. כאשר הפציינט מזהה את המספר עוברים ללוחות מורכבים יותר.

האם ניתן לטפל בלקות הצבעונית הזאת? לא בדיוק. אין טיפול או תרופה לעיוורון צבעים. מי שסובלים מבעיות קלות של ראיית צבעים, לומדים עם הזמן לצרף צבעים עם אובייקטים מסוימים, והם מצליחים, בדרך כלל, לזהות את הצבעים כמו כל אחד. עם זאת, הם אינם מסוגלים להעריך צבע באותה הדרך שעושה זאת אדם עם ראיית צבעים תקינה. בכל מקרה, אם מישהו סובל מקושי בהבחנת צבעים או כשמורגש קושי כזה אצל אחד הילדים, כדאי להגיע לביקור אצל רופא עיניים, והוא יערוך אבחון של הלקות, אם היא קיימת. אבחון מוקדם של ליקוי בראיית צבעים, יכול למנוע בעיות לימוד בבית הספר, היות ועזרים רבים מבוססים על צבע. היום, אגב, ניתן להשיג עדשות מיוחדות ונדירות לעיוורי צבעים. עדשות אלו פועלות כמו פילטרים, והן משובצות בעדשות משקפיים או בעדשות מגע.

אחד מהרבים הסובלים מעיוורון צבעים תיאר את הקושי שלו. "אולי אתם לא יודעים,", כתב, "אבל כמעט 10 אחוז מבני האדם בעולם, לוקים בתופעה של חוסר יכולת ההבחנה בין צבעים מסוימים, ואני אחד מהם. רוב הילדים שאני מכיר, חושבים שמי שעיוור צבעים רואה בשחור לבן. אז זהו, שממש לא. רוב עיוורי הצבעים רואים צבעוני לגמרי, אך בצבעים מעט הפוכים או קצת מבולבלים".

"הסוג הנפוץ ביותר הוא עיוורון צבעים ירוק אדום, שגם אני נכלל בו, והלוקים בו מתקשים להבחין בין גוונים מסוימים של אדום, חום או ירוק. עיוורון צבעים לכחול צהוב, שבו אפשר להתבלבל בין צהוב לכחול קצת יותר נדיר".

אבל, הוא מנחם את עצמו ואת חבריו לליקוי, "עיוורון צבעים אינו מחלה, הוא תוכנה תורשתית. אני קיבלתי את זה מאמא שלי, שהיא עצמה אינה עיוורת צבעים, אלא האחים שלה — אחד לא מבדיל בין צהוב לכחול, ואחד רואה אפור לבן. להיות עיוור צבעים זה לפעמים לא קל בכלל, ולעתים אפילו מביך".

מחקרים יקרים

אז יש דבר כזה, עיוורון ראיה. אנשים רגילים, מתפקדים כמו כולם, רואים לא פחות מכל אדם פיקח, אבל חלק מיפי הבריאה אינו מגיע אליהם. אדם רגיל יכול לראות מליון גווני צבע שונים. חייו של עיוור הצבעים מגוונים פחות.

תודו שמדהים לגלות שבעיניים שלנו יש רק שלושה חיישני צבע. איך אפשר לראות, בעזרת שלושה חיישני צבע אלפי גוונים?

מי שמגיב, כבר אמרנו, אלו המדוכים. אור שאותו אנו רואים ככחול גורם לתגובתם של כל שלושת סוגי המדוכים. כל אחד מהם מגיב בעוצמה שונה. חלשה או חזקה יותר. תגובה זהה של שלושת המדוכים משלושת הסוגים יותרת תחושה של צבע... לבן. מספר הצירופים של סוגי המדוכים הוא גדול מאוד, והצירופים השונים צובעים לנו את החיים בכל גווני הקשת. כאשר חסרים שליש מהתאים המיוחדים המתפקדים כגלאי אור, אלו שתפקידם הוא לזהות אור ולהגדירו, האדם עיוור צבעים.

על התגלית הזו עלה צוות מיוחד של מדענים מאוניברסיטת רוצ´סטר שבמדינת ניו יורק. כדי להגיע אליה נדרשו המדענים לטכנולוגיה מיוחדת, עוצמתית ויקרה, שפותחה למטרות צבאיות ולטובת האסטרונומים העוסקים בחקר החלל והכוכבים. זו ה"אופטיקה הסתגלנית". עבודה בטכניקה זו מצריכה שימוש במראה שמחירה עולה על 100,000 דולר, והיא בעלת כושר השתנות קבוע.

העין, זו הקרובה אלינו כל כך, היא לא פחות רחוקה מהכוכבים כאשר מדובר בהסתכלות במעמקיה. אותה טכנולוגיה המאפשרת לחדור — באמצעות טלסקופים — דרך מערכת האטמוספרה המקיפה את כדור הארץ כדי להציץ בגרמי השמים. הטכנולוגיה המיוחדת הזו היא המאפשרת למדענים להתבונן בחלק החיוני ביותר של העין, זה החלק שבלעדיו אי אפשר לראות בכלל. הם עשו זאת על ידי שחדרו לתאי הראיה הקטנטנים דרך נוזל העין. הם ביצעו "זום אין" לתוך רשתית עיניהם של עיוורי צבעים. העובדה שהגורמים סומנו ואובחנו מעוררת תקוות. אולי יתכן, בעתיד, טיפול בעיוורון הצבעים. האבחון בודאי עלה כיתה. אבל גם הפרעות ראיה אחרות, ומחלות בעין, יקבלו קידום של ממש בעקבות התגלית. ד"ר ג´וזף קארל, ראש צוות המחקר, אמר בראיון לכתב העת "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים" — כתב עת יוקרתי — שהמחקר סיפק הרבה פרטים על העין ועל הראיה. פרטים שלא היו ידועים קודם לכן.

אחד הנבדקים שהתנדבו להשתתף במחקר התגלה כמי שמספר הקנים והמדוכים בעיניו היה נורמלי, אבל הוא חסר לחלוטין את כל קולטני האדום, ואילו מספר קולטני הירוק היה כפול אצלו ממספרם הרגיל. מעבר לחוסר היכולת של המתנדב הזה לזהות צבעים היה בכל אצלו בסדר. בראיה, כמובן. הוא לא חש כלל בפגם ולא ידע שמשהו בראיה שלו אינו תקין.

לנשיא האמריקני אברהם לינקולן לא הפריע עיוורון הצבעים בו לקה להבחין בין לבנים לבין שחורים ולצאת למלחמת אחים בשל העבדות. גם אבי תורת האטום המודרנית — מי שקדם לאיינשטיין, כימאי בריטי בשם ג´ון דלטון שחי במאה ה-19, היה עיוור צבעים. התופעה נקראת היום "דלטוניזם", על שמו של דלטון שביקש לחקור — על עיניו — את מהות הליקוי.

איך מתגברים

"יום אחד", סיפר אביגדור, עיוור צבעים, "ביקש ממני אבי לצאת לגינה ולנקות את השיח הגדל בכניסה לבית מסרט שהסתבך בו. יצאתי החוצה, התבוננתי בשיח מכל עבריו ולא מצאתי שום סרט. "אין שם כלום", אמרתי לאבי. "לאיזה סרט אתה מתכוון?"

"אבי חזר והסביר לי בסבלנות לאיזה שיח הוא מתכוון. זה היה השיח שבדקתי. ´אין על השיח שום דבר´, אמרתי. אבי יצא, נרגז, להראות לי את השיח. יצאתי איתו ושנינו עמדנו ליד השיח. ´אתה לא רואה שכל השיח מסובך בסרטים אדומים?´ והוא שלף את הסרט. רק אז הבחנתי בו".

"לאחר מכן לקחו אותי הורי לעבור בדיקת ראיה אצל אופטומטריסט. התברר שאני עיוור צבעים אדום-ירוק. ואז הבנו את סיפור השיח והסרט האדום. גם בן דודי, הופתענו לגלות, עיוור צבעים. גילינו את זה כאשר מצאנו מבחן צבע לאבחון עיוורון צבעים. אלו תמונות המורכבות מנקודות שיצרו מספרים. שנינו "הצלחנו" באותו מבחן. בהמשך הסתבכתי לא פעם בבית הספר כאשר אמרו לנו ללבוש — בהזדמנויות מיוחדות — בגדים בצבעים מסוימים ואני הבאתי את הצבעים הלא נכונים. הבאתי בגד ירוק במקום צהוב, סגול במקום כחול ועוד".

"בדרך כלל לא הפריע לי עיוורון הצבעים. אפילו הרגשתי את עצמי מיוחד... אבל כשרציתי ללמוד אמנות נכשלתי במבחן עיוורון הצבעים. אז הבנתי שעיוורון הצבעים הוא מגבלה".

אביגדור לא הצליח להתקבל לקורס טיס בגלל ליקוי הראיה שלו, וגם לקורס חובלים של חיל הים לא התקבל. במקום זה שירת בחיל השריון, כי "שם רואים כל הזמן רק חול וחול", הוא אומר.

אביגדור מצא דרך לעקוף את המכשול הזה. "למדתי את גלגל הצבעים", הוא מספר, "וממה מורכב כל צבע. כשאני רואה צבע אני מנתח מאלו צבעים הצבע מורכב ולפי הנוסחה אני יודע איך קוראים לצבע הזה. השיטה, מה לעשות, לא תמיד עובדת. יש צבעים שהם בעייתיים בשבילי יותר מאחרים. סגול שיש בו יותר אדום נראה בעיני אדום, וסגול שיש בו יותר כחול הוא, בעיני, כחול. אני מתבלבל בין תכלת בהיר, ורוד בהיר, סגול בהיר לבין ירוק בהיר, צהוב בהיר, כתום וחום בהירים".

המחשב פותח דרך נוספת להתגבר על המגבלה. בעזרת הצבעים למד אביגדור לקרא לצבעים בשמותיהם וגם להרכיב אותם מצבעים אחרים. כך או כך — זו אינה בעיה קשה.

מה שמשעשע במיוחד הוא המקצוע בו בחר אביגדור לעבוד. הוא מעצב גרפי...