כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חן הקוקייה

    \"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
    ז'אן ז'אק רוסו

    ארכיון

    עזה כמוות חניה

    125 תגובות   יום חמישי, 1/9/11, 15:13


    מי היה מעלה על דעתו שהתכונה המבוקשת ביותר אצל אשה פנויה היא חניה? ■ כן, כך חיבל חולדאי גם בחיי האהבה שלי ■ האם לנצח אוכל חרב מראש העיר האכזר?


     

    ''


    אחרי גירושי, בערך חודש אחרי, כשהתחוור לי שלא לכל גברי המדינה הגיעה הידיעה המאממת והם ממהרים כאיש אחד להתייצב בתור מחזר לפניי, החלטתי לפצוח במקצה שיפורים כדי להשתלב בשוק השחור של הדייטים. קודם כל רזיתי, כי כידוע הגברים בארצנו משום מה מאוד אוהבים נשים רזות, לא משנה שיהיו קופות ושתומות-עין, ואני אף פעם לא הייתי רזה, גם לא בגיל חמש. פצחתי איפוא בשלל דיאטות חדשניות ובפעילות גופנית ערה של 6 פעמים בשבוע בהנחייתו של אחי מיקי מדריך הקיק-בוקסינג וראיתי מיד ברכה בעמלי - הפכתי לאשה שרירית, חזקה, עצבנית וממורמרת שחבל"ז.

    בג'יידייט הוצפתי בשלל פניות ביזאר של קשישים מחד וילדים מאידך - רק גילאי הביניים נעדרו כאילו בלע אותם החור השחור או הננס האפור, או כפי שהתברר מאוחר יותר - הם היו ננסים אפורים בעצמם. מיד פניתי בקונסטרוקטיביותי כי רבה למקצה שיפורים נוסף - בטוחה כי הכל באשמתי (מיא רעה רעה רעה!) ועבדתי על האני הפנימי שלי, אלא שכאן התגלעה בעיה קלה, כשגיליתי שאיני מסוגלת בשום אופן להיות אשה במובן הנשי המעודן החמדמד והקואופרטיבי, ששחה לבנזוגה מבוקר עד ליל כמה מוצלח הוא, חכם, מקסים ומעורר השראה וכמה אפשר ללמוד ממנו (ממש המון!), כאשר כל הגברים שנתקלתי בהם היו רכיכות מהסוג הנרגן, כעוס-קבע על החיים והכוכבים שרימו אותם, תשושי נפש, קפוצי לב ובעלי תשוקה מינית של חמוס עיוור.


     

    ''

    אני, השבוע

    פרשתי אפוא מהשוק די בשוק, כשחצי תאוותי בידי והחלטתי לעשות לביתי הפרקטי - לעבור דירה, לנסוע לחו"ל, לכתוב, לקרוא המון, ללכת לים, לקנות ים של בגדים, להתבדח עם חתוליי. כך עברו השנים, כשבמקביל אני בונה לי בדימיוני איזו תדמית גברית בלתי סבירה בעליל של ג'נטלמן בעל שמחת חיים בלתי נדלית שלא כמו כל הכבויים שנתקלתי בהם, אוהב חיות כמוני, שלבו פתוח אל העולם והוא חביב תמיד ויעיל ושופע פתרונות לכל מצב, ולא עצבצב, צוחק ומגניב ולא נודניק חלילה, לא דבק, אבל כן חם ואוהב ומילולי ומשעשע. למותר לציין שלא נתקלתי בשום כלום שאפילו הזכיר את הטיפוס הנ"ל, פרט לחתולים.

    במקביל להיצע הגברי ההולך ומצטמצם ביחס לנשים קשישות בשנתון שלי, כך הלכה בררנותי והתעצמה, כשכל אוזן עקומה, גבות דולצ'ין, ולהבדיל הערה שוביניסטית לא במקום, ילדים בגיל הגן, קיר פייסבוק עמוס שירי שמאלץ ונצנצים וכיו"ב פסלו את הבנאדם בשנייה. במקביל, הלכה שגרת הטיפוח שלי וגברה, כשאני מלקלקת את עצמי כחתול כפייתי - שוקדת על בניית ציפורניים ומריחתן בלק זרחני מקשת של גוונים מוזרים, מתחלקת בלייזר, מקפידה על הופעה סטייליסטית שלא היתה מביישת את הסט של סקס והעיר כשכל יעדי היוקרתי הוא שוק הכרמל, מתאמנת ארבע פעמים בשבוע עם המאמנת הפרטית, מוסיפה לזה עוד כמה צעידות, ולקינוח מבקרת חודשית בתא השיזוף בסנטר בלווית להק של טרנסווסטיטים (שהיו אמורים לרמוז לי לאיזו מדרגת שפלות נאה הגעתי בטיפוחי העז).

    עם כל הטיפוחיות הזאת אני נשכבת מדי ערב במיטתי העתיקה והמדוגמת בחברת צמד חתוליי הנאים והמטופחים גם המה, ומנהלת חיים וירטואליים ענפים בפייסבוק. אני, באמת, את שלי עשיתי. פעם בחצי שנה בערך - זה הממוצע שהתייצבתי עליו - יוצאת לדייט, ובו בדרך כלל משתכנעת שוב שהעם הגברי ואני אלה שני קווים מקבילים, שכדי שייפגשו צריכות הפיזיקה כולה, המתמטיקה והגיאומטריה גם יחד לשנות את חוקיהן הנוקשים - כנראה בעולם מקביל, שטרם היה לי העונג לעבור אליו.

     

    ''

    החברים הכי טובים שלי, לילו ורוקי

    לכל מצב מתרגלים, והחלה להתחבב עלי גם השגרה הזאת - שאינה רעה כל כך ורצופה בילויים, בתי קפה, פגישות עם חברות וזמן איכות עם הכלבים של אחי (ועם אחי עצמו שחוזה חורבן אפוקליפטי למין האנושי המרושע וכיף להאזין לו כי אני עוד לא הגעתי לשם אז תמיד נחמד לשמוע מישהו יותר פסימי ועצבני ממני). עד שלאחרונה שמתי לב שמשהו במשנה הסדורה שלי לא תקף, ואם יש משהו שאני לא סובלת זה לא לצדוק במאה אחוז, כי מצב זה סותר בעליל את אישיותי הכפיותית ומדיר שינה מעיניי.

    ובכן יצאתי לדייט עם בחור שדי מצא חן בעיניי - כמה שאפשר היה להסיק מדייט וחצי - ולטענתו מצאתי גם חן בעיניו -  ושימו לב קוראים יקרים, בחיי שלי מדובר בלא פחות מנס. אלא שה'מערכת' הזאת בת הדקותיים לא התרוממה ונסגרה ממש שם עקב... בעיות חניה. הבחור לא היה מוכן להשקיע את דמי החניה הנדרשים ליד הבית שלי -  שלעולם אין על ידו חניה פנויה בשעות הערב. הוא לא הודה בזה מיד. בהתחלה הוא פשוט התחמק בהתחמקויות שונות ומשונות, וכעבור מספר ימים יצא המרצע מהשק.

    או אז נזכרתי שגם אצל חברי המיתולוגי - מיתולוגי על שום ששרד חודשיים תמימים בחברתי הבלתי נסבלת, לפני שנס כל עוד רוחו בו - פשוטו כמשמעו - ברח בריצה קלה מביתי על רגלי האיילה שלו, כאילו שד איום (אני!) רודף אחריו, החניה היתה אישיו היסטרי ממש - היכן יחנה, וכמה ישלם, ואימתי יגיע לאזור, והאם בכחולבן, והאם בחניון, או שיסתכן בדו"ח, או בגרירה חו"ח...

    וזה המקום לציין, שני הגברים הללו די אמידים. פשוט כנראה יש מעצור פסיכולוגי לשלם עבור חניה, הנתפשת כזכות טבעית מדאורייתא, ולא למשל עבור ארוחה במסעדה, שיוצאת לבנאדם איזו טובת הנאה ממנה.

    ועכשיו כשאני חושבת על זה, חובה עלי להוסיף לדף הפייסבוק שלי, בצד הגלריה עם התמונות הנאות ופרצופי החייכן והמצודד המשמש מלכודת דבש לגברים אומללים שלא חטאו בדבר, גם את שורת האזהרה הבאה: אשה קשישה באה בימים, גרה שלא באשמתה בצפון-מרכז תל אביב, ללא חניה ובאזור בעל בעיות חניה חמורות! ראו הוזהרתם!

    נראה מי יתקרב אליי עכשיו! ■

     
    בצילום למעלה: הפסל חניה לטווח ארוך מאת ארמאן - יציקה של 65 מכוניות בבטון, גובה 19.5 מ' בפארק הפסלים לה-מונסל, צרפת.

     

    למותר לציין, שכל השתלשלות העניינים הלא מחמיאה בעליל, חייבה קנייתם של מכנסיים קצרים, שלוש שמלות, שני זוגות כפכפי אצבע, נעלי ספורט חדשות בצבעי זרחן, משקפי שחייה, תיק, טבעת ועגילים (בתמונה) והלבנת שיניים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (125)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/9/11 14:14:
      איזה מזל שיש לי חניה בשפע ליד הבית......
        16/9/11 19:30:
      אני מתה על השטות הזאת ש"הגברים הטובים תפוסים", אבל אילו היו תפוסים, באמת כל הנשים התפוסות, או אף רובן, או אף מקצתן היו ממש מאושרות במערכות היחסים שלהן עם אותם גברים טובים ונפלאים, וכמו שכולנו יודעים זה לא ככה. ולהיפך, מחקרים מאשרים שגברים מפיקים הרבה יותר תועלת ממערכות יחסים, ואילו נשים מפיקות יותר תועלת מחוץ למערכת יחסים. אז לא מדובר במישהו מדהים שתפוס או במישהי בעייתית שנכשלה, איזו רווקה בלתי נסבלת או גרושה ממורמרת. יש כאן דפוס ברור. גברים בדרך כלל לא מספקים לנשים את הצרכים הרגשיים שלהן. זה לא סוד כזה גדול. ומי שמוכנה להשלים עם העובדה הזאת ולספק לגבר את צרכיו שלו, תמצא את עצמה במערכת יחסים לאורך זמן.
        16/9/11 19:24:
      מעניין שבמציאות טרם נתקלתי באותם גברים נפלאים במערכות היחסים הקיימות שאני רואה מסביבי. אבל גם אילו היו קיימים, אני באמת לא ממליצה לנשים לרדוף אחרי גברים וודאי לא לדרוך על גוויותיהן של נשים אחרות בתהליך. זה מאוד לא חינני.
        16/9/11 15:13:

      צטט: מיא 2011-09-15 21:09:15

      בן, מה זה סיבוב? אתה במת חושבת שאני עומדת לצאת למסע חיפושים וסיבובים ושכנים וטורנירים ותחרויות? אל תגזים. אני גם לא מייעצת את זה לאף אשה. תנוחו כולכן. הפרסים לא משהו.

      .

      סיבוב לא חייב להיות סטוץ, לפעמים גם כמה חודשים או שנה שנתיים טובות זה חיובי.

      חוסר הצלחה אישית תמיד מביאה אותנו להשען על סטטיסטיקות כי "ככה זה הרוב" או כמו שכתבת שאין שם פרסים. אבל הנדיר קיים ולנדירים התמזל המזל.  בהחלט יש שם פרסים ולפעמים המזל אפילו מתמזל סידרתי....(:

        15/9/11 21:10:
      אילנה, הגזמת שאת עונה לי מבורמה... זה יכול לחכות. אין דון ז'ואנים. נגמרה הסחורה הזאת. במקום לקטר אפשר פשוט למצוא אפיק אחר להנאה, כמו באמת לגלות עולם.
        15/9/11 21:09:
      בן, מה זה סיבוב? אתה במת חושבת שאני עומדת לצאת למסע חיפושים וסיבובים ושכנים וטורנירים ותחרויות? אל תגזים. אני גם לא מייעצת את זה לאף אשה. תנוחו כולכן. הפרסים לא משהו.
        15/9/11 20:26:
      בתור אחת שנמצאת בצד שלך לגמרי, אני כמובן מסירה את כובעי בפני הפוסט הישיר והתמציתי הזה. בלי ספק אין בינך לבין מאהבייך אלא חניה. אגב דון חואן הידוע, היה מגיע לבתיהן של אהובותיו בהליכה לוליינית על גגות הבתים. זה יכול להיות פתרון נוח למי שרגליו קלות והוא שונא לשלם עבור החניה.
        15/9/11 19:36:
      תמצאי לך שכן, תתחילי לעשות סקר שכנים ותבדקי מי מתאים לניסויים. ו.....לא יעזור לך, בהחלט הגעת ל-ZONE שאין גברים והבודדים שיש קשה לתפוס אותם, אפילו לעשות עליהם סיבוב הגון לא קל, הביקוש מטורף (:
        12/9/11 02:20:
      נועה, תודה על ההזדהות. אני לא יכולה לומר שלא נפגעתי, אבל השתקמתי במהירות. עצבן אותי שאני עדיין נפגעת. חשבתי שכבר הצלחתי להפוך לרובוט. זה היה רק תירוץ. עלוב. השד יודע מה עבר לו בראש.
        10/9/11 10:45:

      ואו, מיא. :) מסירה את הכובע למקרא הדין וחשבון הזה. קראתי את הפוסט כמו סרט אקשן!

      שלא יהיה לך ספק, המחסור בגברים רגישים ומחוברים לעצמם עם אופטימיות, קצת שמחת חיים ומיניות בטוחה בעצמה, קיים בכל שכבות הגיל.

      אבל כמה פאתיטי צריך להיות כדי למסמס קשר בשל בעיות חניה - או שהוא קטנוני ברמות קשות, או שהוא כל כך לא מחובר לעצמו שלא נעים לו לומר לך (וודאי גם לעצמו) את האמת, אז הוא נתלה בבעיות דביליות שכאלה. 

      בשמי ובשם האנשים המכירים בערך עצמם - את לא לבד בסיפור הזה. 

        10/9/11 07:05:

      צטט: מיא 2011-09-01 16:33:21

      דליה, אי אפשר לפטור הכל במילה שרוטים. כנראה שיש פיחות בחשיבותה של האהבה. כל הסיפור הזה לא כל כך חשוב לאנשים כמו פעם. הם לא שרוטים, פשוט הנורמות השתנו ואנחנו תקועות בעבר.

      אכן, גם אני חשה יותר ויותר שהנורמות השתנו והאהבה והרצון להשקיע באחר הם כבר מזמן לא מה שהיו פעם.... 

        8/9/11 13:36:
      חחחחחחחחחחחחחחחח
        7/9/11 23:52:

      צטט: מיא 2011-09-03 23:20:49

      בן אור - יש לי הרבה חברות - הרוב - שמחפשות בסיבוב ראשון, והמצב לא טוב יותר. פשוט קרה משהו לחברה שלנו. משהו לא טוב.

       

      אני מסכים שהתרחש שינוי בחברה (שוב ללא הפרדה בין נשים לגברים). יש איזה שפע מזויף שמעוות את הקריטריונים לבחירת בן זוג.

        7/9/11 21:20:
      מיא, מדהים כמה הבעיות דומות והתובנות... כמו שנאמר אחיות לנשק... וכמי שגרה במרכז ת"א, ורוב הסיכויים שאנחנו חולפות אחת ליד השניה, מכירה את הבעיה מקרוב... נהנית מאד מכתיבתך... סיגל (((-:
        7/9/11 21:19:
      אוי לקסיס חמודה!!!! מה שלומך, ומה שלום בתך ומה שמה??? אני שמעתי, כן, על גברים כאלה, אולי אלה רוב הגברים. ה'חבר' שלי בן החודשיים קנה מכונית קשה לתמרון עם הגה קשה ולא נוחה בטירוף רק בגלל השם שלה. בכלל כל עניין המכוניות מאוד מעיק, ונכון שהם יגידו אותו דבר עלינו ועל בגדים, אבל השאלה כמה אנחנו מפרועות להם עם הבגדים שלנו. אני בחיים לא סחבתי גבר לחנות, נהפוכו, ובסך הכל מתלבשת פי מיליון יותר מהר מכל גבר (יודעת שזה לא אופייני). בכל מקרה התגלה שהחניה לא היתה הסיבה. זה לא מחמיא אבל זה באמת היה סימפטום לכך שהוא לא רצה ממש. ועם זאת התגובה של נעמי אלון הכי נכונה. יש כאלה שגם מחוץ למסעדה יקרה או לסרט או ללא חשוב מה יעשו 300 סיבובים, העיקר לא לחנות בחניון וזה מתיש וקצת מעליב. ובכלל האסטרטגיה שלי של לצאת לדייט פעם בחצי שנה יש לה פוטנציאל קצת נפיץ - כי אם הפעם הזאת נכשלת - אז אני ממש ממש ממש מתבאסת, אבל ממש.
        7/9/11 19:23:
      היי שכנה (ראיתי אותך, אני די בטוחה, עולה מהים וחולפת על פניי בשדרה - ב"ג - ליד האוהלים), את כמובן צודקת לגמרי בכל אבחנותייך אבל אני חייבת להוסיף סייג אחד מהיכרותי הבלתי מוטלת בספק עם המין האידיוט. גברים שונאים לשלם על חניה כמו שהם שונאים לעמוד ברמזור, או לבקש הכוונה בדרך, או כמו שמציק להם וחשוב להם לנסוע בדרך הקצרה ביותר והם יכולים להתדיין עם עצמם שעות האם בחרו בנתיב הנכון, ועוד כהנה וכהנה תסביכים אדיפאליים (טוב לא אדיפאליים) שקשורים ברכב, בניווט, בנהיגה, בתחרות עם נהגים אחרים וכו'. האהוב האחרון שלי, בעודנו נוסעים ברכבו האפור-עכבר ומתדיינים בנושאים שברומו, עצר בפתאומיות בכביש ועצר את השיחה כדי להכריז אאוט אוף דה בלו - אוף, ידעתי שהייתי צריך לקנות את הדגם בלבן, תראי כמה הוא הרבה יותר מוצלח. אלה הדברים שהטרידו אותו בחיים, אכן חציר העם.
        7/9/11 18:50:
      אני מכרתי את האוטו בשבוע שעבר ועברתי למוניות. זה הרבה יותר נוח לי, והרבה יותר חשוב לי לגור במרכז העיר. נראה. אוטו תמיד אפשר לקנות. בכל מקרה ברור שההוצאה החודשית שלי פחתה. היום מישהי שמנויה בג'יידייט כתבה סטטוס בפייסבוק על הכרטיסים הרבים של גברים שכותבים ש"הגיע הזמן להיות רציני", אבל אני באמת חושבת שזה דיבור ריק, שזה עניין של אופי. שמי שאין לו לב ומודד חניות, כספים ואמה, לא יהיה 'רציני' לעולם. הכל יהיה מדיד אצלו, ברצינות תהומית ובלי שמץ של רגש.
        7/9/11 11:03:

       

      יש משהו במה שאמרת לגבי העדפות החניה של מחזרים פוטנציאליים.

       

      בכל אופן, תודה על האזהרה. 

       

        6/9/11 19:57:
      ללי - תודה! תרנגול - האמן לי שכשקורה דבר כזה, זה פשוט מוריד לי את כל החשק המועט שעוד יש לי ואת המוטיבציה הדלה לעוד כמה חודשים ושולח אותי שוב לים, לחנויות הבגדים... וממש לא מעורר בי פתרונות יצירתיים כלשהם. האלרגיה שלי לגברים מתחדדת, מגרעותיהם נראות לי איומות מתמיד, ושוב אני נשאבת לנרגנות הרגילה שלי, כאילו שהיתה צריכה דלק נוסף...
        6/9/11 19:18:
      מנקודת מבט של תרנגול את צריכה להגיד להם:תחנה רחוק,לך ברגל,תחנה כבר עלי!
        6/9/11 14:14:
      את..מדהימה!!
        5/9/11 23:30:
      מעבר מוצלח לך. אם יש משהו שבאמת מתחשק לי לעשות זה להמריא מכאן. וזה לא חדש. אין יום שאני לא יוצאת ורבה עם העולם. אולי לריב בשפת לעז יהיה יותר אקזוטי.
        5/9/11 20:43:
      צ'מעי, אני שלעצמי פותר את הבעיה (בשבוע הבא), עובר לגור בקרית טבעון. אם מוחמד לא בא אל ההר ההר עובר לגור ליד החניה של מוחמד. ואת תמיד יכולה להציע כמקום מפגש חלופי את ג'יימס ריצ'רדסון, פינת הדיוטי. משם יחסים יכולים רק להמריא
        5/9/11 18:44:
      רונית והבודד, תודה. האמת, צחקתי המון. היום ישבתי עם חברתי קירה ועבדתי - וסיפרתי לה סיפורי עבר - זה היה כל כך מצחיק, וגם כתבתי באחד הפוסטים הקודמים שלי, שבזכות הכתיבה, אני באמת מברכת על כל טיפוס מוזר שנקרה בדרכי, כי אני כבר קולטת את הסיפור שייצא לי, גם אם 'מערכת' לא תצא לי ממנו. ואתם יודעים, תמיד תמיד כשמסתכלים אחורה יש סימנים, אפילו בהתכתבות, שבדיעבד אפשר לפרש אותם כסימני אזהרה, אבל אנחנו, גם אני, כל כך רוצים להאמין שסופסוף יקרה לנו משהו טוב...
        5/9/11 07:04:
      האמת, שבאופן אגואיסטי ביותר... אני מקווה שתמשיכי להתקל אך ורק בחיפושייך.. בדוגמאות הכי הזויות של גברים משונים - ואין ספק שלא חסרים כאלה... כדי שאוכל לקרוא את הכתבות שלך.. דרך אגב.. אחד הכלבים שלך פנוי לדייט ?? נראים חמודים לאללא...:)
        4/9/11 23:41:
      חייכתי כל הדרך עד למטה.. את פשוט כותבת נפלא על המצב ה"פתטי" לכאורה שבו את שרויה. בדקת אם אין איזה רווק מבין השכנים?:)
        4/9/11 20:01:
      לדאבוני ארז - יצא לי להיתקל בחיי הססגוניים בכמה שאובזרו בכל מיני צעצועים פרטיים כמו מטוס ויאכטת פאר (מסוג האמבטיה כמו שאבי ז"ל היה מכנה, לא מהסוג הספורטיבי עם המפרשים) - אין לך מושג כמה דוחים הם היו. לכן סלח לי אם לא אקבל את עצתך הפעם.
        4/9/11 19:58:
      סבירות, שוב אנחנו באותו ראש וראה תגובתי הקודמת לקובי. רק חינוך ורק לצעירים. המבוגרים כבר מקולקלים. אני יודעת שיש לי השפעה על הצעירים והם די שומעים לי. גברים מבוגרים הם כבר דור אבוד. הפוסט של שירה קורע לב ממש. אבל בתגובות שם - אנשים כותבים לה 'הוא אידיוט' - זה לא נכון. זה הלך הרוח בחברה. לא מדובר באיש ספציפי.
        4/9/11 19:55:
      קובי, האמת המרה היא שאני כותבת בעיקר לנשים כי מגברים כבר התייאשתי ואני פשוט רוצה להסביר לנשים שזה לא הן, זה הם. שלא יחשבו שאם קרה להם משהו כזה למשל, כמו סיפור החניה, משהו בהן לא בסדר, והן לא מספיק שוות. באמת קטונתי לחנך ולשנות. אני לא חושבת שזה יעיל. חינכתי את הבנים שלי מצויין, הקטן מציף את חברתו בתשומת לב, באהבה ובמתנות, ודייני בכך. לחנך אנשים מבוגרים אי אפשר. אני רוצה פשוט שיכאב לנשים פחות.
        4/9/11 17:21:
      תא השיזוף בסנטר ??!!! זה באמת להסתכל למעלה ולראות את תחתית החבית. שהרי כבר בהתנתקות למדנו ש-כתום זה ביג-נו, בכל מובן שהוא. ואכן לימדוני החיים, שקיום על תפריט דיאטטי הוא קיום אומלל. הופך אותנו מרים ורקובים כחסה שהתייבשה לה שבוע בפינת המקרר (שם, מאחורי קופסאות ה-"טייק-אווי" נוטפות השומן-טראנס שמנעו כל גישה לצרור החסה הנבול) ואני גם נוטה להסכים שתל-אביב מלאה גברים שלמרות הניקוד הדל שחילקו להם קלפי החיים (או אלוהים, למי שמאמין), מסתובבים בתחושה שהם מתת האל לכל אישה בחלד (נו, טוב, זה גם די באשמתכן). נראה להם הגיוני שעל הכרס-ציצי-של-בנות-דלדול-שיער-הקרקפת-ותגבור-שיער-הגב-שלהם,אמורות להתנפל דוגמניות-על מסדר גודל בר רפאלי ומעלה. לכן הם חולקים במשורה את כל הטוב הזה, שלא יתבזבז על הלא-ראויות. אבל - בנושא החנייה - אני לגמרי בעדם. כמי שטוחן לילות בסיבובים עקרים מסביב לבלוק הגריאטרי בו אני מתגורר, אני יכול להעיד שאין דבר הורג-חשק (לחיות, בכלל) מאשר התחביב התלאביבי הידוע בשם "עברתי לגור באוטו, כי אני לא מוצא חנייה". אם למשל תתקיני על גג ביתך מנחת מסוקים - יהיה זה הפתרון המושלם - גם סינון טבעי (עשירים בלבד) וגם מציאה-מחדש של הטעם לחיות של אותם גברים שקצו בנדודי החנייה.

      צטט: מיא 2011-09-03 23:31:00

      סבירות, אתה פגעת בול בנקודה, אבל המסקנה שלך שונה. כתבתי כבר בתגובות הקודמות. זו לא היתה באמת החניה. הוא פשוט לא היה באמת מעוניין. ועם כל הצער והשוק שבדבר שגבר לא מעוניין בי, אחרי שטחן לי את המוח די הרבה לפני כן שנצא, השלמתי עם זה. אני לא מוכנה לקבל יחס שיש בו אפילו טיפה של חוסר כבוד או חוסר הערצה או שמישהו יראה בי פחות ממתנה. אני מאבדת בו עניין באותה שנייה. כאן באמת נכנסים הכלבים והחתולים לסיפור - כלב מסתכל בך כאילו אתה פלא הבריאה. זה עדיף לי. בחיי. אני נשבעת לך שכן. עדיף לי כלב טוב על איש רע. הנה כמו האיש הזה בפוסט של שירה שקרע לי את הלב. http://cafe.themarker.com/post/2335499/

       

      שורה תחתונה למעשה זה גם מה שאני חושב. יתר על כן לדעתי כל אשה עם קומון סנס ראוי שתגיב בדיוק כך.

      כל תגובה פשרנית אחרת שתתחשב בגבר בסופו של דבר תפגע בה עצמה.

      החברה של היום סובלת מהשיוויון לכאורה שיש בין גברים לנשים. וזה איננו המצב האמיתי. השיוויון לכאורה יותר משמועיל לנשים משמש כסות מעולה לגברים להתחמקות מאחריות ולניצול ציני של המצב.

      הפוסט של שירה מדגים את זה יפה מאד.  הרי נסי לחשוב אם גבר היה מעיז להתבטא כך לאשה בתקופה שלפני פרוץ השיוויון לכאורה בין המינים.  זה לא היה קורה כי זה כמו להכות חדל ישע.

      כיום לצערנו התבטאות כזו היא לגיטימית לחלוטין. כמו ששירה למדה על בשרה כשפנתה לידיד קרוב מהמין הגברי.

      השיוויון לכאורה מאפשר לרשעים להשתמש בו בחוסר מצפון לניצול ציני. ולחסרי הדעת (שמהווים רוב לא מבוטל לדעתי) שאינם מבינים אשה להמשיך ולהסתובב סביב זנבם ולפגוע תוך כדי בנשים שבדרכם. בורות לדעתי איננה נסיבה מקלה להפך זה בדרך כלל משולב עם רשעות. 

      לתיקון המצב, יתכן שצריך להקנות לדור הצעיר במערכת החינוך כמה הבנות בסיסיות שיועילו להם בעתיד.

        4/9/11 12:14:

      צטט: מיא 2011-09-02 11:06:00

      קובי, האמת שאני כותבת בעיקר לנשים, והמסר שלי הוא: את יכולה להיות יפה, חכמה, מטופחת, משכילה, אשת שיחה, מצחיקה ומשעשעת, ובכל זאת 'ליפול' על סעיפים טריוויאליים לגמרי.

       

      למה את כותבת רק לנשים...איך נדע איך להשתפר...אתן שמתלוננות על זה שאנחנו לא מקשיבים ולא מדברים...תראי מה זה עולם...עד שגבר רוצה להשתתף ב....אז אומרים לו ,"לך"....פלא שאנחנו.....הולכים..?

        4/9/11 11:51:
      שטוטי, חנן, תודה. בעבר, כשניסיתי להתמקד בתל אביבים, אמרו שאני סנובית. אני דווקא לא מתמקדת בתל אביבים מטעמי מרחק, אלא מטעמי העובדה שאני חושדת באנשים שגרים ללא גישה למתקני תרבות ולקפה נורמלי ולים ובכלל לחיי עיר תוססים ותוהה האם אופיים מתאים לשלי - ולא, אלה לא אנשים כפר וחורש וחופש וטבע ברובם, אלא סתם תקועים בעיירות ופרברים משמימים בין בטונים ועם המון נסיעות באוטו לאן שצריך והסעות של ילדים. מצחיק, כי הרי חלק מהמחאה החברתית היא בדיוק על העניין הזה וכולם זורקים להם - לכו לפריפריה, כאילו שזה כל כך פשוט, מבחינה תעסוקתית, חברתית, מנטלית. זה הרי משנה לך את כל החיים ואת כל איכות החיים ואת כל תולדות חייך, ובהחלט ייתכן ששווה לשלם בשביל זה ואפילו הרבה. ושוב, אני לא מדברת על חובבי הטבע והמרחבים הירוקים, אלא על מי שלא רוצים להיתקע בעיירות שכוחות אל. טוב, הרחקתי כהרגלי.
        4/9/11 08:40:
      15 ש"ח חניה בסנטר לכל הלילה, מ7 בערב עד למחרת 13 ש"ח בחניון העליון ליד מכון הכושר והברכה. מעט מאוד כסף בשביל לבלות את הלילה עם אישה נחשקת. כוס קפה וטיפ בקושי. אני בכלל חושב שטוב לנו כתל אביבים לחפש את הזיווג בארבע אמותינו. מבין יושבי בתי הקפה הסמוכים לסביבת הגידול הטבעית שלנו. אני שוקל להוסיף בפייסבוק שאין לי "מקבל פניות רק מבאות הדה סטריט ושכנותיה"
        4/9/11 01:23:

      צטט: שטוטית 2011-09-04 01:12:51

      כמה תשפוכת מילים אפשר לכתוב על גברים ? או שהוא מעוניין או שלא ברור שלא נקודה.

      למרות שברור שהפוסט הזה כמו הפוסטים הקודמים הם

      מסע ומסה של עיתון הארץ כנגד חולדאי במסווה של דייטים, מחאות דיוושים וחניות

      אכן משעשעים אבל עדיין  מסע מסה ומשא על הבוחר התל-אביבי שיאמר דברו ביום הבוחר:)

      http://t2.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcT46mCCioZPiF81t56y3Ss9uuK_R6zhMOdtZxI26K7bHFG0GdjN

       

        4/9/11 01:12:
      כמה תשפוכת מילים אפשר לכתוב על גברים ? או שהוא מעוניין או שלא ברור שלא נקודה.
        3/9/11 23:31:
      סבירות, אתה פגעת בול בנקודה, אבל המסקנה שלך שונה. כתבתי כבר בתגובות הקודמות. זו לא היתה באמת החניה. הוא פשוט לא היה באמת מעוניין. ועם כל הצער והשוק שבדבר שגבר לא מעוניין בי, אחרי שטחן לי את המוח די הרבה לפני כן שנצא, השלמתי עם זה. אני לא מוכנה לקבל יחס שיש בו אפילו טיפה של חוסר כבוד או חוסר הערצה או שמישהו יראה בי פחות ממתנה. אני מאבדת בו עניין באותה שנייה. כאן באמת נכנסים הכלבים והחתולים לסיפור - כלב מסתכל בך כאילו אתה פלא הבריאה. זה עדיף לי. בחיי. אני נשבעת לך שכן. עדיף לי כלב טוב על איש רע. הנה כמו האיש הזה בפוסט של שירה שקרע לי את הלב. http://cafe.themarker.com/post/2335499/
        3/9/11 23:21:
      קאפופאמיליה - זאת התוכנית שלי באופן כללי. יש לי בנים פה, אבל הייתי מאוד רוצה לנסוע.
        3/9/11 23:20:
      בן אור - יש לי הרבה חברות - הרוב - שמחפשות בסיבוב ראשון, והמצב לא טוב יותר. פשוט קרה משהו לחברה שלנו. משהו לא טוב.
      הסיבה הנסתרת איננה קמצנות לדעתי. אלא סוג של תקשורת שבין אשה לגבר. תשלום החניה הוא גם סוג של מס שהגבר מוכן לשלם בעצם עבור האשה. זו הבעה של נכונות לוותר על האגו עבורה. מצד שני כל אשה מבינה בדיוק שזה המסר שמסתתר ומצפה לראות כיצד ינהג. אם באמת לא אכפת לו לשלם זה אומר שהוא בכיוון לרקום קשר רציני. כך שבמחשבה שניה יתכן שאם הבחור מוצא חן בתחומים רבים אחרים. לא צריך לעמוד עם זכוכית מגדלת ולהרוס אופציות על ההתחלה. כיוון שלכל אחד הקצב שלו.
        3/9/11 21:01:
      תסעי לאירופה ותמצאי גבר צנוע מבין ענין לא ערס ולא מתיימר להבין בכל דבר החל מאנרגיה אטומית ועד פוליטיקה של העולם ולא יהיה גזען מסריח וכרסן כמו הטיפוסים שאנחנו רואים באזור פרישמן .
        3/9/11 20:20:

      צטט: מיא 2011-09-03 13:05:06

      תודה לכם - בן אור, קארן ואבנר. האמת שהרווחתי בגדול, כי הוא קרא את הפוסט הזה ופנה אליי ולפי 'התנצלויותיו' הפאתטיות באמת הבנתי שניצלתי מצרה גדולה. האמת שאני כותבת כמשל. זה הרי לא על גבר אחד. אני באמת מנסה למפות נורמות שהשתררו בתחום היחסים הבינאישיים. אני יודעת שזה קרה לנשים אחרים, כי כתבו לי על כך - במיילים אישיים ועל הקיר בפייסבוק - שגברים פשוט לא היו מוכנים 'להשקיע' (מילה איומה, כאילו אנחנו איזו מניה) בשביל הסיכוי למצוא אהבה. והן כן היו מוכנות לוותר המון על הנוחות שלהן. כי כנראה לנשים כל הסיפור הזה של קשר יותר חשוב מאשר לגברים. גם את האקסיומה הזאת צריך להעמיד למבחן. נשים חייבות להתחיל לפקפק בעניין הזה, לחשוב אם כל הוויתורים שהן עושות למען גברים או למען מציאת קשר כדאיים, אם ה'אושר' שבא בעקבותיהם הוא אכן אושר או מקסם שווא.

       

      אני לא חושב שמציאת קשר רציני הוא נחלת הנשים בלבד. וקשר חולף הוא מצרך גברי. בסיבוב השני קשה יותר להתפשר. החופש שווה הרבה, אין לחץ להקים משפחה ,ויחסים בין גברים ונשים נעשים מוצר צריכה.

        3/9/11 18:59:
      דליה - האמת היא שהמסננת שלי עצמי ממש דקיקה ואני פשוט נורא נורא מאוכזבת מעצמי שהיצור הזה חדר אותה בעזרת, שוב, כמו שכתבתי קודם - הצגה ממש ממש נפלאה הראויה לפרס התיאטרון (היידי), שלא עליתי עליה והיא התקיימה די הרבה זמן (לפני הדייט). אני חייבת לומר שהוא הצליח לעבוד עלי. לפעם וחצי. מה זה נתן לו, אלוהי השקרנים יודע. נדיר שזה קורה לי אבל זה סיכון מקצועי של מי שלא הפכה עדיין לנזירה מושלמת.
        3/9/11 18:42:
      לדעתי, את חייבת לשלוח פרחים ותודות לחולדאי. כך הוא מנפה לך מראש את הקמצנים ואת חסרי הסיכוי אצלך. any way - הרי את לא תבלי בחברת גבר שחושב שאינך ראוייה לכמה שקלים שעולה החנייה. גבר שמחזיק רכב משלם הון לאחזקתו או על חשבון החברה שבו מועסק לא מוכן להשקיע בך? חומר למחשבה...
        3/9/11 18:25:
      חונים בלבד :)
        3/9/11 15:00:
      זמירה, האמת שזה מאוד מסב לי שמחה, גם הבגדים, גם האקססוריז, גם השיזוף, גם הציפורניים, החתולים, כל התשלובת. אם יש דבר שמעצבן אותי זה גברים. גבר מסוגל לתת לי מחמאה ואני ישר אתעצבן - רק מהטון! או מהסוג, או מהעיתוי, או בגלל הבנאליות, או השד יודע ממה. פיתחתי ממש אלרגיה. כמו לדבורים... שפעם לא היתה, וזה מתפתח עם השנים, עם החוויות הרעות שנצברות, עם עוד נודניק ועוד אחד. הכתיבה מרפאת אותי קצת. אני ערה לאבסורד שמצד אחד יש לי ביקוש ומצד שני זה כזה עינוי!!! כל האינטראקציה. אני ממש מרגישה שאני נידונה לתקשורת עם מוגבלים או משהו.
        3/9/11 14:55:
      גלי, כבר אין לי כוח להתייחס לנושא הכוס המגולח הגברים הטיפשים. כתבתי על זה בעבר (גגלי כ' כוכב עליון). בכלל עייפתי אפילו להסביר למה כל הגחמות האלה מפגרות.
        3/9/11 14:29:
      את יודעת,אני מנסה לדמיין אותך כותבת את השורות האלה.אני רואה אותך מחייכת ולפעמים חוטפת התקף צחוק בזמן שאת מקלידה שורה זאת או אחרת,מוחקת וכותבת אחרת במקומה...בכל פעם מחדש,אני מגיעה למסקנה שאין דבר חינני יותר ושובה לב,מאדם שמסוגל לרדת על עצמו בטבעיות ומתוך עצמה שכזאת.כמובן שגם אני צוחקת..ומבינה בדיוק למה את מתכוונת.והתמונות? מדהימות.נהניתי פה עד מאוד...חיבוק.:-)))))
        3/9/11 14:14:
      לפני כמה ימים ורדה רזיאל ז'קונט השאירה את ההודעה הבאה על הקיר בדף הפייסבוק שלה לגבי הטעם של הגברים: "פציינטית שלי בשנות העשרים טוענת שהיום אי אפשר להכנס עם גבר למיטה מבלי לגלח למשעי את שיער הערווה. תגידו, זה נכון? עוד עינוי המצאתן לכן, בנות? או שככה קל יותר לגברים שלכן לפנטז על ילדות עם פיפי חלק? (אה, ושיא התחכום זה להשאיר פס שיער אנכי. יאמי, מגרה!)." והיא קבלה 171 תגובות להודעה הזו. אז את אומרת שהגברים אוהבים אותן רזות. והפציינטית של ורדה אומרת את מה שהיא כתבה למלעה. לגבי חניה בתל אביב. בשביל זה יש אוטובוס או אופניים ולא צריך מכונית.
        3/9/11 13:05:
      תודה לכם - בן אור, קארן ואבנר. האמת שהרווחתי בגדול, כי הוא קרא את הפוסט הזה ופנה אליי ולפי 'התנצלויותיו' הפאתטיות באמת הבנתי שניצלתי מצרה גדולה. האמת שאני כותבת כמשל. זה הרי לא על גבר אחד. אני באמת מנסה למפות נורמות שהשתררו בתחום היחסים הבינאישיים. אני יודעת שזה קרה לנשים אחרים, כי כתבו לי על כך - במיילים אישיים ועל הקיר בפייסבוק - שגברים פשוט לא היו מוכנים 'להשקיע' (מילה איומה, כאילו אנחנו איזו מניה) בשביל הסיכוי למצוא אהבה. והן כן היו מוכנות לוותר המון על הנוחות שלהן. כי כנראה לנשים כל הסיפור הזה של קשר יותר חשוב מאשר לגברים. גם את האקסיומה הזאת צריך להעמיד למבחן. נשים חייבות להתחיל לפקפק בעניין הזה, לחשוב אם כל הוויתורים שהן עושות למען גברים או למען מציאת קשר כדאיים, אם ה'אושר' שבא בעקבותיהם הוא אכן אושר או מקסם שווא.
        3/9/11 11:47:
      כתבת נהדר, שעשעת אותי
        3/9/11 08:54:

      כמה צחקתי מיא חיוך

      כדרכך - תמיד מביאה את הדברים עם הומור וחן.

      חכי לגבר שמוכן לשלם על חניה עבורך

      או לפחות שימצא פתרון יצירתי לעניין.

      גברים יודעים לפתור בעיות אם זה חשוב להם.

      את אלו שלא- את לא באמת רוצה.

      נשיקה

       

       

        3/9/11 01:44:

      צטט: מיא 2011-09-02 11:18:02

      בן אור - אני באמת חושבת שהחניה היתה סתם תירוץ והוא לא באמת רצה בכלל.

       

      הוא הפסיד ואת הרווחת.

        2/9/11 23:37:
      הבעיה פנינה שאלה קבלנים פרטיים ימח שמם, בדל פועל את לא רואה שם.
        2/9/11 23:19:

      צטט: מיא 2011-09-02 22:48:04

      בדיוק עברתי ליד העירייה, שנים מרצפים אותה - ולא בזהב - אלא בדיוק בריצוף הקודם. אני בטוחה שהסחבת היא רק כדי שלא נוכל להפגין שם. חולדאי ממש ממש יצא לי מכל החורים.

      בדרך כלל מרימים את המרצפות ואז מתברר ששכחו להחליף את הצנרת ואז מתברר שאין להם זוויות תבריג לחיבור מי שפכים ואז סוגרים למראית עין,  כדי למנוע תאונות ושוב פותחים ומסתבר שהעוזר של אינסטלטור הראשי של העירייה שכח להביא מסעפים כפולים מפוליפרופילן לשפכים. ואת ההמשך את כבר מבינה....

       

        2/9/11 22:48:
      בדיוק עברתי ליד העירייה, שנים מרצפים אותה - ולא בזהב - אלא בדיוק בריצוף הקודם. אני בטוחה שהסחבת היא רק כדי שלא נוכל להפגין שם. חולדאי ממש ממש יצא לי מכל החורים.
        2/9/11 22:46:
      בארור מיקי! בעלי (הראשון) היה רוכב אופניים
        2/9/11 20:30:
      הכלבים האלה מתוקים! בשבילם- אפילו מונית ספיישל....... אבל היום, כל "מסז'יסטית" מפרסמת: "סבטה הלוהטת חזרה! דרושות חנייה!!" חזקי ואמצי, מיא, חולדאי לא ישאר כאן לנצח, בסוף עוד תהיה חניה באזור 1-2.
        2/9/11 19:08:
      היית מוכנה לצאת לדייט עם רוכב אופניים? ( אמיד או לא, אבל עמיד) כל כך נהניתי לקרוא!
        2/9/11 16:00:

      חייכת אותי מיא.

      נתחיל מזה שגם לי היה חבר בקיבוץ סער בגיל 20 ומשהו. בשלהי העשרים ומשהו.

      למזלי לא התחתנתי איתו. וכן, בהחלט נסעתי אליו עד לקיבוץ סער.

      זה היה כשרופאים מתמחים הרוויחו ברוטו 17 ש"ח לשעה (והיום, 18 שנים אחרי, זה הגיע ל- 25 ש"ח. מדהים, לא?). אהבתי את הביקורים בסער ואת הבריכה והיה אז אפילו חדר אוכל נחמד שם.

      אני לא יודעת מה אני אמורה ומה לא, אבל יש ערך מוסף אדיר לביקור בביתו של בן זוג שלא גרים איתו. זה כמו לבקר בצימר עם פנסיון מלא. תאמיני לי, זה כיף גדול ולגמרי לא מטעמי פמינזם. נהפוכו.

       

       

      צטט: מיא 2011-09-02 11:11:25

      אילנה את שוכחת דבר אחד - הגבר אמור לבוא אלייך ולא את אליו. נקודה, נטול אוטו, עם אוטו, על אופניים, ברכבת או במטוס. קודם כל אין דבר כזה גבר מושלם ולא אשה מושלמת. אבל את לא אמורה לדהור לגבר. יש סוכנויות השכרה, יש לשאול מכונית מחבר, יש אופנוע, יש תחבורה ציבורית - לא עניינך כיצד הוא מתנייד. הוא אמור לבוא אלייך, בזמנים שנוחים לך. קל וחומר שהוד כפייתיותי מתגוררת בלב העיר, במקום שיש אליו תחבורה מכל סוג ואופן. לא, לדעתי אשה לא אמורה לנסוע לגבר. וכשהיה לי חבר בקיבוץ סער ליד נהריה, נטול אוטו, הוא בא אלי ברכבת, פעמיים בשבוע. ואחר כך התחתנו. הוא לא אמר לי: סעי אלי באוטו. והיה לי. היה ברור שהוא בא ולא אני. אין סימטריה כאן. והיינו בני עשרים ומשהו.

       

        2/9/11 15:54:
      אני מכוונת לאיזה עו"ד שיצאתי איתו - שאת יודעת, המון גברים שיצאתי איתם שכחתי ומחקתי, כי אני שוכחת חוויות רעות, יש לי פטנט כזה במוח ואני גם שוכחת לגמרי את השמות שלהם. ואז אלומית חברתי הזכירה לי אותו אגב איזו שטות שהוא אמר והיא התאימה לה לציטוט איפשהו, והוא, כנראה בגלל כדורים נגד דיכאון שנטל או משו, היה פשוט א-מיני, רק שכח להודיע את זה בתחילת יחסינו, ולא הבנתי ת'תעלומה. אני חושבת שאולי חמוס עיוור יותר מתרכז במציאת דרכו מאשר במציאת סקס.
        2/9/11 15:51:
      תודה יעלי. אמנון - זה רעיון! אבל האמת שהתקררתי מאוד. כבר צצו מלא מאז וממש ממש ירד לי, עוד יותר מקודם... אני בטוחה שעכשיו יצוץ יחד עם הפציינט הבא איזה תירוץ מופרע אחר...
      געיתי בצחוק! אני רק מתלבטת בשאלה הרת-הגורל: חמוס עיוור - חרמן או לא? מצד אחד כל הנברנים/מכרסמים האלה ידועים בתיאבון המיני המוגבר שלהם. מאידך, שלך דוקא עיוור. יותר קשה לו להשיג בחורות, הוא גם לא מצליח לחזות בזיו מראן. אז איך לעזאזל זה משפיע על החרמנות שלו? המשוררת מיא, למה התכוונת בשירך?
        2/9/11 14:31:
      הפתרון פשוט: כשיצוץ המחזר הבא - אמרי לו שאין חניה והציעי שתשלמי לו את דמי המונית. כדי להראות לך שהוא לא כזה, הוא יתנדב לשלם אותם בעצמו.
        2/9/11 13:16:
      מלכה אמרתי :)*
        2/9/11 11:21:
      יוסי, קודם כל אני לא מקריצה, הם פונים אלי. שנית דבר עם כמה מהגברים שבסביבתך, אולי תופתע מיחסם לנשים, אולי הם לא כה פמיניסטיים כמו שחשבת. שלישית, הבנאדם היה איש שיחה מעניין והתחזה לחם ולנעים. לא חשבתי שיהיו בעיות מיוחדות לכיוון הזה.
        2/9/11 11:19:
      דודי - הרשה לי, אבל אני ממש לא סובלת את הביטוי הפטליסטי הזה "הוא יגיע". או שלא. החיים הם כאן ועכשיו. לא מחכים לגודו.
        2/9/11 11:18:
      בן אור - אני באמת חושבת שהחניה היתה סתם תירוץ והוא לא באמת רצה בכלל.
        2/9/11 11:16:
      מירב, עוד אני מתמודדת עם הסיפור ההזוי הזה, שתי חברות שלי עברו סיפורים קשים בהרבה, כי מערכות היחסים שם היו ארוכות בהרבה ולא דייט וחצי, ובאמת נכמר לבי עליהן. אנשים היום - בעיקר גברים, אבל גם כמה נשים, עושים טובה שהם מעניקים רגש כי הם חושבים שזה כאילו בשביל הבנזוג ולא מבינים שזה בעיקר לעצמם, לרווחתם, כי גם כל המחקרים מראים מתאם בין מערכות יחסים טובות ומספקות לבין מדדי האושר, השפיות, הבריאות... מה ההתעקשות הזאת לאמלל את הצד שכנגד? גם למה לא להתנזר מראש? לא לצאת מראש לדייטים? להימנע מראש מאינטראקציה עם המין השני ולגמור עם הסיפור המייסר הזה?
        2/9/11 11:12:
      עמיר - הסרטון הזה גדול! תודה!
        2/9/11 11:11:
      אילנה את שוכחת דבר אחד - הגבר אמור לבוא אלייך ולא את אליו. נקודה, נטול אוטו, עם אוטו, על אופניים, ברכבת או במטוס. קודם כל אין דבר כזה גבר מושלם ולא אשה מושלמת. אבל את לא אמורה לדהור לגבר. יש סוכנויות השכרה, יש לשאול מכונית מחבר, יש אופנוע, יש תחבורה ציבורית - לא עניינך כיצד הוא מתנייד. הוא אמור לבוא אלייך, בזמנים שנוחים לך. קל וחומר שהוד כפייתיותי מתגוררת בלב העיר, במקום שיש אליו תחבורה מכל סוג ואופן. לא, לדעתי אשה לא אמורה לנסוע לגבר. וכשהיה לי חבר בקיבוץ סער ליד נהריה, נטול אוטו, הוא בא אלי ברכבת, פעמיים בשבוע. ואחר כך התחתנו. הוא לא אמר לי: סעי אלי באוטו. והיה לי. היה ברור שהוא בא ולא אני. אין סימטריה כאן. והיינו בני עשרים ומשהו.
        2/9/11 11:06:
      השתגעת גלית? אני לא זזה מטר. אני לא מהזורמות, אני מהתקועות. לגמרי. אמרתי לו שאני מוכנה לזרום רק לפאריז או לרומא.
        2/9/11 11:06:
      קובי, האמת שאני כותבת בעיקר לנשים, והמסר שלי הוא: את יכולה להיות יפה, חכמה, מטופחת, משכילה, אשת שיחה, מצחיקה ומשעשעת, ובכל זאת 'ליפול' על סעיפים טריוויאליים לגמרי.
        2/9/11 11:03:
      שרי - תודה! גלי - איזי פאק זה גדול. האמת, יש לי גם כרטיסי חניה, לפדיקוריסטית שלי שמגיעה מראשון, ובשעות הבוקר... לא עלה על דעתי לחלק אותם לגברים...משום מה לא מיניתי את עצמי לטפל בבעיותיהם בתחום הזה.
        2/9/11 11:01:
      ריקי, אני מולכת על 2 ילדים ו-2 חתולים. לא רע.
        2/9/11 09:47:

      צטט: מירב שביט 2011-09-02 08:36:00

      בכלל חושבת שצריך להכחיד את העולם ולהתחיל מחדש. בני אדם נכשלו.

       

      בהחלט, אם היה כפתור אדום שמכחיד את כל בני האדם בשנייה, הייתי לוחץ עליו בלי היסוס...

        2/9/11 09:41:

      כל פעם שאני קורא את הטורים שלך על גברים אני תוהה מאיפה את מקריצה את כל היצורים האלה.

       

      נו טוב, לא כולם יכולים להיות מושלמים כמוני...

       

       

        2/9/11 08:49:
      זה ממש טוב, חיוך מאוזן לאוזן - הוא יגיע.
        2/9/11 08:42:
      את מראך השבוע אשא כל החודש. לפעמים החנייה היא סתם תירוץ.
        2/9/11 08:36:
      קודם כל את כותבת נפלא! נזכרתי שבפייסבוק, על כל הכבוד, קצר לי מדי ופתאום נזכרתי ! באסה הפייסבוק כפלטפורמה. היא מקצינה אותנו לכדי מקסימום במינימום- יש הרבה פיספוס. וגם התגעגעתי לנפשך היפה. אני חושבת שזהו סיפור עצוב ושעם הזמן אני פשוט מאמינה לך ושהגברים הם פתאט. לא יודעת מה קרה להם, אולי זה האוכל? נהיו או תלותיים ומחפשי אהבה נואשים שזה זוועה, או פרפרים חסרי עמודי שדרה. איך שלא נציג את זה-חסרי עמוד שדרה. מעט מאוד בגילאים האלו ואני בת 41 ואני כבר אומרת לך שאנחנו כן באותה סביבה, הם גברים איכותיים, וכמו זה שתארת, לא עצבצבים. אני, קצת כמו אח שלך, פיסימית יותר ממך. בכלל חושבת שצריך להכחיד את העולם ולהתחיל מחדש. בני אדם נכשלו.
        2/9/11 07:03:

      ''
      הוספת תגובה

        2/9/11 06:48:
      הפסל פנטסטי והכתיבה משובחת. הנושא בעייתי - חניה בתל אביב היא באמת בעיה. הפוסט הזה עימת אותי עם מצב היפוטטי של גבר מושלם (נניח), נטול אוטו, שגר באמצע-צפון תל אביב. תשובתי ביני לביני שלא הייתי מתקרבת לאתגר המופלא הזה הזה ולא מטעם כלכלי.
        2/9/11 02:21:
      יפלוץ תל-אביבי מפונק. שלא יעלה על דעתך להביא את ההר אל מוחמד, אל תוותרי!
        2/9/11 02:20:
      אנחנו הגברים שטוחי מוח....מה אכפת לנו אם טובה,יפה,חכמה,סקסית.....וכול השאר.....איך נגיע אלייך אם אין חניה?.....(<:)לא ככה?
        2/9/11 01:36:
      גדול! לדעתי, רווקות הגרות במרכז העיר צריכות לחלק למחזרים פוטנציאליים כרטיסי "איזי-פאק" -לשעתיים חנייה חינם תמורת קבלה על קבלת אורגזמה
        2/9/11 01:27:
      את מקסימה וזהו!
        2/9/11 00:38:

      צטט: מיא 2011-09-02 00:22:47

      ריקי - לא ראיתי את זה ככה, אבל לדעתי יפה מצדי שאני עוד שורדת את כל המוזרויות האלה.

       

      אני מזמן ויתרתי מיא :))

      יש לי מיטה מלכותית

      ואני מרגישה מלכה...

        2/9/11 00:25:
      סאלי, תודה. אמרתי לפנינה הבוקר שהתיישבתי בכזאת באסה לכתוב את זה... אבל הייתי חייבת. זה רדף אותי, זה הציק לי כל הסיפור הפסיכי הזה, והייתי חייבת להוציא אותו, את האבסורד שבדבר. וזו הדרך היחידה שלי להשתעשע מכל הסיפור, בכתיבה.
        2/9/11 00:22:
      ריקי - לא ראיתי את זה ככה, אבל לדעתי יפה מצדי שאני עוד שורדת את כל המוזרויות האלה.
        2/9/11 00:20:
      תמר, הבעיה שבדקה וחצי שבילינו יחד הוא תיאר את עסקיו המשגשגים באופן שלא העליתי על דעתי שתהיה כאן בעיה - אבל כנראה שנדיבות לא קשורה לכסף. קשורה באמת ללב.
      תיאור משעשע ביותר :-) נהניתי לקרוא....
        1/9/11 23:50:

      צטט: מיא 2011-09-01 21:13:22

      תחבור"צ אלומית? הם לא מעלים על דעתם...

       

       

      מיא עד שיקברו אותך לא תהיה חניה גם שם

       

        1/9/11 23:43:

      חח זה נשמע כמו תכנית השרדות...

      יש מצב שמישהו יגיע לקו הגמר...

        1/9/11 23:25:

      פעם, כשגם גרתי בצפון הישן של תל-אביב וגם (האל יודע למה) התרועעתי עם מישהו שסבל מעצירות בארנק, הפתרון שמצאנו היה שהוא יחנה ברידינג ויצעד לו 20 דקות לדירתי (במקום לחנות בחניון הסמוך).
      בקייץ דאגתי כמובן לסבון ריחני ומגבת נקייה לאור מצוקות האקלים.

        1/9/11 21:30:
      שירה, אני יודעת שכתבת על מישהו שהתלונן שהיית רחוקה לו, זה די מקביל. לי היתה מערכת יחסים עם גבר מחו"ל, שנסעתי אליו (על חשבוני), ולא קיטרתי וזה היה אפילו כיף. עניין הנוחות ומה נוח ומה לא נוח כמובן משתנה מאדם לאדם. לי למשל לא נוח שלבנאדם יש פרצוף זועף ולא חייכן. זה קצת יותר מעצבן אותי משישים שקל חניה או מ-2000 שקל טיסה.
        1/9/11 21:27:
      יאיר, אני באמת מסתובבת הרבה בחוץ, בעולם האמיתי, אבל זו היתה מציאה מהפייסבוק שגרה מעבר להרי החושך. ואני לא פוסלת אנשים על סמך מקום מגוריהם. אני מוכנה להכיר אנשים גם מחו"ל. כי במחשבה הנאיבית שלי, ואולי המטומטמת, לאהבה אין גבולות.
        1/9/11 21:25:
      נכון עמיקם, אתה צודק. בגלל זה אני תמיד אומרת שאותי עוד לא תפסו רודפת אחרי גבר. אדרבא, שיתכבדו בתשושי הנפש הנשים עם החניה.
        1/9/11 21:23:
      דני, אתה חמוד. לא צריך האמת בכלל. דינו הבן שלי היום חזר מיוון, קנה לי מתנות (משקפי שמש הורסים!), חיבק אותי, הראה לי תמונות, סיפר לי סיפורים. התפעל מכל קניות הבגדים הנ"ל... אני חושבת שאני אסתדר. באמת.
        1/9/11 21:21:
      נעמי - נכון? גם את שמת לב לתופעה הזאת של הקאובוי העירוני בשדות החניה הנצחיים? ולו - כן, לו יש וילה עם חניה צמודה אי שם בארץ - מקום אותו לא שזפה עין זר או חייזר, ובו אין קפוצ'ינו ברדיוס קילומטרים וגם כמה ביצות יש שטרם יובשו ותאואים ומלריה.
        1/9/11 21:18:
      רות - לי יתאים כבר בקבר
        1/9/11 21:17:
      איריס, גם אני מעדתי פעם ויצאתי עם עו"ד קשיש ועשיר כקורח, שבמקום באוטו, בא להעמיסני באופנוע חבוט שהזכיר נואשות את הקטנוע המיתולוגי של קישון, הלא הוא 'הדוקטור', וכך נאלצתי גם להיצמד אליו בדייט ראשון (ואחרון) וגם לחשוש לחיי בוזמנית. גם הקסדה היתה מדגם עתיק.
        1/9/11 21:13:
      תחבור"צ אלומית? הם לא מעלים על דעתם...
        1/9/11 20:48:

      שתהיי בריאה את. את, וחוסר החנייה שלך, והשנינות הכמעט-בלתי-חוקית שלך.

      את לא יודעת באיזה תזמון מדהים מבליח הפוסט הזה אל תוך חיי (אבל את תדעי בקרוב, בפוסט הבא שלי).

      נהדרת.

        1/9/11 20:44:

      זה נכון. אין חניה זה TURN OFF רציני.
      אבל תגידי, כל הקטע של תל אביב זה לא שכולם גרים ברדיוס שני רחובות? ופוגשים אחד את השני בבר השכונתי או ב AMPM? לפחות בסדרות זה ככה.

        1/9/11 19:46:
      היצע וביקוש , עודף של נשים מוכשרות ונאות ומיעוט של גברים וחוצמזה על כל אחת ללא חניה יש 10 נשים עם חניה..........
        1/9/11 19:35:
      את כותבת נהדר עם מודעות מדהימה לכל חולשותייך, צריך להיות אמיץ כדי לצאת איתך
        1/9/11 19:33:

      לגברים זה פשוט אישו, לא ברור לגמרי, הם יכולים להוציא כסף על בילוי, על ארוחה טובה, אבל בדרך לשם הם ילחמו ויזיעו את נפשם למצוא מקום חניה חינמי, לא יעזור גם אם יש מגרש חניה רחב ידיים ליד, לא יעזור אם את מתנדבת ואף דורשת לשלם את דמי החניה, רק שיכנס לשם לשם בריאותך הנפשית. לא. הוא גבר, הוא לא יקח כסף לחניה, אבל מאידך לא ימצא את עצמו במקום שלא מצא חניה, וכך מסתובבים סחור סחור באותו רחוב, כבר יצא כל החשק מהבילוי, ואת רק רוצה לברוח הביתה. ואחר כך מגיעים עצבנים.

        1/9/11 19:05:
      אוייי איזו אנחה שיחררתי, בימי סוקולוב שלי, סבלתי מחרם חברתי, נשים גברים מגוון רחב של מוצאים גם לוא רצו לשלם לא היה היכן, ולחנות ברחוב עם תווים ולרדת כל שעתיים ולטפס בחזרה את כל 60 המדרגות- נשב בעינהם כמו מחנה הכנה כפוי לסובב כינרת ואני- בשום אופן לא ניתפסתי כמי שתכפה עליהם עילות ספורטיבית שלא ארשם אליה בעצמה. אומרים באידיש - באשרט- ומתכוונים שכשזה מתאים זה מתאים מיא- זה עדיין לא מתאים, כשיתאים נדע שמתאים
        1/9/11 19:04:
      איך אני נהנית לקרוא אותך...תמיד. אגב, נתקלתי כבר לאחרונה בבחור שלמרות מחאותי הנמרצות מללבוש את הקסדה, התעקש להגיע אלי עם הטוסטוס, כי לת"א הוא "לא משוגע להכנס עם אוטו"
        1/9/11 19:03:
      מה, אין רכבת קלה בתל אביב? :-)
        1/9/11 18:15:
      שני, תודה על הפרגון! אני מסתלבטת בעצמי... קסמי ידוע לי... גברים (ונשים!) מתחילים איתי כל יום כשאני יוצאת לרחוב. ובכל זאת זה לא מתממש. זה לא זורם ולא ממריא לשומקום. והעניין הוא שגברים לא מעוניינים 'להשקיע' במערכת יחסים אפילו טלפון יומי, שלא לדבר על כמות התחזוקה שאני דורשת. וכל הסיפור נופל בשנייה.
        1/9/11 18:13:
      בהחלט - אני חושבת שאשה בעלת חניה חייבת להוסיף פרט אטרקטיבי זה לרקימת תכונותיה, ובעיקר ההיפך - גבר מחפש אשה עם חניה! ושלא יתפשר!
        1/9/11 18:12:
      היצע וביקוש של מה?
        1/9/11 17:43:
      הצחקת גם אותי עד דמעות!!! מעולה לה לה את סתם מזיינת את המוח, את יודעת שאת בחורה שווה.. אני אוהבת את איך שאת מסתלבטת על עצמך...:) למרות שברור לי, ואני בטוחה שגם לך שאת שווה , יפה, מצחיקה, עצמאית, מגניבה, מדליקה, או איך שתקראי לזה.. אנחנו פשוט שתינו יודעות, שיש מעט מאוד גברים בכל הגילאים אגב, לא רק הביניים, שיודעים לראות את האמת ולהעריך מה עומד פה מולם. גברים שיכולים לרוץ עם נשים ש"רצות עם זאבים" בקיצור, אהבתי מאוד ויש לי מישהו לסדר לך! :)
        1/9/11 17:30:
      קונספט חדש באתרי היכרויות: לצד ה'מעשנ\ת' להוסיף שורה: 'בעל\ת חניה' כן\לא
        1/9/11 17:26:
      הכל עניין של היצע וביקוש.....
        1/9/11 16:52:
      מחאה טהורה ממניעים פוליטים צודקת בהחלט וכל שלטון הוסיף עיוותים משלו..מקווה שההצעות הריאליות יתקבלו.. ואולי סוף סוף אני אקנה שוב קוטג(של גבינה כמובן)..
        1/9/11 16:34:
      יוחנן, אתה מתוק כתמיד. הרשה לי להיות שוב סקפטית. היו מחאות ומאות אלפים כבר יצאו לרחוב ולביבי זה לא הזהז. אני אהיה שם בהפגנה כמובן כפי שהייתי בכל הקודמות וכפי שמעולם לא הצבעתי עבור מפלגה שלטת. אם אתה חושב שמיליון - אפילו מיליון - יזיזו למישהו בשלטון המסואב שלנו - אתה טועה.
        1/9/11 16:33:
      דליה, אי אפשר לפטור הכל במילה שרוטים. כנראה שיש פיחות בחשיבותה של האהבה. כל הסיפור הזה לא כל כך חשוב לאנשים כמו פעם. הם לא שרוטים, פשוט הנורמות השתנו ואנחנו תקועות בעבר.
        1/9/11 16:28:
      מיא ,אני המום מבני מיני.. בגלל חנייה בתשלום?? הצעתי הדחופה: יש להוסיף את בעיית החנייה ליד ביתך למחאת המיליון בשבת..
        1/9/11 16:21:
      משעשע למדי ועצוב.........מבינה לליבך, יש הרבה שרוטים עם דיפלומה, מבשרי חזיתי זאת...........
        1/9/11 16:09:
      גן העיר נמצא מטר מהבית שלי... אבל את לא מכירה את האנשים שזה עיקרון ייהרג ובל יעבור אצלם לא לחנות בחניון והם יעשו 200 סיבובים כדי לא להידרדר לשפל מדרגתו של החניון? מה גם שחניון גן העיר יקר יחסית? ואת לא מכירה אנשים שאהבה או סקס או אנא עארף לא נמצאים אצלםפ בראש סדר העדיפויות? (כי הנ"ל האחרון אמר לי: יש לי סדר עדיפויות! והוא התכוון: ואת לא בו)
        1/9/11 16:03:

      לקרוא ולמות מצחוק.

      אבל במחשבה שנייה, אחרי שסיימתי לקרוא, זה נורא מעצבן. איזו קמצנות, איזו קטנוניות. מה הבעיה לחנות בגן העיר, למשל, וללכת ברגל עד ליעד? זה מה שאני עושה כשאני בתל אביב. אני תמיד מחפשת חניון ציבורי, מחנה בנחת והולכת ברגל לאן שצריך. אנשים שעושים ספורט ורוכבים על אופניים וכל זה לא מעלים בדעתם ללכת מאה מטר מהחניה, חייבים לחנות כמה שיותר קרוב וגם מוכנים לצעוק וללכת מכות בגלל זה. ולחשוב שבעיות חניה או מרחק מגורים (בישראל, מי שישמע!) הם סיבה לוותר מראש על אישה כמוך :) באמת בלתי נתפס.

        1/9/11 15:50:
      את לא מאמינה (וגם אני לא). כל פעם צצה בעיה אחרת. ותמיד חשבתי לתומי שלגור בלב של הלב של העניינים זה נורא כיף כי הים קרוב ודיזנגוף ובתי קפה וחנויות ואפילו הפגנות שהפכו אקטואליות, והעיר לא נחה לעולם ותמיד יש מה לקנות וקפה לשתות... מתברר שגם זו בעיה! ואני יודעת מבחורות שגרות בחורים בארץ שגברים תמיד מעקמים ת'פרצוף לנסוע לחורים. אז הנה, הנה הקונטרה. החניה. עוד סיבה לקטר.
        1/9/11 15:34:

      חחחחחח הצחקת אותי עד דמעות.  תסבירי לי,  איך הגברברים האלה מוכנים להפסיד את מופע הסטנד אפ שלך? כמי שמוסיפה לקולטורה התל אביבית, אדון חולדאי הרשע [על אמת] היה חייב להעניק לך חניה קבועה לפני שאת הופכת עוד ככה וככה שנים ל"סניור סיטיזן". אך מאחר ומכרת את רכבך ו"הורדת" את מעמדך להולכת רגל. דרדרת את הסיכויים למפגש מחוץ לעיר עם רכבך. אבל בעיני זה דווקא, שלב מתקדם שלך שבו, את מודיעה רשמית: מי שרוצה לפגוש אותי ימצא חניה או שיבוא לאסוף אותי! [תוסיפי בפייסבוק]