התכנית הריאלית לעשיית צדק חברתי במערכת המיסוי - אוריאל לין
התכנית הריאלית לעשיית צדק חברתי במערכת המיסוי
כל אימת שמציעים להפחית מסים מיד עולה השאלה ומה יהיו המקורות האלטרנטיביים של הכנסות המדינה? זו אינה בהכרח תמיד השאלה הנכונה.
מערכת המיסוי הינה אחת הדרכים הבטוחות להגדלת ההכנסה הפנויה והורדת יוקר המחיה. הכנסות המדינה ממיסוי אינן תמיד פונקציה ישירה של מספר המיסים ושיעורי המס. מערכת המיסים הינה מורכבת ודינמית והכנסותיה מושפעות גם מרמת הפעילות במשק; רמת הציות לחוקי המיסוי וצמצום פטורים והטבות מס הניתנים לקבוצות הנהנות מפריבילגיות מיוחדות, יהיו אלה קבוצות מצומצמות או רחבות.
אציין כי במהלך השנים 82-79 נשאתי באחריות ישירה למערכת המס בתפקידי כממונה על הכנסות המדינה. יחד עם הצוות המקצועי הובלתי אולי את הרפורמה המקיפה ביותר שהייתה אי פעם במערכת המס בישראל. לא הוקמו ועדות. פעלתי בגיבוי שרי האוצר על פי קווי המדיניות שהובטחו לציבור הבוחרים במצע גח"ל.
בוטל מס השבח על דירות מגורים, מס הרכוש בוטל על דירות מגורים וכלל המבנים; מס העיזבון בוטל; מסי קניה על מוצרים בני קיימא הופחתו לרמה כמעט אפסית, וכן בוטלו מלוות המעסיקים, מס הקניה על שירותים, מס הנסיעות, מס ההכנסה על קצבאות זקנה של הביטוח הלאומי, מס המעסיקים בענפי התעשייה והתיירות ומס העסקים העירוני. הכנסות המדינה לא נפגעו באף אחת מהשנים האלה שכן עבדנו במקביל גם בכיוון של ביטולי הטבות מס והעלאת רמת הציות לחוקי המס.
היעדים המרכזיים לשינוי במערכת המס הם ברורים: הגדלת ההכנסה הפנויה ברמות השכר הנמוכות והבינוניות, צמצום העלויות ביוקר המחיה בתחומים שחשוב לעשות זאת וחלוקה הוגנת יותר של נטל המס על פי נורמות ברורות ללא כל התחכמויות והשוואות עם מדינות זרות.
בהתאם ליעדים כלליים אלה, חשוב לנו בישראל להוריד את העלות של רכישת דירת מגורים שכן זוהי ההוצאה הכבדה ביותר של כל זוג או יחיד הרוכשים לראשונה את משכן ביתם. חשוב מאוד גם לצמצם את עלויות רכישת הרכב ואחזקתו. משפחה ממוצעת אינה יכולה לתפקד מבלי שתעמוד לרשותה מכונית. נחוץ להוזיל את מחירי מוצרי המזון וכן להגדיל את ההכנסה הפנויה של יחידים ברמות ההכנסה הנמוכות והבינוניות. אלו הם יעדים מספיק חשובים וביצועם ניתן להשגה בתקופת זמן קצרה יחסית דרך מערכת המס.
מה עלינו לעשות?
א. ביטול מס הרכישה ומס הערך המוסף על רכישת דירה ראשונה של יחיד או זוג נשוי, בשווי עד 2 מיליון ₪. ב. ביטול המכס על יבוא מכוניות מהמזרח הרחוק והפחתת מס הקניה על רכישת כלל המכוניות. ג. הפחתת הבלו על הדלקים בשקל אחד לפחות. ד. חלוקת כל מוצרי המזון והגידולים החקלאיים לארבע קטגוריות על פי חשיבותם וקביעת שיעור מכס מגן אחיד לכל קבוצה. להפסיק את ההתחכמויות של העדר השקיפות בתעריף המכס על פיו קובעים 4 שקלים לקילוגרם ועוד 20%; או 5 שקלים לקילוגרם אך לא פחות מ-180%; או שלושה שקלים לקילוגרם אך לא יותר מ- 250%. בדרך זו יוצרים אי שקיפות. לאמיתו של דבר תעריפי מכס מורכבים אלה נועדו להתמקד בהגנה על תעשיה ספציפית ואפילו על מפעל בודד. ה. רפורמה מעמיקה במס הישיר על הכנסת יחידים. גם כאן יש להפסיק את ההתחכמויות תוך משחק בבסיס הביטוח הלאומי או קביעת תקרת הביטוח הלאומי. ליחיד אין זה משנה מהו המבנה הפנימי של המס הישיר הכולל המוטל על הכנסתו. מדרגות המס חייבות להתייחס למס הישיר הכולל ולשמור על עקרון הפרוגרסיביות הקלאסית. ככל שעולה רמת ההכנסה עולה גם שיעור המס הישיר. המס הממוצע הוא תוצאה של מדרגות המס. מה שצריך לעשות הוא שינוי פנימי מעמיק במבנה מדרגות המס הישיר. הורדה משמעותית למקבלי שכר בינוני ונמוך והעלאה הדרגתית למקבלי הכנסה גבוהה או גבוהה מאוד.
לחמשת צעדים אלה תהיה השפעה ישירה בהגדלת ההכנסה הפנויה וצמצום העלות בתחומים החשובים מאוד למשפחה הממוצעת.
ומה לא צריך לעשות בלהט הרצון לספק דרישות אשר ההיענות להן תוליד תוצאות שליליות?
א. אסור להפחית את שיעור המע"מ או להפכו למע"מ סלקטיבי. למע"מ יש ייעוד היסטורי והוא כבר השיג חלק מייעוד זה. ייעודו ההיסטורי הוא להיות המס העקיף היחיד בישראל בשיעור שווה על כלל המוצרים והשירותים. הפחתת המע"מ גם לא תמיד מתורגמת להפחתת המחיר לצרכן. המע"מ כיום הוא המס המרכזי השני בחשיבותו. פגיעה בו תחייב חיפוש אחר מקורות הכנסה אלטרנטיביים ותוליד עיוות מחודש של מערכת המס. ב. לא להעלות בשום אופן את מס החברות. במבנה המשק בישראל מי שמייצר כמעט את כל מקומות העבודה במגזר העסקי זהו מגזר המסחר והשירותים. בעשור האחרון מגזר המסחר והשירותים הוסיף 427,000 מקומות עבודה. התעשייה הוסיפה לא יותר מ-20,000. מגזר המסחר והשירותים צמח בעשור האחרון ב-90% ובמידה רבה מחמת ההפחתה של מס החברות. יצירת מקומות עבודה הינו יעד לאומי מרכזי. העלאת מס החברות תהיה אנטי תמריץ להחזיר את רווחי החברות לפיתוח העסקים ותפגע בתנופה של ייצור מקומות עבודה חדשים.
הרשימה של אל תעשה אינה מסתכמת בכך, אולם אם נעשה את המוצע כאן, נוכל, בשלב זה, להסתפק בהישגים משמעותיים.
מאיפה יבואו המקורות? א. הצעד הראשון צריך להיות ביטול ההפחתות השערורייתיות במס החברות שניתנו למפעלים המבוססים והחזקים ביותר במרכז הארץ ובפריפריה. כיום מפעלי תעשיה המייצאים 25% מתוצרתם ייהנו ממס חברות מופחת של 12% במרכז הארץ ו-6% בפריפריה. שווי ההטבה הכולל הוא 5.5 מיליארד. 74% מהטבה זו זורם למפעלים במרכז הארץ. הטבה זו נוצרה כמעט כמעשה של הונאה במעטפת החוק לעידוד השקעות הון. אלא שאין לה כל קשר להשקעות הון. המפעלים המועדפים יכולים לסגור קווי יצור ולפטר עובדים והם בכל אופן ייהנו מהפחתה מופלגת במס החברות רק בתנאי שייצאו 25% מתוצרתם. זוהי אפליה לרעה מול מפעלי תעשייה חוסכי יבוא שאינם מייצאים 25% מתוצרתם; אפליה כנגד יצוא שירותים שערכו המוסף הוא 70%, ואפליה כנגד המגזר העסקי המייצר את מקומות העבודה. ב. ביטול פטורים ממס או שיעורי מס מופחתים הניתנים לרוחב מערכת המס. זהו האתגר האמיתי של ועדת טרכטנברג. היקף הטבות המס מוערך ב- 34 מיליארד. הוועדה צריכה לסרוק מחדש את כל מערכת הטבות המס גם לאור השינוי בתפיסה הערכית. הוועדה היא בדיוק אותו גוף אובייקטיבי שיכול לטפל בתחום רגיש זה ולהעניק את הגיבוי הנחוץ לצמצום הטבות המס. ג. הצעד השלישי, העלאת רמת הציות לחוקי המס. המגזר העסקי כבר נרתם להשגת יעד זה. כיום 24,000 עסקים מחויבים בדיווח מקוון של כל חשבוניות המס. רשויות המס חייבות להתארגן אף הן כך שהשיפור בציות לחוק המס יעשה אף כתוצאה מפעולות רוחב ארגוניות של דיווח ואכיפה טובים יותר.
עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר
 |