* ballet vs hiphop street dance

"זה יפגע בעידון תנועותיה בחוג הבלט"  היא אמרה לי.

ועוד הוסיפה " זה גם זול בעיני".

רציתי לרשום את בתי הקטנה לחוג ריקודי היפ הופ באזור מגוריי , מה שהתאים גם לימי הביקור שלה אצלי.(חוגים אחרים לא הסתדרו עם הימים).

בתחילה הקטנה התלהבה, אך כששבה אלי לביקור הבא היא פתאום הודיעה לי שהיא לא רוצה.

בהסתמך על ניסיון העבר היה ברור לי מאיפה זה בא.

הציטוטים בפתיחה הם כמובן דברי אם בתי/אקסיתי .

(הילדה שנה רביעית בחוג בלט) .

תוך כדי, חשבתי על כך שיש יתרון מסוים בלהיות מקושרים גם לאחר הפרידה, אולי בהשוואה לזוג שנפרד ללא כל חובה כזו.

כאן לפחות מתחדדים ברציפות הבדלי הגישות והשונות ביניכם, דבר שמקטין במידה מסוימת סוג של דיסוננס קוגניטיבי של אולי, אם וכדו'.

האמת שלמרות שהתחברנו בשעתו כזוג על המון נושאים, הרי שהיא תמיד הייתה בקצה של 'העידון התרבותי' (בין היתר בוגרת האקדמיה למוסיקה), הקלאסי והג'אז ,  דברים שגם אני מחובר אליהם חזק, אך לא הייתה אתי למשל בנושאי המוסיקה השחורה, הכבד/מטאל. או בסרטי מד"ב ודומיהם, כדוגמה נוספת.  או, לגעת במשקה אלכוהולי, ולו רק בירה, כעוד דוגמה נוספת וכדו'.

(הז'אנרים המוסיקליים מובאים רק כדוגמאות להמחשה, אך כבר דיברנו כאן בעבר לא אחת על הקורלציה המשוערת בין אהבה לסגנונות מוסיקה מסוימים למבנה אישיות פסיכו/סוציו/תרבותי).

מניח שדברים מהסוג מגיעים בין היתר מהסביבה התרבותית בה גדלת והכיוונים להם נחשפת בנעוריך.

בעוד שהיא גדלה כילדה טובה באזור נחשב , אני (במקביל לאהבתי לנושאים והסגנונות אותם ציינתי שהיא 'ייצגה') זרמתי בנעורי, וגם לאחר מכן, בין היתר במועדונים תל אביביים (שנקראו בשעתו דיסקוטקים- ואפילו תקופה מסוימת תקלטתי באחד מהם) וכנ"ל מופעים, סרטי רוק, נגינה בגיטרה וכדו'.

סוג של 'רוקיסט' שהיא לא הייתה אף פעם.

Uptown girl

אני דווקא חשבתי שחשיפה לסוג כזה של ריקוד, מוזיקה ומקצב ,יעניקו לילדה ערך מוסף בהתפתחותה במגוון מישורים.

מעניין שבזמן שיעור ההדגמה שבתי השתתפה בו, כאשר נוגנה שם מוסיקת היפ הופ, חשתי פתאום באיזה טעם משמעותי נוסף למוסיקה הזו כשהיא משולבת בריקוד.

(מה פאקינג זול בזה? ... )

אבל מה, אני יכול להילחם מול שתיים?

כנראה שאוותר לבסוף.

hip hop vs ballet

אנשי מקצוע שהכירו אותנו אמרו לי "חכה, הילדה תגדל ותמרוד באימא שלה".

לא שאני מאחל את זה, אבל כבר יש ניצנים לנושא.

בעוד שהיא מנסה לשמור את הילדה ב 'צמר גפן תרבותי', ובכלל (דבר שאני בוודאי לא נגדו- התרבותי, לא הצמר גפן- ואפילו מוסיף עליו לא מעט בעצמי במגוון נושאים, מוסיקליים ואחרים) הרי שבתנו מושפעת לא מעט ממוסיקה קצבית עכשווית ומוקדמת יותר,  וכיאה לילדה עכשווית מקפידה גם על לבושה וקישוטיה, וכן, שואבת ממקורות רוק וסיפוריהם, דברים שאני מעביר אליה פה ושם.

יאללה , איך אמרה סקרלט אוהרה, וגם פול סיימון באחד משיריו, מחר יום חדש.

* (איזו אסוציאציה עושה לכם שבירת הקיר בסוף הקליפ הראשון? ).