♦ אתמול צוין "הראשון בספטמבר" למנינם, והספירה המדינית-ביטחונית החלה ♦ חודש זה טומן בחובו ארועים רבים, לקראתם נערכת מערכת הביטחון זה זמן רב ♦ המרכזי שבהם — הדיון באו"ם וההכרזה הצפויה על מדינה עצמאית פלשתינית, דבר שלא אמור להשפיע מיידית על המדינה העתידית, אך בהחלט עלול להבעיר את השטח ♦ ב"צומת ספטמבר" מרוכזים עוד כמה אירועים, שחלקם היו השבוע — פיגוע דקירה ודריסה בתל-אביב, ההתרעה החמה על פיגוע בדרום, הדומה לזה שהיה לפני שבועיים בדרך לאילת, פתיחת שנת לימודים (אתמול), סיום חודש הרמדאן, תקופת לקראת החגים, והאפשרות לחידוש ירי הגראדים בדרום ♦ לכל זה השפעה מיידית על המצב הביטחוני, ועל האפשרות הבלתי נמנעת שהצבא ימצא עצמו במבצע רחב היקף בתוך הרצועה ♦

אריה זיסמן

לשכת הדוברות במשרד ראה"מ היתה עסוקה במיוחד השבוע. ראש מערך ההסברה החדש, יועז הנדל, אושר בממשלה, והחל בחפיפה עם ראש המערך היוצא גידי שמרלינג. אולם לא היתה זו הסיבה היחידה.

מידי יום מוציאה לשכת הדוברות הודעות רבות לכתבים המדיניים בשלל נושאים. העבודה הנעשית בלשכה יסודית, וההודעות מעידות על כך עשרת מונים. אלא שהשבוע נוסף להן מימד נוסף, ששידר בעיקר רוגז (מוצדק) כלפי התקשורת.

בזו אחר זו יצאו 5 הודעות שעסקו כולן באותו נושא. פרץ ההודעות גרם תחילה לחשוב, שאולי מדובר במשהו בלתי שגרתי, דוגמת התקדמות דרמטית בעניין שחרור גלעד שליט, שמא החלטה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן, ואולי פריצת דרך בתהליך המדיני, שתביא לביטול ההכרזה הצפויה באו"ם על מדינה פלשתינית עצמאית.

מהר מאד התברר כי מדובר בהודעות שונות לחלוטין. המוטו המרכזי בהן, היתה הודעת משפחת נתניהו, כי החליטה לפטר את העבדת הזרה, טארה קומין, שטיפלה בחמיו הקשיש של נתניהו, שמואל בן ארצי, עקב רשלנות מתמשכת.

ההודעות לא באו על חלל ריק. התקשורת התגייסה כמעט כולה להכות במשפחת נתניהו באמצעות ההתנפלות הסדרתית הקבועה שלה ("מקור נאמן" בהרחבה). אם אי אפשר לחבוט פוליטית, בראה"מ, מנסים לעשות זאת באמצעים אחרים, ולצורך כך מגייסים את בני משפחתו עם סיפורים שאין בינם למציאות דבר.

בלשכת ראה"מ זעמו על הניסיון השקוף והחוזר הזה, ומכאן ההודעות שהוכיחו חד משמעית, כי משפחת נתניהו צודקת בגירסתה. האם התקשורת תניח מעתה לראה"מ? האם לא תנסה למצוא שוב פרשה נוספת, במסגרת ההתנפלות הסדרתית על בני המשפחה? התשובה ברורה.

עד אז יש מי שמנסה ללבות הלאה את המחאה החברתית ואת "הפגנת המיליון" במוצאי השבת הקרובה, עם הכתובת הברורה נגד נתניהו.

כמעט מבצע

מאז תחילת השנה מדברים כולם על חודש ספטמבר למנינם, המזמן לאיזור כמה ארועים בו זמנית. צומת ספטמבר כבר כאן, ואתמול ציינו את הראשון למנינם. הספירה (קדימה) החלה.

הנושא העיקרי הוא הדיון באו"ם, שצפוי להסתיים בהכרזה חד צדדית על המדינה הפלשתינית. עוד קודם ההכרזה, ארעו כמה דברים באיזור, שישפיעו גם על מה שיקרה אחריה.

פרץ הטרור שהחל לפני שבועיים בדרום, עם הפיגוע הקשה בדרך לאילת, לא הסתיים. ההתרעה על פיגוע נוסף נמשכת, והיא מביאה לכוננות רבה. הפיגוע הוביל לחיסול מהיר של חמשת מתכנניו — ראשי ועדות ההתנגדות העממית בעזה, ומיד לאחר מכן לירי מאסיבי של רקטות גראד לישובי הדרום.

צה"ל קיבל אור ירוק להגיב, והיה על סף כניסה למבצע צבאי בעזה. ברגע האחרון נמנע הדבר על ידי הדרג המדיני, עקב התערבות מצרים, ורצון שלא להחריף איתה את היחסים הרעועים ממילא, מאז נפילת מובארק ותפיסת השלטון על ידי הצבא.

ובינתים יצר הפיגוע בדרך לאילת יחד הם הארועים בדרום, לפרץ מוטיבציה בקרב ארגוני הטרור, ובקרב פלשתינים בודדים, לבצע עוד פיגועים. זה מה שהוביל את המפגע הבודד משכם, שביצע את פיגוע הדריסה בדרום תל אביב. בחסדי שמיים הסתיים הארוע ללא הרוגים.

מדובר היה ביוזמה עצמאית ללא קשר לארגון טרור כלשהו. אנשי המודיעין מקטלגים אותו בשם "פיגוע עממי", שהגיע על רקע האוירה הכללית בשטחים. מדובר בשילוב של סוף חודש הרמדאן, הירי על ישובי הדרום, והפיגוע בדרך לאילת. לכל זה מצטרפת גם פתיחת שנת הלימודים במדינת ישראל, ובקרוב — תקופת "לקראת החגים", ומכאן הכוננות הרבה של מערכת הביטחון, שהגיעה השבוע לשיאה בדרום.

מציאות חדשה

ההיערכות של מערכת הביטחון בדרום הארץ נחשבת בהחלט לחריגה. מדובר במענה דחוף להתרעות האחרונות על התארגנות של חוליית ג´יהאד בת עשרה חברים ויותר, לבצע פיגוע גדול, הדומה לזה שהיה לפני שבועיים בדרך לאילת.

הפיגוע הקודם יצר מציאות חדשה ובלתי מוכרת. הגבול שנחשב שקט מאז הסכם השלום עם מצרים, הפך לפתע לבוער. בשנים האחרונות הסתננו דרכו עשרות אלפי סודנים ופליטים, שביקשו למצוא מקומות עבודה במדינת ישראל. בצבא הזהירו ואמרו כי הדבר יסתיים באסון, כיון שארגוני הטרור ינסו גם כן לחדור ארצה.

הממשלה הבינה את הבעיה הביטחונית והחלה בעבודות לבניית גדר, אלא שבינתיים קרס שלטון מובארק, החיילים המצרים מעלימים עין (עד השבוע), והחדירה ארצה הפכה לקלה עוד יותר.

גורמי הטרור לא היו צריכים יותר מזה, וניצלו היטב את הפרצות, ולמעשה את ה"אין גדר" הדרומית. מכאן גם פרץ ההתרעות על ניסיון של הג´יהאד לחקות את הצלחת "ועדות ההתנגדות העממיות" ולבצע פיגוע דומה. הצבא נערך כאמור עם כוחות מתוגברים באיזור, וכן שינה אסטרטגית את היחס לגבול הדרומי, עם פריסה מוגברת של אמצעי איסוף ומעקב.

במקביל גם מצרים הבינה כי מדובר בבעיה קשה, שתפגע בתיירות בסיני וממילא בכלכלה המצרית. לפיכך החלה השבוע במבצע "נשר", שמטרתו לאכוף את הסדר בחצי האי. במסגרת זו כבר נעצרו כמה פעילי טרור באל עריש. ולמרות כך, ספק רב אם המצרים יצליחו להגיע לחוליית הג´יהאד המתכננת פיגוע בדרום.

טעות סבירה

ההחלטה לפרסם בפומבי את ההתרעה הממוקדת על חוליית הג´יהאד המתכננת לחדור מסיני ולבצע פיגוע באיזור, נעשתה בהוראת הרמטכ"ל בני גנץ ובאישור שר הביטחון ברק.

מאחורי האישור עומדת ההנחה, שהצבא יתקשה לפגוע בחוליית הטרור בעודה בסיני, ולסכל את הפיגוע עוד לפני שיצא לפועל. מדינת ישראל הרי לא מעונינת להתעמת מול מצרים, וכל כניסה צבאית לחצי האי, ולו כדי לפגוע בחוליית הטרור, תיחשב כפגיעה בריבונות המצרית. לפיכך לא נותר אלא לפרסם את ההתרעה, ובכך לנסות ולסכל את הפיגוע. זאת מתוך הנחה שהמחבלים יבינו כי כוונתם נחשפה, וימנעו מלבצע את מה שתיכננו.

בנוסף נועדה ההרתעה לדרבן את מצרים לפעול לסיכול הפיגוע, שנועד לצאת מסיני, וכן להזהיר את הנהגת החמאס בעזה, לבל תיתן לארגוני הטרור לצאת מהרצועה לסיני לצורך ביצוע פיגועים במדינת ישראל.

גם הפריסה השבוע של מערכת כיפת ברזל באשדוד, קשורה לכל העניין. ההנחה היא שאם חלילה יתרחש הפיגוע בדרום, או שהמחבלים יחוסלו בדרך לביצועו, יוביל הדבר לירי נוסף על ישובי הדרום, כפי שהיה לאחר הפיגוע הקודם לפני שבועיים. מדינת ישראל תיאלץ אז להגיב, ואולי לצאת למבצע צבאי רחב בתוך הרצועה.

המערכת החדשה נועדה איפוא לסייע לאשדוד ולמנוע נפילת גראדים בעיר. שתי סוללות דומות כבר הוצבו בעימות הקודם באשקלון ובאר שבע, ועד לאספקת סוללות נוספות, יעברו עוד חודשים ארוכים.

ובינתים ממשיך הצבא לחקור את הפיגוע שהיה לפני שבועיים ואת ההחלטה השגויה של אלוף הפיקוד, טל רוסו, שלא לסגור את כביש 12, למרות ההתרעות המוקדמות. בצבא רואים בהחלטת רוסו טעות סבירה בשיקול הדעת, ולא רשלנות או זלזול בהערכות שנדרשה ממנו. אולם יש מי שמאד כועס בעניין הזה, דווקא על שר הביטחון. שמו בישראל יורם כהן.

ההתרעה לא הגיעה

ראש השב"כ יורם כהן ידוע ביחסיו הטובים עם ברק ועם נתניהו. קשה להוציא אותו מהכלים והוא נחשב לשקט, אך מאד יסודי. אולם הפיגוע בדרום לפני שבועיים הרתיח אותו, ועל פי הדיווח הוא "התפוצץ מזעם" על שר הביטחון.

גורם ביטחוני צוטט השבוע בתקשורת, באומרו כי "ראש השב"כ רתח מכעס על טיפולו של שר הביטחון בהתרעה הממוקדת שסיפק השירות על חוליית המחבלים". בשב"כ לא אהבו גם את הניסיון של ברק להשליך את האחריות על האלוף טל רוסו, שהחליט לפתוח את כביש 12 לתנועה, למרות ההתרעות המוקדמות על הפיגוע.

הזעם על ברק נובע כאמור מאופי ההתרעה, שהיתה מפורטת ומדויקת, וניתנה במועד מוקדם, כך שהיה זמן רב להערך בהתאם. הפרטים היו מלאים, גם על פעילות המחבלים בסיני לפני חדירתם למדינת ישראל, וגם על זהות חוליית הפיקוד שלהם בעזה.

גורם ביטחוני בכיר צוטט באומרו, כי "שנים לא הייתה למערכת הביטחון התראה איכותית כזו". לפיכך המליץ השב"כ לנקוט בפעולת מנע ולפגוע בחוליית הפיגוע שהייתה בעזה, כדי לסכל את התיכנון. אולם שר הביטחון התנגד ופסל את ההמלצה, מתוך שיקול, שלא להבעיר את השטח.

כמו כן התברר כי ההתרעה של השב"כ לא הגיעה במפורט לשטח, ולכן צה"ל לא נערך לקראת הארוע בצורה נאותה. זה מה שגרם לכוחות הצבא לסגור את הכביש רק בלילה, ולמהר לפתוח אותו בבוקר.

"רק בנס נמנע מאיתנו פיגוע בנוסח אוטובוס מעלה עקרבים. אם נהג האוטובוס היה במקרה נפצע ועוצר במקום לדהור קדימה, המחבלים היו מוציאים להורג ומוודאים הריגה בכל עשרות נוסעי האוטובוס. את כל זה אפשר היה למנוע", אומרים גורמים פוליטיים, המכירים את הנושא מקרוב.

בשב"כ לא אהבו את התיאור הזה, שפורסם אתמול בהבלטה רבה בתקשורת. בהודעה שקיבלנו אתמול משירות הביטחון הכללי (רגע לפני סגירת כתבה זו) נאמר: "שירות הביטחון הכללי מבקש להבהיר, כי התיאורים המובאים בכתבה בדבר חילופי דברים בין ראש השב"כ לשר הביטחון אינם נכונים ואינם משקפים את המציאות".

"בין ראש השב"כ לשר הביטחון מתקיימים יחסי עבודה טובים, המבוססים על שיח מקצועי וענייני, כך גם סביב הטיפול באירוע זה".