לפני שנים רבות חיו להם העיבריים בארץ מצריים המדברית. מצרים באותה תקופה היתה אימפריה שדמתה לאיחוד הארופאי או ארה"ב כיום עם עוצמה צבאית, כלכלית ומדינית. המקרא טוען שהיינו עבדים 400 שנים למצרים (וואאאווו). העבדות היתה פיזית ולא פחות גם מנטלית.

האם אנו באמת בני חורין במציאות של היום? האם בכלכלה הקפיטליסטית (שעבוד לארה"ב ולהחלטות 8 מדינות המתועשות) והקומוניסטית (חורין אהה?!?!) אנשים באמת חשים שהם חופשיים?

האמת שאני לא מכיר אדם שלא משועבד למשהו: חפיסת סיגריות, אלכוהול, עבודה, תשומת לב, מין, פורנו, אינטרנט, רשתות חברתיות ומה לא.... אך יקומו בני האדם ויואמרו שזו היתה החלטה אישית ואינדיוודואלית, היה פה חופש הבחירה והאדם 'בחר' להתמכר לדברים הללו. שזה נכון אגב.

בוא נצא מתוך נקודה הנחה בסיסית שעדיף לאדם להיות עצמאי ולא נשלט בידי אחרים, בייחוד בידי זרים. אך אם נשים לב, תמיד אנשים שולטים בחיינו ומחזיקים במושכות הקיום וההחלטות הגורליות שלנו. לעיתים אנו בוחרים אותם מתוך הקבוצה שלנו, ולעיתים בוחרים בישבלנו.

עבדים היינו? נגמר? לא בדיוק....מבלי להיכנס לדיון פילוסופי על כך שגם האדם המערבי, הנאור והמשוחרר, נותר עבד לטרנדים, לכסף, לדתות, לנורמה של החברה, למה שאנשים אחרים יגידו, לא הייתי מגדיר זאת כחירות. אלא אם כן שוב יקומו החכמים והדעתנים ויואמרו שזו היתה מבחירה חופשית. האומנם? מבחירה חופשית או מלחץ חברתי?