כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    אפרופו, אתיופים - מוקדש לדניאל

    34 תגובות   יום שישי , 2/9/11, 17:04

    נקרא לו דניאל, לילד בן העדה האתיופית, שחַנכתי במשך שנתיים בהתנדבות (בפרויקט משותף של הג'וינט ועירית ירושלים).

     

     ''

     בית קברות יהודי, גונדר, אתיופיה

     

    מה זאת אומרת חַנכתי. תחילה פגשתי אותו אחת לשבוע בביתו, אחר כך, משהכרתי את המשפחה, ומשנמס הקרח ודניאל  התרגל, נפגשנו אחת לשבוע בביתי. בן אחת עשרה היה כשנפגשנו. ילד מקסים, גדל מימדים לגילו, נבון , בעל תפיסה מהירה והשגים גרועים בלמודים.

    לא פשוט היה לי למצוא פנאי ולהתחייב לערב בשבוע, בין  שעות העבודה הארוכות והבלתי מסודרות שלי, בין הצעידה, היוגה, המשפחה, החברים, ההתחיבויות, הרצון לקרוא משהו, ללמוד ושאר טרדות היום יום. 

     

    ולמה נזכרתי בדניאל. כי עם פתיחת שנת הלמודים נתבשרנו, שמשרד החינוך החליט לסגור את בתי הספר, שכל תלמידיהם בני העדה האתיופית. לבושתי, או נכון יותר לבושת משרד החינוך, לא ידעתי, שקיימים בתי ספר כאלה בישראל.

     

    ''

     בית כנסת יהודי, גונדר, אתיופיה

    בהתחלת הקשר עם דניאל,  חוויתי מעין אבון, הסתגרות של הילד בתוך עצמו, שום דבר ממה שניסיתי, לא משנה איך, לא חדר מבעד למחיצה. דניאל  כמו לא הגיב לנסיונות להתקרב אליו, אולי מתוך חרדה.

     

    אחרי כחודש, הבאתי לו ולעצמי פלאפל. אכלנו יחד. הילד התחיל להגיב, קלט את הנלמד, חייך. ריבונו של עולם, איזו מטומטמת, איך לא חשבתי על זה. 

     

    הפגישות הבאות  נפתחו קודם כל בארוחה. דניאל אהב לחם, טונה, קוטג', מלפפון וקולה – אלו היו גם המלים הראשונות שלמדנו  באנגלית, אחר כך נוספו גלידות ונקניקיות וצ'יפס, ועגבניות ומה לא, גם לאוצר המלים. אם התקדמנו יפה, היו עוד צ'ופרים, ללכת לפיצריה, לסטקייה שאהב, לקולנוע. דניאל נקשר גם לבני משפחתי  והוזמן לפגישות משפחתיות. אבל בעיקר אהב ללכת איתי לסופר לקניות - מסע מתוק, שהסתיים בקניית ממתקים ונוצל ללמוד על מצרכי היסוד, על מחירים, על מע"מ, על כרטיסי אשראי, על מלוי צ'ק,  ואפילו לחשבונית הגענו ולמלוי טופס. 

     

    למרות שלא היה לו אינטרנט בבית, הילד למד מהר מאד למצוא מידע במחשב. למדנו  על מדינות, על דגלים ובירות ועל ארועים הסטוריים.  למדנו על יצוא, על יבוא ועל מכסים.  חפשנו מקומות על המפה ומצאנו אותם, יחד ובקול רם קראנו עתונים והדגשנו את העיקר. 

    שמתי לב, שלפעמים, כשהילד הקדים אותי ונכנס למסעדה, אף אחד לא התיחס אליו, כשהצטרפתי, קרקרו סביבינו. התמיהה על הפנים לוותה לא אחת, בשאלה, שכוונה לפולניה בלונדית שכמותי: "מה, זה הבן שלך?" 

     

    ''

    מה היא חושבת עליי

     

    אחרי שנתיים, דניאל התחיל ללמוד בחטיבת הביניים בגימנסיה, שוחחתי עם המחנך. הילד למד יפה והיה  אהוד ומקובל על חבריו. 

    רוויתי נחת. עד שדניאל הודיע לי שאינו זקוק יותר לעזרה. הלב נצבט, שמחתי ונעצבתי על הפרידה. 

     

    אחרי שבועיים, בקרתי כהרגלי בסופר ליד הבית, בלי דניאל.

    הקצב ברך אותי לשלום ושאל: 

    "מה זה, איפה העבד הכושי שלך?"

     

    ''

     

    כאו עדיין יש משמעת, כתה, אתיופיה

     

    (C) כתבה וצלמה באבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/19 07:46:

      יקירתי נשיקה

      למרות שהפוסט ניכתב לפני שנים

      לצערי תוכנו אקטואלי גם בהווה

      היה מרגש לקרוא על נתינתך הרבה ואת הצלחתך לפרוץ את החומות אצל דניאל

      נעצבתי מאוד בעניין בתי ספר רק לאתיופים

      ועל שאלתו של הקצב

      בזמנו נעצבתי מאוד כשניזרקו תרומות הדם שנילקחו מהיהודים בני העדה האתיופית

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      שבת טובה ושקטה

        19/7/19 23:12:

      צטט: עמנב 2019-07-19 16:41:18

      אכן, אסתר, אני בהחלט רואה את נקודות ההשקה. שבת שלום, עמוס.
      תודה רבה ושבת שלום, גם לך, עמוס

       

        19/7/19 16:41:
      אכן, אסתר, אני בהחלט רואה את נקודות ההשקה. שבת שלום, עמוס.
        19/12/14 16:20:

      צטט: Lisi-strata 2014-12-19 15:48:48

      כמה מרגש וכמה עצוב - בתי ספר נפרדים וההערה בסוף. איחס. ומי אמר את זה??? עכשו אני אהיה פולניה גזענית ואנחש... לבני היה חבר אתיופי בכתה א שעד היום אני מרגישה אשמה שלא הקדשתי לו יותר זמן אז, מלבד להזמין אותו אלינו מדי פעם. אמא צעירה יחסית ועסוקה - גם ככה בקושי הספקתי הכל...
      בתי ספר נפרדים זה איום! מכירה את הריצה סביב היום יום. 

       

        19/12/14 15:48:
      כמה מרגש וכמה עצוב - בתי ספר נפרדים וההערה בסוף. איחס. ומי אמר את זה??? עכשו אני אהיה פולניה גזענית ואנחש... לבני היה חבר אתיופי בכתה א שעד היום אני מרגישה אשמה שלא הקדשתי לו יותר זמן אז, מלבד להזמין אותו אלינו מדי פעם. אמא צעירה יחסית ועסוקה - גם ככה בקושי הספקתי הכל...
        19/12/14 15:09:

      צטט: נויאור 2014-12-19 10:18:47

      לצערי עדיין ישנם אנשים מגעילים וגיזענים בכל שכבות האוכלוסיה בארץ.
      זה נכון, כל אחר הוא כתובת לאפליה, להדרה ולהתנשאות

       

        19/12/14 10:18:
      לצערי עדיין ישנם אנשים מגעילים וגיזענים בכל שכבות האוכלוסיה בארץ.
        19/12/14 09:42:

      צטט: bonbonyetta 2014-12-18 21:34:56

      *
      אוף, כמה שזה חזק.
      אנשים שלא היו, טיילו, חיו קצת באפריקה - רק אלה מסוגלים להגיב בצורה כזו, לחשוב ולהרגיש כך.
      אפריקה משנה אנשים, אתה לא אותו אדם שהיית לפניה.

      נכון מאד, בונבון


        18/12/14 21:34:

      *
      אוף, כמה שזה חזק.
      אנשים שלא היו, טיילו, חיו קצת באפריקה - רק אלה מסוגלים להגיב בצורה כזו, לחשוב ולהרגיש כך.
      אפריקה משנה אנשים, אתה לא אותו אדם שהיית לפניה.

        18/12/14 21:30:

      צטט: זונות פוליטיות 2014-12-18 19:34:37

       

      ברוטוס:   הקצב נחין בבורות מדהימה וממש לא אכפת לי שיאבד אצבע על קרש החיתוך ושיכאב לו

       

       

       

      נטוס:      שידמם למוות הגזען

      נטוס, איזה נקמן, פחות ממות לא הולך?

       

       

      ..

       

        18/12/14 19:34:

       

      ברוטוס:   הקצב נחין בבורות מדהימה וממש לא אכפת לי שיאבד אצבע על קרש החיתוך ושיכאב לו

       

       

       

      נטוס:      שידמם למוות הגזען

       

       

      ..

       

        5/9/11 20:01:

      צטט: עצבן 2011-09-05 17:19:12

      1. זה מוזר איך חברת מהגרים כל כך גרועה בקליטה, כיצד עם שסבל כל כך הרבה מדעות קדומות, מפעיל את שיטות האפליה שכוונו נגדו כלפי אחרים. 2. לא יודע כמה נתנו על זה את הדעת במערכת החינוך - אבל דימוי עצמי הוא כלי מאוד מאוד חשוב לליכולת הלמידה (כפי שהראת בחוכמתך). 3. אולי שווה להחליף את "שיטת הבדידים" ב"שיטת כדורי הפלאפל"?

       "שיטת כדורי הפלאפל"? זה נחמד מאד, דניאל אהב לאכול, אבל לא על כל ילד זה פועל, החכמה היא למצוא את כדורי הפלאפל של כל אחד. דורש הכרות עם הילד, סבלנות  וגם קצת מזל

        5/9/11 19:57:

      צטט: buna 2011-09-04 22:47:45

       

      סיפור מרגש , דניאל בוודאי מעריך את ההשקעה והאהבה שהרעפת עליו .

       

      חייבים לשים לב איך ודרך מה מספרים את הסיפור (יתר פירוט ארשום לך כהודעה)

       

       

       

       תודה. אני חושבת  שהוא מעריך. אבל זה לא כל כך משנה. קודם כל ההתקדמות היא שלו, ודי לי אם כך יחשוב

        5/9/11 17:19:
      1. זה מוזר איך חברת מהגרים כל כך גרועה בקליטה, כיצד עם שסבל כל כך הרבה מדעות קדומות, מפעיל את שיטות האפליה שכוונו נגדו כלפי אחרים. 2. לא יודע כמה נתנו על זה את הדעת במערכת החינוך - אבל דימוי עצמי הוא כלי מאוד מאוד חשוב לליכולת הלמידה (כפי שהראת בחוכמתך). 3. אולי שווה להחליף את "שיטת הבדידים" ב"שיטת כדורי הפלאפל"?
        5/9/11 17:11:

      סיפור מרגש,, עם צביטה בלב...
      * תודה לך...

        4/9/11 22:47:

       

      סיפור מרגש , דניאל בוודאי מעריך את ההשקעה והאהבה שהרעפת עליו .

       

      חייבים לשים לב איך ודרך מה מספרים את הסיפור (יתר פירוט ארשום לך כהודעה)

       

       

       

        4/9/11 21:50:
      נכון. תודה
        4/9/11 15:09:
      מכמיר לב..
        4/9/11 08:33:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2011-09-04 08:03:33

      האינטרפטציה שאנשים נותנים למצבים ולמראות.... איפה העבד שלך...

      הגבהת לנסח

       

        4/9/11 08:32:

      צטט: צביה חן 2011-09-03 21:18:10

      אוי, עצוב.

      כן, מאד

       

      האינטרפטציה שאנשים נותנים למצבים ולמראות.... איפה העבד שלך...
        3/9/11 21:18:
      אוי, עצוב.
        3/9/11 20:51:

      צטט: Shimon Rosenberg 2011-09-03 19:24:25

      אחרי מילים כדורבנות כאלה (וכמי שעמד לצידה כהרגלנו במעמד השוק) מה אוכל להוסיף בלי לגרוע? אולי אנקדוטה זעירה שפרודת רשתית יכלה לספר לך על המורה לאנגלית שהשכילה להלהיב את תלמידיה על ידי לימוד השפה דרך שירי החיפושיות...

      רעיון יפה מאד. תודה שמעון, הלואי שתהיה לנו חברה טובה יותר

       

        3/9/11 20:50:

      צטט: אסתר רבקה 2011-09-03 18:20:57

      גזענות אצל אנשים עם ראש מנוון

      לצערי, יש רבים כמותו, לא רק קצבים

       

        3/9/11 20:49:

      צטט: שנינושקה 2011-09-03 18:15:23

      הגזענות הזו מחליאה אותי, הייתי מכניסה לקצב מכות לדעתי. אני מעריכה עד מאוד את הנתינה שלך מעצמך תבורכי צדיקה! :)

      תודה. חייבים לעזור לעדה הזאת, לצערי הקצב אינו היחיד. שמעתע עוד הערות איומות גם מאנשים משכילים הרבה יותר ממנו.

       

        3/9/11 20:46:

      צטט: פרודת רשתית 2011-09-03 16:43:29

      ברור לך שאני קדה לך אפיים. אבל לא על זה רציתי להגיב

       

      סופו של הפוסט הוא תמצית הסיפור האתיופי כולו. מעבר לעובדה שאנחנו  רואים אותם כאתיופיים ולא כדניאל, נעמי, מושה, יונתן או מרים, אנחנו (כחברה) רואים אותם כחוטבי עצים ושואבי המים שלנו. הקצב שלך כמובן היה "עדין" במיוחד אבל בלשנונו "הגבוהה" הוא ביטא את מה שרבים ואף משכילים יותר חושבים. משפטים כגון "מה הבעיה? קחי איזה כושי שינקה לך" כל אימת אני שואלת אם משהו מכיר מנקה פנוי הפכו חלק משגרת חיים גזענית שלנו

       

      לפני כמה שנים בעודי עורכת קניות בשוק מצאתי עצמי עומדת בין אישה בגילי בערך לבין זוג צעיר פיליפיני. ללא כל שיחה מוקדמת פנתה הישראלית לפיליפינית ושאלה אותה

      "אולי את רוצה לנקות לי את הבית?"

      הצעירה ענתה "אני לא פנויה אבל הוא פנוי. "

      "מי זה? שאלה הישראלית ה"רגישה" איך אני יכולה לסמוך עליו זה הרי סתם משהו מהרחוב" 

      :"מה קרה לך? זה אח שלי!" ענתה לה הפיליפינית

      "אני יכולה לסמוך עליו שלא יגנוב לי כסף או יאנוס לי את הילדה?"

      בטח ענתה לה הפיליפינית 

       

      הן החליפו מספרי טלפון ומשהלך הזוג שאלתי את האישה אם היא מכירה את הזוג. לא היא אמרה לי אני פשוט מחפשת מנקה. וככה את פונה לאנשים, על פי המראה שלהם, מסבירה להם שאת מחפשת מנקים שלא אונסים ילדות?

       

      היא והעומדים סביבי לא הבינו מה הבעייה בפנייה של האישה "מה את חושבת" אמר לי איד בן ארבעים ומשהו "שהם מנתחי מוח?"
      וכל המוסיף גורע

      למזלו, דניאל קיבל אותך ואני בטוחה שהוא מבין לאיזו מתנה נפלאה זכה 

      דברים כדורבנות, אנחנו חיים בחברה גזענית מאד, הקצבהוא דוגמא אחת שבה נתקלתי

       

        3/9/11 19:24:
      אחרי מילים כדורבנות כאלה (וכמי שעמד לצידה כהרגלנו במעמד השוק) מה אוכל להוסיף בלי לגרוע? אולי אנקדוטה זעירה שפרודת רשתית יכלה לספר לך על המורה לאנגלית שהשכילה להלהיב את תלמידיה על ידי לימוד השפה דרך שירי החיפושיות...
        3/9/11 18:20:
      גזענות אצל אנשים עם ראש מנוון
        3/9/11 18:15:
      הגזענות הזו מחליאה אותי, הייתי מכניסה לקצב מכות לדעתי. אני מעריכה עד מאוד את הנתינה שלך מעצמך תבורכי צדיקה! :)
        3/9/11 16:43:

      ברור לך שאני קדה לך אפיים. אבל לא על זה רציתי להגיב

       

      סופו של הפוסט הוא תמצית הסיפור האתיופי כולו. מעבר לעובדה שאנחנו  רואים אותם כאתיופיים ולא כדניאל, נעמי, מושה, יונתן או מרים, אנחנו (כחברה) רואים אותם כחוטבי עצים ושואבי המים שלנו. הקצב שלך כמובן היה "עדין" במיוחד אבל בלשנונו "הגבוהה" הוא ביטא את מה שרבים ואף משכילים יותר חושבים. משפטים כגון "מה הבעיה? קחי איזה כושי שינקה לך" כל אימת אני שואלת אם משהו מכיר מנקה פנוי הפכו חלק משגרת חיים גזענית שלנו

       

      לפני כמה שנים בעודי עורכת קניות בשוק מצאתי עצמי עומדת בין אישה בגילי בערך לבין זוג צעיר פיליפיני. ללא כל שיחה מוקדמת פנתה הישראלית לפיליפינית ושאלה אותה

      "אולי את רוצה לנקות לי את הבית?"

      הצעירה ענתה "אני לא פנויה אבל הוא פנוי. "

      "מי זה? שאלה הישראלית ה"רגישה" איך אני יכולה לסמוך עליו זה הרי סתם משהו מהרחוב" 

      :"מה קרה לך? זה אח שלי!" ענתה לה הפיליפינית

      "אני יכולה לסמוך עליו שלא יגנוב לי כסף או יאנוס לי את הילדה?"

      בטח ענתה לה הפיליפינית 

       

      הן החליפו מספרי טלפון ומשהלך הזוג שאלתי את האישה אם היא מכירה את הזוג. לא היא אמרה לי אני פשוט מחפשת מנקה. וככה את פונה לאנשים, על פי המראה שלהם, מסבירה להם שאת מחפשת מנקים שלא אונסים ילדות?

       

      היא והעומדים סביבי לא הבינו מה הבעייה בפנייה של האישה "מה את חושבת" אמר לי איד בן ארבעים ומשהו "שהם מנתחי מוח?"
      וכל המוסיף גורע

      למזלו, דניאל קיבל אותך ואני בטוחה שהוא מבין לאיזו מתנה נפלאה זכה 

        3/9/11 15:32:

      צטט: צילום בזמן אמת 2011-09-03 15:30:00

      פוסט מרתק במיוחד עם התמונות הממחישות

      תודה ידידי

       

      פוסט מרתק במיוחד עם התמונות הממחישות
        3/9/11 10:20:

      צטט: life3 2011-09-03 08:22:55

      כל הכבוד על ההשקעה בילד. ואי כבוד על עשיית כותרת בעיתון באמצעות הכרזה על סגירת בתי ספר שהפכו לגיטו עדתי מבלי לבצע תחילה עבודה יסודית של שילוב התלמידים לפני פתיחת שנת הלימודים. עובדה היא שבכל שנה חוזר המיצג המחפיר הזה של ילדים שהיום הראשון שלהם ללימודים הופך לצלקת ושריטה. את המחיר נשלם כולנו.

      ממש נכון, ידידי,אנחנו כבר משלמים

       

        3/9/11 08:22:
      כל הכבוד על ההשקעה בילד. ואי כבוד על עשיית כותרת בעיתון באמצעות הכרזה על סגירת בתי ספר שהפכו לגיטו עדתי מבלי לבצע תחילה עבודה יסודית של שילוב התלמידים לפני פתיחת שנת הלימודים. עובדה היא שבכל שנה חוזר המיצג המחפיר הזה של ילדים שהיום הראשון שלהם ללימודים הופך לצלקת ושריטה. את המחיר נשלם כולנו.

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין