שנים של ידידות,
ורגע אחד חסר שיקול דעת.
אתה.
אני יכולה לשרטט את הצחוק שלנו,

ואתה יכול לעשות ממנו סרט.
העיקצוצים הציניים,

הם אלה שבעצם מזינים אותנו.
לא היה פה עניין של התלבטות מעולם,
כי זה היה ברור שלא יקרה דבר.

באופן חוזר ונשנה,
אני מטיחה בך שאתה הומו,
ואתה מחזיר לי בטיפשה,
ומיד מתגלגלת מן הלצות כזאת מאוד מקובלת,
כי ככה זה אצלנו,
הדיבור הנגוע,
הברת המילה מצלצלת תהייה של קשר מילולי דיסלקטי מעט.

משעשע בטירוף.

או שלא?

וזה מחייך אותי.
התפרקות דבילית.
ואז מגיעה המכה.
אני ואתה במיטה.
ללא שיכרות.

ללא עקבות.

והכי עצוב. או הכי כיף.
שהבדיחות ביננו הפכו להיות אפילו יותר מצחיקות.
שנים של ידידות,
ורגע אחד חסר שיקול דעת.


אין בי חרטה.
אני צוחקת כשאני חושבת עליך,

וקוראת לך בחיוך גדול,

אידיוט.

כשאתה לא מפסיק לקרוא לי, מטומטמת.