הוא נולד לתוך חלל ענקות,אשר בא לידי מוצרות בידי בני מינו,גם הוא וגם הם קראו לחלל באשר יהיה זמן, מחולקויות על מחולקויות צרו מענקות פיסות דבר,ננקפויות שעה ,דקה,יום,שבוע, חודש.חרף כל נעשויות סביב הותיר הוא את החלל כפי שהוא נטול גבולות וכזה אשר התרחשות חיים באה בו לידי אובדן. באין סדר קווי ומוצרות מקום התחולל במה נקרא אירועי חיים מותמדותם של מעשי פוגג.

איש קיים בנעשויות חיו התחוללות ספינות אשר באו אל ים ונטרפו בידי ענקותו. תחליף מצא איש לכל אותה נעשות מה קוראים בני אנוש זמן,נבראות דבר בו מניחים הם את אירועי חיהם ,מבייתים פראות בבית ההיות,בית דקה ,בית שעה,בית יום,שבוע, חודש,שנה,אלו מצאו חילופין במעשה מגדלור בחלל ענקות של זמן הציב איש את מוחשיותיו כנקודת ציון לאיזהשהיא התחלה וסוף. אתמול היום ומחר מצאו חילופין בנפגשויות אקראי של ספינות,מאורעות חיים עם אורו של מגדלור, עם מוחשיותו של איש , מוחשיות באשר תהיה נבראת מנוכחויות זמן -עבר,הווה,עתיד, אלו מציירים קו בו נשמרת תוקפה של מוחשיות, תוקפו של סדר ,לכן לא ברור היה כיצד קרמה מוחשיותו של איש בשר,עור וגידים, אולם היא הייתה שם, ברואת אין נוכחות אשר אין לערער על תוקפה, מאירה איזה שהוא ליל תמיד באין מצאיהם של מבותרויות זמן מצוי היה איש באיזהשהוא ליל תמיד ורק אורו של מגדלור,זוהרה של מוחשיותו שימר נקשרויות דבר ,באין אורו של מגדלור,באין מוחשיותו של איש ובאין עבר,הווה,עתיד מוצא היה מאורע פישוט על מרחבי אין קץ , מת ברגע לידתו באין לו בית ההיות ,באין לו נצטרכויות אני . אורו של מגדלור על גבולות ההיותו צייר גזרת ההיות ונשמרויות קשר עם אורו של מגדלור שימר את אותה גזרת ההיות וייצר את נקראותם של חיים.