שלושה שבועות התנתקתי מהבלוג שלי שלושה שבועות לא כתבתי. יבש לי הדיו במקלדת, עבר לי החשק לשתף, פג לו הקסם
והנה הגיעה השבת, אני בבית, בדיוק הקצתי משינה טרופה שותה קפה על הבאר רובי וויליאמס שר לו ברקע
"יש בי יותר מידי חיים חיים שזורמים לי בתוך הורידים חיים מבוזבזים"
מחשבותיי נודדות לפתע, מתמזגות עם המילים ואני תוהה ביני לביני כלום משליך אני את כל שהגשמתי האם כל ההישגים שלי מבוזבזים המה
רובי ממשיך בשלו
"אני לא רוצה למות, אבל לא ממש מתלהב מהחיים עצמם, לפני שהתאהבתי כבר התכוננתי לעזוב אותה"
אני לא בטוח שאני מבין לגמרי את השיר, אני בטוח שהוא גרם לי לפתוח את הלפטופ ולהתחיל לנגן על המקלדת
ושוב האצבעות רצות מעצמן, ושוב יעלה פוסט עוד כמה דקות ושוב אקרא אותו עוד שבוע מהיום ואתפלא שאני הוא זה שעומד מאחורי המילים
היא נסעה לשבועיים, עבר כבר שבוע וכעת אני יודע אני לא רוצה לנשק נשים זרות באמצע הלילה אני יודע גם שאני מעדיף לשכב עם מישהי מאה פעם מאשר מאה פעם עם מאה נשים שונות
Double K אני פה מחכה לך
|
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רשמת double K
:)
אהבתי את ה"כמעט"....:)
או.. סופסוף.. קוראת אותך כבר כמה זמן ונמנעת מלהגיב.. לא אהבתי את מה שקראתי.
יכולה להגיד שזה הפוסט הראשון שאני שומעת כנות אמיתית. חפה ממניירות ומיוהרה (כמעט..).
שמחה בשבילך.
מותק, קשירות זו לא המחלקה שלי.
קשירות זה אצל פופטיץ' :)
ואכן יש לך יכולת אדירה לאלף ציפורניים, השאלה כמה זמן תוכל לשרוד איתן בלי למרוח עליהן אלף הגנות של לק :)
את קוראת את בוקובסקי?
זה כבר מרשים הרבה יותר.
:)
וחוץ מזה, אחת המחמאות....
תודה
נשיקה?
ועוד כפולה?
:)
ומי כמוך יודעת...
אחרי לילה רווי אלכוהול - שינה טרופה - תובנות על החיים
את מוזמנת לנסות...
:)