אז מה היה לנו השבוע

TheMarker Cafeרועיצרנוצקיהחיים בשוק ההון - Life in the Marketאז מה היה לנו השבוע

החיים בשוק ההון - Life in the Market

הבלוג שעוסק בשוק ההון מנקודת מבט אחרת

פוסטים פופולאריים

איך לנהל את ההון האישי - מהכלל ועד הפרט (חלק ב׳)
30/10/11 | 688 צפיות
מסחר בבורסה - מה שלא מספרים לכם
9/10/11 | 784 צפיות
שרשרת המזון של העולם הפיננסי, או- עונשם של הרודפים אחרי המחיר
5/9/11 | 541 צפיות
עולם משוגע עולם שפוי
25/9/11 | 524 צפיות
מצגת וידאו: תמונת מצב - ספטמבר 2011
4/10/11 | 615 צפיות
אסטרטגיות לחימה בשוק ההון
25/9/11 | 700 צפיות

פוסטים אחרונים

אז מה היה לנו השבוע

לצפייה במסך מלא

אז מה היה לנו השבוע

‎0

שווקים פיננסיים בורסה, שוק ההון, וול סטריט, מניות, השקעה, מסחר, שווקים

0 תגובות יום שבת, 3/9/11, 15:56

השבוע האחרון התאפיין באירועים 'גדולים' בשווקים.
סוכנות הדירוג העולמית S&P החליטה להוריד את דירוג האשראי של ארה"ב, והבורסות הגיבו בצניחה חופשית:

לאן הלך הכסף שיצא ממניות ?

לאגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב:

הבריחה ממניות לאג"ח ממשלתי בזמנים של חוסר וודאות ופחד היא אחד הדפוסים הכמעט ברורים מאליהם בשווקים מזה עשרות בשנים.
ההנחה מאחורי דפוס הפעולה הזה היא ששוק המניות הוא השקעה בסיכון גבוה, שעשוייה לסבול מתנודות חדות, בעוד שאג"ח ממשלתי, ובעיקר אמריקאי, הוא מקום מבטחים, שאולי לא מציע לנו תשואות גבוהות כמו שוק המניות, אבל מגן עלינו מהסערה שבחוץ.

אם כן, לכאורה אין חדש תחת השמש, והשווקים הפיננסיים מתנהגים כצפוי.
אבל, להזכירכם, האירוע שלכאורה התחיל את כל הבלגן הזה היה הורדת דירוג האשראי של ארה"ב ע"י חברת S&P.
הסבר קצר למי שאיננו מבין את המושג 'הורדת דירוג אשראי':
S&P היא אחת משלוש חברות גדולות שתפקידן בעולם הוא לדרג את רמת הביטחון שיש לנו ביכולת החזר החוב של גופים פיננסיים שונים, כולל מדינות ריבוניות.
הציון הגבוה ביותר, הנקרא AAA, מגיע לגוף הפיננסי שרמת הביטחון ביכולת שלו להחזיר את ההלוואה, את האשראי שהוא מקבל, היא הגבוהה ביותר.
את הציון הנמוך ביותר מקבל הגוף הפיננסי שרמת הביטחון בכך שיוכל להחזיר את ההלוואה היא הנמוכה ביותר.

אג"ח אמריקאי זכה לדירוג הגבוה ביותר כבר לפני 70 שנה, בשנות ה-40 של המאה שעברה, ושמר עליו מאז ועד היום. אם כן, מה שהתחיל את גל הירידות הזה בשוק המניות היה הורדת הדירוג הראשונה של ממשלת ארה"ב כלווה.
מה שסוכנות S&P בעצם אומרת לנו, זה שלראשונה מזה 70 שנה, יש ספק ביכולת העתידית של ארה"ב לשלם את חובותיה.

מה שהיינו מצפים שיקרה לאחר אירוע כזה, זה שמי שהלווה לממשלת ארה"ב כספים,
כלומר מי שמחזיק באג"ח ממשלתי אמריקאי, ירצה להיפטר מההשקעה הזו.
במקום זאת, קיבלנו בריחה גדולה של משקיעים, שהחליטו להוציא את כספם משוק המניות,
ולתת אותו כהלוואה לממשלת ארה"ב.

חוסר ההגיון שבנעשה אף מתעצם לנוכח העובדה הבאה:
ההגיון הכלכלי ששולט בשוק החוב (שוק האג"ח) אומר שככל שדירוגו של הלווה נמוך יותר,
הריבית שהמלווה (רוכש האג"ח) ידרוש תהיה גדולה יותר,
וזאת כדי לפצות על חוסר הביטחון הזה ביכולת ההחזר של הלווה.
אבל הכסף שבורח ממניות אל אג"ח אמריקאי, לאחר שדירוגו של אג"ח זה ירד לראשונה זה 70 שנה, עושה זאת בעבור ריבית ריאלית אפסית ואפילו שלילית.
מהי ריבית שלילית ?
כאשר אנחנו אומרים שכסף מסויים מושקע באפיק המשלם 'ריבית שלילית'', אנחנו מתכוונים לכך
שהריבית המשולמת היא נמוכה יותר מקצב עליית האינפלציה, או קצב השחיקה בערך הכסף שלנו.
אם המחירים במשק עולים בכל שנה ב-3% בממוצע והכסף שלי יושב בפק"מ שמשלם לי 3% בשנה,
אז אני מקבל ריבית ריאלית של 0% על ההשקעה שלי.
במקרה שקצב עליית המחירים במשק הוא גבוה מ-3%, נניח 4%, אז ניתן לומר שהריבית הריאלית שאני מקבל על הפיקדון שלי בבנק היא -1%, כלומר ריבית שלילית.

נכון להיום, הריבית המשולמת על אג"ח אמריקאי ל-10 שנים היא 2.2%.
בממוצע, האינפלציה במשק האמריקאי הייתה גבוהה מ-2.5% ב-10 השנים האחרונות.
כלומר, שהמשקיעים שקונים אג"ח אמריקאי מוכנים להסתפק בריבית אפסית ואפילו שלילית.

אז מה קורה כאן ? האם המשקיעים השתגעו ?

כאשר אנחנו צופים במישהו מתנהג באופן מסויים שאיננו יכולים להבין, תמיד יש לנו את האפשרות לוותר על הסבר הגיוני ולסווג אותו כמשוגע.
בשוק ההון, מי שלוקח לעצמו את הפריווילגיה לסווג את אופן ההתנהגות של הכסף בשווקים בתור 'משוגעת', ובכך פוטר את עצמו מהסבר לתופעה, מפספס משהו חשוב, משהו שעלול לעלות לו ביוקר.
תמיד, ללא יוצא מן הכלל, ישנה סיבה להתנהגות ההון בשווקים, גם אם אנחנו מתקשים להבינה.

למעשה, יש לנו 2 שאלות מרכזיות להתמודד אתן:
1. למה הכסף 'ברח' משוק המניות
2. למה הוא 'ברח' דווקא לאג"ח אמריקאי

נתחיל עם השאלה הראשונה- למה הכסף 'ברח' משוק המניות ?

כזכור לכולנו, ב-2008 התפוצצה בועת הנדל"ן בארה"ב, שהביאה לחשיפתה של בועה גדולה הרבה יותר, בועת האשראי. השווקים הפיננסיים קרסו ושוקי המניות בעולם מחקו בממוצע 50% מערכם בתוך שנה. אבל במרץ 2009 החלו השווקים להתאושש, התאוששות שהפכה באופן כמעט מיידי לעלייה גדולה בשוקי המניות, שמאז ועד לפני שבוע בערך, למעשה מחקו כמעט את כל ההפסדים מאז.

מה הביא להתאוששות המהירה בשווקים ?
מה שהביא להתאוששות המהירה בשווקים היא המדיניות של הפד האמריקאי שהחל להזרים כסף רב לשווקים הפיננסיים:

המונח QE, שהוא ראשי תיבות של: Quantitative Easing, משמעותו רכישה של נכסים שונים ע"י המדינה, על מנת לעודד צמיחה כלכלית.
השווקים החלו לעלות זמן קצר לאחר שברננקי הכריז על מדיניות זו.
כאשר הסבב הראשון של QE הסתיים, השווקים הגיבו בירידות חדות, שנעצרו רק לאחר שהפד חשף תוכנית שנייה של QE.
גל העליות השני בשווקים נמשך עד לחודש מאי השנה, מכיוון שתאריך הסיום של QE2 נקבע לסוף יוני,
והמשקיעים לא קיבלו הבטחה מפורשת לתוכנית 'סיוע' חדשה של הפד.
לאחר חודשיים של דשדוש, כאשר הפד לא הצהיר על שום כוונה להתחיל ב-QE3 מסוג כלשהו,
השווקים הגיבו בירידות שאנחנו עדים להן היום.

אתמול הפד יצא בהודעה מרגיעה, המרמזת על תוכנית סיוע שלישית, והשווקים כמובן הגיבו בעליות חדות:

מאז פרוץ המשבר ב-2008 הבורסות עולות משום שהפד האמריקאי מזרים טריליוני דולרים לשווקים הפיננסיים.
הוא עושה זאת כדי לנסות ולמנוע דיכאון כלכלי עולמי ארוך מאוד,
כאשר התוכנית היא להצליח ו'להתניע' תהליך חיובי, כזה שיעורר צמיחה כלכלית במשק.
בחודשים האחרונים הסתבר שלמרות כל הכסף הרב שהוזרם לשווקים בשנתיים האחרונות,
כסף שהמחיר שלו היה גידול עצום בחוב הלאומי האמריקאי,
הצמיחה המיוחלת מבוששת מלבוא.

הירידות החדות בשוקי המניות הן לא תוצאה של הורדת דירוג האשראי של ארה"ב.
זה היה בסך הכל ה'טריגר'.
הירידות בשווקים הן פועל יוצא של 2 גורמים עיקריים:
1. המשקיעים לא קיבלו מ'אבא ואמא' (הפד האמריקאי) הבטחה ברורה לכך שהכל יהיה בסדר והם יטפלו בעניין (QE3).
2. שלל הנתונים הכלכליים שפורסמו לאחרונה מעידים שהתוכנית של 'אבא ואמא' להציל את הכלכלה העולמית לא ממש עובדת בינתיים.

מי שקרא את המאמר שלי: "מחאת האוהלים והבריחה הגדולה מהאפיק הממשלתי",
בוודאי זוכר שדיברתי על תרחיש עתידי לפיו שוק האג"ח הממשלתי יקרוס והכסף 'יברח', בלית ברירה, לשוק המניות, מה שיגרום לעליות גדולות מאוד בשוק זה.
והנה, הורדת הדירוג האשראי של ממשלת ארה"ב הוא בדיוק האירוע שיכול היה, לכאורה, להתחיל תהליך כזה -
של בריחה מאג"ח ממשלתי אל שוק המניות.
אבל כפי שראינו, השווקים הגיבו לאירוע הזה בדיוק הפוך. הכסף 'ברח' משוק המניות וזרם אל האפיק הממשלתי.

מה שנראה לא הגיוני במבט ראשון, הופך להיות הגיוני כאשר מעמיקים מעט בבחינת הדברים.
המערכת הפיננסית העולמית מבוססת במידה רבה על הדולר האמריקאי ועל אג"ח אמריקאי.
כל עוד לא יהיה שינוי מהותי במערכת הזו אי אפשר לצפות לשינוי באופן ההתנהגות של ההון בשווקים.
זה פשוט בלתי אפשרי. לא רק במישור הפסיכולוגי, אלא במישור המעשי.

כסף זורם לאג"ח ממשלתי אמריקאי מפני שעדיין אין לו מקום אחר ללכת אליו.
כדי לגרום לכסף גדול לצאת מאג"ח אמריקאי ולהיכנס לשוק המניות, צריך 'טריגר' רציני הרבה יותר מהורדת דירוג האשראי של ממשלת ארה"ב, אירוע שהוא חסר משמעות לחלוטין מבחינה פיננסית עולמית.
האירוע היחידי שיגרום לכסף הגדול 'לברוח' משוק האג"ח אל שוק המניות, הוא קריסה בערך הדולר והתפרצות של אינפלציה גבוהה מאוד.

אל דאגה, זה בדרך.
האמריקאים ימשיכו לעשות את מה שהם עשו עד עכשיו- להגדיל את החוב, להדפיס כסף,
ולהזרים אותו אל השווקים המדממים.
בשלב זה או אחר, התוצאה הבלתי נמנעת של המדיניות הזו תהיה קריסה של הדולר ואינפלציה אדירה.

מתי כל זה יקרה?
אף אחד לא יודע את התשובה לשאלה הזו.
אף אחד גם לא יודע את התשובה לשאלה האם הסיבוב הבא של QE יצליח לגרום לגל עליות נוסף בשוקי המניות.
יתכן שכן ויתכן שלא.

השאלה שבאופן טבעי מעסיקה את כל מי שמתעסק בשוק ההון היא שאלת ה'מתי'.
'מתי הירידות יסתיימו ?' 'מתי כדאי לי לקנות ?' 'מתי כדאי לי למכור ?'
הבעיה היא שזו השאלה שעליה אף אחד, אולי חוץ מאלוהים בכבודו ובעצמו, לא יכול לענות.
מסיבה זו, הרלוונטיות של השאלה הזו, בכל מה שקשור לקבלת החלטות השקעה, היא קטנה מאוד.
כל מה שמשקיע יכול לעשות זה לזהות תהליכים ולמקם את הכסף שלו בהתאם לכך.

אז לאור התהליכים שציינו, היכן צריך למקם את הכסף ?
השבוע האחרון התאפיין לא רק בבריחה של כסף משוקי המניות ובכניסה של כסף אל אג"ח אמריקאי.
הוא התאפיין גם בבהלה לזהב:

כפי שכבר שציינתי בעבר, ההגנה הטובה ביותר מפני קריסה של האפיקים הממשלתיים,
שכמעט ומובטח לנו שתתרחש בשלב כלשהו, היא הזהב.
מי שמחזיק זהב מרגיש אחרת לחלוטין לנוכח הירידות החדות בשוק המניות.
גם מי שמחזיק במניות זהב מרגיש הרבה יותר טוב ממי שמחזיק בשוק המניות הכללי:

השלבים המאוחרים יותר של המשבר, שיתאפיינו באינפלציה גבוהה מאוד, יתבטאו בעליות גדולות גם במחיריהם של כל חומרי הגלם- אנרגיה, מזון, מתכות תעשייתיות וכו'...

התיק האישי צריך להכיל היום בעיקר זהב ומניות של חברות זהב,
כאשר חלק מסויים ממנו צריך להיות מופנה כבר היום לאפיקים כגון- חברות הקשורות לסקטור החקלאות, חברות מסקטור האנרגיה, חברות כרייה של אורניום וכו'.

והכי חשוב-
לחכות לחולשה במחיר !
חולשה קטנה - כסף קטן, חולשה גדולה - כסף גדול.
אף פעם לא לפעול בשוק מתוך תחושה של 'פיספסתי' את המהלך, ואני חייב לקנות עכשיו כשהמחיר עולה.

החולשה במחיר תגיע, בכל אחד מהאפיקים שהזכרתי,
ומי שירוויח יהיה זה שיחכה לה בסבלנות.

למאמרים נוספים בקרו באתר שלי:

http://therulesofthemarket.blogspot.com/

גילוי דעת:
הדעות המובאות במאמרים המתפרסמים בבלוג זה הן דעותיו האישיות של כותב המאמרים, צ'רנוצקי רועי, והן משקפות את דעת הכותב בלבד.
הדעות המובאות במאמרים אלה הן לצרכי לימוד בלבד, והן אינן בגדר המלצות השקעה.
הכותב הוא אדם פרטי, והוא איננו יועץ השקעות או מנהל השקעות מוסמך.
השימוש בדברים לצורך קבלת החלטות השקעה מכל סוג שהוא יעשה על דעת הקורא ובאחריותו המלאה.
הכותב מחזיק במניות מחצבים.

דרג את התוכן: