כותרות TheMarker >
    ';

    הגיגים(שם זמני) העתק של הבלוג שלי בדקס

    העתק של הבלוג שלי בדקס

    0

    Ghost in the machine סוף דבר

    51 תגובות   יום ראשון, 4/9/11, 10:44

    1989

     

    בימי שישי נהגנו לשוב לירושלים איש איש מהעיר בה למד  .

     

    אותו יום שישי אחר הצהרים  לא היה חריג , קשרנו את האופנועים , זרקנו את הכדור מעבר לגדר

     

    ודילגנו לתוך מגרש כדור הסל של הגימנסיה רחביה .

     

    שמתי לב שכבר מספר שבועות היא משחקת שם , לרוב הגיעה לפנינו , לעיתים עם חברה

     

    ולעיתים לבד .

     

    זכרתי אותה מנבחרת השחיה , קטנה ממני ב 6-7 שנים , ילדה / נערה מאוד יפה , אתלטית וגבוהה

     

    שיחקה טוב ...

     

    באותו יום השישי , חסר לנו שחקן  הזמנו אותה להצטרף

     

    הצטרפה בשימחה ,כאילו  חיכתה לכך כל אותם שבועות .....

     

    מספר חודשים לאחר מיכן סיפרה שבאה לשחק בגללי 

     

    אמרה שהייתי המבוגר הכי ילד שראתה .

     

    בזמנו ,  זה קצת הרגיז אותי

     

    היום הייתי שמח אם היתה אומרת זאת שוב .

     

     

     

     

    באותו יום שישי , שיחקנו יחד בקבוצה ,שיחקנו כשעתיים עד שהחשיך

     

    נפרדנו ,כרגיל , לא היה לי האומץ להגיד מילה

     

    פשוט קיוותי שביום השישי הבא תבוא שוב

     

    התאכזבתי .

     

     ניסיתי מספר פעמים לתפוס את מאמן השחיה שלי לשעבר

     

    כשהצלחתי להשיג אותו לבסוף  , ביקשתי את מספר הטלפון של דורית .

     

    לאכזבתי , אמר שאין לו אותו אבל ישתדל לברר בימים הקרובים .

     

    לא ממש זוכר את הסיבה שבגללה  נפגשנו רק לאחר מספר חודשים אבל סביר שהאשמה היתה בי ,

     

    בדיוק התגייסה , נהגה לבוא לישון בדירתי הקטנה בחיפה .

     

    בלילות לקחנו את האופנוע לחוף הים במיוחד כשהיה סוער ,שנינו שחינו טוב ולא פחדנו .

     

    היתה חכמה  אולי  חכמה מידי וצעירה , צעירה מידי אולי .....

     

    ואני ?

     

    אני חושב שלא מעט דברים לקחתי בקלות ...

     

    מדיי ...

     

    יכולנו לשוחח שעות על ההשלכות הפילוסופיות של תורת היחסות

     

    לדבר על סיפרי מדע בדיוני , ובלא מעט מדעים מדוייקים הידע הכללי שלה לא נפל משלי .

     

    מצד שני אהבה את הסרט המפגר "במיטה עם מדונה "

     

    עברו מספר חודשים ,נפרדנו , סיימתי את הלימודים ועברתי לתל אביב גרתי ברחוב זמנהוף

     

    נפגשנו שוב , אהבה אותי מאוד  ,  לא בטוח שהיתה לה סיבה טובה .

     

    ואני ? 

     

    אצלי שוב קינן חיידק הנדודים , בקושי הצלחתי להמתין לציון בפרוייקט גמר תכן הנדסי.

     

    רציתי לצאת שוב מהארץ .

     

    עזבתי שוב לאוסטרליה .

     

    7 חודשי טיול במרחבי אוסטרליה לבד באוהל , משנים משהו באישיות .

     

    לראשונה הבנתי דברים  , התכתבנו ,

     

    באחד המכתבים , התנצלתי על חד הצדדיות של סוף הקשר בנינו

     

    זוכר את מכתב התשובה שקיבלתי במלבורן .

     

    ישבתי על מדרגות בית הדואר וקראתי מכתב ארוך ,טענה שאין סיבה להתנצל 

     

    ושהיא  לא מצטערת על אף רגע .

     

     

    **********************************

     

     

    1992-3

     

    עברו שנתיים , חזרתי לארץ, התקשרתי , דיברנו מעט ומשום מה לא נפגשנו .

     

    יום אחד פתאום התקשרה , 

     

    אמרה שלא הצליחה להתניע את המכונית והיא במגרש הרוסים ...

     

    ישבנו באחד הפאבים , דיברנו

     

    " למה התקשרת דווקא אלי "? שאלתי

     

    " כי אתה כזה שתמיד יבוא גם אחרי שנים  "  אמרה ולא הוסיפה

     

    השנים היטיבו עימה , היתה יפהפיה ,בוגרת וחכמה, אולי לא מספיק עקשנית

     

    עדיין אהבה אותי

     

    אני חושב שאז כבר היתה לה סיבה טובה יותר.

     

    אחרי שנים בחול , ידעתי הרבה פחות , והצטערתי הרבה יותר .

     

    אותו יום ,באותו פאב במגרש הרוסים, היתה הפעם האחרונה בה ראיתי אותה .

     

     

    **************************************

     

     

    שנים עברו ,  גיליתי את יכולותיהם של מנועי החיפוש

     

    ערב אחד בשנת 2005  ראיתי את הסרט " פרחים שבורים " לכאורה סרט על סף קומדיה

     

    מסעו של איש ( ביל מאריי המצויין ) בעיקבות אהבות העבר שלו .

     

     הסרט עורר בי משהו , גם שיר הנושא

     

    There is an end

     

    לא ממש שיר של קומדיות ,ובעצם גם הסרט לא

     

    ''

    ניגשתי למחשב ונסיתי לחפש את שמה.

     

    " אדם מבריק כזה , לבטח העלה משהו לרשת" אמרתי לעצמי 

     

    ואכן גיליתי עבודה כלשהי , בתחילת אותו פרסום נכתב " פורסם לאחר מותה " 

     

    תחילה הייתי בטוח שזו טעות , לא יתכן

     

    זו פשוט " דורית משלר " אחרת ...

     

    "דורית שאני מכיר בטח עושה פוסט דוקטורט היכן שהוא"

     

    לא ממש הצלחתי לברר מה ארע  , מה שכן הבנתי , שזו לא טעות 

     

    מה שנותר הן רק "רוחות במכונה"שבבי מידע קטנים וחסרי חשיבות .

     

    לא המשכתי לברר עוד , לא האמנתי בלחפש אחר חלב שנשפך .

     

    ב 2007 ניסיתי שוב לחפש את שמה , אז , גם שרידי הרוחות האלקטרוניים במכונה נעלמו

     

    כתבתי על כך פוסט  , שמאוחר יותר מחקתי ..

     

     

     

    ******************************

    אוגוסט 2011

    סוף דבר

     

     

     

    לפני מספר ימים במקרה נתקלתי שוב בשם משלר על ספר אלגברה במחסן

     

    אני מניח שכל מי שלמד מתמטיקה בדורי מכיר את מיכאל משלר מספרי האלגברה שלו .

     

    מיכאל משלר היה אביה של דורית 

     

    ניסיתי שוב לבצע חיפוש של שמה ברשת .

     

    הפעם החיפוש העלה מיכתב הספד לאביה ,שכתבה אחותה , והיתה גם כתובת מייל ...

     

    פניתי למייל  ,התנצלתי על ההפתעה וביקשתי לברר פרטים על דורית..

     

    קיבלתי מייל תשובה עם מספר טלפון

     

     

     

     

     

    לא אכנס לכל  הפרטים....

     

    בקצרה , בשנת 2000 עברה לסינגפור מטעם העבודה , כל אותו חודש חשה ברע

     

    עד שלבסוף הלכה להבדק , הבדיקות לא העלו דבר ,או שלא נעשו ברצינות 

     

    יום וחצי לאחר מיכן התמוטטה במשרד ואושפזה

     

     קריש דם , כנראה מצרוף גורמים שונים כמו תורשה וטיסה ארוכה , פגע בראותיה

     

    ב 30.8.2000 נפטרה בסינגפור .

     

    זה התאור הלאקוני התמציתי של ההתרחשיות 

     

    שיחה עצובה ומאופקת .

     

     

     

     

    מצחיק איך תמיד יש לנו את ההרגשה שאם משהו יקרה לאנשים קרובים אלינו או שאהבנו

     

    נרגיש את זה....

     

    כאילו ש"איך שהוא" נדע שקרה משהו נורא ...

     

    אז זהו שלא !

     

    לא מרגישים כלום , יום אחד זה נודע או שלא

     

    העולם  לא עוצר ...

     

    כיום בעידן הרשת נשארים שרידי מידע , ביטים בחלל הוירטואלי..

     

    רוחות  במכונה , הם נשארים לפחות לזמן מה

     

    כמו שרידי אותות חשמליים במערכת עצבים של גוף מת .

     

    חלקים מהאדם שהכרתי ישארו אצלי לעד אני מניח , כאשר "לעד"  זה עוד מספר שנים סופי.

     

    אבל החלקים הללו הם רק שלי , אף אחד אחר לא שותף לאותם ניואנסים קטנים ואינטימיים

     

    אולי רשומה זו תגרום לרוחה של דורית לשוטט מספר שנים נוספות במכונה מי יודע ?

     

    אני חושב שבדרכי שלי אהבתי אותה

     

    ואני חושד שהרשומה הזו היתה מוצאת חן בעיניה

     

    אולי זו סתם תקווה ...

     

     

     דורית משלר

     

    8.5.1972  ירושלים

     

    30.8.2000  סינגפור

     

    משונה שהתחלתי את הכל בסוף אוגוסט ,ממש קרוב לתאריך מותה

     

     

    השארתי את בק בשיר מהפוסט המקורי

     

    ''

     

    אני עדיין לומד כל הזמן ...

     

     

    תודה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (51)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/2/14 16:10:

      צטט: זהובת העין 2014-02-08 23:17:42

      שלום, דורית היה הדודה שלי. כשהיא נפטרה הייתי בת 12, היום אני בת 25. הפעם האחרונה שבה ראיתי אותה הייתה מסיבת הבת-מצווה שלי. מאז, לא עבר יום שתמונה שלה לא עברה בראשי. לא תמיד אני חושבת עליה, אבל בכל יום אני רואה אותה, לשבריר שניה. אני מקווה שלא תמחק את הפוסט הזה. גם אני מידי פעם מחפשת את שמה של דורית. ולאורך השנים, ראיתי את ההיעלמות ההדרגתית אפילו של אותם שרידים חיוורים שדרכם אני עוד יכולה לחוות אותה. אני מקווה שהשריד הזה ישאר. תודה, שירה
       

      ככול שזה תלוי בי 
      לא אמחק את הפוסט הזה  

        8/2/14 23:17:
      שלום, דורית היה הדודה שלי. כשהיא נפטרה הייתי בת 12, היום אני בת 25. הפעם האחרונה שבה ראיתי אותה הייתה מסיבת הבת-מצווה שלי. מאז, לא עבר יום שתמונה שלה לא עברה בראשי. לא תמיד אני חושבת עליה, אבל בכל יום אני רואה אותה, לשבריר שניה. אני מקווה שלא תמחק את הפוסט הזה. גם אני מידי פעם מחפשת את שמה של דורית. ולאורך השנים, ראיתי את ההיעלמות ההדרגתית אפילו של אותם שרידים חיוורים שדרכם אני עוד יכולה לחוות אותה. אני מקווה שהשריד הזה ישאר. תודה, שירה
        8/10/11 21:37:

      צטט: shai.h 2011-10-07 00:51:28

      אי זוכר את מיכאל משלר. סיפור עצוב אבל מאד חי! גרמת לי לחבב את דורית כאילו הכירתי אותה בעצמי. משונה. ממש בשבועות האחרונים התקשרה אלי ידידה מבוגרת וסיפרה על לי על מישהי שלמדה שנתיים מתחתיי. היא ידעה שהיינו בקשר רומנטי. לאחר מכן עזבה לחיפה לשנים לא מועטות ללמוד ארכיטקטורה ואני עבדתי ולמדתי בירושלים. לאחר מכן גורלנו הצטלב במקומות אחרים על רקע קשה. פעם ראיתי אותה בקניון איילון והיא נראתה מדוכאת וחיוורת. נראתה מאד לא טוב. לילה אחד ספק חלום, ספק בשרעפים, חלמתי או חשבתי על מותה. והנה זה קרה. ואני חושב שאני יודע מה קרה. טלפון לאמא שלה יבהיר הכל אבל אני לא יכול.

      חשבתי לא מעט על מה שכתבת

       

      האמת היא שגמני לא בררתי " עד הסוף " מה באמת קרה ב 2005 וגם לא ב 2007  ... אבל השנים עברו

       

      ולבסוף עשיתי זאת עכשיו , ואני לא מצטער , בסופו של דבר שווה לדעת אני חושב .

        7/10/11 00:51:
      אי זוכר את מיכאל משלר. סיפור עצוב אבל מאד חי! גרמת לי לחבב את דורית כאילו הכירתי אותה בעצמי. משונה. ממש בשבועות האחרונים התקשרה אלי ידידה מבוגרת וסיפרה על לי על מישהי שלמדה שנתיים מתחתיי. היא ידעה שהיינו בקשר רומנטי. לאחר מכן עזבה לחיפה לשנים לא מועטות ללמוד ארכיטקטורה ואני עבדתי ולמדתי בירושלים. לאחר מכן גורלנו הצטלב במקומות אחרים על רקע קשה. פעם ראיתי אותה בקניון איילון והיא נראתה מדוכאת וחיוורת. נראתה מאד לא טוב. לילה אחד ספק חלום, ספק בשרעפים, חלמתי או חשבתי על מותה. והנה זה קרה. ואני חושב שאני יודע מה קרה. טלפון לאמא שלה יבהיר הכל אבל אני לא יכול.
        15/9/11 10:33:

      צטט: פקה-פקה 2011-09-15 00:43:31

      כל אחד/ת והדורי/ת משלר שלו/ה

      אני הכרתי רק אחת :)

        15/9/11 10:33:

      צטט: Soul Sista 2011-09-14 21:49:42

      אני חושבת שהעובדה שהיא " אהבה את הסרט המפגר "במיטה עם מדונה " זה לזכותה.לא כי זה לא סרט מפגר, או שזה סרט טוב גם כסרט מפגר, אבל אינפנטיליות צריך לטפח:-) הידעת, אגב, שרומיאו וג'ולייט תורגמו בעברית לרם ויעל? לא יפה? למדתי על זה לפנ יכשבוע. נוגע ללב כמו תמיד אצלך.וכמו תמיד הקונטרסט בגישה המפוכחת שלך לחיים. אגב, ראית את "החומר ממנו עשויה האהבה"?

      לא , לא ראיתי את " החומר ממנו עשויה אהבה " אנסה לחפש ברשת

       

      את כמובן צודקת לגבי האינפנטיליות :) ואני שמח שחזרת

       

      "רם ויעל " ?  חח לא נשמע מבטיח במיוחד

        15/9/11 00:43:
      כל אחד/ת והדורי/ת משלר שלו/ה
        14/9/11 21:49:
      אני חושבת שהעובדה שהיא " אהבה את הסרט המפגר "במיטה עם מדונה " זה לזכותה.לא כי זה לא סרט מפגר, או שזה סרט טוב גם כסרט מפגר, אבל אינפנטיליות צריך לטפח:-) הידעת, אגב, שרומיאו וג'ולייט תורגמו בעברית לרם ויעל? לא יפה? למדתי על זה לפנ יכשבוע. נוגע ללב כמו תמיד אצלך.וכמו תמיד הקונטרסט בגישה המפוכחת שלך לחיים. אגב, ראית את "החומר ממנו עשויה האהבה"?
        11/9/11 22:49:

      צטט: levana feldman 2011-09-11 22:26:05

      שבוע שעבר אמרתי למישהו שאני תמיד הולכת הלאה...מוותרת...לא מתעקשת על שום דבר.

       

      הסיפור שלך ממחיש את ההחמצות, ההפסדים.

       

      אולי צריך להתעקש על חברים טובים ואיכותיים. כי אין לנו הרבה כאלה...

       

      אולי אחליט לשנות ממנהגי לוותר על אנשים בכזאת קלילות...

      אני מניח שצריך לפעמים להתעקש ולפעמים לוותר , השאלה היא מתי

       

      ?

       

      אין לי תשובה

        11/9/11 22:48:

      צטט: *hanit* 2011-09-11 20:16:18

      מעציב אותי הפספוס הזה, ולא באמת משנה מי או מה גרם לזה להתפספס, זה מבאס. אני יודעת, לא תמיד יש לנו שליטה, ויש שיגידו שליקום יש את הסיבות שלו להכשיל...לעולם לא נדע. עכשיו כשאני נזכרת במצבים מסויימים, הוא באמת צדק, יש מקרים שלא אמורים להתממש. תודה על השיתוף

      אין לי כל כך מה לומר , אנחנו מאוד חכמים " בדיעבד "  , אבל בזמן אמיתי

       

      דברים נראים אחרת

        11/9/11 22:26:

      שבוע שעבר אמרתי למישהו שאני תמיד הולכת הלאה...מוותרת...לא מתעקשת על שום דבר.

       

      הסיפור שלך ממחיש את ההחמצות, ההפסדים.

       

      אולי צריך להתעקש על חברים טובים ואיכותיים. כי אין לנו הרבה כאלה...

       

      אולי אחליט לשנות ממנהגי לוותר על אנשים בכזאת קלילות...

        11/9/11 20:16:
      מעציב אותי הפספוס הזה, ולא באמת משנה מי או מה גרם לזה להתפספס, זה מבאס. אני יודעת, לא תמיד יש לנו שליטה, ויש שיגידו שליקום יש את הסיבות שלו להכשיל...לעולם לא נדע. עכשיו כשאני נזכרת במצבים מסויימים, הוא באמת צדק, יש מקרים שלא אמורים להתממש. תודה על השיתוף
        8/9/11 21:13:

      צטט: mom.doc 2011-09-08 21:08:21

      מענין שהפרקטיות השתלטה עלי בעקבות הפוסט הזה. מי שיחפש את דורית משלר בגוגל, ימצא אותה בפוסט שלך...

      אתמול הפוסט הזה היה רביעי או חמישי ברשימה

       

      כפי שאמרתי אולי הפוסט הזה יגרום לרוחות במכונה לשוטט מספר שנים נוספות

        8/9/11 21:08:
      מענין שהפרקטיות השתלטה עלי בעקבות הפוסט הזה. מי שיחפש את דורית משלר בגוגל, ימצא אותה בפוסט שלך...
        8/9/11 16:33:

      צטט: אסקרינה 2011-09-08 08:25:40

      זה עצוב מאוד, טרגדיות כאלה קורות בשיא החיים למרות כל התכניות השאיפות המחשבות המאמצים והמהלכים העדינים והמצוחצחים שלנו בחיים לגוף יש רצונות משלו ואין לנו שליטה על זה ועם אין לנו שליטה על אסונות אחרים כגון 11.09.2001 וטוב שאתה מעלה את זכרה ביום פטירתה יהי זכרה ברוך , וצריך לזכור שכל יום בחיים הוא המתנה הכי גדולה והזדמנות חד פעמית שלא תחזור על עצמה .

      כן זה נכון , אין שום שליטה , ומשום מה יש לנו נטיה לבזבז דברים

        8/9/11 08:25:
      זה עצוב מאוד, טרגדיות כאלה קורות בשיא החיים למרות כל התכניות השאיפות המחשבות המאמצים והמהלכים העדינים והמצוחצחים שלנו בחיים לגוף יש רצונות משלו ואין לנו שליטה על זה ועם אין לנו שליטה על אסונות אחרים כגון 11.09.2001 וטוב שאתה מעלה את זכרה ביום פטירתה יהי זכרה ברוך , וצריך לזכור שכל יום בחיים הוא המתנה הכי גדולה והזדמנות חד פעמית שלא תחזור על עצמה .
        8/9/11 00:11:

      צטט: lexis 2011-09-07 20:24:59

      חזרתי כי בטח אנלא אכנס עכשיו לדהמרקר עוד איזה שבוע ולא אראה את התגובה הזעופה/מכחישה שלך לתגובה הקנטרנית הקודמת שלי, אז רק להגיד עוד שזו באמת אחלה מחמאה, "המבוגר הכי ילד", ושזו גם אחלה סיבה להתאהב במישהו אז אולי היא כן ידעה מה היא עושה. אה ותודה על התזכורת שהחיים קצרים ויקרים.

      אז ידעתי שהיא צודקת , וזה קצת הרגיז אותי

       

      וכן , אני חושב שהיא ידעה מה היא עושה , אולי אני לא כל כך

       

      לילה טוב להיום

        8/9/11 00:09:

      צטט: lexis 2011-09-07 20:19:33

      פפפפ נפלת על השכל תגיד לי? פוסט כזה דורש אזהרת תוכן פוגעני, אנשים רגישים עוד יכולים למצוא בטעות כמה דמעות זולגות אחריו (לא שאני מודה במשהו)

      מתנצל , ( ולא בציניות הפעם ) זו לא היתה הכוונה

       

      וממילא כל העיניין עלה שוב בגלל ספר אלגברה שמצאתי במחסן

        8/9/11 00:08:

      צטט: ....! 2011-09-07 16:01:10

      צטט: אחר40 2011-09-07 14:15:30

      צטט: ....! 2011-09-07 14:08:17

      דורית למדה איתי ואז קפצה כיתה.... היינו חברות. כן מאותו שכונה מאותה גימנסיה זוכרת ששמעתי על מותה לא האמנתי איך דווקא לספורטאית מצטיינת כמוה הלב בגד בה.

      זה לא הלב , היה קריש דם שנסחף לראות וגרם לקרישים נוספים

      תופעה שקיימת לאנשים עם נטיה במיוחד לאחר טיסות ארוכות עם מיעוט תנועה .

       

      לא ידעתי שלמדת בגימנסיה

      פולה בן גוריון הגימנסיה  הפועל בשחייה אותו דרך עם דורית... וכן היא הייתה אח מהאנשים הכי מבריקים שהכרתי

      נכון אחד האנשים המבריקים שגמני פגשתי

      מבריקה בצורה שקטה כזו

       

        8/9/11 00:06:

      צטט: שמוליק_ 2011-09-07 15:03:03

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 10:44:10

       

      סליחה, אולי באמת האשמתי בלי לשים לב :) ואם האשמתי, האשמתי אותך בשם הבחורה ההיא, שטענת שאהבת, עזבת, ושמתה. מאוד נכנסתי לסיפור הזה. אני קצת מתבאסת בשמה...

       

      מצטרף לתחושות של סמארה גם אני מתבאס בשמה כאילו הרגשה של פספוס כאילו מישהו מבחוץ היה צריך לנער אותך אז על מנת שלא תוותר עליה בקלות מדי. ועכשיו עכשיו מאוחר מדי, זכרון עבר כואב בלי יכולת לתקן.

      קשה לי להסביר ברשומה קצרה וכמה תגובות את השתלשלות הדברים

       

      היו דברים, היו רצונות ואולי היא ויתרה עלי , בראיה לאחור דברים נראים אחרת

       

      נכון , עכשיו מאוחר מידי

        7/9/11 20:24:
      חזרתי כי בטח אנלא אכנס עכשיו לדהמרקר עוד איזה שבוע ולא אראה את התגובה הזעופה/מכחישה שלך לתגובה הקנטרנית הקודמת שלי, אז רק להגיד עוד שזו באמת אחלה מחמאה, "המבוגר הכי ילד", ושזו גם אחלה סיבה להתאהב במישהו אז אולי היא כן ידעה מה היא עושה. אה ותודה על התזכורת שהחיים קצרים ויקרים.
        7/9/11 20:19:
      פפפפ נפלת על השכל תגיד לי? פוסט כזה דורש אזהרת תוכן פוגעני, אנשים רגישים עוד יכולים למצוא בטעות כמה דמעות זולגות אחריו (לא שאני מודה במשהו)
        7/9/11 16:01:

      צטט: אחר40 2011-09-07 14:15:30

      צטט: ....! 2011-09-07 14:08:17

      דורית למדה איתי ואז קפצה כיתה.... היינו חברות. כן מאותו שכונה מאותה גימנסיה זוכרת ששמעתי על מותה לא האמנתי איך דווקא לספורטאית מצטיינת כמוה הלב בגד בה.

      זה לא הלב , היה קריש דם שנסחף לראות וגרם לקרישים נוספים

      תופעה שקיימת לאנשים עם נטיה במיוחד לאחר טיסות ארוכות עם מיעוט תנועה .

       

      לא ידעתי שלמדת בגימנסיה

      פולה בן גוריון הגימנסיה  הפועל בשחייה אותו דרך עם דורית... וכן היא הייתה אח מהאנשים הכי מבריקים שהכרתי

       

        7/9/11 15:03:

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 10:44:10

       

      סליחה, אולי באמת האשמתי בלי לשים לב :) ואם האשמתי, האשמתי אותך בשם הבחורה ההיא, שטענת שאהבת, עזבת, ושמתה. מאוד נכנסתי לסיפור הזה. אני קצת מתבאסת בשמה...

       

      מצטרף לתחושות של סמארה גם אני מתבאס בשמה כאילו הרגשה של פספוס כאילו מישהו מבחוץ היה צריך לנער אותך אז על מנת שלא תוותר עליה בקלות מדי. ועכשיו עכשיו מאוחר מדי, זכרון עבר כואב בלי יכולת לתקן.

        7/9/11 14:15:

      צטט: ....! 2011-09-07 14:08:17

      דורית למדה איתי ואז קפצה כיתה.... היינו חברות. כן מאותו שכונה מאותה גימנסיה זוכרת ששמעתי על מותה לא האמנתי איך דווקא לספורטאית מצטיינת כמוה הלב בגד בה.

      זה לא הלב , היה קריש דם שנסחף לראות וגרם לקרישים נוספים

      תופעה שקיימת לאנשים עם נטיה במיוחד לאחר טיסות ארוכות עם מיעוט תנועה .

       

      לא ידעתי שלמדת בגימנסיה

        7/9/11 14:08:
      דורית למדה איתי ואז קפצה כיתה.... היינו חברות. כן מאותו שכונה מאותה גימנסיה זוכרת ששמעתי על מותה לא האמנתי איך דווקא לספורטאית מצטיינת כמוה הלב בגד בה.
        7/9/11 12:41:

      צטט: ultramag 2011-09-07 12:15:24

      איזה מזל שכתכת שמחקת את הפוסט המקורי. זכרתי אותו. שלא כמו בבדיחה שמעת כמה פעמים ובפעם הראשונה היא ממש הצחיקה ובפעמים שאח"כ הצחיקה אבל פחות, בקריאת הפוסט הצמרמורת היא אותה צמרמורת.

      היה אחד הפוסטים הראשונים כאן

      מה שהיה כתוב דיי דומה , אבל שונה ממה שכתוב כאן , בודאי שלא ידעתי את כל הפרטים האחרונים מ 2011

        7/9/11 12:15:
      איזה מזל שכתכת שמחקת את הפוסט המקורי. זכרתי אותו. שלא כמו בבדיחה שמעת כמה פעמים ובפעם הראשונה היא ממש הצחיקה ובפעמים שאח"כ הצחיקה אבל פחות, בקריאת הפוסט הצמרמורת היא אותה צמרמורת.
        7/9/11 12:08:

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 11:52:08

      צטט: אחר40 2011-09-07 11:44:16

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 08:10:05

      צטט: אחר40 2011-09-07 08:03:21

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 07:54:46

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:58:49

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

       

      ___________

       

       

       _______________

      כן, אני יודעת שזה כך, לכן צחקתי, "משכורת ממוצעת" זה בולשיט שלא באמת רלוונטי לכלום, בכלל, אני לא מחזיקה מסטטיסטיקות, פרט ליכולתן לספק שעשוע מחשבתי.

      לעשות ממוצעים אצל בני אדם זה נאצי בעיניי.

      והתפלגויות זה בכלל לא מעניין אותי, רק האינדיווידואל הלא-יחסי מעניין אותי.

      על זה נאמר

      "יש שלושה סוגי שקרים


      שקרים

      שקרים מרושעים .... וסטטיסטיקה " :)

        7/9/11 11:52:

      צטט: אחר40 2011-09-07 11:44:16

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 08:10:05

      צטט: אחר40 2011-09-07 08:03:21

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 07:54:46

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:58:49

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

       

      ___________

      לדעתי יש לך פחות דפקטים מהאדם הממוצע :)

      מה זה " אדם ממוצע " ? אחד עם 2.45 ילדים

       

       

       

      ו0.8 כלבים ?

       

      _____________

      אדם ממוצע, נו, זה אותו אחד שמרוויח את המשכורת הממוצעת במשק... :)

      אספר לך כמה דברים אמיתיים על " ממוצע "

       

      יודעת מה זה מייסב ?


      החלק הזה שיש בגלגלים , שבנוי מגולות מתכת בתוך כלוב מסתובב כזה " לאגר " בלעז


      בקיצור למייסבים יש תופעה משונה , או שהם בעלי אוך חיים קצר מאוד, או ארוך מאוד


      אם מייסב הצליח לשרוד מעבר למספר שעות עבודה מסויים


      הסיכויים הם שאורך חייו יהיו גדולים בהרבה מהממוצע .


      מה שמצחיק הוא שכמעט לא תמצאי מייבסים שאכן בעלי אורך חיים ממוצע .


      רובם הרבה פחות או הרבה יותר ...


      כך גם בני אדם , יש מעט אנשים שמרוויחים המון , והמון אנשים שמרוויחים מעט .


      אבל לא הרבה שבאמת מרוויחים " ממוצע " .


      אני חושב שכך גם חיינו , מעטים  באמת " ממוצעים " 

       

       

       _______________

      כן, אני יודעת שזה כך, לכן צחקתי, "משכורת ממוצעת" זה בולשיט שלא באמת רלוונטי לכלום, בכלל, אני לא מחזיקה מסטטיסטיקות, פרט ליכולתן לספק שעשוע מחשבתי.

      לעשות ממוצעים אצל בני אדם זה נאצי בעיניי.

      והתפלגויות זה בכלל לא מעניין אותי, רק האינדיווידואל הלא-יחסי מעניין אותי.

        7/9/11 11:47:

      צטט: אחר40 2011-09-07 11:11:49

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 10:44:10

      צטט: אחר40 2011-09-07 09:55:40

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 08:08:57

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:46:04

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

       

      כתבת את מה שכתבת כאילו שאת "מטיחה " בי איזו אשמה :)

      סליחה, אולי באמת האשמתי בלי לשים לב :) ואם האשמתי, האשמתי אותך בשם הבחורה ההיא, שטענת שאהבת, עזבת, ושמתה. מאוד נכנסתי לסיפור הזה. אני קצת מתבאסת בשמה...

      אני שמח שאת מאשימה אותי בשמה , באמת .

      כי זה אומר שכתבתי מספיק טוב כדיי לעורר רגש .

      תודה

       

      ______________

       

       

      כן. עוררת הרבה רגש, הפוסט שלך יפהפה, ותוסיף לכך את יכולת ההזדהות הפנומנאלית והלא נשלטת שלי... לפעמים אני צריכה לצבוט את עצמי כדי לחזור להיות אני.

       

       

       

       

       

       

       

        7/9/11 11:44:

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 08:10:05

      צטט: אחר40 2011-09-07 08:03:21

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 07:54:46

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:58:49

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

       

      ___________

      לדעתי יש לך פחות דפקטים מהאדם הממוצע :)

      מה זה " אדם ממוצע " ? אחד עם 2.45 ילדים

       

       

       

      ו0.8 כלבים ?

       

      _____________

      אדם ממוצע, נו, זה אותו אחד שמרוויח את המשכורת הממוצעת במשק... :)

      אספר לך כמה דברים אמיתיים על " ממוצע "

       

      יודעת מה זה מייסב ?


      החלק הזה שיש בגלגלים , שבנוי מגולות מתכת בתוך כלוב מסתובב כזה " לאגר " בלעז


      בקיצור למייסבים יש תופעה משונה , או שהם בעלי אוך חיים קצר מאוד, או ארוך מאוד


      אם מייסב הצליח לשרוד מעבר למספר שעות עבודה מסויים


      הסיכויים הם שאורך חייו יהיו גדולים בהרבה מהממוצע .


      מה שמצחיק הוא שכמעט לא תמצאי מייבסים שאכן בעלי אורך חיים ממוצע .


      רובם הרבה פחות או הרבה יותר ...


      כך גם בני אדם , יש מעט אנשים שמרוויחים המון , והמון אנשים שמרוויחים מעט .


      אבל לא הרבה שבאמת מרוויחים " ממוצע " .


      אני חושב שכך גם חיינו , מעטים  באמת " ממוצעים " 

       

       

        7/9/11 11:11:

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 10:44:10

      צטט: אחר40 2011-09-07 09:55:40

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 08:08:57

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:46:04

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

       

      כתבת את מה שכתבת כאילו שאת "מטיחה " בי איזו אשמה :)

      סליחה, אולי באמת האשמתי בלי לשים לב :) ואם האשמתי, האשמתי אותך בשם הבחורה ההיא, שטענת שאהבת, עזבת, ושמתה. מאוד נכנסתי לסיפור הזה. אני קצת מתבאסת בשמה...

      אני שמח שאת מאשימה אותי בשמה , באמת .

      כי זה אומר שכתבתי מספיק טוב כדיי לעורר רגש .

      תודה

       

       

       

       

       

       

        7/9/11 11:10:

      צטט: מצב זמני 2011-09-07 08:23:16

      ואוו. מילים על אהבה, החמצה, געגוע, צמתים בזמן. זה מביא את הקורא לחשוב על עצמו (כמובן) ועל האהבות/החמצות/געגועים/צמתים שלו.. מכווצ'ץ את הלב.

      איך שרו אלן דלון ודלידה ?  ....:)

       

      "מילים , מילים ...."

        7/9/11 11:09:

      צטט: forte nina 2011-09-07 08:04:01

      אה..שכחתי. השיר של בק בחירה מעולה.

      תודה , בחרתי בשיר הזה עוד בפוסט שכתבתי ב 2007

        7/9/11 11:08:

      צטט: forte nina 2011-09-07 08:03:07

      נוגע ללב. ועצוב מאוד בשבילה.

      האם אתה מרגיש החמצה?

      תמיד יש סוג של צביטה בלב כאשר אני נפרד מאנשים

       

      שהיו פעם חלק משמעותי מחיי , וברור שכשדברים הופכים לסופיים , יש לזה משקל

       

      הרי לעולם לא אוכל לשאול אותה בפייסבוק " איך החיים? " 

       

      או בכלל להידהם מיכך שמצאתי את שמה בקלות יחסית ...

       

       

        7/9/11 10:44:

      צטט: אחר40 2011-09-07 09:55:40

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 08:08:57

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:46:04

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

       

      אני יודעת שככה מקובל לחשוב ולהרגיש, אבל אצלי זה לא ככה. הבן זוג במעמד אהבתי שווה לילדים, כי הוא חלק ממני, ממש כמו ילד. לא הייתי מוכנה להיות ביחסים עם מישהו שיש לו בחייו אדם חשוב ממני, כולל ילדים, לא אוכל להיות מקום שני בסדר חשיבויות, ואני נותנת את אותו דבר.

       תראי בלאקי אגיב לך ברצינות ובכובד ראש .

       

      אנחנו אנשים מאוד שונים , אצלך המון דברים הם " שחור או לבן "  אצלי זה בעיקר אפור

       

      אפילו הדמות שלי אפורה .

      ושלי צבעונית יתר :) (אבל בחיים אני כבר לא ככה, צבעונית)

       

      אני יודע שיש אנשים שמאוהבים ואוהבים ב"אושר עד עצם היום הזה "

       

      מנסיוני אותם מקרים נדירים למדיי , הלואי וזה היה קורה לי , אבל מעולם זה לא קרה ...

      מה לא קרה? שמעולם לא הרגשת שאתה מספיק אוהב מישהי כדי להיות לצדה ולבנות איתה חיים? כי לפי מה שהבנתי מהפוסט שלך, זה קרה לך, אבל לא המשכת את זה, קטעת את זה, אז אין פה משהו שקרה או לא קרה, אלא החלטה שהחלטת ובחירה שבחרת.

       

      אולי זה עדיין לא מאוחר , אבל סילחי לי אם הפכתי מעט ציני עם השנים .

       

      כן, הציניות באה עם השנים, או אם שטיפות מוח חברתיות למיניהן על מה זאת אהבה ומה הם יחסים.

       

      וזו לא החברה המודרנית אשמה , אנשים משתנים , דברים משתנים , העולם משתנה .

       

      דברים בסיסיים לא משתנים. אהבה לא משתנית. אהבה זאת אהבה. אהבה היא יסוד ראשוני.

       

      אהבתי לא מעט בימי חיי , ותמיד זה הסתיים , לפעמים אחרי חודש , לפעמים אחרי 10 שנים .

       

      לא יודע מדוע , אבל זה כך אצלי , אבל בניגוד לאהבה כזו .

       

      האהבה לבנות שלי לא רק שלא דועכת , להפך היא רק הולכת וגדלה עם השנים .

       

      טוב, זה ברור ומובן וטוב שכך, אני רק טוענת שאהבה אמיתית אינה דועכת, והיא דומה אחד לאחד לאהבה לילדים.

       

      הלואי ופעם אוהב אהבה כפי שאת מתארת שזה אצלך ..

      בזה אולי אנחנו שונים. אני, בלי אהבה כזאת, מאבדת את הטעם לחיי ושום דבר לא מעניין אותי.

       

      בחיי אני ממש  ממש לא ציני כאן .

       

      אבל האמת הלא זוהרת היא , שכנראה שזה לא יקרה .

       

      כתבת את מה שכתבת כאילו שאת "מטיחה " בי איזו אשמה :)

      סליחה, אולי באמת האשמתי בלי לשים לב :) ואם האשמתי, האשמתי אותך בשם הבחורה ההיא, שטענת שאהבת, עזבת, ושמתה. מאוד נכנסתי לסיפור הזה. אני קצת מתבאסת בשמה...

       

      אני אשם בהמון דברים אבל דווקא זה לא אחד מהם , דברים פשוט קורים לעיתים.

       

      נכון. אתה לא אשם. זה מה שרצית, זה מה שבחרת ואלה ההחלטות שהחלטת. זכותך המלאה. בחרת מסלול אחר. אבל אני לא מקבלת את זה ש"דברים קורים".

      וכן לדעתי רומיאו ויוליה היו זוג פסיכים , או לפחות אחד מהם היה , והשפיע על השני :)

       
      הם היו בני 16, ואז לא היו פייסבוק, דמארקר ואתרי היכרויות, מה אתה מצפה? :)

       

       

       

       

        7/9/11 09:55:

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 08:08:57

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:46:04

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

       

      אני יודעת שככה מקובל לחשוב ולהרגיש, אבל אצלי זה לא ככה. הבן זוג במעמד אהבתי שווה לילדים, כי הוא חלק ממני, ממש כמו ילד. לא הייתי מוכנה להיות ביחסים עם מישהו שיש לו בחייו אדם חשוב ממני, כולל ילדים, לא אוכל להיות מקום שני בסדר חשיבויות, ואני נותנת את אותו דבר.

       תראי בלאקי אגיב לך ברצינות ובכובד ראש .

       

      אנחנו אנשים מאוד שונים , אצלך המון דברים הם " שחור או לבן "  אצלי זה בעיקר אפור

       

      אפילו הדמות שלי אפורה .

       

      אני יודע שיש אנשים שמאוהבים ואוהבים ב"אושר עד עצם היום הזה "

       

      מנסיוני אותם מקרים נדירים למדיי , הלואי וזה היה קורה לי , אבל מעולם זה לא קרה ...

       

      אולי זה עדיין לא מאוחר , אבל סילחי לי אם הפכתי מעט ציני עם השנים .

       

      וזו לא החברה המודרנית אשמה , אנשים משתנים , דברים משתנים , העולם משתנה .

       

      אהבתי לא מעט בימי חיי , ותמיד זה הסתיים , לפעמים אחרי חודש , לפעמים אחרי 10 שנים .

       

      לא יודע מדוע , אבל זה כך אצלי , אבל בניגוד לאהבה כזו .

       

      האהבה לבנות שלי לא רק שלא דועכת , להפך היא רק הולכת וגדלה עם השנים .

       

      הלואי ופעם אוהב אהבה כפי שאת מתארת שזה אצלך ..

       

      בחיי אני ממש  ממש לא ציני כאן .

       

      אבל האמת הלא זוהרת היא , שכנראה שזה לא יקרה .

       

      כתבת את מה שכתבת כאילו שאת "מטיחה " בי איזו אשמה :)

       

      אני אשם בהמון דברים אבל דווקא זה לא אחד מהם , דברים פשוט קורים לעיתים.

      וכן לדעתי רומיאו ויוליה היו זוג פסיכים , או לפחות אחד מהם היה , והשפיע על השני :)

       

        7/9/11 08:23:
      ואוו. מילים על אהבה, החמצה, געגוע, צמתים בזמן. זה מביא את הקורא לחשוב על עצמו (כמובן) ועל האהבות/החמצות/געגועים/צמתים שלו.. מכווצ'ץ את הלב.
        7/9/11 08:10:

      צטט: אחר40 2011-09-07 08:03:21

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 07:54:46

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:58:49

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

      1. במקומה, גם אני הייתי מתה מחסימה בנשימה, בלי אהבה.


      2. אני דווקא מרגישה כל הזמן מה קורה לאנשים השוכנים בלבי, כולל מהעבר הרחוק. לפעמים אני חולמת על זה. פעם, למשל, קיבלתי הודעה בחלום על חתונה הקרבה של חברת ילדותי, שלא ראיתי אותה מאז הייתי בת 18.
      חיפשתי אותה, מצאתי, התקשרתי, ואכן היא עמדה להתחתן בתוך שבוע.

      3. אני מאמינה שאת מי שבאמת אוהבים, לא עוזבים. בדיוק כמו עם ילדים. 

      אני חושב שאולי יש אנשים שמסוגלים לחוש דברים אצל אחרים ,ארועים חריגים ...

       

      אני לא אחד מהם , עוד אחד מהדפקטים הרבים שלי אני מניח :)

       

      ___________

      לדעתי יש לך פחות דפקטים מהאדם הממוצע :)

      מה זה " אדם ממוצע " ? אחד עם 2.45 ילדים

       

       

       

      ו0.8 כלבים ?

       

      _____________

      אדם ממוצע, נו, זה אותו אחד שמרוויח את המשכורת הממוצעת במשק... :)

        7/9/11 08:08:

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:46:04

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

      1. במקומה, גם אני הייתי מתה מחסימה בנשימה, בלי אהבה.


      2. אני דווקא מרגישה כל הזמן מה קורה לאנשים השוכנים בלבי, כולל מהעבר הרחוק. לפעמים אני חולמת על זה. פעם, למשל, קיבלתי הודעה בחלום על חתונה הקרבה של חברת ילדותי, שלא ראיתי אותה מאז הייתי בת 18.
      חיפשתי אותה, מצאתי, התקשרתי, ואכן היא עמדה להתחתן בתוך שבוע.

      3. אני מאמינה שאת מי שבאמת אוהבים, לא עוזבים. בדיוק כמו עם ילדים. 

      את רוצה שאכנס כאן לתאוריות שלי בנושאי אהבה ?

       

      אם תרצי זה אפשרי , יש לי זמן .

       

      בלי קשר לתאוריות שלי , לבני אדם יש תקופות בחיים , עונות אם תרצי .

       

      ולעיתים , העונות של אנשים שונים לא חופפות , אחד בדיוק באביב , והשני בסתיו , ואז לא עוזר כלום .

       

      אני מהמאמינים שהאהבה אוכלת הכול. "זאת לא את זה אני?", "סורי, אני בדיוק בעונת הנידודים"? "לא בנוי עכשיו לקשר ואין לי מה לתת מעצמי"? "ענותינו לא חופפות"? - אין אהבת אמת. אהבת אמת אי אפשר לעזוב, כי מתים בלעדיו, נפשית ואחר כך גם פיזית.

      הסמן היחיד !!! שיש לבנאדם כדי לדעת אם אהובו אוהב אותו אהבת אמת, זה שאהובו לא יכול בלעדיו. אם הוא יכול... אז...

       

      גם אם מאוד אוהבים , זה לא עובד , כי אנחנו פשוט בנקודות זמן אחרות בחיינו .

      אז אולי רק נדמה שאוהבים. אולי זאת אהבה מהראש, חיבוב, זיקה, שקילה שכלית לכונן יחסים עם היצור השווה, והכרעה שלא מתאים כרגע, אבל לא אהבה.

       

      לי זה קורה לא מעט 


      אולי  הבעיה היא באמת רק בי ? אני לא חושב , אבל אפשרי

        

      אני חושבת שהבעיה היא הציניות של החברה המודרנית לגבי אהבה, ובטוח זה לא רק אצלך.

       

      לגבי אהבה לילדים , זה סוג אהבה שונה לחלוטין מכל דבר אחר בעולם

       

      לא דומה לאהבה לבני זוג או אפילו להורים , אנשים מכונים לשלם מחיר קשה מנשוא עבור ילדיהם

       

      תאמיני לי שאני יודע על מה אני מדבר ...

       

      אולי רומאו ויוליה הם המפורסמים

       

      אבל לדעתי היום סתם זוג פסיכים ...

      נו, רואה? ציניות :)

       

      אבל ההיסטוריה מלאה באנשים שהקריבו את חייהם גם עבור ילדיהם , והם דווקא לא נחשבים פסיכים בעיניי .

       

      אין דין אדם שמאבד בן זוג אהוב ככול שיהיה

      כדין אדם שמאבד ילד

       

      אני יודעת שככה מקובל לחשוב ולהרגיש, אבל אצלי זה לא ככה. הבן זוג במעמד אהבתי שווה לילדים, כי הוא חלק ממני, ממש כמו ילד. לא הייתי מוכנה להיות ביחסים עם מישהו שיש לו בחייו אדם חשוב ממני, כולל ילדים, לא אוכל להיות מקום שני בסדר חשיבויות, ואני נותנת את אותו דבר.

       

        7/9/11 08:08:

      צטט: forte nina 2011-09-07 08:03:07

      נוגע ללב. ועצוב מאוד בשבילה.

      האם אתה מרגיש החמצה?

      אני חייב לצאת , אחשוב קצת ואגיב לך מאוחר יותר

       

      בוקר טוב

        7/9/11 08:04:
      אה..שכחתי. השיר של בק בחירה מעולה.
        7/9/11 08:03:

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 07:54:46

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:58:49

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

      1. במקומה, גם אני הייתי מתה מחסימה בנשימה, בלי אהבה.


      2. אני דווקא מרגישה כל הזמן מה קורה לאנשים השוכנים בלבי, כולל מהעבר הרחוק. לפעמים אני חולמת על זה. פעם, למשל, קיבלתי הודעה בחלום על חתונה הקרבה של חברת ילדותי, שלא ראיתי אותה מאז הייתי בת 18.
      חיפשתי אותה, מצאתי, התקשרתי, ואכן היא עמדה להתחתן בתוך שבוע.

      3. אני מאמינה שאת מי שבאמת אוהבים, לא עוזבים. בדיוק כמו עם ילדים. 

      אני חושב שאולי יש אנשים שמסוגלים לחוש דברים אצל אחרים ,ארועים חריגים ...

       

      אני לא אחד מהם , עוד אחד מהדפקטים הרבים שלי אני מניח :)

       

      ___________

      לדעתי יש לך פחות דפקטים מהאדם הממוצע :)

      מה זה " אדם ממוצע " ? אחד עם 2.45 ילדים

       

      ו0.8 כלבים ?

        7/9/11 08:03:

      נוגע ללב. ועצוב מאוד בשבילה.

      האם אתה מרגיש החמצה?

        7/9/11 07:54:

      צטט: אחר40 2011-09-07 06:58:49

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

      1. במקומה, גם אני הייתי מתה מחסימה בנשימה, בלי אהבה.


      2. אני דווקא מרגישה כל הזמן מה קורה לאנשים השוכנים בלבי, כולל מהעבר הרחוק. לפעמים אני חולמת על זה. פעם, למשל, קיבלתי הודעה בחלום על חתונה הקרבה של חברת ילדותי, שלא ראיתי אותה מאז הייתי בת 18.
      חיפשתי אותה, מצאתי, התקשרתי, ואכן היא עמדה להתחתן בתוך שבוע.

      3. אני מאמינה שאת מי שבאמת אוהבים, לא עוזבים. בדיוק כמו עם ילדים. 

      אני חושב שאולי יש אנשים שמסוגלים לחוש דברים אצל אחרים ,ארועים חריגים ...

       

      אני לא אחד מהם , עוד אחד מהדפקטים הרבים שלי אני מניח :)

       

      ___________

      לדעתי יש לך פחות דפקטים מהאדם הממוצע :)

        7/9/11 06:58:

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

      1. במקומה, גם אני הייתי מתה מחסימה בנשימה, בלי אהבה.


      2. אני דווקא מרגישה כל הזמן מה קורה לאנשים השוכנים בלבי, כולל מהעבר הרחוק. לפעמים אני חולמת על זה. פעם, למשל, קיבלתי הודעה בחלום על חתונה הקרבה של חברת ילדותי, שלא ראיתי אותה מאז הייתי בת 18.
      חיפשתי אותה, מצאתי, התקשרתי, ואכן היא עמדה להתחתן בתוך שבוע.

      3. אני מאמינה שאת מי שבאמת אוהבים, לא עוזבים. בדיוק כמו עם ילדים. 

      אני חושב שאולי יש אנשים שמסוגלים לחוש דברים אצל אחרים ,ארועים חריגים ...

       

      אני לא אחד מהם , עוד אחד מהדפקטים הרבים שלי אני מניח :)

        7/9/11 06:46:

      צטט: בלאק סמארה 2011-09-07 06:35:08

      1. במקומה, גם אני הייתי מתה מחסימה בנשימה, בלי אהבה.


      2. אני דווקא מרגישה כל הזמן מה קורה לאנשים השוכנים בלבי, כולל מהעבר הרחוק. לפעמים אני חולמת על זה. פעם, למשל, קיבלתי הודעה בחלום על חתונה הקרבה של חברת ילדותי, שלא ראיתי אותה מאז הייתי בת 18.
      חיפשתי אותה, מצאתי, התקשרתי, ואכן היא עמדה להתחתן בתוך שבוע.

      3. אני מאמינה שאת מי שבאמת אוהבים, לא עוזבים. בדיוק כמו עם ילדים. 

      את רוצה שאכנס כאן לתאוריות שלי בנושאי אהבה ?

       

      אם תרצי זה אפשרי , יש לי זמן .

       

      בלי קשר לתאוריות שלי , לבני אדם יש תקופות בחיים , עונות אם תרצי .

       

      ולעיתים , העונות של אנשים שונים לא חופפות , אחד בדיוק באביב , והשני בסתיו , ואז לא עוזר כלום .

       

      גם אם מאוד אוהבים , זה לא עובד , כי אנחנו פשוט בנקודות זמן אחרות בחיינו .

       

      לי זה קורה לא מעט 


      אולי  הבעיה היא באמת רק בי ? אני לא חושב , אבל אפשרי

       

      לגבי אהבה לילדים , זה סוג אהבה שונה לחלוטין מכל דבר אחר בעולם

       

      לא דומה לאהבה לבני זוג או אפילו להורים , אנשים מכונים לשלם מחיר קשה מנשוא עבור ילדיהם

       

      תאמיני לי שאני יודע על מה אני מדבר ...

       

      אולי רומאו ויוליה הם המפורסמים

       

      אבל לדעתי היום סתם זוג פסיכים ...

       

      אבל ההיסטוריה מלאה באנשים שהקריבו את חייהם גם עבור ילדיהם , והם דווקא לא נחשבים פסיכים בעיניי .

       

      אין דין אדם שמאבד בן זוג אהוב ככול שיהיה

       

      כדין אדם שמאבד ילד

       

       

        7/9/11 06:35:

      1. במקומה, גם אני הייתי מתה מחסימה בנשימה, בלי אהבה.


      2. אני דווקא מרגישה כל הזמן מה קורה לאנשים השוכנים בלבי, כולל מהעבר הרחוק. לפעמים אני חולמת על זה. פעם, למשל, קיבלתי הודעה בחלום על חתונה הקרבה של חברת ילדותי, שלא ראיתי אותה מאז הייתי בת 18.
      חיפשתי אותה, מצאתי, התקשרתי, ואכן היא עמדה להתחתן בתוך שבוע.

      3. אני מאמינה שאת מי שבאמת אוהבים, לא עוזבים. בדיוק כמו עם ילדים. 

        7/9/11 06:20:

      צטט: TSH5 2011-09-07 03:02:02

      כולנו לומדים כל הזמן...

      למעשה יש פה איזה מין פרדוקס, שכן ככל שאנו לומדים ויודעים יותר, ככה אנו מבינים כמה מעט אנחנו בעצם יודעים, וכמה יש ואפשר עוד ללמוד.

      במהלך הדרך, אנחנו גם נזכרים שוב ושוב עד כמה אנו בלתי חסינים.

      כן זה נכון

       

      מה עושה ערה בשעות הללו ?

        7/9/11 03:02:

      כולנו לומדים כל הזמן...

      למעשה יש פה איזה מין פרדוקס, שכן ככל שאנו לומדים ויודעים יותר, ככה אנו מבינים כמה מעט אנחנו בעצם יודעים, וכמה יש ואפשר עוד ללמוד.

      במהלך הדרך, אנחנו גם נזכרים שוב ושוב עד כמה אנו בלתי חסינים.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אחר40
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין